וול-סטריט הגיעה לשיאים חדשים ושכחה מהפדרל ריזרב
שוק המניות אולי לא קיבל עדיין את מה שציפה לו מהפדרל ריזרב, אבל יתכן שהוא יקבל את מה שהוא צריך מכלכלת ארה"ב שפשוט מסרבת להיכנע.
הראלי שהסתיים ב-2023 היה מבוסס על ההנחה שבין אם הפד מוכן לזה או לא, הוא יתחיל להוריד את הריבית ב-2024. ההנחה הזו הפכה לעוד יותר סבירה לאחר פגישתו של הפד ב-13 בדצמבר, כאשר פאוול רמז כי הסייקל של העלאות הריבית הגיע לסופו. בחודשים האחרונים של השנה שעברה ה-S&P 500 עלה ב-14%, בעוד התשואה על אג"ח ארצות הברית ל-10 שנים ירדה ל-3.86%. מאז, נציגי הפד, כריסטופר וולר ורפאל בוסטיק ערערו את ביטחון המשקיעים בנוגע למועד הורדת הריבית ואת ההנחה שהמהלך באמת יתרחש.
בנוסף, הנתונים הכלכליים שפורסמו בשבוע האחרון תמכו עוד יותר בהצהרות האחרונות של פקידי הפד. המכירות הקמעונאיות עלו ב-0.6% מנובמבר לדצמבר, העלייה הגדולה ביותר מאז ספטמבר 2023 והפעם הראשונה שנתון התביעות לדמי אבטלה ירד ב-18,000 אל 187,000, שפל של 16 חודשים. יתרה מכך, סקר סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן, המסקר את מידת הביטחון והאופטימיות של הצרכנים בנוגע לכלכלה זינק ב-9.1 נקודות אל 78.8 לחודש ינואר, העלייה הגדולה ביותר מאז 2005, כאשר הציפיות לאינפלציה ירדו לרמה הנמוכה ביותר מזה שלוש שנים בעוד הציפיות לתנאים כלכליים טובים יותר התגברו.
הסבירות להורדת ריבית בחודש מרץ, ממנה המשקיעים התלהבו בהתחלה, ירדה ל-46.2% מ-79% לפני כן.
ההתחלה הייתה לא טובה
זה היה נראה רע בהתחלה עבור שוק המניות, שכן הנתונים הכלכליים הציגו כי הכלכלה עדיין חזקה, מה שהוריד את הסבירות להורדת ריבית קרובה. בתגובה ה-S&P 500 ירד ב-1.1% במהלך היומיים הראשונים של השבוע שעבר. עם זאת, עד יום שישי, המדד עלה כבר ב-1.2% וסגר בשיא כל הזמנים. אפילו הזינוק בתשואה על אג"ח ל-10 שנים ל-4.145%, הרמה הגבוהה ביותר מזה יותר מחודש, לא הצליח לגרום למשקיעים להוציא את הכסף משוק המניות.
כל זה לא הגיוני אם הגורמים המניעים את השוק כיום זהים לאלו שהניעו אותו בסוף השנה שעברה. העובדה שהשוק מחזיק מעמד באותה מידה מראה שמשהו מתחיל להשתנות, לפחות מתחת לפני השטח: השוק מתחיל לתמחר יותר צמיחה כלכלית ופחות הורדות ריבית. בעוד זה הכאיב לחלק מהמגזרים היותר הגנתיים של השוק: מגזר השירותים UTILITIES SELECT SECTOR SPDR FUND - שירד ב-3.7% בשבוע האחרון ומגזר הנדל"ן REAL ESTATE SELECT SECTOR SPDR FUND - שירד ב-2.1%, זה לא היה נורא עבור השוק הכולל.
- האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
- הנפקה מוצלחת לג׳מיני - מזנקת ביום המסחר הראשון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פחות הורדות ריבית
בוולס פארגו ציינו כי ההפרש בין אג"ח בדירוג השקעה לבין תשואת האג"ח הממשלתי עמד על 0.99 נקודות אחוז בלבד בסוף 2023. זוהי הפעם השביעית מאז 1998 שהמרווח עמד על פחות מנקודת אחוז בתחילת שנה. באותן השנים, התוצר המקומי הגולמי עלה בממוצע ב-2.2%, כאשר השנה היחידה בה הוא ירד הייתה 2020 כאשר מגפת הקורונה כפתה עצירה על הכלכלה. שנים של מיתון התחילו עם מרווח של 1.98 נקודות אחוז ומעלה. לפי האנליסטים בוולס פארגו, הנתון הזה מרמז על צמיחה של 2% או יותר השנה והרבה פחות הפחתות ריבית ממה ששוק המניות צופה.
