שי גינפינג סין
צילום: אתר הממשל הסיני

האם סין וארה"ב בדרך לנורמליזציה? נשיא סין מאותת שהוא בעד

על רקע הסכם הסחר הענק באסיה והבחירות בארה"ב, שי ג'ינפינג מאותת כי הכלכלה השנייה בגודלה בעולם תמשיך לעבוד בשיתוף פעולה עם מדינות נוספות, כולל ארה"ב; "סין לא מהססת להיפתח, והדלת הגדולה תיפתח רק יותר ויותר"
צחי אפרתי | (4)

נשיא סין, שי ג'ינפינג מאותת כי הכלכלה השנייה בגודלה בעולם תמשיך לעבוד בשיתוף פעולה עם מדינות נוספות, כולל ארה"ב. המתיחות המסחרית בין סין לארה"ב עלתה מדרגה בשנתיים האחרונות – מה שכונה "מלחמת הסחר". בעוד שתי המדינות סיכמו על "שלב ראשון" של הסכם סחר בחודש ינואר, כניסיון ל"הוריד את הלהבות".  אך ההסכם לא באמת יושם עד הסוף ועדיין קיימים פערים רבים בין המדינות במרחב הטכנולוגי והפיננסי. אלו, גרמו לחשש בשווקים כי שתי הכלכלות הגדולות בעולם יחלו בתהליך התנתקות במקום תהליך של שיתוף פעולה.

 

"בהחלט לא נבצע מהלך היסטורי של ניתוק יחסים או יצירת 'מעגלים קטנים' סגורים ובלעדיים", אמר שי, במסגרת הצהרה שפורסמה בתקשורת הממלכתית הסינית. שי גם אמר כי סין תוזיל את המכסים ותחתום על יותר הסכמי סחר חופשי. אך לא הזכיר את ארה"ב באופן ספציפי.

 

סין וארה"ב גבו מכסים על סחורות בשווי מיליארדי דולרים אחת מהשניה, כאשר המתחים המסחריים גדלו בהנהגתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. עדיין לא ברור אם הנשיא הנבחר ג'ו ביידן יחזיר את המכסים, אך אנליסטים מעריכים ארה"ב כי תמשיך לנקוט עמדה קשה לגבי בייג'ינג גם תחת הממשל החדש.

 

נאומו של שי הגיע על רקע הסכם הסחר הענק באסיה - RCEP - במסגרתו חמש עשרה כלכלות מאיזור האסיה-פסיפיק חתמו  על הסכם ליצירת אזור הסחר החופשי הגדול בעולם, במסגרת עסקה בגיבויה של סין, ואשר אינה כוללת את ארה"ב. החתימה על הסכם ה"שותפות הכלכלית המקיפה האזורית" (RCEP) בוצעה בפסגה שנערכה בהאנוי. מטרתו להוריד מכסים בעשר השנים הקרובות בתחומים שונים. החברות בו מייצגות קרוב לשליש מאוכלוסיית העולם ו-29% מהתמ"ג העולמי (לכתבה המלאה). 

במקביל, האיחוד האירופי וסין עבדו על הסכם השקעות משלהם, אם כי התקדמות איטית במשא ומתן הפחיתה את התקוות לעסקה עד סוף השנה. עם זאת, בנאום בתחילת נובמבר, אמר שי, כי סין תפעל למען החתימה המוקדמת של ה-RCEP ו"האיץ" את המשא ומתן בנושא הסחר של סין עם האיחוד האירופי, כמו גם הסכם סחר חופשי בין סין-יפן-וקוריאה.

שמירה על יחסים עסקיים טובים עם מדינות אחרות חשובה עבור סין, גם אם היא צמחה למעצמה כלכלית. אנליסטים אמרו כי ממשל ביידן ככל הנראה יאפשר לארה"ב לעבוד עם בעלות בריתה על אסטרטגיה מגובשת יותר נגד סין, לעומת הגישה הלאומנית יותר של טראמפ.

בנוסף, היצוא עדיין מהווה חלק ניכר מכלכלת סין, למרות מאמצי הרשויות להגביר את התפוקה של הצריכה המקומית.

