הספאקים - ניגודי העניינים והבעיות שמסתתרות בין השורות

הספאקים מספקים לכאורה הגנה למשקיעים, אלא שבפועל דווקא אחרי המיזוג עם פעילויות חדשות, הספאקים יורדים - הנה הסיבות
גלעד מנדל | (1)
נושאים בכתבה אינטר ספאק

מכשיר השקעה שכנראה הכי מזוהה עם הגאות בשווקים בתקופה הנוכחית - הוא הספאק (SPAC).

הספאק נועד להיות השלד הבורסאי גרסת 2.0, הוא תוכנן כך שלא יהיו בו את החסרונות של שלד בורסאי סטנדרטי. ספאק זו בעצם חברה ללא פעילות שגייסה הון בבורסה (לרוב הון רב). אם ההנהלה לא מביאה מיזוג תוך זמן מוגדר, הכסף חוזר למשקיעים. אם המיזוג גורם לירידה במחיר המניה, הכסף חוזר למשקיעים. אם המשקיעים רוצים את הכסף בחזרה, הכסף חוזר אליהם.

לכאורה, דבר מבורך. מה כבר יכול להשתבש? ובכן, מסתבר שלא קצת. במבנה של הספאקים יש 4 בעיות מובנות:

1. זה לא הכסף שלהם ולא האחריות שלהם - ההנהלה לא משקיעה מכספה בספאק, היא מקבלת עמלה אם נוצר מיזוג. היא לא "מרגישה בכיס" אם החברה שהתמזגה עם הספאק היא גרועה. אם המניה יורדת, אז מאשימים אומנם גם את ההנהלה של הספאק. אבל במרבית המקרים, חברה גרועה מזהים רק לאחר תקופה ממושכת. ומה קורה אז? ההנהלה מורידה מעצמה את האחריות, כי כבר יש הנהלה חדשה לחברה הממוזגת והיא זו שלא הצליחה לתרגם את החלום למציאות. 

2. למזג, למזג, למזג - דווקא בגלל שאם ההנהלה לא מוצאת מיזוג תוך פרק מסוים של זמן הכסף חוזר למשקיעים - נוצר ניגוד אינטרסים. הניגוד אינטרסים הזה מתבטא בכך שאם הנהלה של ספאק לא מצליחה למצוא חברה אטרקטיבית למיזוג עם הספאק, היא ככל הנראה תלך על חברה שלא בהכרח תהיה כל כך "איכותית" - העיקר לקבל את העמלה.

כלומר בעוד שהאינטרס של המשקיעים זה האיכות, האינטרס של ההנהלה הוא להביא מיזוג.

3. עמלה - העמלה של ההנהלה בספאקים היא גדולה ויכולה להגיע בקלות ליותר מ-10% מהחברה הממוזגת, מדובר על עמלה שאין לה אח ורע בשום מקום אחר בעולם המיזוגים והרכישות. זה לא תמיד צף. זו עמלה לכאורה שקופה, אבל היא לא רשומה מעבר לרישום בתשקיף הראשון של הספאק. העמלה הזו מהווה דילול משמעותי לבעלי המניות הקיימים והיא מראש בעצם מגדירה הפסד של עד 10% לבעלי המניות הרגילים. 

4. משחק מכור - ברגע שמדובר בעמלה גבוהה, אז מדובר בעצם במשחק מכור. בעלי השליטה בספאק הם אלו שיקבעו אם המיזוג יאושר או לא. והם יקבעו שכן. כל אלו שלא בעד המיזוג ימכרו את המניות עוד לפני ההצבעה על המיזוג או שיקבלו את מחיר הספאק - 10 דולר. בעלי השליטה יצביעו בעד ויאשרו את המיזוג וגם יקבלו עמלה. אלא שבמצב הזה, וזה התרחש בהרבה מאוד מיזוגים כאלו לאחרונה - ההנפקות נכשלות.

במקביל למיזוג יש הנפקה שאמורה להיות בהיקף משמעותי מבעלי המניות. אך אלה כאמור מצביעים נגד או מקבלים את מחיר המינימום של הספאק. הם לא יזרימו כספים לחברה הממוזגת. הם לא מממשים את "האופציה" שלהם להשתתף בהנפקה וכך נוצר מצב שהספאקים לא מגייסים כספים מבעלי המניות, אם כי יש להם לרוב גיוס מינימלי מובטח על פי הסכם המיזוג הראשוני מבעלי השליטה של החברה הממוזגת ושל הספאק.     

אין לבעיות האלו פתרון קסם שיכול לבוא מחקיקה. אך משקיע שבוחן את ההחברה המתמזגת, צריך לא רק רק לסמוך על השם של ההנהלה - אלא לחקור בעצמו ולהבין עד כמה הוא מדולל ועד כמה החברה הנרכשת אטרקטיבית.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ספאקים לא ביטקוין כן? (ל"ת)
    שאלה 11/09/2021 20:55
    הגב לתגובה זו
פלנטיר אלכס קארפפלנטיר אלכס קארפ

פלנטיר נופלת ב-9% - מה עשויה להיות הסיבה?

המניה צונחת חמישה ימים ברציפות ומובילה את הירידות במדד S&P 500 בעוד משקיעים מוכרים אחרי עלייה של 409% בשנה האחרונה

אדיר בן עמי |

מניית פלנטיר טכנולוגיות Palantir -1.1%  צונחת כבר חמישה ימי מסחר ברציפות, והיום (שלישי) היא מובילה את הירידות במדד S&P 500 עם נפילה של 8.8%. המניה, שעלתה 409% בשנה האחרונה, נסחרת כעת במכפיל של 214 פעמים הרווחים הצפויים, לעומת 22 פעמים בממוצע מדד S&P 500. זהו מכפיל שמתאים יותר לסטארט-אפ בשלבים ראשונים מאשר לחברה בוגרה עם הכנסות של מיליארדי דולרים.


