פייזר
צילום: אתר החברה

פייזר מסירה את התרופה אוקסבריטה מהמדפים - הסיכון גדול מדי

אוקסבריטה נועדה לעזור בניהול מחלת אנמיה חרמשית, שמשפיעה על יותר מ-100,000 אנשים בארצות הברית ומיליונים נוספים ברחבי העולם
גיא אבטליון | (3)
נושאים בכתבה פייזר תרופות

פייזר PFIZER הודיעה על הסרת התרופה אוקסבריטה (Oxbryta), כדור לטיפול במחלת אנמיה חרמשית, מכל השווקים ברחבי העולם. החלטה זו התקבלה לאחר הופעת נתונים חדשים שמצביעים על כך שהיתרונות של אוקסבריטה עשויים שלא להצדיק את הסיכונים. הנתונים הראו קשר אפשרי בין אוקסבריטה לבין סיכון מוגבר למוות ולמשברים וסקולאריים-אוקלוסיביים, פרקי כאב חמורים שחווים חולים באנמיה חרמשית, אשר עשויים להיות מסכני חיים.

אוקסבריטה נועדה לעזור בניהול מחלת אנמיה חרמשית, שמשפיעה על יותר מ-100,000 אנשים בארצות הברית ומיליונים נוספים ברחבי העולם. עם זאת, החלטת פייזר להסיר את התרופה מגיעה בעקבות נתונים חדשים המראים שהיתרונות שלה אינם עולים על הסיכונים. למרות שהחברה לא סיפקה פרטים רבים, היא רמזה לממצאים המצביעים על קשר אפשרי למוות מוגבר ולמשברים וסקולאריים-אוקלוסיביים – פרקי כאב חמורים ומסוכנים שחווים חולים באנמיה חרמשית.

רגולטורים באירופה כבר העלו חששות לגבי אוקסבריטה. גורמי בריאות אירופיים תכננו להיפגש ביום חמישי כדי לדון במה שזיהו כ"אי-שוויון במקרי המוות בין אוקסבריטה לפלצבו שנצפו בניסויים קליניים."

פייזר לא רק הסירה את התרופה מכל השווקים הגלובליים, אלא גם עצרה את כל הניסויים הקליניים של אוקסבריטה. למרות זאת, החברה הצהירה שהתחזיות הפיננסיות שלה לשנת 2024 נותרות ללא שינוי, ומנייתה ירדה רק ב-0.4% ביום חמישי.

ההסרה של אוקסבריטה מתבצעת על רקע התמקדות הולכת וגוברת בטיפולים גנטיים חדשים למחלת אנמיה חרמשית, כולל אחד שפותח על ידי חברת Bluebird Bio ואחר שפותח בשיתוף בין Vertex Pharmaceuticals ו-Crispr Therapeutics. טיפולים אלו, הנחשבים לפוטנציאל לריפוי המחלה, זוכים לתשומת לב רבה. אוקסבריטה, שהושקה בשוק מאז 2021, נראית עתה מיושנת בהשוואה.

מהלך זה מאכזב במיוחד עבור פייזר, שרכשה את המפתחת המקורית של אוקסבריטה, Global Blood Therapeutics, תמורת 5.4 מיליארד דולר באמצע 2022. הרכישה הייתה חלק מאסטרטגיה רחבה יותר של פייזר להשקיע את הרווחים הגדולים שהפיקה מהחיסון לקורונה במקורות הכנסה לטווח הארוך.

באותו זמן, פייזר צפתה כי הפורטפוליו של Global Blood Therapeutics יפיק בסופו של דבר 3 מיליארד דולר במכירות שנתיות. עד דצמבר 2022, פייזר אף העלתה את תחזיתה, והציעה כי GBT-601 ואינקלקומב – שתי תרופות נוספות בצנרת הפיתוח של Global Blood Therapeutics – עשויות יחד לעבור את רף ה-3 מיליארד דולר במכירות שנתיות בשיאן. עם זאת, אוקסבריטה לא נכללה בתחזית אופטימית זו.

