וול סטריט עשתה כבר כברת דרך, חידוש הסייקל של הורדות הריבית נראה קרוב מאי פעם ואפילו פאוול ההססן נשמע הרבה יותר החלטי. אולי זה אוויר ההרים של ווימינג שעשה את זה, אולי זה שוק התעסוקה שאותת על סימני שבירה. כך או כך באחד הנאומים הכלכליים המתוקשרים ביותר בשנה האחרונה פאוול שם את היסודות להקלה מוניטרית אפילו כבר בהחלטת הריבית הקרובה ב-20 לספטמבר. אגב, כולם הקשיבו לפאוול אבל מהסימפוזיון עלו גם קולות אחרים, מהוססים יותר וחשדניים כלפי ההחלטה הבאה - ג’קסון הול, בין וול סטריט לוויומינג: מה חושבים הנגידים?

המשקיעים ניגשים אל שבוע המסחר עם תחושה של הקלה זמנית, אבל עם עיניים על המטרה. הנאום של יו"ר הפד' התקבל בשוק ככזה שפותח את הדלת להפחתת ריבית במידה וההאטה בכלכלה תוכח.אבל עם זאת בין השורות קיבלנו את המסר שהפד' צריך את ה"תירוצים" כדי להוריד ריבית, הוא צריך נתונים שיצדיקו את זה. ריבית זה קל להוריד, אבל אינפלציה זה ממש קשה.

כך או כך התגובה המיידית בשווקים הייתה ירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות ועליות במדדי המניות. מדד ה-S&P 500 עלה 1.5%, מדד הנאסדק עלה 1.9% ומדד הדאו ג'ונס עולה גם הוא 1.9%. מדד המניות הקטנות, הראסל 200, הוביל את העליות עם זינוק של כ-3.8%. תשואת האג"ח ל-10 שנים ירדה ל-4.26%. מדד הפחד - ה-VIX צנח לרמה של 14 נקודות, כשהוא אומר לנו שוול סטריט "החליפה קלטת" מרמות פחד קיצוניות מהתחלת מלחמת המכסים, לתאוות בצע ותיאבון לסיכון שמתחיל להתפשט בשווקים.

יוני פנינג, ממזרחי טפחות, גם ניתח את הטון של פאוול בכנס הקיץ והוא מציין כי המשקל שנתן פאוול לשוק העבודה ולסיכונים שבו, בשילוב העובדה שהמדיניות נמצאת בטריטוריה מצמצמת, הם הגורמים שמובילים את השוק לתמחר הסתברות של כ-90% להפחתת ריבית כבר בספטמבר לעומת כ-70% בלבד לפני הנאום. אחרי התגובה המיידית, ממשיך פנינג, ירדה ההסתברות בהמשך לכ-80%, אבל עקום התשואות כולו נותר מתון משמעותית, עם ירידה של כמעט 10 נ"ב בטווחים הקצרים". 

• הנאסד״ק איבד 1.5%; אנבידיה נפלה ב-3.5%, רובינהוד צנחה ב-7%
• פייבר קפצה ב-5.5%, פירסט-סולאר זינקה ב-10%; המדדים סיימו סביב ה-0
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

פנינג מזכיר כי בעוד נאום ג'קסון הול של 2022 סימן נקודת תפנית לעליות חדות בתשואות והידוק מוניטרי ממושך, השנה התגובה הראשונית הייתה דווקא הפוכה: ירידה בתשואות ועליות במדדים. הוא רוצה להזהיר ש"היסטורית, התגובה המיידית לנאום לא תמיד חוזה את המשך המגמה".

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט חשף ברשת פוקס תחזיות חסרות תקדים לגבי גביית המכסים. לדבריו, ההערכה הקודמת להכנסות שנתיות של כ-300 מיליארד דולר ממכסים בלבד - "כנראה נמוכה מדי". כל 300 מיליארד דולר שמגיעים לקופת המדינה שווים לאחוז אחד של תוצר (GDP). בארה"ב מדברים כבר שנים על יחס גירעון-תוצר חונק, שעומד כיום סביב 6.5%-6.7%,  הרמה הגבוהה ביותר אי פעם בתקופה שאין לא מלחמה (משמעותית) ולא מיתון. בסנט אומר שהכנסות המכסים, עשויות להוריד את היחס הזה אל מתחת ל־5% ואף להחזירו לרמות ההיסטוריות של 3% וזה עוד לפני שטראמפ יסיים את כהונתו.

"מס חדש" על ענקיות השבבים

במקביל, דיבר בסנט על המס החדש על חברות השבבים -  אנבידיה ו-AMD יעבירו 15% מהכנסותיהן ממכירות לסין ישירות לאוצר האמריקאי, בתמורה לקבלת רישיונות יצוא. "מדובר בצעד חריג", הודה בסנט, אך טען כי זו אסטרטגיה כפולה - גם מיליארדים יזרמו ישירות לממשל וגם שוק השבבים העולמי יתיישר לפי הסטנדרט האמריקאי, ולא הסיני.

בסנט חזר לרעיון שהעלה בשימוע הסנאט: למנף את נכסי ארה"ב כדי לייצר הכנסות. לדבריו: "הקרקעות של הממשל יכולות להפיק גז ונפט באופן בטוח ויעיל; פאני מיי ופרדי מאק יצאו להנפקות חלקיות - מהלך שצפוי להניב עשרות מיליארדי דולרים; יתרות הזהב האמריקאיות (261 מיליון אונקיות) ימשיכו להוות מאגר ערך לעם האמריקאי".

כמו כן, אמר בסנט כי קיימת עתודה של ביטקוין מנכסים שהוחרמו שמוערכת ב־15–20 מיליארד דולר.

בסנט טוען כי הריבית בארה"ב גבוהה מדי: "הרמה הנייטרלית נמוכה ב-150 נקודות בסיס מהרמה הנוכחית. הוא מעריך שתהיה הפחתה של חצי אחוז כבר בחודשים הקרובים. אבל כמובן שהוא לא יכול להשפיע על הפד' ופאוול בראשו. בהקשר של פאוול אמר בסנט - "צריך יו"ר פד שידע לחשוב קדימה ויוכל להוביל את הכלכלה לעידן של פריון חדש, בדומה לתקופת גרינספאן בשנות ה-90".

• בסנט: "הסכם אנבידיה עם סין יכול לשמש מודל לתעשיות נוספות"
• בסנט שובר שתיקה: "הפד צריך להוריד ריבית ב-1.5 נקודות"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המסר של בסנט ברור: ממשל טראמפ הצליח להפוך את המכסים לנכס. האסטרטגיה של המו"מ שטראמפ נוהג בה, הצליחה לייצר לארה"ב הכנסות יש מאין. השאלה הגדולה היא האם זה ייפגע בצרכן האמריקאי. אנחנו רואים בדוחות שבינתיים הפגיעה היא קטנה, היקף הסחר אומנם יורד, אבל לא באופן דרמטי. השאלה איך זה יהיה ברבעון השלישי שבו יבואו לידי ביטוי מכסים בשיעור גבוה יותר - כ-15%. כנראה שיהיו חברות לא מעטות שיפגעו, כנראה שגם הצרכנים יפגעו כי חלק מהעליות מכסים יתגלגלו לצרכנים סופיים, אבל עד כה נראה שזו לא תהיה פגיעה קשה מדי.