שברון לוגו
צילום: אתר החברה

האם שברון חוזרת להיות אטרקטיבית? באפט ודרקנמילר חושבים שכן

ברקשייר האת'וואי הגדילה את השקעתה בחברת האנרגיה ב-1.3 מילארד דולר ברבעון האחרון ומנהל קרן הגידור סטנלי דרקרנמילר קנה במעל 100 מיליון דולר ממניות החברה, שהייתה בסטגנציה בשנים האחרונות אך לפתע חזרה לעורר עניין; מה אומרים הנתונים?
גיא טל | (1)

הדוחות אותם מוסרים מדי רבעון קרנות ההשקעה לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) מלמדת לעיתים קרובות על השקעות משמעותיות של משקיעים מפורסמים ומוצלחים שיכולים לתת רעיונות גם לאחרים. כך לדוגמה התבשרנו השבוע על היציאה של חברת ברקשייר האת'וואי BERKSHIRE HATHAWAY A של וורן באפט מהשקעתה בטבע טבע (US) בדרך זו. גם מנהלי קרני גידור מחויבים להודיע ל-SEC על כל שינוי בגובה של מעל 100 מיליון דולר תוך 45 יום מסיום הרבעון בו התבצע השינוי והמהלכים מתפרסמים בציבור.

נתון מעניין שהתגלה בדרך זו היא על השקעה שונה מהרגיל של מנהל קרן הגידור, סטנלי דרקנמילר. דרקנמילר שידוע בהשקעותיו במניות טכנולוגיה, מכר את אחזקותיו במטא FACEBOOK , עוד לפני צניחת המניה בעקבות דוחות הרבעון הרביעי, והשקיע נתח של מעל 100 מיליון דולר במניות חברת האנרגיה שברון CHEVRON CORP . לא נמסר על תאריך מדויק של ההשקעה, אך לפי מחירי המניה ברבעון לעומת מחירה כיום, דרקנמילר מורווח כבר עשרות אחוזים על השקעתו. בנוסף להשקעתו במניית האנרגיה המסורתית הוא השקיע גם ב-SUNRUN INC מתחרתה של סולאראדג' מתחום האנרגיה הסולארית. דרקנמילר מצטרף בכך לוורן באפט, שאף הוא הגדיל את אחזקתו בשברון ברבעון האחרון ב-9.4 מיליון מניות בשווי 1.3 מיליארד דולר ובכך הגדיל את החזקתו ל-5.2 מיליארד דולר בחברת האנרגיה. מאז תחילת השנה ההשקעה הזו העניקה לבאפט רווח של כ-700 מיליון דולר. 

שברון היא חברת אנרגיה אמריקאית שנסחרת לפי שווי של 259 מיליארד דולר, ומעורבת בכל תעשיית הגז והנפט, כולל חיפוש, הפקה, זיקוק, שיווק והפצה כמו גם ייצור ומכירת כימיקלים ואפילו פעילות פיננסית כמו ביטוח, נכסי נדל"ן ועסקי טכנולוגיה. אבל עיקר עיסוקה הוא, כאמור, בנפט וגז. 

בשנים האחרונות התקשתה שברון לבלוט, כאשר הרווחים הצטמצמו מאז שנת 2018, ובשנת 2020 אף הציגה החברה הפסד לאור משבר הקורונה.  בשנת 2020 היא הודיעה על הקטנת ההשקעות השנתיות מטווח של 19 עד 22 מיליארד דולר לשנה ל-14 עד 16, הקטנה דומה לחברות אחרות בתחום, כאשר המסר שהשוק קיבל הוא שהן לא רואות עלייה במחירי הנפט בטווח הבינוני ארוך שיצדיק המשך השקעות בהיקף גבוה יותר. יחד עם זאת, באותה שנה עשתה החברה מהלך נוסף שהתברר כמוצלח, כשקנתה את המתחרה הקטנה נובל אנרג'י המוכרת לנו ממאגרי תמר, בעסקה בגובה 5 מיליארד דולר.

אך בשנת 2021 החל השינוי. לראשונה הרווח חזר לצמוח, ואף עלה על זה של שנת 2018, והחברה החלה לעורר יותר עניין עקב העלייה במחירי הנפט ששוברים שיאים. המשקיעים לפתע חזרו לשים לב לכך, שהחברה מאוזנת ויציבה מבחינה פיננסית ומחלקת דיבידנד באופן קבוע. תשואת הדיבידנד השנתי של החברה עומדת על 4.2% והיא ביצעה קניה חוזרת של מניות (Buyback) בגובה 1.4 מיליארד דולר, סכום שאמור להיות מוכפל ויותר בשנה הנוכחית. מכפיל הרווח של החברה הוא 16.5 ומכפיל הרווח התפעולי (EV/EBITDA) הוא 7.3. לשם השוואה המתחרה אקסון מובייל שנסחרת לפי שווי של 330 מיליארד דולר מציגה מכפיל רווח של 14.5, אך מכפיל רווח תפעולי של 12.4. 