ממשלת סין עודדה גם השקעות ישירות זרות, המסייעות ביצירת מקומות עבודה וייצור הכנסות מקומיות. מצידם, תאגידים רב-לאומיים התעניינו בשוק הסיני בזכות גודלו המהיר ומהיר הצמיחה שלו. בעוד עסקים זרים מתלוננים על מדיניות שיכולה להעניק לשחקנים מקומיים יחס מועדף, בייג'ינג טענה שהיא תאפשר גישה גדולה יותר לשוק הסיני - בקצב שלה.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אך מתנהגת כמו פרופימקס - מרוויחה והמשקיעים מפסידים 21/11/2020 09:26
    הגב לתגובה זו
    אך מתנהגת כמו פרופימקס - מרוויחה והמשקיעים מפסידים
  • 3.
    אני 20/11/2020 18:21
    הגב לתגובה זו
    שבבורותו פיצץ את הסכם הסחר באסיה (TTP) עם לפני שלוש-ארבע שנים ודחף את האזור לידיים של סין.זה היה צעד מטומטם והרסני לארה"ב...
  • 2.
    דרור 19/11/2020 14:50
    הגב לתגובה זו
    אחד ועוד אחד = שלוש . ביידן ילך על זה .
  • 1.
    במקום ביידן הייתי דואג שלפחות הוזלין לא יהיה תוצרת סין (ל"ת)
    האשם תמיד 19/11/2020 13:11
    הגב לתגובה זו
מחשוב קוונטימחשוב קוונטי

400 אלף דולר הכנסות - והמניה זינקה ב-16%: ברוכים הבאים לבועת המחשוב הקוונטי

המשקיעים מהמרים על עתיד קוונטי פורץ דרך, למרות הכנסות זניחות, הפסדים מתמשכים וסימני אזהרה שמרמזים על בועה מתעצמת בשוק המחשוב הקוונטי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מחשוב קוונטי

חברת Quantum Computing Quantum Computing 8.49%  דיווחה על הכנסות זעומות של פחות מ-400 אלף דולר, אבל המשקיעים בוול סטריט כבר רואים את המהפכה הבאה. בפועל, זה מייצר תחושה עמוקה של בועה. זהנשמע כמו בדיחה של וול סטריט: חברה מדווחת על הכנסות רבעוניות זניחות והמניה שלה מזנקת ב-16% בבורסה. אבל זו המציאות של שוק המחשוב הקוונטי כיום.

חברת Quantum Computing הצליחה להלהיב את המשקיעים כשדיווחה במקביל למכירות על ההזמנה המסחרית הראשונה שלה מאחד מחמשת הבנקים הגדולים בארה"ב עבור פתרונות אבטחה קוונטיים. מה שעוד יותר מעניין: החברה דיווחה על רווח נקי של 2.4 מיליון דולר, לעומת הפסד של 5.7 מיליון דולר אשתקד. אבל - הרווח נבע בעיקר מרווח חשבונאי של 9.2 מיליון דולר ממכשירים נגזרים, לא מפעילות עסקית אמיתית. הוצאות התפעול של החברה זינקו ל-10.5 מיליון דולר מ-5.4 מיליון דולר, כשהחברה מסבירה שמדובר ב"השקעות במחקר ופיתוח לצמיחה ארוכת טווח".

הפרדוקס הקוונטי: אף חברה לא רווחית, כולם מתלהבים

העובדה המדהימה היא שאף אחת מחברות המחשוב הקוונטי הציבוריות - לא Quantum Computing, לא Rigetti Computing, לא D-Wave Quantum ולא IonQ - מרוויחה. רובן אפילו לא מתקרבות לרווחיות, רובן גם מכניסות סכומים זניחים. ובכל זאת, המניות שלהן נסחרות בשווי של מיליארדי דולרים רבים קוואנטם שהיא "הזולה" מכולן נסחרת ב-2 מיליארד דולר. 

המשקיעים לא מסתכלים על ההווה אלא על העתיד. בעולם שבו נתונים הם הנכס החשוב ביותר, מחשוב קוונטי צץ ככוח שמשנה את כללי המשחק. הטכנולוגיה הזו, המבוססת על עקרונות הפיזיקה הקוונטית, מבטיחה חישובים מהירים פי מיליונים בהשוואה למחשבים הקלאסיים. זה אומר שרתים קטנים ומהירים לאחסון הנתונים וזה רק חלק קטן מהיתרונות הענקיים. 

חברות ענק כמו IBM, גוגל ואמזון משקיעות מיליארדים בפיתוח הטכנולוגיה, בעוד סטארטאפים מתחילים לנגוס בשוק.


הבסיס למחשוב קוונטי נעוץ בקיוביטים, יחידות מידע שיכולות להיות במצב 0 ו-1 בו זמנית, תופעה הנקראת סופרפוזיציה. בניגוד לביטים הרגילים, קיוביטים מאפשרים אלגוריתמים מקביליים שפותרים בעיות מורכבות תוך שניות. דוגמה בולטת: בעיית הנסיעה המסחרית (TSP), שמחשב רגיל ייקח לו שנים לפתור, נפתרת בקלות על ידי מחשב קוונטי. IBM כבר השיקה את Quantum System One, מערכתמסחרית ראשונה, והיא זמינה לעסקים דרך הענן. גוגל, מצדה, הכריזה לפני מספר שנים על "עליונות קוונטית"  חישוב שלוקח אלפי שעות במחשב על, לקח דקות במחשב קוונטי.


