שי גינפינג סין
צילום: אתר הממשל הסיני

האם סין וארה"ב בדרך לנורמליזציה? נשיא סין מאותת שהוא בעד

על רקע הסכם הסחר הענק באסיה והבחירות בארה"ב, שי ג'ינפינג מאותת כי הכלכלה השנייה בגודלה בעולם תמשיך לעבוד בשיתוף פעולה עם מדינות נוספות, כולל ארה"ב; "סין לא מהססת להיפתח, והדלת הגדולה תיפתח רק יותר ויותר"
צחי אפרתי | (4)

נשיא סין, שי ג'ינפינג מאותת כי הכלכלה השנייה בגודלה בעולם תמשיך לעבוד בשיתוף פעולה עם מדינות נוספות, כולל ארה"ב. המתיחות המסחרית בין סין לארה"ב עלתה מדרגה בשנתיים האחרונות – מה שכונה "מלחמת הסחר". בעוד שתי המדינות סיכמו על "שלב ראשון" של הסכם סחר בחודש ינואר, כניסיון ל"הוריד את הלהבות".  אך ההסכם לא באמת יושם עד הסוף ועדיין קיימים פערים רבים בין המדינות במרחב הטכנולוגי והפיננסי. אלו, גרמו לחשש בשווקים כי שתי הכלכלות הגדולות בעולם יחלו בתהליך התנתקות במקום תהליך של שיתוף פעולה.

 

"בהחלט לא נבצע מהלך היסטורי של ניתוק יחסים או יצירת 'מעגלים קטנים' סגורים ובלעדיים", אמר שי, במסגרת הצהרה שפורסמה בתקשורת הממלכתית הסינית. שי גם אמר כי סין תוזיל את המכסים ותחתום על יותר הסכמי סחר חופשי. אך לא הזכיר את ארה"ב באופן ספציפי.

 

סין וארה"ב גבו מכסים על סחורות בשווי מיליארדי דולרים אחת מהשניה, כאשר המתחים המסחריים גדלו בהנהגתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. עדיין לא ברור אם הנשיא הנבחר ג'ו ביידן יחזיר את המכסים, אך אנליסטים מעריכים ארה"ב כי תמשיך לנקוט עמדה קשה לגבי בייג'ינג גם תחת הממשל החדש.

 

נאומו של שי הגיע על רקע הסכם הסחר הענק באסיה - RCEP - במסגרתו חמש עשרה כלכלות מאיזור האסיה-פסיפיק חתמו  על הסכם ליצירת אזור הסחר החופשי הגדול בעולם, במסגרת עסקה בגיבויה של סין, ואשר אינה כוללת את ארה"ב. החתימה על הסכם ה"שותפות הכלכלית המקיפה האזורית" (RCEP) בוצעה בפסגה שנערכה בהאנוי. מטרתו להוריד מכסים בעשר השנים הקרובות בתחומים שונים. החברות בו מייצגות קרוב לשליש מאוכלוסיית העולם ו-29% מהתמ"ג העולמי (לכתבה המלאה). 

במקביל, האיחוד האירופי וסין עבדו על הסכם השקעות משלהם, אם כי התקדמות איטית במשא ומתן הפחיתה את התקוות לעסקה עד סוף השנה. עם זאת, בנאום בתחילת נובמבר, אמר שי, כי סין תפעל למען החתימה המוקדמת של ה-RCEP ו"האיץ" את המשא ומתן בנושא הסחר של סין עם האיחוד האירופי, כמו גם הסכם סחר חופשי בין סין-יפן-וקוריאה.

שמירה על יחסים עסקיים טובים עם מדינות אחרות חשובה עבור סין, גם אם היא צמחה למעצמה כלכלית. אנליסטים אמרו כי ממשל ביידן ככל הנראה יאפשר לארה"ב לעבוד עם בעלות בריתה על אסטרטגיה מגובשת יותר נגד סין, לעומת הגישה הלאומנית יותר של טראמפ.

בנוסף, היצוא עדיין מהווה חלק ניכר מכלכלת סין, למרות מאמצי הרשויות להגביר את התפוקה של הצריכה המקומית.