לפני כשבועיים דיווחה החברה על תוצאות הרבעון הרביעי ושנת 2021 בהם הכתה את הצפי בשורה העליונה אך פספסה בתחתונה. ההכנסות היו בגובה 45.8 מיליארד דולר והרווח למניה היה 2.56 דולר, לעומת צפי אנליסטים ל-45.3 מיליארד דולר ו-3.12 דולר למניה בהתאמה. תזרים המזומנים החופשי (FCF) צמח ב-75%. הדוחות בהחלט מראים על שינוי כיוון חיובי בעסקי החברה ומסבירים בדיעבד את החלטות ההשקעה של באפט ודרקנמילר, שחזו זאת עוד במהלך הרבעון.

גם במבט להמשך הצפי הוא חיובי. ממוצע תחזיות האנליסטים הוא להמשך צמיחה בהכנסות ביחס לרבעון המקביל של 41% וסך הכנסות של 45.3 מיליארד דולר (אמנם הצמיחה היא לא ביחס לרבעון הקודם אלא רק למקביל). הרווח למניה אותו צופים האנליסטים הוא של 2.84. לפי אתר יאהו פייננס 6 אנליסטים ממליצים על המניה בקניה חזקה, 10 בקניה, 7 בהחזק ואנליסט אחד בתשואת חסר. ממוצע מחירי היעד עומד על 141.26 דולר למניה לעומת 134.26 כיום. 

קיראו עוד ב"גלובל"

מאז סיום השנה ממשיך מחיר הנפט לעלות עקב הקושי להעלות את הייצור מצד חברות קרטל OPEC+, כמו גם קשיים בייצור במקומות נוספים בעולם, המתח באוקראינה והעלייה בביקושים, מה שעשוי להעיד על רווחים גבוהים יותר בסוף הרבעון הראשון של שנת 2022 ממה שצופים כעת האנליסטים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דוד הגנן 16/02/2022 20:38
    הגב לתגובה זו
    הוא נהייה מהמר כמו הרבה אבל יש לו מאיפה להפסיד
נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות

שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נחושת

שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.


מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.


אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.


ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.


שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים

בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.


רוני על דור סאפיינס
צילום: גל חרמוני

סאפיינס משנה כיוון: הנהלה מוחלפת, קיצוצים רחבים וירידה בהשפעת המטה הישראלי

סאפיינס נרכשה בידי אדוונט וכבר באוגוסט קראנו לזה "אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס" - היום קיבלנו את פרק ההמשך כשהרוכשת, שכבר החליפה את ההנהלה, נערכת לפיטורים רחבים והעברת מטה החברה ללונדון

מנדי הניג |
נושאים בכתבה סאפיינס

רכישת סאפיינס בידי קרן אדוונט האמריקאית עליה הוכרז באוגוסט האחרון כבר הובילה לשינויים דרמטיים: עזיבת ההנהלה הקודמת, קיצוץ צפוי של מאות עובדים והעברת המטה ללונדון. בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חגגו את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה?)

כבר ברכישה הצפנו את זה שבעוד הדרג הניהולי, גיא ברנשטיין ורוני על-דור רשמו אקזיט מזהיר מהרכישה הזאת, העובדים בפועל לא נהנו מזה. ברנשטיין יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים הפעם זה לא קרה. כעת מתברר שחוץ מהאקזיט אותו פספסו העובדים, גם את מקור פרנסתם חלק גדול מהם עשויים לאבד כשאדוונט נערכת לרה-ארגון של סאפיינס.

לחצו על התמונה למעבר לכתבה -


המהלך שבו נמכרה סאפיינס לקרן אדוונט תמורת כ-2.5 מיליארד דולר, לא רק שמסמן את אחת העסקאות הגדולות בענף התוכנה הישראלי בשנים האחרונות, אלא גם מדגים את השינוי המהותי שמתרחש בחברות טכנולוגיה ותיקות כשהן הופכות לחברות פרטיות. מדובר בתפיסה ניהולית שונה, שרוצה לצמצם עלויות, להתמקד במוצרים רווחיים ולהניע תהליכים בקצב מהיר יותר - לרבות מעבר למודל SaaS ולשילוב בינה מלאכותית בפעילות הליבה. עם השלמת העסקה, מנכ"ל החברה רוני אל-דור אמנם נותר באופן פורמלי עד סוף השנה, אך יתר חברי ההנהלה הבכירה עזבו את תפקידיהם, והוחלפו בדירקטוריון ומנהלים חדשים מטעם הקרן. במקביל, מרכז הניהול של סאפיינס עובר ללונדון, שם יתכנס מעתה המטה הבכיר.

תוכנית קיצוצים כוללת - תחילה מחוץ לישראל

סאפיינס, שמעסיקה כיום כ-5,400 עובדים, צפויה לצמצם את כוח האדם בשיעור של עד כ-15%. אומנם הקיצוץ יתמקד בתחילתו בעובדים מחוץ לישראל - בעיקר באירופה ובהודו - אך לא מן הנמנע שהשלכותיו יורגשו גם במטה הישראלי, בו מועסקים כיום כ-800 עובדים. המהלך אינו נובע מהאטה עסקית, אלא מתוך אסטרטגיה של הקרן לצמצם את ההיקף התפעולי ולהתמקד בתחומים עם רווחיות גבוהה וצמיחה מובהקת. השירותים הלא רווחיים יופסקו, פיתוחים שאינם מניבים יוקפאו, וההתמקדות תעבור למוצרי ליבה בעלי פוטנציאל עסקי גבוה - גם במחיר של ירידה זמנית בהכנסות.