שינוי כזה עלול להיות קשה עבור שוק המניות. אפילו ציפייה לריביות נמוכות יותר יכולה הרבה פעמים לתמוך בהערכות שווי גבוהות יותר, כמו שהתרחש ב-2023, כאשר מכפיל הרווח העתידי ל-12 חודשים של ה-S&P 500 עלה מ-17.48 ל-19.62 בסוף השנה. ריביות גבוהות יותר לעומת זאת, או אפילו הציפייה כי הריבית לא תרד כמו שחשבו תחילה, עלולה להפיל את הערכות השווי.
גרוע מכך, האופטימיות לגבי הכלכלה עשויה להתגלות כמופרכת במידה והפד יעכב הורדות ריבית ויפיל את הכלכלה למיתון.
עם זאת, במידה וניקח את הצד האופטימי, אם הכלכלה תישאר חזקה כמו שהיא נראית, זה יכול לספק דחיפה לשוק המניות שימשיך להיסחר בעליות. אם צמיחה חזקה יותר תתורגם לרווחים חזקים יותר, זה יועיל גם למניות הקטנות ויכול לגרום למצב שהמשקיעים לא ראו תקופה ארוכה: השוק יגיב כמו שצריך לחדשות טובות.

הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25% – מה אמר פאוול במסיבת העיתונאים?
הפדרל ריזרב הפחית את הריבית ברבע אחוז לטווח של 4%-4.25% וצופה עוד 2 הורדות ריבית השנה. הבנק המרכזי ציין כי נוכח האינפלציה הגבוהה יפעל בזהירות ויבחן הפחתות נוספות לפי הנתונים
בפעם הראשונה השנה ומאז חזרתו של טראמפ לבית הלבן, הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25%. החלטת הפדרל ריזרב התקבלה כצפוי לאחר תקופה ארוכה של סימנים להאטה בשוק העבודה והיחלשות בלחצי האינפלציה. מדובר במהלך שנועד להמריץ את הצמיחה ולתמוך בתעסוקה, ומסמן שינוי כיוון מובהק אחרי חודשים של ריבית יציבה ברמות גבוהות. כעת נותר לראות מה פאוול יגיד במסיבת העיתונאים.
הפדרל ריזרב הוריד את הריבית
לראשונה מזה תשעה חודשים, אך שמר על גישה זהירה כאשר הפחית אותה ברבע אחוז בלבד. בתום ישיבת מדיניות בת יומיים קבעה ועדת השוק הפתוח של הבנק המרכזי יעד ריבית חדש בטווח של 4%-4.25%, בהתאם לציפיות המשקיעים. עוד לפני ההחלטה העריך שוק החוזים על הריבית בסבירות של 96%
שהפד יבחר בהפחתה צנועה זו.
בהודעתו ציין הפדרל ריזרב כי זוהי הפחתת הריבית הראשונה לשנת 2025, וכי התחזית החציונית
מצביעה על הורדה כוללת של כ-0.5% נוספים עד סוף השנה. עם זאת, לא כולם שותפים לקצב הזה: המושל מירן הצביע בעד הפחתה חדה יותר של חצי אחוז כבר בהחלטה הנוכחית, בעוד שישה בכירים סבורים שלא תהיינה עוד הורדות במהלך השנה ותשעה בכירים מעריכים שתי הפחתות נוספות. עוד הדגיש
הבנק כי הסיכונים להיחלשות בשוק העבודה גברו, מה שמעיד על שינוי דגש במדיניות – ממאבק באינפלציה להגנה על התעסוקה והצמיחה.
- הפד' המפולג: הורדת ריבית בצל דרמה פוליטית, ואיך יגיב שוק המניות?
