אמיר ארגמן
צילום: ביזפורטל
ניתוח

דיסוננס: שוק האג"ח האמריקאי משדר חשש ממיתון, שוק המניות אופטימי

רק לפני חודש ראינו את השווקים נכנסים לחרדה, מאז מדד ה-S&P500 תיקן למרחק נגיעה משיא חדש והימים האחרונים שוב אדומים. מה ציפיות הריבית מאותתות לנו ומה אפשר ללמוד מהאג"ח הממשלתי בארה"ב?
אמיר ארגמן | (2)
נושאים בכתבה S&P 500 מדד הפחד

רק לפני חודש ראינו כולנו את השווקים נכנסים לחרדה: מדד הפחד של שוק המניות האמריקאי נוגע ב-60 ומרבית שוקי המניות בעולם יורדים בין 5-10%. והנה היום, מדד הפחד שוב נמוך מרמה של 16, מדד ה-S&P500 הגיע למרחק נגיעה משיא חדש של כל הזמנים, והאווירה חזרה להיות אופטימית, עד הימים האחרונים שחזרו להיות באדום.

הנה מדד הפחד (כחול) ומדד ה-S&P500 (לבן) מתחילת שנת 2024:

מדד הפחד ומדד S&P500 השנה

(מקור: בלומברג, כנף)

 

לא נרחיב מדוע כל זה קרה, אך נציין כי שתי הסיבות המרכזיות היו חששות גוברים והולכים ממיתון בארה"ב, וזאת לאור נתוני דוח תעסוקה חלשים, שהשתלבו עם לא מעט אינדיקטורים של התמתנות בכלכלה האמריקאית. נציין גם את הסיבה המרכזית, שהיא "טכנית" במהותה, בדמות היפוך של פוזיציות ה- CARRY TRADE, משמע פוזיציות לונג בנכסי סיכון שמומנו בהלוואות זולות ביין היפני. זאת כמובן בגלל התחזקות דרמטית של הין היפני כתוצאה מצפי להעלאות ריבית ביפן והורדות ריבית בארה"ב.

מה ציפיות הריבית מאותתות לנו?

עד כאן הרקע. הנקודה שאני רוצה לחדד בטור הזה היא לגבי משהו אחד שלא חזר לקדמותו, לפחות לא באופן שלם, והוא הציפיות של השווקים לגבי הריבית. אם נבחן על פני שלוש נקודות בציר הזמן, מה היו תחזיות הורדת הריבית של המשקיעים, נגלה את התמונה הבאה:

 

מקור: בלומברג, כנף

 

מה השוק מנסה לומר לנו? מצד אחד הפאניקה בשווקים חלפה. מאותו צד אנו רואים כי כלכלת ארה"ב עדיין מציגה נתונים לא רעים בכלל. די אם נציין כי בימים האחרונים עודכנו כלפי מעלה נתוני הצמיחה של הכלכלה האמריקאית מ-2.8% ל-3% ביחס לרבעון שני, עדכון שרובו נשען על צרכן חזק שצומח בקצב של קרוב לשלושה אחוזים ריאלית. במקביל, נתון ה-GDPNOW של הפד, שהנו אינדיקטור לא רע בכלל לקצב הצמיחה של הכלכלה האמריקאית ברבעון שלישי, עומד על 2.5%, כך שחששות למיתון מיידי בארה"ב לא ממש קיימים. לפחות לא בשלב זה.

וזה מביא אותנו לאותו דיסוננס שקיים בשווקים ובא לידי ביטוי בגרף הבא. לפני אירועי תחילת אוגוסט 2024 בשווקים, המשקיעים ראו כלכלה חזקה, לא ראו מיתון באופק ולכן גם הניחו באופן נגזר מזה כי הריביות לא ימהרו לרדת. הדבר בא לידי ביטוי בתשואות עשר שנים יחסית גבוהות שנעו סביב 4.2%-4.3% (כפי שניתן לראות בגרף הכחול). הדבר היה קוהרנטי עם החוזקה בשווקים, שהרי שוק המניות אוהב כלכלה חזקה שתומכת בצמיחה ברווחיות.