האתגרים באסטרטגיית הרכישות של פייזר

עם הוצאת אוקסבריטה מהשוק, התקוות להכנסות אלו נראות הולכות ומתפוגגות. אנליסטים צפו שאוקסבריטה תגיע ל-711 מיליון דולר במכירות עד 2029, אך תחזיות אלו נשברו. חששות לגבי GBT-601, הפועלת בצורה דומה לאוקסבריטה, גם עלו. אנליסטים ציינו ביום רביעי כי תאריך הסיום המשוער של ניסוי פייזר ב-GBT-601 נדחה בשנתיים.

קיראו עוד ב"גלובל"

האסטרטגיה הרחבה של פייזר לאחר מגפת הקורונה כללה שימוש בעשרות מיליארדי הדולרים שהרוויחה ממכירות החיסונים והתרופות האנטי-ויראליות כדי לרכוש חברות ותרופות. רכישות אלו היו אמורות לפצות על הפסד של 17 מיליארד דולר במכירות שנתיות שפייזר צופה להפסיד עקב פקיעת פטנטים עד 2030. במצגת משנת 2022, פייזר ציינה את אוקסבריטה ו-GBT-601 בין מספר תרופות שיסייעו לחברה לייצר "לפחות 25 מיליארד דולר" בהכנסות עד 2030.

רכישות אחרות התורמות ליעד ההכנסות הזה כללו תרופות שנרכשו דרך רכישת Biohaven Pharmaceuticals בשנת 2022 ו-Arena Pharmaceuticals בסוף 2021. עם זאת, המשקיעים מעולם לא היו בטוחים לחלוטין בגישתה של פייזר. מניית החברה צנחה בכ-50% מאז שיאה בסוף 2021 וירדה ב-32% בשנתיים האחרונות. החדשות מיום רביעי רק מדגישות את האתגרים בחיזוי תוצאות בתעשיית התרופות.

 

מה האנליסטים אומרים

האסטרטג ג'ארד הולץ מ-Mizuho הביע ספקות לגבי האסטרטגיה של פייזר, ואמר שהיא מדגישה את הסיכונים שברכישות האגרסיביות של החברה. הולץ ציין שמנכ"ל פייזר הנחה את המשקיעים לכיוון יעד הכנסות "בלתי אורגני", שנראה כעת אופטימי מדי לאור חוסר הוודאות הטבוע בתעשייה.

בעוד פייזר נאבקת עם המשבר סביב אוקסבריטה, ייתכן שמתחרותיה ייהנו מכך. ביום חמישי בבוקר, מניות Agios Pharmaceuticals, אשר בודקת את התרופה מיטאפיואט (mitapivat) לטיפול באנמיה חרמשית, עלו ב-8%.

האנליסט דייוויד רייזינגר מחברת Leerink Partners ציין כי להסרת אוקסבריטה יהיו השלכות מוגבלות על חברות הגנים המפתחות טיפולים לאנמיה חרמשית, שכן אוכלוסיית המטופלים של אוקסבריטה שונה מזו של טיפולי הגנים. עם זאת, מניות חברת Fulcrum Therapeutics, מתחרה נוספת, עלו ב-20% ביום חמישי. Fulcrum התמודדה עם קשיים בגיוס מטופלים לניסוי בתרופה שלה פוקירדר (pociredir), תרופה ניסיונית לאנמיה חרמשית, והסרת אוקסבריטה מהשוק עשויה לעזור להאיץ את קצב הניסוי."

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דורונא 27/09/2024 11:06
    הגב לתגובה זו
    תבינו שתרופות הורגות, הריפוי הוא טבעי. מנוחה שמש מים אוויר נקי שינה שמחה פעילות גופנית פירות ירקות. לבריאות
  • 2.
    שלי 27/09/2024 08:14
    הגב לתגובה זו
    צריכים תביעה בכול העולם נגד פייזר
  • 1.
    Robin Hood 26/09/2024 22:57
    הגב לתגובה זו
    ביבי ופייזר דחפו בכל הכוח...
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

שבביםשבבים
הטור של גרינברג

האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?

חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים

שלמה גרינברג |

בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק. 

מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק. 

לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא. 

הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.

לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.