- האם הפד יוריד את הריבית ב-0.5% ומה יקבע את הכיוון של וול סטריט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק העבודה
למרות סימנים ברורים להאטה בשוק העבודה, הפדרל ריזרב הותיר ללא שינוי את תחזיותיו לשיעור האבטלה לשנה הקרובה. לפי התחזית החציונית בעדכון האחרון של תחזיות המדיניות (SEP), שיעור האבטלה צפוי לעלות ל-4.5% עד סוף 2025 – בדיוק כפי שנקבע בתחזיות הקודמות.
הסנקציות המתוכננות של אירופה על ישראל: 227 מיליון אירו בשנה
ההחלטה להטיל מכסים גבוהים יותר על סחורות ישראליות צפויה לייקר את המוצרים ולפגוע בתחרותיות ותתמקד בעיקר בסקטורים שבהם לישראל יש יתרונות משמעותיים בשווקים האירופיים: פרי הדר, מוצרי גומי, כימיקלים וציוד תחבורה
הנהגת האיחוד האירופי החליטה לפגוע בהסכמים המסחריים עם ישראל, צעד שיכול להכביד על הכלכלה הישראלית במאות מיליוני אירו מדי שנה. החלטה זו מגיעה לאחר לחצים פנימיים גוברים באירופה להחמיר את העמדה כלפי ישראל בעקבות המלחמה בעזה. במקום לפעול על מנת להפעיל לחצים על מדינות טרור כמו קטאר שמממנות את חמאס, נראה שבאירופה שכחו איך המלחמה הזו החלה מלכתחילה.
התוכנית האירופית צפויה לפגוע בכשליש מהיצוא הישראלי לאירופה, בהיקף של 5.8 מיליארד אירו בשנה. מדובר בסכום משמעותי, שבסופו של דבר יכביד על כלכלת ישראל ויגרום למחירי המוצרים הישראליים לעלות. האירופים מבטלים למעשה את ההנחות המכסיות שניתנו לישראל ומטילים עליה מכסים גבוהים יותר לפי כללי ארגון הסחר העולמי. המשמעות היא שהמוצרים הישראליים בחנויות האירופיות יעלו ב-227 מיליון אירו בשנה - כסף שיועבר ישר לרשויות המכס האירופיות. התחרותיות של החברות הישראליות תקבל מכה, כי הלקוחות יעדיפו מוצרים זולים יותר ממדינות אחרות.
הפגיעה תתמקד בעיקר בסקטורים שבהם לישראל יש יתרונות משמעותיים בשווקים האירופיים: פרי הדר, מוצרי גומי, כימיקלים וציוד תחבורה. מדובר בסחורות שישראל מספקת לעולם באיכות גבוהה ובמחיר תחרותי. החברות הפועלות בתחומים הללו התרגלו למשטר מסחר מועדף מזה שלושה עשורים, מאז החתימה על הסכמי הסחר עם האיחוד האירופי בשנות ה-90. עכשיו הן תצטרכנה לשלם מכס נוסף, צעד שייקר את המוצרים או יפגע ישירות ברווחיות.
ההליך צפוי לקחת חודשים
במקום לבטל את כל ההסכמים עם ישראל, האירופיים בוחרים לחתור תחת החלק המסחרי בלבד, תוך שמירה על תחומים אחרים כמו העברת כספים בין הבנקים ופעילות המכס השוטפת. המהלך נועד למעשה להציג עמדה פוליטית ברורה מבלי להרוס את כל המערכת הכלכלית בין הצדדים. ההליך הפנימי באירופה טרם הושלם. הצעת הנציבות האירופית דורשת את אישור רוב המדינות החברות, ובינתיים מדינות כמו גרמניה והולנד מביעות הסתייגויות בנוגע לעומק הצעדים. יתכן שההליך יימשך חודשים.- ברבור שחור אירופאי: משבר החוב חוזר?
- רעידת אדמה פוליטית בצרפת, המדדים באירופה נופלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך הזה הוא חלק מהמאבק הדיפלומטי הרחב יותר. מעבר לסנקציות הכלכליות, אירופה מתכננת להטיל סנקציות אישיות על שרים ישראליים נוספים, להקפיא תכניות סיוע לממשל הישראלי ולחזק את הסנקציות כלפי חמאס. המיעוט המוסלמי הקיצוני שכבר חדר למדינות באירופה, לוחץ על הממשלות ואלה, לא במפתיע, נכנעות תחת הלחץ.