ממשלת סין עודדה גם השקעות ישירות זרות, המסייעות ביצירת מקומות עבודה וייצור הכנסות מקומיות. מצידם, תאגידים רב-לאומיים התעניינו בשוק הסיני בזכות גודלו המהיר ומהיר הצמיחה שלו. בעוד עסקים זרים מתלוננים על מדיניות שיכולה להעניק לשחקנים מקומיים יחס מועדף, בייג'ינג טענה שהיא תאפשר גישה גדולה יותר לשוק הסיני - בקצב שלה.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אך מתנהגת כמו פרופימקס - מרוויחה והמשקיעים מפסידים 21/11/2020 09:26
    הגב לתגובה זו
    אך מתנהגת כמו פרופימקס - מרוויחה והמשקיעים מפסידים
  • 3.
    אני 20/11/2020 18:21
    הגב לתגובה זו
    שבבורותו פיצץ את הסכם הסחר באסיה (TTP) עם לפני שלוש-ארבע שנים ודחף את האזור לידיים של סין.זה היה צעד מטומטם והרסני לארה"ב...
  • 2.
    דרור 19/11/2020 14:50
    הגב לתגובה זו
    אחד ועוד אחד = שלוש . ביידן ילך על זה .
  • 1.
    במקום ביידן הייתי דואג שלפחות הוזלין לא יהיה תוצרת סין (ל"ת)
    האשם תמיד 19/11/2020 13:11
    הגב לתגובה זו
אבישי אברהמי וויקס
צילום: אלן צצקין

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויקס

מניית וויקס Wix Wix.com -3.98%  התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר. 

הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף. 

כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?



ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן
ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן - קרדיט: אלן צצקין



המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות  חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.

צבא סין (יוטיוב)צבא סין (יוטיוב)

האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים

בעוד סין מהדקת את החנק וארה"ב משדרת אותות מבלבלים, טייוואן נאבקת על עתידה

רן קידר |

טייוואן, הדמוקרטיה היציבה באסיה ומעצמת השבבים העולמית, ניצבת בעיצומו של משבר גאופוליטי חסר תקדים. הלחץ הסיני מתגבר מיום ליום, בעוד ארצות הברית, השותפה הביטחונית המרכזית – משדרת מסרים סותרים המערערים את היציבות בטאיפיי.

לא רק שבבים: המשמעות האסטרטגית

מיקומה של טייוואן ב"שרשרת האיים הראשונה", המשתרעת מיפן לאינדונזיה, מעניק לה שליטה בגישה לים סין הדרומי. כל עוד היא בידיים ידידותיות למערב, היא מגבילה את חופש התנועה הימי של בייג'ינג. נפילתה לידיים סיניות תשנה לחלוטין את מאזן הכוחות האזורי – זו הסיבה האמיתית למתיחות הגוברת.

שי ג'ינפינג אינו ממהר למלחמה. במקום זאת, הוא מפעיל לחץ רב-שכבתי: תמרונים צבאיים מסביב לאי, ניתוק כבלי תקשורת תת-ימיים, מתקפות סייבר ומסעות דיסאינפורמציה. במקביל, סין בונה יכולת פלישה מלאה – חיל האוויר, הצי והכוחות האמפיביים נערכים לתרחיש אלים, אם הלחצים הרכים ייכשלו.

השנה האחרונה חשפה שינוי מדאיג במדיניות האמריקאית. מצד אחד, וושינגטון אישרה עסקאות נשק במיליארדי דולרים והעמיקה את התיאומים הביטחוניים. מצד שני, הטלת מכסים על סחורות טייוואניות, עיכוב משלוחי נשק שכבר שולמו ודחיית ביקור נשיא טייוואן – כל אלה מעבירים מסר מבלבל.

החשש הגדול בטאיפיי: שטראמפ ישתמש באי כקלף מיקוח במשא ומתן הכלכלי עם סין. הפגישות השקטות בין וושינגטון לבייג'ינג רק מחזקות את החששות.

פילוג פנימי משתק

הבעיות החיצוניות מחמירות בגלל המשבר הפנימי. מפלגת השלטון (DPP) והאופוזיציה (KMT) כמעט אינן משתפות פעולה. כל יוזמה ביטחונית נבלמת, כולל תקציב שאמור להביא את ההוצאה הצבאית ל-5% מהתמ"ג עד 2030 – יעד קריטי לנוכח האיומים.