גרום פאוול
צילום: טוויטר

בעקבות המשבר בבנקים: קריאות להתפטרות פאוול

לאחר קריסת שלושת הבנקים ככל הנראה כתוצאה מהדה-רגולציה שהייתה בתקופתו של טראמפ, נוצרו שאלות רבות בנוגע למדיניות המוניטרית של הפד ולאופן פעולתו
אדיר בן עמי | (4)

לאחר הקריסה של בנק סיליקון ואלי, נוצרה שרשרת אירועים שערערה את ענף הבנקאות וגרמה לשרשרת קריסות של בנקים נוספים. בעקבות זאת, צצו טענות רבות בנוגע לרגולטורים ולעתיד המדיניות המוניטרית של הפד. רוב הלחץ שנוצר על ציבור המשקיעים, נגרם בעקבות הפסדים בתיקי האג"ח של הבנקים. הפסדים שהם תוצאה לא מכוונת של העלאות הריבית האגרסיביות של הפד, בניסיונו למתן את האינפלציה.

צרות הבנקים העלו את ציפיות המשקיעים מהפד לכך שיפעל במדיניות מוניטרית שונה ואולי אף יוריד את הריביות השנה, למרות הלחץ מעליית האינפלציה. 

האירועים הללו גרמו לחברת הסנאט אליזבת וורן, לצאת בהתקפה על פאוול ולהגיד "אני לא חושבת שפאוול צריך להישאר יושב ראש הפד, אמרתי את זה לכולם. לפאוול היו שני תפקידים, אחד להתמודד עם המדיניות המוניטריות ואחד להתמודד עם הרגולציה. הוא נכשל בשניהם." בראיון שעשתה, נראה כי רוב הביקורת שלה מכוונת לרגולציה הרופפת, ולגל הדה-רגולציה שהתרחש בזמן כהונתו של דונאלד טראמפ כנשיא ארצות הברית. כשפאוול נמצא בתפקיד יושב ראש הפד משנת 2018. 

"בעקבות גל הדה-רגולציה, מנהלי בנקים רבים ניצלו את המצב והגדילו את הסיכון אליו הבנקים שלהם נחשפו על מנת להגדיל את רווחיהם בטווח הקצר. כך שיכלו למשוך משכורות ובונוסים ענקיים". אמרה וורן.

ביום רביעי הקרוב יחליט יו"ר הפד ג'רום פאוול האם להעלות את הריבית בארה"ב. אין ספק שעבור חברי הבנק המרכזי מדובר בהחלטה לא פשוטה. הם מנסים לצנן את האינפלציה מצד אחד, אבל מצד שני מבינים שלא ניתן להעלות את הריבית ללא הפסקה ואולי להשאירה הפעם על 4.75% כדי להקל על השוק.

נראה שלא משנה באיזו דרך יבחר פאוול, תמיד יהיו כאלה שיבואו בטענות. כנראה שאחת הטעויות הגדולות שלו הייתה כשאמר בתחילת הבלגן, כי האינפלציה היא "זמנית". יתכן שאם היה מתייחס אליה ביותר רצינות, היינו היום במקום קצת יותר טוב. נראה כי המהלכים בהם בחר, של העלאות הריבית, כן אומנם שיפרו במעט את המצב והצליחו למתן את האינפלציה מצד אחד, אבל מהצד השני הדליקו את משבר הבנקים.

בינתיים, במטרה לצנן את האווירה בשווקים, הבנק הפדרלי פרס רשת ביטחון. הבנקים המרכזיים של המדינות החזקות כמו ארה"ב, יפן, בריטניה, קנדה, שוויץ וגוש האירו, שעסקו בפעילות עסקאות החלף (SWAP) פעם בשבוע, יוכלו להזרים כסף בכל רגע נתון - זאת כדי למנוע בעיית אשראי. המהלך הזה זכור מ-2008 ונעשה בו שימוש גם במהלך הקורונה. הוא נועד כדי למנוע פאניקה בשווקים לנוכח קריסת הבנקים המסחריים. במקרה של חוסר במימון דולרי, הבנקים יוכלו לעשות עסקאות בניהם. הבנקים באותן מדינות הודיעו הלילה כי "הרשת שהוקמה בין הבנקים המרכזיים משמשת כגיבוי לנזילות, כדי להקל על לחצים בשוקי המימון בעולם. כך נרכך את ההשפעות של לחצים על אספקת האשראי למשקי בית ועסקים". מצד אחד, זה נותן ביטחון למשקיעים, אבל מצד שני - מראה כמה הפאניקה בשווקים גדולה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דודו 21/03/2023 09:06
    הגב לתגובה זו
    העלות הריבית האגרסיביות גרמו לירידה קלה באינפלציה אך הביאה למשבר הרבה יותר גדול מבעיית האינפלציה וכעת הוא צריך לחשוב האם להעלות שוב את הריבית שכנראה תביא להתמוטטות נוספת גם בבורסה וגם בבנקים נוספים או להרגיע ולא להעלות את הריבית ולהותיר אותה בשיעור של עכשיו
  • 3.
    לרון 21/03/2023 07:44
    הגב לתגובה זו
    צריך מזל,ראו את תקופת סטנלי פישר אצלינו
  • 2.
    לרון 21/03/2023 07:42
    הגב לתגובה זו
    מה הוא נביא? ידע מה תהיה השפעת הקורונה ואוקראינה?שמות די דומים לא?
  • 1.
    חבורה של חצופים שיחזירו את בונוסים (ל"ת)
    מנש 20/03/2023 21:59
    הגב לתגובה זו
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 0.37%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

