החברה להגנת הטבע
צילום: צילום מסך

העולם עובר לירוק: 16 טריליון דולר יקדמו השקעות ב-ESG

בתחילת השנה הודיעה קרן ניהול ההשקעות הגדולה בעולם כי תקדם חברות שיקפידו על השקעות הקשורות לסביבה, לחברה וממשל תקין; עכשיו, קונסורציום חדש של קרנות שמנהלות 9 טריליון דולר שיקדם את התחום
ארז ליבנה | (3)

חלק מהשינויים העצומים שהתרחשו בעשורים האחרונים, הן באספקט הטכנולוגי והן באספקט הכלכלי, קורמים עור וגידים מול עינינו ומבשילים לתעשיות שישלטו בעתיד שלנו. בין אם אלה טכנולוגיות לייצור ואגירה של חשמל מאנרגיה מתחדשת או רכבים חשמליים, מה שיהיה הוא לא מה שהיה. מה שמניע את השינויים הללו, בסופו של דבר הם שני תהליכים מקבילים. הראשון וההכרחי הוא שינוי מחשבתי ותודעתי עמוק, שמוביל בתמורה להשקעת כספים, שזרימתם הולכת וגוברת ככל שהמודל העסקי מוכיח את עצמו והופך לכלכלי יותר.

 

דוגמה מצוינת היא חברות ייזום של אנרגיה מתחדשת. בישראל יש לנו את אנרג'יקס 2.11% ואת אנלייט אנרגיה 0.28% , שהן שתי החברות השולטות בתחום - שווין המצרפי עולה על 12 מיליארד שקל - כאשר דוראל אנרגיה 2.57% מתחילה לנשוף בעורפן עם שווי של למעלה מ-2 מיליארד שקל.

הן לקחו את המודל של נדל"ן עסקי מניב. כלומר, במקום להקים בניין ולהשכיר את השטח, הן בונות תחנת רוח או תחנה סולרית שמייצרת מגהוואטים של חשמל, שאותו הן מוכרות במחיר קבוע לתקופה של עד 25 שנה. אם החברה מנוהלת היטב, אז זה מודל מאוד משתלם. איך יודעים? להלן השווי של החברות שהוזכרו מעלה. 

איום (לשם שינוי) עם שיניים: השינוי שמובילה בלקרוק ב-ESG

אז בתחילת השנה, לאחר שהשווקים האלה כבר הבשילו ולאור דרישות חוזרות ונישנות לאחריות תאגידית מצד הציבור החושש מהעולם שנשאיר לילדינו, המנכ"ל והיו"ר של בלקרוק העולמית, לארי פינק, הודיע כי קרן ההשקעות הגדולה בעולם שאותה מנהל, תתמקד מעתה בחברות שיקדמו השקעות שבתחומי האחריות התאגידית, מה שמכונה ESG.

 

ההודעה של פינק חשובה מאוד, כי הוא נחשב לאחד הסמנים הימניים של עולם ההשקעו העולמי. הרבה גבות הורמו כשאמר את שאמר והיו לא מעט תהיות האם בלקרוק לא רק נתנה מס שפתיים כדי להוריד מעצמה לחץ. אז בינתיים התשובה היא שלילית. כלומר חיובית. ב-8 מתוך 9 החלטות דירקטוריון שבהן הייתה מעורבת בתחומי החברה, הסביבה והממשל, בלקרוק תמכה בנושאים סביבתיים שהובאו על ידי בעלי העניין. בנוסף, החברה כבר הודיעה על סנקציות נגד 50 חברות וחברי דירקטוריון ספציפיים, למקרה שלא ישנו את גישתם.

הקונסורציום שינהל 9 טריליון דולר להשקעות ב-ESG

זה שיפט משמעותי. זה גם הוביל לקונסורציום חדש של עשרות קרנות של השקעות בהיקף של 9 טריליון דולר, שישקיעו בהשקעות הקשורות ל-ESG ובעיקר לפליטות פחמן. שם הקונסורציום הוא "נט זירו", כלומר נטו אפס, ביחס כמובן להשקעה בחברות שיפעלו להורדת טביעת האצבע האנושית ויתמכו במודלים סביבתיים.

 

את ההשקעות ינתבו 6 קרנות מרכזיות המורכבות ממערכות של משקיעים. אחת מהן היא קרן סרס (Ceres), המתמחה בקידום נושאים סביבתיים, ושהמנכ"לית שלה, מינדי לובר, בהחלט מודעת לשינוי המהותי שעליו בלקרוק אחראית.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

"בלקרוק בעצם שולטת כמעט בכל החברות בעולם", אומרת לובר. "אנחנו מדברים על השינויים הללו כבר 20 שנה, אבל מה שראינו בשבועות האחרונים הוא חסר תקדים".

