הפד' מנסה לקרר את השוק? "ייתכן ונפסיק את הרכישות בשוק הקונצרני"
לאחר פתיחה ירוקה בוול סטריט, המדדים המובילים עברו לירידות שערים מתונות כאשר התנודתיות בשוק ממשיכה גבוהה. ברקע לתנודה החדה למטה - בפד' מודיעים על צמצום התמיכה בשוק האג"ח הקונצרני. הפד' כנראה רואה את המתרחש בחלק מהמניות בתקופה האחרונה ומנסה להרגיע את השווקים. עם זאת, קשה לראות כיצד ההודעה מצליחה לגרום לשינוי משמעותי בשוק
דיילי סינג, סגן נשיא הפד' בניו יורק וראש קבוצת השווקים בבנק הפדרלי (מי שאחראי בפועל על הרכישות של הפד'), פרסם זמן קצר ראיון באתר הפד' בו הוא מפרט על צעדי הפד'. מבחינת השווקים, ההתייחסות המעניינת ביותר היא לתוכנית בשוק האג"ח הקונצרני - SMMCF. לטענת סיינג - "ככל שהמצב בשווקים השתפר, הבנק התחיל להוריד את קצב הרכישות בתוכנית זו מרמה של 300 מיליון דולר לרמה של קצת יותר מ-200 מיליון דולר". סינג מוסיף כי אם המצב ישתפר, הבנק צפוי להוריד את קצב הרכישות לרמה נמוכה מאוד ואף עשוי להפסיק לרכוש אג"ח קונצרני לחלוטין".
לפי הנתונים האחרונים, הפוזיציה של הפד' בשוק האג"ח הקונצרני עומדת על קצת יותר מ-7.1 מיליארד דולר. הדוחות האחרונים של הבנק מצביעים כי הוא מתערב בשוק האג"ח הקונצרני בהיקף של 1.7-1.6 מיליארד דולר בשבוע. כ-48% מאגרות החוב שקנה הפד' עד כה הן מדירוג גבוה של AAA/AA/A, כ-48.3% מאגרות החוב בדירוג של BBB וכ-3.6% בלבד הן בדירוג BB.
לפני כשבועיים התחיל הבנק לבצע רכישות גם של אגרות חוב בודדות, כאשר עד כה רכש בנק אג"ח קונצרני של 84 חברות. בין החברות שהפד' רכש את אגרות החוב שלהן ניתן למצוא את ענקיות הטכנולוגיה אפל (סימול:AAPL) ומייקרוסופט (סימול:MSFT). עוד ברשימה: פורד (סימול:F), ג'נרל מוטורס (סימול:GM), ג'נרל אלקטריק (סימול:GE) ועוד.
- האינפלציה בארה"ב עלתה ל־2.7% ביוני בצל המכסים
- האם האינפלציה חוזרת? נתוני יוני בארה"ב צפויים להטריד את הפד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 3.אסי 09/07/2020 09:25הגב לתגובה זומה החלק של הפד בשוק האג"ח הקונצרני? פוזיציה של 7 מיליארד כמו שכתוב בתחילת הכתבה, או רכישות של 120 מיליארד בחודש כמו שכתוב בסוף הכתבה?
- 2.יאיר 08/07/2020 18:59הגב לתגובה זוהיי, כבר כמה שבועות מתפרסמות כתבות שבהם רשום שטראמפ עוד רגע הולך להשתמש בנשק יום הדין והשווקים ימשיכו לקפוץ. איך זה מסתדר עם זה שהפד מצמצם את הנזילות בשוק האגח?
- אני 08/07/2020 21:35הגב לתגובה זו1. הפד הוא לא משרד האוצר האמריקאי שמחזיק ברוב המזומנים כרגע.2. התמיכה בשוק האג"ח לא גדולה במיוחד.3. החזרה לנק' אחת - אם הפד לא יספק נזילות לפימפום השווקים אז האוצר האמריקאי יעשה את זה (בכל זאת שנת בחירות...)
- 1.יוסי 08/07/2020 18:42הגב לתגובה זולמטה

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.

קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.
ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"
מייסד ברידג'ווטר מזהיר מ"משבר פיננסי" בתוך 3 שנים: "12 טריליון דולר חוב חדש בשנה - והעולם לא רוצה לקנות"
ריי דאליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר אסושייטס ואחד המשקיעים המשפיעים בעולם, מזהיר כי ארה"ב עומדת בפני סיכון חמור ליציבות הסדר המוניטרי הגלובלי. לדבריו, החוב הפדרלי שמגיע כיום ל-37.5 טריליון דולר, מתנפח בקצב שאינו בר-שליטה, והמערכת הפיננסית מתקשה לעכל את גיוסי החוב בהיקפים חסרי תקדים. בנוסף, תשלומי הריבית על החוב צפויים להגיע ל-1.13 טריליון דולר בשנת הכספים 2025, מה שמגביר את הלחץ על התקציב הפדרלי.
ריי
דאליו מזהיר: "משבר חוב חמור בארה"ב עשוי לפרוץ תוך שלוש שנים"
ריי דאליו משנה גישה: "אני מתרחק מאגרות חוב, ורוכש זהב וביטקוין"
בפאנל בפורום Future China הגלובלי בסינגפור, אמר דליו: "אתם רואים את האיום על הסדר המוניטרי. מכלול הגורמים הללו יחד יקבע האם אנחנו עדים לסוף של האימפריה האמריקאית". הציטוט הזה משקף את חששותיו העמוקים, שמבוססים על ניתוח היסטורי של אימפריות קודמות, כמו האימפריה הבריטית, שקרסו תחת עול חוב כבד ומאבקי כוח פנימיים.
- מועדון הזהב: הבנק הסיני ממשיך לרכוש זהב; האם המטרה היא להפיל את הדולר?
- המיליארדר שחזה את 2008 מזהיר: "ארה"ב חוזרת לשנות ה-30 - והפעם זה גרוע יותר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גירעון מתמשך, חוב מתנפח: נתונים מדאיגים
דאליו הסביר כי קיים פער קבוע ומתמשך בין ההכנסות וההוצאות בתקציב האמריקאי. הפער הזה מחייב את ארה"ב לגייס חוב חדש בהיקף כולל של 12 טריליון דולר - שילוב של מימון הגירעון, תשלומי ריבית וגלגול חוב קיים. "לשוק העולמי אין את אותה רמת ביקוש לאג"ח אמריקאי, וזה יוצר חוסר איזון חריף בין היצע לביקוש," הדגיש דאליו.