צי צבא סין, קרדיט: גרוקצי צבא סין, קרדיט: גרוק

לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן

לאחר שראש ממשלת יפן הצהירה כי תקיפה סינית על טייוואן עלולה להצדיק תגובה צבאית יפנית, שרת החוץ הסינית הבהירה כי תקיפה כזו תגרור "מכה החלטית" מצד סין


הדס ברטל |

לראשונה זה עשורים: אפשרות ממשית להסלמה בין שתי אויבות היסטוריות. בשבוע שעבר התבטאה ראש ממשלת יפן,סנאא טקאיצ'י, באופן חריג ואמרה בוועדה פרלמנטרית כי אם יתפתח מצב חירום בטייוואן עם שימוש "בספינות מלחמה ושימוש בכוח, אז זה עלול להוות מצב המאיים על הישרדותה של יפן, לא משנה איך מסתכלים על זה. המצב בטייוואן הפך להיות כה חמור שעלינו לצפות לתרחיש הגרוע ביותר."  מדובר בשבירה של מדיניות עמימות אסטרטגית שהחלה ביפן במשך עשורים, מהלך שמעורר תגובות זועמות מצד סין ומעצים את החששות מפני התנגשות אזורית שיכולה לערער את היציבות במזרח אסיה כולו. כעת עולה כי סין אינה מתכוונת להישאר אדישה למה שהיא תופסת כפרובוקציה יפנית מסוכנת. משרד ההגנה הסיני הזהיר במפורש כי יפן תיתקל בניצחון מוחץ אם תתערב בסוגיית טאיוואן.
סין, כידוע, רואה בטייוואן כשטח שלה ואינה מכבדת את הריבונות הטייואנית באי. טייוואן היא מדינת אי דמוקרטית עם תעשיית שבבים, מהגדולות בעולם, וכעת עומדת בפני איום ממשי של סין לכיבוש האי. סין הבהירה כי לא תהסס להשתמש בכוח כדי לכבוש את האי, למרות איומי הנשיא טראמפ על ההשלכות שתספוג אם תתקוף.

לאור ההסלמה ביחסה של סין כלפי טייוואן, יפן משנה את גישתה ולא בהצהרות בלבד. דוח ההגנה היפני האחרון מזהה את הפעילות הצבאית הסינית המואצת סביב טאיוואן כאיום מרכזי, ומצהיר כי האזור נכנס לעידן משברי חדש. בקרב הציבור היפני ישנה תמיכה גוברת בעמדה הנחרצת הזו, כאשר כמעט מחצית האזרחים תומכים בהתערבות יפנית במקרה של עימות סביב טאיוואן. אך ההתפתחות המדאיגה ביותר היא ההצעה מטוקיו לבחון רכישת צוללות מונעות גרעינית, צעד שמסמן אולי שינוי אמיתי במדיניות האנטי-גרעינית הקדושה שמחזיקה יפן מאז תום מלחמת העולם השנייה. שר הביטחון שינג'ירו קוימזומי הצהיר בגלוי כי כל האופציות פתוחות, כולל שימוש בכוח גרעיני לצוללות, מהלך שעורר גל של זעם בבייג'ין.

התגובות אינן נשארות במישור המילולי בלבד, שכן הצי הסיני מגביר את שליחת ספינות משמר לחופי האיים היפניים השנויים במחלוקת, והפעילות האווירית סביבן מתגברת. מצב זה מעיד על כך שהמשבר נתפס על ידי שני הצדדים לא כהצהרות תקשורתיות בלבד אלא כבעל פוטנציאל ממשי לפעולה צבאית, והופך את יפן לאחד השחקנים המרכזיים בזירת המתח המחמירה עם סין.




טייוואן, קרדיט: פיקסהביי
טייוואן - קרדיט: פיקסהביי


אויבות היסטוריות שהפכו לבעלות ברית כלכליות

היחסים בין יפן לסין נושאים עד היום את צלקות העבר הטראומטי של מלחמת העולם השנייה, שבמהלכה ביצעה יפן הקיסרית פלישה אכזרית לסין והותירה אחריה מיליוני הרוגים ופצועים. ההערכות מדברות על כשבעה עד עשרים מיליון הרוגים סינים במהלך התקופה הקולוניאלית היפנית. זיכרון הזוועות הללו חרוט עמוק בתודעה הסינית, ובייג'ין לא מהססת להשתמש בו ככלי פוליטי בכל פעם שהיחסים עם טוקיו מתחממים.