האינפלציה בארה"ב עלתה ל-3.4%; הסיכוי להורדת ריבית פוחת
המשקיעים נכנסו ל-2024 באופטימיות גדולה על רקע הציפיות ללפחות 3 הורודת ריבית במהלך 2024, כאשר האופטימיים ציפו לראות הורדה כבר בחודש מרץ - אבל מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר שפורסם היום החזיר את החולמים לקרקע.
המדד העיד על עלייה שנתית של 3.4% - עלייה לעומת מדד נובמבר שהעיד על אינפלציה של 3.1% ומעל צפי האנליסיטים שהיה לעלייה של 3.2%. למרות העלייה במדד המחירים לצרכן, מדד מחירי הליבה, שמשמיט מרכיבים תנודתיים יותר כמו נפט, מזון ואנרגיה ונחשב למדד טוב יותר של האינפלציה, ירד והציג עלייה שנתית של 3.9% לעומת 4% בחודש נובמבר, וזאת לעומת צפי האנליסטים שהיה ל-3.8%.
עיקר העלייה במדד מיוחס לרכיב הדיור במדד שעלה ב-0.5% והשפיע על יותר ממחצית העלייה במדד כולו. מחירי המזון עלו ב-0.2% בדצמבר, או שיעור בו עלו בנובמבר, בעוד מחירי האנרגיה עלו ב-0.4% אחרי שירדו ב-2.3% בנובמבר. בין הרכיבים הנוספים שרשמו עליות בולטות ניתן למצוא את רכיב ביטוח הרכב שעלה ב-1.5%, הטיפול הרפואי שעלה ב-0.6%, ומחירי הרכבים המשומשים שעלו ב-0.6% בהמשך לעלייה של 1.6% בנובמבר.
בהחלטת הריבית האחרונה של הפד, השאיר הבנק המרכזי את הריבית על 5.5%. הבנק המרכזי אומנם אותת גם כי הוא מתכוון להקל במדיניותו בשנת 2024, אך הוא הדגיש כי ישאיר את הדלת פתוחה לאפשרות של ריביות גבוהות יותר בזמן שהפד ממשיך לפעול בניסיון להביא את האינפלציה ליעד ה-2%. לפי תחזית הריבית החציונית של הפד, בסוף השנה הנוכחית הריבית תעמוד על 5.4%, בסוף 2024 הריבית תרד כבר ל-4.6%, ב-2025 תרד ל-3.6% וב-2026 תגיע כבר ל-2.9%.
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 2.המנהל 11/01/2024 22:43הגב לתגובה זוהנגיד בישראל אידיוט הוריד את הריבית עכשיו יקבל אינפלציה על ספידים
- 1.ןן 11/01/2024 17:15הגב לתגובה זותעלה תריבית בחזרה
וול סטריט נגזרים (X)תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.
המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה
המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.
בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות).
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- עלייה של 30% מתחילת השנה - השוק הסיני עקף את וול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.
