דוחות

פדקס פספסה ברווח בגלל המחסור בעובדים בארה"ב; המניה צונחת בטרום

החברה היא אחת הנפגעות הגדולות ביותר מהמחסור בעובדים בארה"ב, שגרם לכך שלמרות שההכנסות צמחו בכ-14% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, הרווח דווקא ירד והסתכם בכ-4.17 ד' למניה - משמעותית מתחת לצפי האנליסטים ל-5 ד'
גלעד מנדל |

ענקית השילוח  FEDEX (FDX) הנסחרת לפי שווי שוק של כ-65 מיליארד דולר צונחת כעת כ-6% במסחר המוקדם בבורסת ניו יורק, זאת לאחר שהחברה הציגה ברבעון רווח של כ-4.17 דולר למניה, ירידה של כ-12.2% בהשוואה לרווח של כ-4.72 דולר למניה ברבעון המקביל אשתקד ומשמעותית מתחת לצפי האנליסטים שהעריכו רווח של כ-5 דולר למניה. בשורת ההכנסות החברה הציגה כמצופה 22 מיליארד דולר, גידול של כ-14% בהשוואה ל-19.3 מיליארד דולר שהחברה הציגה ברבעון המקביל אשתקד.

אז כיצד יכול להיות שבעוד ההכנסות עלו משמעותית מאוד, הרווח דווקא ירד? ובכן, התשובה היא גם אינפלציה אבל בעיקר בעיית העסקת העובדים שיצר משבר הקורונה בארה"ב. פדקס היא חברת משלוחים שמעסיקה כ-650,000 עובדים ברחבי העולם, מרביתם בארה"ב, וכמו חברת משלוחים היא חשופה מאוד לשכר העובדים, בדגש על השכר בשכבות הסוציו אקונומיות הנמוכות.

כידוע, משבר הקורונה וההטבות שנתן הממשל האמריקאי בהן תוספת של 600 דולר בחודש לדמי האבטלה, גרמו למחסור גדול במיוחד בעובדים בשכר הנמוך. להבדיל, עבור עורך דין מצליח שעושה 150,000 דולר בשנה, ההטבה של הממשל שיוצאת בערך 31,000 דולר בשנה - היא לא מספיק מהותית בשביל להשאיר אותו בבית ולאפשר לו לשמור על רמת החיים הקודמת שלו. במקרה של שליח שמשתכר 8 דולר לשעה, או 25,000 דולר במקסימום בשנה, כולל טיפים - הרבה יותר משתלם לשבת בבית. האבסורד הוא שמכיוון שלא מדובר בהטבה שבאה כאחוז מסוים מהשכר אותו שליח מרוויח יותר מלשבת בבית מאשר לעבוד. אז למה שיעבוד?

כתוצאה מכך, פדקס צריכה להעלות את השכר לעובדים חדשים שהיא מעסיקה באופן משמעותי - דבר שגרם לפגיעה קשה מאוד ברווחיות שלה. אבל ככל הנראה, ניתן להעריך שמדובר בפגיעה זמנית. הרי אם וכאשר המשבר הזה יפתר, ניתן להעריך שהשכר ירד למטה - או לחילופין יגולגל, גם אם חלקית לעלות המשלוחים שמשלמים האמריקנים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.