משלוח WOLT וולט
צילום: eggbank, unsplash

האם עסקי המשלוחים ימשיכו לזנק אחר הקורונה? דורדש עדין רחוקה מהשיא

דורדש שרכשה את וולט הפעילה בישראל עדיין הפסדית אך מיצבה את עצמה כמובילת שוק משלוחי המזון וצפויה להציג צמיחה של 15% בשנה בטווח הארוך; האם הירידות מציבות אותה ברמת מחירים מעניינת?
גיא טל | (1)

הקורונה גרמה לשינויים רבים בחיינו. חלקם זמנים, ואילו אחרים זכו לאימוץ רחב יותר שייתכן שישאר איתנו גם לאחר העלמות הקורונה מחיינו. אחד מההרגלים שהיה קיים עוד לפני הקורונה אך תפס תאוצה משמעותית עקב המגיפה הוא תחום הקניות באמצעות משלוח בכלל ותחום משלוחי המזון בפרט. האם הסקטור ימשיך לצמוח גם לאחר החזרה לשגרה? 

חברת דורדש DOORDASH INC מיצבה את עצמה כחברה המובילה בארצותה ברית בתחום משלוחי המזון. החברה קיבלה לאחרונה כותרות גם בישראל עקב רכישת חברת וולט הפעילה מאד בארץ תמורת 8 מיליארד דולר, אך גם במקומות אחרים היא בולטת. לפי האנליסט של חברת ההשקעות ריימונד ג'יימס, השליטה שלה בתחום משלוחי המזון צפויה להוביל לצמיחה של 15% בשנה בטווח הארוך. 

"אנו מצפים שדרך המשך אימוץ משלוחים על ידי הלקוחות ועליה בשכיחות ההזמנות, המשך התרחבות השוק, התרחבות מעבר לעסקי הליבה של קטגוריית המסעדות והתרחבות בנלאומית, חברת דורדש תהיה מסוגלת לשמר צמיחה של 15% בהכנסות בטווח ארוך" כתב אהרון קסלר, אנליסט חברת ההשקעות. למרות הצפי החיובי הוא משמר המלצת משקל שוק למניה וחיובי ביחס לנתונים הפונדמנטליסטים, אך מציין שכעת יחס הסיכון סיכוי מאוזן ברמות המחיר האלה. 

למרות שהצרכנים חוזרים במהירות להרגלים מלפני המגיפה, ולכן יוצאים למסעדות ונוסעים ברחבי העולם, ההרגל של הזמנת ארוחות הביתה ממסעדות נראה שנמצא כאן כדי להישאר ואף ממשיך לגדול. חברת ריימונד ג'ימס ערכה סקר לאחרונה ומצאה כי העליה בשימוש במשלוחי מזון נמשכת עם כ-37% מהמשיבים שהשתמשו באפליקציות צד שלישי (כלומר, לא של המסעדה עצמה), זאת לעומת 33% בשנת 2020 ו-29% בשנת 2019. הסקר גם מראה על עליה בשכיחות ההזמנות בהשוואה לרמות הטרום קורונה. מספר המשיבים שהזמין פעם בשבוע או יותר עלה ל-51% לעומת 45% לפני מגיפת הקורונה. 

יחד עם זאת דורדש לא נמצאת לבד בזירה. היא מתחרה בחברות כמו אובר המפעילה שרות הכולל משלוחי מזון (אובר איטס) וכן חברות נוספות. למרות שהתחרות אינטנסיבית דורדש הצליחה למצב את עצמה כחברה המובילה עם 59% מההזמנות בארצות הברת באפריל, ואחוז גבוה יותר בפרברים. 

מניות החברה עולות היום במסחר, אך כחלק מסקטור מניות הצמיחה היא חוותה ירידות חדות בחודשים האחרונים. מתחילת השנה ירדה המניה במעל 50%. מרמות השיא שנרשמו בסוף שנת 2021 היא רחוקה כבר ביותר מ-70%.

האם הירידות החדות מציבות אותה במחיר אטרקטיבי? החברה עדיין נסחרת בשווי של כ-25 מיליארד דולר, וזה כשההכנסות ברבעון הראשון של שנת 2022 הגיעו ל-1.4 מיליארד דולר ובכל שנת 2021 ל-4.9 מיליארד דולר, ובשורה התחתונה החברה עדיין מציגה הפסד שהסתכם בקרוב לחצי מליארד דולר בשנת 2021 וב-167 מיליון דולר ברבעון הראשון של שנת 2022. אלו מספרים של חברת צמיחה, והשוק כרגע לא אוהב חברות צמיחה. האם הסנטימנט ישתנה בקרוב, במיוחד בחברה שנמצאת בשוק שצומח באגרסיביות, ושדי ברור שההפסדים הם לטובת המשך התרחבות? 

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    Nahuy 07/06/2022 09:45
    הגב לתגובה זו
    אולי יישאר בקטנה למקומות עבודה ,אבל בגלל אינפלציה אנשים יביאו אוכל מהבית...
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


דגל טורקיה שבור
צילום: Getty images Israel

שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר?

העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה טורקיה

טורקיה הכריזה על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.


הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.


במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.


יעד האינפלציה עדיין רחוק

למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.

העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.