השקעה מניות
צילום: Jason Briscoe on Unsplash

מיליארדר קרנות הגידור סטיבן כהן ממליץ על שתי המניות הללו

מי שעומד בראש חברת ניהול הנכסים Point72 נכנס להשקעה בוואן-מיין מתחום האשראי החוץ בנקאי שמקבלת אפסייד של 21% מקרדיט סוויס, וביצרנית הפולימרים ליונדל בזל שמקבלת אפסייד של 25% מג'יי.פי מורגן
איתי פת-יה | (3)

מיליארדר קרנות הגידור סטיבן כהן, העומד בראש חברת ניהול הנכסים Point72 ממליץ על מניית  ONEMAIN HOLDINGS  תחתה פועלות חברות המציעות אשראי למסורבי המערכת הבנקאית וכן על  LYONDELLBASELL INDUSTRIES המייצרת פולימרים לתעשייה.

וואן-מיין משמשת כאמור כחברת אחזקות, והחברות בהן היא משקיעה עוסקות באשראי חוץ בנקאי מול לקוחות עם דירוג אשראי נמוך שלא קיבלו מענה מחברות האשראי ומהמערכת הבנקאית. בשנה החולפת המניה שלה עלתה ב-135%. החל מהרבעון השלישי של 2019 לא ירד מרמת הכנסות של 1.2 מיליארד דולר ברבעון - כך גם בזה האחרון (על אף שמדובר היה ביריקדה מול 1.26 ברבעון מקביל). עם זאת הרווח למניה על ל-3.06 דולר מול 23 סנט בלבד שנה קודם לכן (הגיוני בהתחשב בהפרשות להפסדי אשראי שהשתלטו על הסקטור בצל הקורונה). בגין תוצאות הרבעון חילקה החברה דיבידנד של 56% מהרווחים, קרי 70 סנט למניה.

החברה של כהן רכשה כ-800 אלף מניות ובקרדיט סוויס כותבים על וואן-מיין כי "על אף שהיא מתמודדת עם מוסר תשלומים גרוע מצד הלקוחות, המודל העסקי חזק. גם בתפנית שלילית וואן-טיים עתידה להשאר רווחית ויש לה מספר יוזמות שתומכות בצמיחה, בעוד המניה נסחרת במכפילים נמוכים". בקרדיט סוויס נתנו לחברה מחיר יעד של 72 דולר המשקף אפסייד של כ-21%.

החברה השניה, ליונדל בזל, היא בעלת הטכנולוגיות הרשומות הרבות ביותר על יצור פוליפרופילן שמשמש לחומרי עטיפה, טקסטיל, חלקי פלסטיק, רכיבי מכוניות ועוד ושל יצור פוליאתילן. מטכנולוגיות אלה היא מרוויחה כשהיא מוכרת רשיונות להשתמש בהן. עוד היא נחשבת למובילה העולמית בטכנולוגיות פוליאולפין.

החברה נפגעה מהקורונה אך עם החזרת הביקושים לחומרים הללו, את הרבעון האחרון סגרה עם הכנסות של כ-9 מיליארד דולר, שיא של שנתיים, ורווח של 3.18 דולר למניה, גם כן שיא של שנתיים שהיה גבוה בהרבה מנתון של 42 סנט שנה קודם לכן. החברה שילמה חוב בסך חצי מיליארד דולר בינואר ובאפריל. הדיבידנד למניה עלה ב-7.6% לסך של 1.13 דולר.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    א 09/06/2021 12:48
    הגב לתגובה זו
    על השורטים לא נדע, על המניות כן
  • 2.
    דני 09/06/2021 12:41
    הגב לתגובה זו
    היה צריך להמליץ בזמן הדשדוש לפני הפריצה או לקנות את הפריצה. עכשיו זה מאוד מסוכן. הפרמטרים מראים שהכיוון למטה. ראו הוזהרתם!!!
  • 1.
    מוטי 09/06/2021 12:11
    הגב לתגובה זו
    בבקשה מכם כאשר כותבים מאמר על מניות מומלץ מאוד לציין גם את הסימבול שבו הם נסחרות
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

המיליארד ריי דליו
צילום: Harry Murphy / Web Summit via Sportsfile

ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"

מייסד ברידג'ווטר מזהיר מ"משבר פיננסי" בתוך 3 שנים: "12 טריליון דולר חוב חדש בשנה - והעולם לא רוצה לקנות"

עמית בר |

ריי דאליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר אסושייטס ואחד המשקיעים המשפיעים בעולם, מזהיר כי ארה"ב עומדת בפני סיכון חמור ליציבות הסדר המוניטרי הגלובלי. לדבריו, החוב הפדרלי  שמגיע כיום ל-37.5 טריליון דולר, מתנפח בקצב שאינו בר-שליטה, והמערכת הפיננסית מתקשה לעכל את גיוסי החוב בהיקפים חסרי תקדים. בנוסף, תשלומי הריבית על החוב צפויים להגיע ל-1.13 טריליון דולר בשנת הכספים 2025, מה שמגביר את הלחץ על התקציב הפדרלי.

ריי דאליו מזהיר: "משבר חוב חמור בארה"ב עשוי לפרוץ תוך שלוש שנים"

ריי דאליו משנה גישה: "אני מתרחק מאגרות חוב, ורוכש זהב וביטקוין"

בפאנל בפורום Future China הגלובלי בסינגפור, אמר דליו: "אתם רואים את האיום על הסדר המוניטרי. מכלול הגורמים הללו יחד יקבע האם אנחנו עדים לסוף של האימפריה האמריקאית". הציטוט הזה משקף את חששותיו העמוקים, שמבוססים על ניתוח היסטורי של אימפריות קודמות, כמו האימפריה הבריטית, שקרסו תחת עול חוב כבד ומאבקי כוח פנימיים.


גירעון מתמשך, חוב מתנפח: נתונים מדאיגים


דאליו הסביר כי קיים פער קבוע ומתמשך בין ההכנסות וההוצאות בתקציב האמריקאי. הפער הזה מחייב את ארה"ב לגייס חוב חדש בהיקף כולל של 12 טריליון דולר - שילוב של מימון הגירעון, תשלומי ריבית וגלגול חוב קיים. "לשוק העולמי אין את אותה רמת ביקוש לאג"ח אמריקאי, וזה יוצר חוסר איזון חריף בין היצע לביקוש," הדגיש דאליו.