אין גורם ברור לנפילה הנוכחית, אבל ההסבר הפשוט ביותר הוא לקיחת רווחים אחרי עלייה מטורפת. משקיעים שקנו את המניה לפני שנה ורואים עליית ערך של מעל 400% מתחילים לשאול את עצמם אם לא הגיע הזמן לממש. הערכת השווי של החברה מבוססת על ציפיות עתידיות שקשה לעמוד בהן. המניה נסחרת במכפיל של 90 פעמים המכירות, מה שהופך אותה לאחת החברות היקרות ביותר בשוק האמריקאי.


פלנטיר לעומת OpenAI

חברת המחקר Citron פרסמה דוח קשה נגד פלנטיר, שבו היא משווה אותה ל-OpenAI ומגיעה למסקנה שפלנטיר יקרה גם במחיר של 40 דולר למניה. לפי החישובים שלהם, גם אם פלנטיר תסחר במכפיל זהה ל-OpenAI, המניה צריכה להיות שווה 40 דולר ולא 160. ההשוואה ל-OpenAI חושפת את הבעיה המרכזית בפלנטיר. OpenAI מייצרת הכנסות של כמעט 30 מיליארד דולר ב-2026 לעומת 5.6 מיליארד דולר של פלנטיר. גם במכפיל זהה, פלנטיר שווה הרבה פחות.


אבל יש בעיה עמוקה יותר: פלנטיר לא צריכה להיסחר במכפיל זהה ל-OpenAI. השתיים הן חברות שונות לחלוטין עם מודלים עסקיים שונים. OpenAI פועלת במודל מנוי גלובלי עם מיליוני משתמשים, בעוד פלנטיר תלויה בחוזים ממשלתיים גדולים ואטיים.


שוק היעד של OpenAI נמדד בטריליוני דולרים - כל צרכן, עסק ומפתח בעולם יכול להשתמש בשירותיה. שוק היעד של פלנטיר מוגבל לחוזי ביטחון וארגונים גדולים שצומחים לאט ומתמודדים עם ענקיות כמו מיקרוסופט. OpenAI יוצרת מה שנקרא "גלגל תנופה" - כל משתמש חדש משפר את המודלים, מחזק את המוצר ומרחיב את התעלה התחרותית. זה בדיוק מה שגוגל עשתה בזמנו. פלנטיר לא יוצרת אפקט כזה - לקוח אחד לא משפר את הפלטפורמה עבור הבא.


שוק שבדרך לרוויה

שי ג'יפינג (Xinhua)שי ג'יפינג (Xinhua)

דיווחים: סין מאיצה את ההכנות לקראת כיבוש טייוואן

בסין בונים ארסנל גרעיני מתקדם לקראת אפשרות של פלישה לטייוואן  - באזורים נוספים במזרח אסיה עולות קריאות לחימוש גרעיני עצמאי 

רן קידר |

דו"ח חדש מהפנטגון מצביע על שינוי מדאיג במאזן הכוחות הגרעיני באזור אסיה - כך על פי מספר דיווחים בתקשורת העולמית. לפי הדיווח, סין מרחיבה בקצב מואץ את יכולותיה הגרעיניות, כשברקע ההנחיה של שי ג'ינפינג להכין את הצבא לפלישה אפשרית לטייוואן עד 2027. לפי הערכות אמריקניות, בייג'ין מחזיקה כיום בכ-600 ראשי נפץ גרעיניים, המספר הגבוה ביותר שידוע אי פעם לגבי סין.


שינוי בתפיסת ההרתעה


לצד התחמשות קונבנציונלית, סין פועלת גם בתחום הגרעיני מתוך הבנה אסטרטגית חדשה: לפי ראש הפיקוד האסטרטגי האמריקני, המטרה היא להכין יכולת פעולה גרעינית "מהקרקע, מהאוויר ומהים", כלומר, שליטה תלת-זרועית שמזכירה את מבנה הכוח הגרעיני של ארה"ב ורוסיה.

בפנטגון מטילים ספק בהצהרות סין שלפיהן לא תשתמש ראשונה בנשק גרעיני. לפי הדו"ח, קיימים מספר תרחישים שבהם סין עשויה להפעיל נשק כזה, כולל פגיעה ביכולת הגרעין שלה, תקיפה במערכות הפיקוד או חשש להתמוטטות שלטונית. במילים אחרות, לא מדובר רק באיום תיאורטי אלא באופציה שממשיכה להתגבש בתוך החשיבה האסטרטגית של בייג'ין.


תגובת שרשרת אזורית - יפן ודרום קוריאה בוחנות התחמשות


בעוד סין בונה את הארסנל שלה, גם אצל השכנות עולות מחשבות גרעיניות. ביפן, קבוצה של מחוקקים בכירים החלה לקדם דיון פומבי סביב האפשרות לפתח נשק גרעיני עצמאי. לדבריהם, הנשיא האמריקני דונלד טראמפ, שבעבר איים לסגת מהתחייבויות ביטחוניות לאסיה, אינו מספק תחושת ביטחון יציבה. לגישתם, טראמפ לא צפוי וצריך תוכנית ב' - להיות עצמאיים, ולפתח גרעין.

גם בדרום קוריאה מתנהל דיון ציבורי ער, כשסקרים מצביעים על כך שכ-75% מהאזרחים תומכים בחימוש גרעיני. החשש הגובר מפני קוריאה הצפונית, לצד אי-הוודאות באשר למעורבות הצבאית האמריקנית, מובילים לעלייה בתמיכה באופציה הזו.