מתכת כסף
צילום: Scottsdale Mint

הכסף מטפס בעקבות הזהב אבל עדיין רחוק מהשיא; מה אפשרויות ההשקעה

בדומה לסחורות אחרות, גם מתכת הכסף נמצאת במגמה חיובית לאחרונה; הכסף עדיין רחוק משיא כל הזמנים שלו (50 דולר לפני כ-15 שנים) ואילו, הזהב, טיפס לאחרונה לשיא חדש
קובי ישעיהו | (2)
נושאים בכתבה מתכת כסף סחורות

בדומה לסחורות אחרות, גם מתכת הכסף נמצאת במגמה חיובית לאחרונה. המתכת רשמה עלייה של 32% ממחיר של כ-22 דולר לאונקיה באמצע פברואר השנה לכ-29 דולר כיום. הכסף, חשוב לדעת, נע כמעט במקביל לזהב, שגם הוא נמצא בחודשים האחרונים במגמת עליות ברורה. ממחיר של כ-1,900 דולר לאונקיה באוקטובר האחרון הוא טיפס לשיא חדש של  מעל 2,400 דולר בחודש שעבר ולאחר מכן נחלש עד למחיר נוכחי של כ-2,370 דולר.

עם זאת, כמובן שאין קורלציה של 100% בין שתי המתכות. הכסף, למשל, עדיין רחוק משיא כל הזמנים שלו (50 דולר לפני כ-15 שנים) ואילו, הזהב, כאמור, טיפס לאחרונה לשיא חדש.

בדומה לזהב, גם הביקושים לכסף מגיעים ממקורות רבים ומגוונים, החל משימושים שונים בתעשיה הכבדה, בהייטק, תעשיות ביטחוניות, תכשיטים ועוד.. ויש כמובן גם את השחקנים הפיננסיים כמו קרנות גידור ואחרים, ולאלה יש שיקולים שונים ומגוונים. 

לכן, קשה מאוד לנסות להעריך לאן מחיר הכסף ינוע בטווח הקצר או הבינוני. אם הזהב ימשיך לטפס אז גם הכסף יעלה ככל הנראה. יכול להיות מצב שהכסף ירשום עלייה חדה הרבה יותר מהזהב, או פחות, אבל הסיכוי שהזהב יטפס והכסף לא הוא מאוד נמוך.

כל משקיע צריך לעשות את השיקולים שלו ולהחליט אם ובאיזה שיעור הוא רוצה לגוון את תיק ההשקעות שלו ולהזרים כספים להשקעה בכסף. בדרך כלל השקעה מסוג זה יכולה למתן את התנודתיות בתיק, שכן הכסף יכול לעלות בתקופה שהשווקים יורדים, ולהיפך.

אפשרויות השקעה בכסף

אז איך אפשר להשקיע במתכת הכסף? אפשר כמובן פשוט לקנות פשוט כסף ולשמור אותו בכספת בבית או במקום אחר - למשל בצורה של מטבעות, תכשיטים או מטילי כסף.

אפשרות השקעה נוספת היא באמצעות קרנות סל (ETF): קרנות סל על מחיר הכסף נסחרות בוול סטריט ועוקבות אחר מחיר המתכת. שתי הגדולות והפעילות נסחרות תחת הסימבולים SLV ו-SIVR. אבל, בדומה לקרנות סל הנסחרות בבורסה ועוקבות אחרי מדדי מניות או אג"ח שונים, יש בדרך כלל הבדלים קלים בתשואות בין הכסף לקרן הסל. למשל, הכסף יכול לרשום עלייה של 30% בשנה וקרן הסל 25% או 33%. 

אפשר גם לרכוש מניות של חברות הפועלות בתחום כריית כסף: השקעה בחברות שכורות, מעבדות ומוכרות כסף כמו למשל. החברות הגדולות והמוכרות יותר הן פאן אמריקן סילבר (סימול PAAS), סאות'רן קופר (סימול: SCCO), הקלה מיינינג (סימול: HL), פירסט מג'סטיק סילבר (AG) ו-BHP. כולן מפיקות מלבד כסף גם מתכות נוספות כמו זהב או נחושת כך שהן מושפעות גם מהתנודות במחיריהן.

קיראו עוד ב"גלובל"

מניות אלה מתואמות לעיתים קרובות עם מחיר המתכת, אבל לא תמיד. הן גם יותר מסוכנות אבל בתקופה של עלייה הן יכולות להניב תשואות של מאות אחוזים בפרק זמן קצר יחסית שכן עלייה של 20%-50% במחיר הכסף או במחיר של המתכות האחרות יכולה להקפיץ את הרווח של חלקן במאות אחוזים. 

כמובן שגם ההיפך נכון - אם הכסף יורד ב-20% אז מניה של חברה מסויימת עלולה לצנוח ב-50% או יותר. לכל חברה יש את המאפיינים הייחודיים שלה והן יכולות להיות מושפעות מגורמים כמו איכות ההנהלה, תגלית או אכזבה ממכרה מסוים, עלויות הכרייה ועוד.

בדומה לסחורות אחרות, אפשר גם להשקיע בכסף באמצעות אופציות וחוזים עתידיים על הכסף. אבל פה התנודתיות הרבה יותר גבוהה  ומשקיע או סוחר עלול למחוק את כספו מהר מאוד אם הוא טועה. 

כמו בכל השקעה גם בכסף יש לא מעט סיכונים וקשה מאוד לנסות לתמחר אותו, בעיקר בגלל שהוא לא מספק תזרים הכנסות עתידי כלשהו כמו אג"ח וגם אין לו "מכפיל" הכנסות, רווח או תזרים מזומנים כמו מניות של חברת מסוימת. הכסף, בדומה לזהב, נתון לתנודתיות גבוהה יחסית: מחירו עשוי לזנק או לרדת במהירות בטווח הקצר. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    הכסף בדרך למספר תלת ספרתי - לגזור ולשמור !!!! (ל"ת)
    דן 18/05/2024 22:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    YL 18/05/2024 16:15
    הגב לתגובה זו
    לפוטין אן העיה של מחסור ב מזומנים ו חיי אדם ממש לא מעניינים אותו
עלי אקספרס, צילום אתרעלי אקספרס, צילום אתר

אתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'

סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"

מנדי הניג |

בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.

חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5 דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024 בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.

הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים. 

הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%

באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית. 

במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.