משלוח WOLT וולט
צילום: eggbank, unsplash

האם עסקי המשלוחים ימשיכו לזנק אחר הקורונה? דורדש עדין רחוקה מהשיא

דורדש שרכשה את וולט הפעילה בישראל עדיין הפסדית אך מיצבה את עצמה כמובילת שוק משלוחי המזון וצפויה להציג צמיחה של 15% בשנה בטווח הארוך; האם הירידות מציבות אותה ברמת מחירים מעניינת?
גיא טל | (1)

הקורונה גרמה לשינויים רבים בחיינו. חלקם זמנים, ואילו אחרים זכו לאימוץ רחב יותר שייתכן שישאר איתנו גם לאחר העלמות הקורונה מחיינו. אחד מההרגלים שהיה קיים עוד לפני הקורונה אך תפס תאוצה משמעותית עקב המגיפה הוא תחום הקניות באמצעות משלוח בכלל ותחום משלוחי המזון בפרט. האם הסקטור ימשיך לצמוח גם לאחר החזרה לשגרה? 

חברת דורדש DOORDASH INC מיצבה את עצמה כחברה המובילה בארצותה ברית בתחום משלוחי המזון. החברה קיבלה לאחרונה כותרות גם בישראל עקב רכישת חברת וולט הפעילה מאד בארץ תמורת 8 מיליארד דולר, אך גם במקומות אחרים היא בולטת. לפי האנליסט של חברת ההשקעות ריימונד ג'יימס, השליטה שלה בתחום משלוחי המזון צפויה להוביל לצמיחה של 15% בשנה בטווח הארוך. 

"אנו מצפים שדרך המשך אימוץ משלוחים על ידי הלקוחות ועליה בשכיחות ההזמנות, המשך התרחבות השוק, התרחבות מעבר לעסקי הליבה של קטגוריית המסעדות והתרחבות בנלאומית, חברת דורדש תהיה מסוגלת לשמר צמיחה של 15% בהכנסות בטווח ארוך" כתב אהרון קסלר, אנליסט חברת ההשקעות. למרות הצפי החיובי הוא משמר המלצת משקל שוק למניה וחיובי ביחס לנתונים הפונדמנטליסטים, אך מציין שכעת יחס הסיכון סיכוי מאוזן ברמות המחיר האלה. 

למרות שהצרכנים חוזרים במהירות להרגלים מלפני המגיפה, ולכן יוצאים למסעדות ונוסעים ברחבי העולם, ההרגל של הזמנת ארוחות הביתה ממסעדות נראה שנמצא כאן כדי להישאר ואף ממשיך לגדול. חברת ריימונד ג'ימס ערכה סקר לאחרונה ומצאה כי העליה בשימוש במשלוחי מזון נמשכת עם כ-37% מהמשיבים שהשתמשו באפליקציות צד שלישי (כלומר, לא של המסעדה עצמה), זאת לעומת 33% בשנת 2020 ו-29% בשנת 2019. הסקר גם מראה על עליה בשכיחות ההזמנות בהשוואה לרמות הטרום קורונה. מספר המשיבים שהזמין פעם בשבוע או יותר עלה ל-51% לעומת 45% לפני מגיפת הקורונה. 

יחד עם זאת דורדש לא נמצאת לבד בזירה. היא מתחרה בחברות כמו אובר המפעילה שרות הכולל משלוחי מזון (אובר איטס) וכן חברות נוספות. למרות שהתחרות אינטנסיבית דורדש הצליחה למצב את עצמה כחברה המובילה עם 59% מההזמנות בארצות הברת באפריל, ואחוז גבוה יותר בפרברים. 

מניות החברה עולות היום במסחר, אך כחלק מסקטור מניות הצמיחה היא חוותה ירידות חדות בחודשים האחרונים. מתחילת השנה ירדה המניה במעל 50%. מרמות השיא שנרשמו בסוף שנת 2021 היא רחוקה כבר ביותר מ-70%.

האם הירידות החדות מציבות אותה במחיר אטרקטיבי? החברה עדיין נסחרת בשווי של כ-25 מיליארד דולר, וזה כשההכנסות ברבעון הראשון של שנת 2022 הגיעו ל-1.4 מיליארד דולר ובכל שנת 2021 ל-4.9 מיליארד דולר, ובשורה התחתונה החברה עדיין מציגה הפסד שהסתכם בקרוב לחצי מליארד דולר בשנת 2021 וב-167 מיליון דולר ברבעון הראשון של שנת 2022. אלו מספרים של חברת צמיחה, והשוק כרגע לא אוהב חברות צמיחה. האם הסנטימנט ישתנה בקרוב, במיוחד בחברה שנמצאת בשוק שצומח באגרסיביות, ושדי ברור שההפסדים הם לטובת המשך התרחבות? 