אמיר ארגמן (ביזפורטל)

קיראו עוד ב"גלובל"

אמיר ארגמן (ביזפורטל)

התיקון בשווקים באוגוסט 24 הביא לירידה בשוק המניות (גרף לבן) יחד עם ירידת תשואות ממשלתיות (גרף כחול) ועד כאן הכל מסתדר הגיונית עם תרחיש חולשה כלכלית. אבל שימו לב מה קרה בהתאוששות – בעוד שוק המניות מתקן את הירידות התשואות הממשלתיות נשארו בשלהן, כאילו הן מספרות סיפור אחר לחלוטין. האם ייתכן שמשקיעי המניות נטשו את חששות המיתון, אך משקיעי האג"ח לא?

הנה תשואת אג"ח עשר שנים ארה"ב (כחול) ומדד ה S&P500 (לבן) מתחילת יולי 2024:

תשואת אג

תשואת אג"ח ומדד הפחד (בלומברג)

 

עוד זווית להסתכל על הדילמה הזו היא דרך מרווח ה-2-10 שנים של האג"ח הממשלתי בארה"ב. מרווח זה עמד בסוף יוני 24 על רמה של 50 נ"ב. משמע, עקום הפוך שמהווה אינדיקציה על פי ההיסטוריה למיתון קרב ובא. במאמר מוסגר נציין כי היפוך העקום קיים כבר כשנתיים, כך שמרבית המשקיעים כבר התרגלו ולא ממש מתרגשים ממנו.

אם נסתכל מה קרה מאז למרווח האמור, נראה כי הוא כמעט ונסגר לחלוטין והיום הוא עומד סביב האפס. במילים אחרות אנחנו על סף של חזרת העקום הממשלתי האמריקאי למצב שטוח, ייתכן ובדרכו להיות תלול ובעל שיפוע חיובי כמו שהוא אמור להיות באופן טבעי.

 

אם נסתכל על מה הצביע בעבר מצב בו יש היתללות מחודשת של העקום ומעבר ממצב של עקום הפוך לעקום נורמאלי, נראה שההיסטוריה לאו דווקא מצביעה על עתיד חיובי. הגרף הבא שמציג את מרווח ה 2-10 האמריקאי מאז 1990, מלמד כי בכל פעם בעבר בו ראינו חזרה לעקום עם שיפוע חיובי (ממצב של שיפוע שלילי) נגמר באופן לא טוב עם מיתון במשק האמריקאי (ראו בגרף הבא את החיצים הצהובים והמלבנים האדומים שמצביעים על מיתון).

(בלומברג)

מקור: בלומברג, כנף

איך אפשר להסביר את הדיסוננס הזה? מדוע השווקים מניחים שני תרחישים שונים כפי שהם באים לידי ביטוי בשוק המניות לעומת שוק האג"ח?

הסבר מרכזי אחד הוא הנרטיב ששידר וביסס הפד האמריקאי באמצעות יו"ר פאואל בכנס החשוב שהיה בג'קסון הול.  הציטוט המרכזי של פאואל היה: "הגיע הזמן של המדיניות המוניטארית לעבור התאמה", משמע מסר ברור כי תחילת הורדות הריבית היא מיידית. העובדה שפאואל אמר גם כי התזמון והקצב יהיו תלויים בנתונים, התפתחות האופק הכלכלי ומאזן הסיכונים פחות נלקחה בחשבון. כאשר יו"ר הפד אומר למשקיעים כי הוא מוריד ריבית גם אם הכלכלה חזקה זה משהו שהשוק לא מתעלם ממנו, גם אם לא מסתדר עם ההגיון וההיסטוריה הכלכלית.

מה כל זה אומר?

