סניף KFC בברלין, גרמניה מזון מהיר קמעונאות
צילום: Istock

ביונד מיט קופצת בטרום: תמכור נאגטס מתחליף עוף ברשת KFC

החברות הבהירו כי המוצר מבוסס צמחים אך "הכנתו אינה נעשית בצורה צמחונית או טבעונית". שוויה של ביונד מיט נחתך בחצי ב-21' ושם יקוו שההשקה תביא לגידול במכירות גם בסופרמרקטים. ברקע רשת המזון המהיר מאותגרת מבחינת מצבת כח האדם
איתי פת-יה | (1)

ענקית הפודטק  BEYOND MEAT (BNYD) תשתף פעולה עם רשת המזון המהיר KFC שבשליטת חברת האחזקות  YUM! BRANDS INC (YUM), ותמכור בסניפיה בארצות הברית נאגטס מבוססי תחליף עוף פרי פיתוחה של הראשונה.

ההשקה תעשה ביום שני הקרוב כשהתמחור יחל ב-6.99 דולר לשישה נאגטס, כשלצד זאת ימכר גם באקט של 12 נאגטס. החברות הבהירו כי למרות שהמוצר מבוסס צמחים, "הכנתו אינה נעשית באופן צמחוני או טבעוני". בביונד מיט יקוו כי שיתוף הפעולה יתרגם גם לגידול במכירות של מוצריהם ברשתות קמעונאות המזון, כלומר ללקוח הפרטי ולא רק בשוק המוסדי. מניית ביונד מרקט עולה ב-6% במסחר המוקדם בעוד מניית YUM יורדת מעט. 

המגעים בין הצדדים חוזרים אחורה לקיץ 2019, כבר אז ב-KFC בחנו את המוצר של ביונד מיט בסניפים באטלנטה. בביונד מיט סיפקו מלאי מוגבל לצורך הניסיון - והסקרנות הביאה לכך שהמלאי אזל תוך חמש שעות. בהמשך המוצר נוסה בנאשוויל, שרלוט, צפון קרולינה ודרום קליפורניה.

הוצאת היוזמה לפועל נעשית בתזמון בעייתי משהו - בהנחה והלקוחות יהיו סקרנים כמו ב-2019 (והחברות גם בונות על טרנד הפחתת צריכת הבשר גם של מי שאינו צמחוני או טבעוני), הם עתידים לפגוש בחלק מסניפי KFC צוות שאולי לא יעמוד בעומסים.

התפרצות האומיקרון בארצות הברית, זו שגם עשויה להרחיק לקוחות מהסניפים, מביאה איתה גם בידודים של לא מעט עובדים. עוד קודם לעלייה בקצב התחלואה, רשתות המזון המהיר נתקלות בבעיות לגייס כח אדם, שכן דרישות העובדים הפכו גבוהות יותר אחרי תקופה ארוכה בה לא חלקם לא עבדו.

לפני כשנה ביונד מיט חתמה על השותפות מול YUM, כשמלבד KFC חברת האחזקות שולטת גם בפיצה האט ובטאקו בל. בעוד שמול KFC הניסיון עלה יפה והיו מרוצים מהתוצאה, אצל טאקו בל - שמוכרת טאקו  ולא קציצות המבורגר או נגיסי עוף ולכן זקוקה לתחליף בשר טחון שיהיה דומה במרקם ובטעם - דחו לעת עתה את הפיתוח של ביונד מיט עבורם. עוד התפתחות בגזרת רשתות המזון המהיר ותחליפי הבשר היא השקת נקניקיית צ'וריסוס צמחית ב-Chipotle Mexican Grill.

בשנה החולפת מניית ביונד מיט נחתכה בחצי ושווי החברה ירד כך ל-3.9 מיליארד דולר. לפי נתוני FactSet, יתרות השורט על המניה עמדו על 37% - שיעור שנחשב גבוה. ברבעון השלישי של 2021 פספסה את הצפי בשוק כשדיווחה על הפסד של 0.87 דולר למניה (54.8 מיליון דולר בסך הכל) על הכנסות בסך 106.4 מיליון דולר. האנליסטים העריכו שתפסיד 0.39 דולר למניה ותכניס 109.21 מיליון דולר.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    תמחקו כי ירד רצח מאז (ל"ת)
    דן 06/01/2022 08:34
    הגב לתגובה זו
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

המיליארד ריי דליו
צילום: Harry Murphy / Web Summit via Sportsfile

ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"

מייסד ברידג'ווטר מזהיר מ"משבר פיננסי" בתוך 3 שנים: "12 טריליון דולר חוב חדש בשנה - והעולם לא רוצה לקנות"

עמית בר |

ריי דאליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר אסושייטס ואחד המשקיעים המשפיעים בעולם, מזהיר כי ארה"ב עומדת בפני סיכון חמור ליציבות הסדר המוניטרי הגלובלי. לדבריו, החוב הפדרלי  שמגיע כיום ל-37.5 טריליון דולר, מתנפח בקצב שאינו בר-שליטה, והמערכת הפיננסית מתקשה לעכל את גיוסי החוב בהיקפים חסרי תקדים. בנוסף, תשלומי הריבית על החוב צפויים להגיע ל-1.13 טריליון דולר בשנת הכספים 2025, מה שמגביר את הלחץ על התקציב הפדרלי.

ריי דאליו מזהיר: "משבר חוב חמור בארה"ב עשוי לפרוץ תוך שלוש שנים"

ריי דאליו משנה גישה: "אני מתרחק מאגרות חוב, ורוכש זהב וביטקוין"

בפאנל בפורום Future China הגלובלי בסינגפור, אמר דליו: "אתם רואים את האיום על הסדר המוניטרי. מכלול הגורמים הללו יחד יקבע האם אנחנו עדים לסוף של האימפריה האמריקאית". הציטוט הזה משקף את חששותיו העמוקים, שמבוססים על ניתוח היסטורי של אימפריות קודמות, כמו האימפריה הבריטית, שקרסו תחת עול חוב כבד ומאבקי כוח פנימיים.


גירעון מתמשך, חוב מתנפח: נתונים מדאיגים


דאליו הסביר כי קיים פער קבוע ומתמשך בין ההכנסות וההוצאות בתקציב האמריקאי. הפער הזה מחייב את ארה"ב לגייס חוב חדש בהיקף כולל של 12 טריליון דולר - שילוב של מימון הגירעון, תשלומי ריבית וגלגול חוב קיים. "לשוק העולמי אין את אותה רמת ביקוש לאג"ח אמריקאי, וזה יוצר חוסר איזון חריף בין היצע לביקוש," הדגיש דאליו.