 

היא יודעת מה היא אומרת. באופן מסורתי, בלקרוק וואנגארד, שתי קרנות ההשקעות הגדולות בעולם, נתנו מס שפתיים בעד השקעות ירוקות, אבל כשזה הגיע לתכל'ס, כלומר להחלטות דירקטוריון, הם הצביעו בעד האג'נדה של התאגידים על פני זו החברתית והסביבתית.

 

"רמת התמיכה הגבוהה היא בהחלט שינוי משמעותי מהרקורד ההיסטורי של בלקרוק", אמר האנליסט ג'קי קוק ממורנינגסטאר, שעוקב אחרי הצעות של בעלי עניין בתחום ה-ESG. "זו בהחלט עליית מדרגה".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מגדל כבר עושים את זה בארץ (ל"ת)
    שלומי 14/12/2020 21:00
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מה אכפת לנו? 14/12/2020 17:47
    הגב לתגובה זו
    עם הספר = עם הנצח
  • 1.
    שמוליק 14/12/2020 16:45
    הגב לתגובה זו
    אם חשבתם שהם ישקיעו במשהו טוב לסביבה טעיתם - ישקיעו בביג טק כי הם לא פולטים פדח
דגל טורקיה שבור
צילום: Getty images Israel

שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר?

העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה טורקיה

טורקיה הכריזה על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.


הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.


במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.


יעד האינפלציה עדיין רחוק

למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.

העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ: אם השווקים חזקים יו״ר הפד צריך להוריד ריבית

הנשיא דורש מחויבות להורדות ריבית גם בתקופה של צמיחה חזקה, מצמצם את רשימת המועמדים להחלפת פאוול ומעלה מחדש את שאלת עצמאות הבנק המרכזי

אדיר בן עמי |


נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך להבהיר את עמדתו באשר למדיניות המוניטרית שהוא מצפה לראות מהפדרל ריזרב, ואומר כי יו"ר הבנק המרכזי הבא יצטרך להיות מחויב להורדת ריבית כל עוד הכלכלה והשווקים מציגים ביצועים חיוביים.

בדברים שפרסם ברשתות החברתיות אמר טראמפ כי הוא מצפה שיו"ר הפד הבא יוריד ריבית כאשר השוק מתפקד היטב, ולא יפגע בו לדבריו ללא סיבה מוצדקת. הוא אף ציין כי מועמד שאינו מסכים עם גישה זו לא יוכל לזכות בתפקיד. טראמפ מתייחס בשנים האחרונות לתופעה שבה נתונים כלכליים חיוביים גוררים דווקא ירידות בשווקים, בשל חשש שהפד יגיב בהידוק מוניטרי. לדבריו, בעבר חדשות טובות תמכו בעליות בשוקי המניות, בעוד שכיום הן נתפסות כאיום על סביבת הריבית.

ההתבטאויות האחרונות הגיעו על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים מהצפוי. לפי נתוני לשכת הניתוח הכלכלי האמריקאית, הכלכלה צמחה ברבעון השלישי בקצב שנתי של 4.3%, גבוה מרוב תחזיות האנליסטים. בניגוד לדפוס שטראמפ תיאר, שווקי המניות הגיבו בעליות, ומדד S&P 500 המשיך רצף של ארבעה ימי עליות והתקרב לשיא חדש.


הנשיא רואה במדיניות הריבית כלי מרכזי להתמודדות עם יוקר המחיה, סוגיה שמעסיקה חלקים נרחבים בציבור האמריקאי. הוא שב וטען כי ריבית נמוכה יותר תסייע להמריץ את שוק הדיור ולהקל על נטל ההלוואות, במיוחד בתקופה של אי־ודאות כלכלית.


מתכוננים להחלפת פאוול

ברקע הדברים עומדת ההיערכות להחלפת יו"ר הפד הנוכחי, ג'רום פאוול. טראמפ אמר לאחרונה כי צמצם את רשימת המועמדים לשלושה או ארבעה שמות, וכי בכוונתו לפרסם את החלטתו בתוך שבועות ספורים. בין השמות שעלו כמועמדים בולטים נמצאים קווין האסט, המכהן כראש המועצה הכלכלית הלאומית, וקווין וורש, שכיהן בעבר כחבר במועצת נגידי הפד. בנוסף, טראמפ ציין כי ראיין ושיבח גם את כריסטופר וולר, חבר מועצת הנגידים המכהן כיום.