בטווח הזמן הקצר נראה כי כל עוד הכלכלה תמשיך לייצר נתונים סבירים ומעלה, בשילוב עם בנק מרכזי ידידותי ותחילת הורדות ריבית, האווירה האופטימית בשווקים צפויה להימשך. נכון כי השווקים מתומחרים באופן יקר ומתבססים על תחזיות צמיחת רווחיות אופטימיות מאוד, אבל ידוע שאופטימיות יתר לא הייתה מעולם טריגר לירידות בשווקים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    גפני 09/09/2024 09:24
    הגב לתגובה זו
    אני ממליץ להקטין אחזקה במניות צמיחה
  • יריב 09/09/2024 21:44
    הגב לתגובה זו
    ריבית יורדת, שנה אחרונה של נשיא היא החזקה בסייקל. כל זה ישתנה אל תוך שנה הבאה. כרגע צריך לזרום עם השוק לפחות עד 2/25
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיות

ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו

הבית הלבן הודיע כי ב־10 בדצמבר ייערך מכרז ראשון למכירת זכויות קידוח בים, בהיקף אדיר של כ-324 אלף קמ"ר במפרץ מקסיקו, שאותו מיתג מחדש הנשיא כ-“מפרץ אמריקה”; שיעור התמלוגים ייקבע על 12.5% בלבד, כדי לעודד השתתפות רחבה מצד חברות האנרגיה; במקביל הודיע על מכרז נוסף באלסקה בתחילת 2026, בצעד ראשון בתוכנית כוללת של 36 מכרזים ימיים, שנועדה לקדם עצמאות אנרגטית ולהמריץ את תעשיית הנפט האמריקאית

רן קידר |
נושאים בכתבה נפט גז טראמפ

ממשל טראמפ הודיע רשמית על מכרז עצום להענקת זכויות קידוח נפט וגז במים הכלכליים של ארצות הברית, כחלק ממדיניות “העצמאות האנרגטית” של הנשיא. לפי הודעת משרד הפנים, ב-10 בדצמבר 2025 ייפתח מכרז על שטח ימי של כ-80 מיליון אקר (324,000 קמ״ר) במפרץ מקסיקו, אזור שטראמפ בחר למתג מחדש כ-“מפרץ אמריקה”. מדובר במכרז הראשון מתוך 30 מכרזים באזור, המתוכננים עד שנת 2040, במסגרת החוק החדש שאושר בקיץ האחרון.

הגוף המופקד על ניהול המשאבים האנרגטיים הימיים, ה-BOEM הודיע כי לצד המכרז במפרץ, ייערך גם מכרז נוסף במפרץ קוק שבאלסקה ב-4 במרץ 2026. מכרז זה יכלול כמיליון אקר (כ-4,050 קמ״ר), והוא הראשון מבין שישה מכרזים מתוכננים באזור זה עד שנת 2032. על פי החוק החדש, המדינה מחויבת לקיים מכרזי קידוח ימיים מדי שנה כמעט לאורך שני העשורים הבאים.

ב-BOEM ציינו כי שני המכרזים יקבעו שיעור תמלוגים אחיד של 12.5%, הנמוך ביותר שמותר בחוק, במטרה “לעודד השתתפות רחבה מצד תעשיית האנרגיה” ולחזק את התחרות בשוק. ממלא מקום מנהל הסוכנות, אמר בהודעתו: "אנחנו פועלים על פי לוח זמנים צפוי וברור שהוגדר על ידי הקונגרס, במטרה לתמוך בפיתוח ארוך טווח של תעשיית הנפט והגז הימית של ארצות הברית בעשורים הבאים".

המהלך משתלב במדיניות רחבה יותר של הממשל, המבקשת להגביר את תפוקת הנפט, הגז והפחם, תוך צמצום רגולציה סביבתית והפחתת סובסידיות למקורות אנרגיה ירוקים. התוכנית החדשה נועדה להבטיח "רצף עסקי ויציבות השקעות" לחברות האנרגיה, לאחר שנים של תנודתיות רגולטורית בשווקים.

אלפי מקומות עבודה חדשים 

האנליסטים מציינים כי פתיחת המכרזים הללו צפויה להניב עשרות מיליארדי דולרים לקופת המדינה וליצור אלפי מקומות עבודה חדשים במגזרי התשתית, ההנדסה והשירותים הלוגיסטיים. עם זאת, פעילי סביבה ואנשי אקדמיה מזהירים מהשלכות אקולוגיות כבדות. "פתיחת שטחים חדשים לקידוח במים עמוקים עלולה להגדיל את הסיכון לאסונות סביבתיים ולפגוע במערכות אקולוגיות רגישות לאורך חופי המפרץ", הזהירו ארגונים סביבתיים.