חברת קמהדע רוכשת סל מוצרים מאושרי FDA ב-95 מיליון דולר
קמהדע חברת קמהדע 0.32% המוחזקת על ידי קרן פימי מדווחת כי רכשה פורטפוליו של ארבעה תכשירי נוגדנים מבוססי פלסמה מסחריים מאושרי FDA מחברת Saol Therapeutics. הרכישה צפוייה לקדם את אסטרטגית החברה להפיכתה לחברת מוצרי פלסמה ייחודיים ורטיקאלית עם יכולות מסחריות בארה"ב, ומהווה צעד חשוב במיצובה של קמהדע בתחום הייצור והמסחור של תכשירי נוגדנים מבוססי פלסמה, כך טוענים בחברה.
לקריאה נוספת:
>>> קמהדע: אישור מה-FDA לשימוש בתכשיר נוגדנים לכלבת גם בילדים
ההכנסות לשנה של פורטפוליו המוצרים שנרכש, נאמד בין 40 מיליון דולר ל-45 מיליון דולר. כ-75% ו-20% מהכנסות אלו נובעות ממכירות בארה"ב וקנדה, בהתאמה. שיעור הרווח הגולמי החזוי של המוצרים עד לסוף השנה הינו בין 50%-55%.
בעקבות הרכישה, לקמהדע יש כעת סל מוצרים של כ-6 תכשירי נוגדנים מבוססי פלסמה, והרכישה הוסיפה לחברה שמונה שווקים בינלאומיים חדשים, בעיקר באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה. קמהדע תשלם ל-Saol כ-95 מיליון דולר, ועד סך כולל של כ-50 מיליון דולר נוספים התלויים בהשגת אבני דרך הקשורות למכירות המוצרים בשנים הקרובות
- קמהדע עולה בהכנסות וברווחיות, ומעלה תחזית ל-EBITDA
- קמהדע מאשררת תחזית לשנה כולה; המניה עולה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל מפרסמת קמהדע את דוחות תוצאות הרבעון השלישי כאשר מדווחת החברה על ירידה של כ-34% בשורה העליונה בהשוואה לרבעון המקביל, אז עמדו ההכנסות על סך של כ-35.3 מיליון דולר לעומת 23 מיליון דולר ברבעון הנוכחי. הירידה בהכנסות השליכה גם על הרווחיות, שם הרווח הגולמי עמד על כ-5.7 מיליון דולר, ירידה של יותר מ-60% בהשוואה לתקופה אשתקד אז עמד רווח זה על סכום של כ-14.8 מיליון דולר.
החברה עברה מרווח להפסד ברבעון הנוכחי כבר דיווחה על הפסד נקי של כ-800 אלף דולר, או הפסד של 2 סנט למניה, בהשוואה לרווח נקי של כ-6.8 מיליון דולר ברבעון המקביל או רווח של כ-15 סנט למניה. ה-EBITDA הסתכם ברבעון לכ-0.6 מיליון דולר, ירידה של יותר מ-90% ביחס לתקופה המקבילה אז הסתכם נתון זה לסך של כ-9.3 מיליון דולר ברבעון. תזרים המזומנים השימש את החברה לפעילות נוספת עלה לסכום של כ-2.7 מיליון דולר, ביחס ל-2.4 בתקופה המקבילה. החברה לא סיפקה ביאור בנוגע לירידה במכירות וברווחיות.
"אנחנו מסתכלים קדימה בציפייה למימוש מנועי הצמיחה הפוטנציאלים המשמעותיים של החברה", אמר עמיר לונדון, מנכ"ל קמהדע. "אנחנו שמחים לדווח במקביל על מנוע הצמיחה החדש בדמות הרכישה האסטרטגית של התכשירים מחברת Saol Therapeutics. אנו מצפים למנף את מערך ההפצה הבינלאומי החזק שלנו כדי להגדיל את הכנסות הפורטפוליו הנרכש בשווקים בינלאומיים חדשים." - הוסיף
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
קרן פימי, בעלת השליטה בחברה נכנסה להשקעה ראשונית (12%) למטרת השבחתה לפני כשנתיים, בנובמבר 2019 על פי שווי שוק של כ-240 מיליון דולר. מאז הספיקה הקרן להגדיל את אחזקה בחברה לכדי 21%. בשנתיים שעברו מאז השקיעה הקרן בחברה שווי השוק שלה עלה ב-5% בלבד לשווי שוק נוכחי של כ-252.7 מיליון שקל. רק לשם ההקבלה
- 2.פימי 22/11/2021 23:22הגב לתגובה זוהתחילו לעבוד, חברה שנסחרת על מכפיל רווח תפעולי 3.. בדיחה.. נקווה שיציפו ערך
- 1.מוזר 22/11/2021 15:31הגב לתגובה זוהנרכשת מוכרת מוצרים בשנה ב 50 מליון $.מכפיל מכירות של 2 בהשוואה לסכום הרכישה.אין מציאה כזו בשווקים..
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