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    Nahuy 07/06/2022 09:45
    הגב לתגובה זו
    אולי יישאר בקטנה למקומות עבודה ,אבל בגלל אינפלציה אנשים יביאו אוכל מהבית...
טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.

סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

שוק האג"ח היפני - האג"ח ל-10 שנים עלתה ל-2%

רמת שיא של 20 שנה בתשואת האג"ח במקביל להעלאת הריבית של הבנק המרכזי

רן קידר |
נושאים בכתבה ריבית יפן

שוק האג"ח היפני רושם אירוע משמעותי כאשר תשואת האג"ח הממשלתית ל-10 שנים חצתה את רף ה-2% והגיעה ל-2.02%, רמה שלא נראתה מאז 2006. העלייה היומית עמדה על 5 נקודות בסיס, בעוד התשואה על אג"ח ל-20 שנים עלתה ב-3 נקודות בסיס ל-2.975%, הגבוהה מאז 1999. שינויים אלה משקפים שינוי במדיניות המוניטרית של בנק יפן, שתחת הנגיד קזואו אואדה העלה את הריבית הרשמית מ-0.5% ל-0.75%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 1995.

ההעלאה, שהתקבלה פה אחד במועצת הבנק, נובעת מציפיות לאינפלציה יציבה סביב 2% עד סוף תקופת התחזית לשנת הכספים 2027. האינפלציה הכללית עמדה על 2.9% בנובמבר 2025, מעל יעד הבנק במשך 44 חודשים רצופים, בעוד האינפלציה הליבתית הגיעה ל-3%. נתונים אלה נתמכים בעליית שכר, עם סקרי בנק המרכזי המראים ביטחון עסקי בשיא של ארבע שנים ותכניות להמשך העלאות שכר ב-2026. הכלכלה היפנית התכווצה ב-0.6% ברבעון השלישי של 2025, אך רווחי תאגידים גבוהים צפויים לאפשר העברת עלויות שכר למחירים, תוך יצירת מעגל חיובי של צמיחה.

בנק יפן צופה כי האינפלציה הליבתית תרד מתחת ל-2% בין אפריל לספטמבר 2026, בשל האטה במחירי מזון ומדיניות ממשלתית להתמודדות עם עליות מחירים. עם זאת, הבנק רומז על העלאות נוספות אם התחזיות יתממשו, כאשר הריבית הנייטרלית מוערכת ב-1% עד 2.5%. הריביות הריאליות נותרו שליליות באופן משמעותי, מה שמבטיח תנאים פיננסיים תומכים בפעילות כלכלית. שיעור האבטלה עמד על 2.6% באוקטובר 2025, ללא שינוי, מה שמחזק את האופטימיות.

ממשלת ראש הממשלה סאנה טאקאיצ'י, שהתנגדה בתחילה להעלאות ריבית, שינתה גישה ומאשרת את הצעד, תוך הדגשת עצמאות הבנק המרכזי. הממשלה אישרה חבילת סטימולוס בהיקף 21.3 טריליון ין, שווה ל-135.5 מיליארד דולר, כדי לתמוך בכלכלה המאטה ולהקל על משקי בית מול ירידת שכר ריאלי במשך 10 חודשים רצופים. עליית התשואות מחדדת אתגרי חוב ציבורי, שמגיע לכ-230% מהתמ"ג – הרמה הגבוהה בעולם על פי נתוני קרן המטבע הבינלאומית. כל עלייה של נקודת אחוז בריבית מגדילה את עלויות שירות החוב בטווח הארוך ומצמצמת מרחב תקציבי.

השפעות גלובליות כוללות חולשת ין, שירד ב-0.25% ל-155.92 מול הדולר, בעוד מדד ניקיי 225 עלה ב-1.28%. משקיעים יפנים, הנושים הגדולים בעולם, עשויים לצמצם חשיפה לאג"ח זרות בארה"ב ובאירופה ולהחזיר כספים הביתה, מה שמפעיל לחץ על תשואות בינלאומיות. אנליסטים מציינים כי הבנק ימשיך בהידוק הדרגתי, תוך ניטור סיכונים מארה"ב כמו תעריפים גבוהים, שמפחיתים אי-ודאות. התשואה על אג"ח ה-10 שנים צפויה לסיים את הרבעון ב-1.94% ולרדת ל-1.73% בתוך 12 חודשים, על פי מודלים כלכליים. שינוי זה מסמן סופו של עידן ריביות שליליות מ-2016, עם השלכות על שווקים פיננסיים עולמיים.