מאנדיי צונחת 16%, פאגאיה מזנקת 22%; אנבידיה וטסלה עולות - הנאסד"ק מזנק 1.7%

התקדמות לקראת סיום ההשבתה הממשלתית מעודדת גם את וול סטריט ושבוע המסחר נפתח בטריטוריה חיובית; אנבידיה וחברות השבבים רושמים התאוששות; טסלה מטפסת בעקבות אישור חבילת השכר למאסק - הישראליות גונבות את הפוקוס כשמאנדיי צונחת 20% ואילו פאגאיה מזנקת בשיעור דומה ברקע התוצאות הרבעוניות

צוות גלובל |

וול סטריט פותחת את שבוע המסחר במגמה חיובית, על רקע התקדמות בוושינגטון לעבר הסכם שיביא לסיום ההשבתה הממשלתית שנמשכת כבר 4 שבועות ומעיבה על הכלכלה האמריקאית. הנאסד"ק מזנק כ-1.5%, ה-S&P 500 מטפס בכ-0.9%, והדאו ג'ונס מוסיף כ-0.4%.

הגורם המרכזי לאופטימיות הזאת היא ההתקדמות המשמעותית בסנאט, שאישר הלילה הצעת ביניים ברוב של 60 מול 40 קולות לקראת הסכם דו-מפלגתי שיאפשר את פתיחת הממשל מחדש. שמונה סנאטורים דמוקרטים הצטרפו להצבעה בעד, אבל התהליך עוד לא הושלם ויגיע לאישור סופי בסנאט ובבית הנבחרים. לפי הערכות, ההסכם שנרקם יאפשר תקצוב ממשלתי עד לינואר הקרוב, וגם יבטל חלק מצעדי הפיטורים האחרונים בשירות הציבורי. גורמים המעורים בנושא מציינים שלמרות שהפשרה הנוכחית אינה כוללת את דרישת הדמוקרטים המרכזית להמשך סבסוד ביטוח הבריאות, היא עשויה לסלול את הדרך לפתרון רחב יותר כבר בימים הקרובים.

השווקים מקבלים את המהלך הזה באופטימיות גם בגלל שסיום ההשבתה עשוי להחזיר את פרסום הנתונים הכלכליים, שנעצר בשבועות האחרונים. השבוע צפויים להתפרסם נתוני האינפלציה והאבטלה לחודש אוקטובר, ובהמשך גם נתוני המכירות הקמעונאיות ומדד המחירים ליצרן. המשקיעים מחפשים אינדיקציות שיסייעו להעריך את הכיוון הבא של מדיניות הריבית של הפד'. במקביל, תשואת האג"ח הממשלתיות ל-10 שנים מטפסת קלות ל-4.15%, אחרי עלייה מתונה בסוף השבוע.

לצד ההתפתחויות הפוליטיות, השוק מתמקד גם בדוחות של החברות שיתפרסמו השבוע, ובהם של דיסני, סיסקו, אפלייד וחברות טכנולוגיה נוספות. זה לאחר שבוע קשה במיוחד למניות ה-AI בו היה נראה שהמשקיעים שוקלים מחדש את התמחורים של המניות בתחום ובראשם פלנטיר, ביתניים נראה שהשוק מנסה לפתוח את השבוע בטון יותר חיובי.

מאקרו

הכסף האמריקאי עובר לטוקיו: מדד הניקיי מכה את מדדי וול סטריט עם תשואה של 30% מתחילת השנה משקיעים אמריקאים נוהרים לבורסה היפנית בקצב שלא נראה מזה עשור - הין מתחזק, הממשלה מזרימה תמריצים, ומניות יפניות הופכות לטרנד חם