האם המגפה תוביל לתור הזהב של הנחושת?
לפני 3 חודשים כתבנו כאן על הנחושת ואיך הסחורה הוותיקה נחשבת לאחד הברומטרים החשובים בכלכלה העולמית. בפשטות, כשמחיר הנחושת צולל ביחס למחיר הזהב – שתי מתכות שדומות מאוד, הן בוורסטיליות והן באופן הכרייה ובעלויות שלה – סימן שיש ירידה חדה בדרישה העולמית וזה אינדיקטור המצביע בברור על התכווצות כלכלית, או מיתון אם תרצו.
בינואר עמד מחיר הסחורה על 6,300 דולר לטון מטרי. לקראת סוף מארס ירד בכ-30%, לרמה של 4,617 דולר, וכיום, יחד עם הראלי בוול סטריט והעלייה העקבית בדרישה, המחיר עלה כמעט ב-30% חזרה לרמה של 5,901 דולר. כלומר, לנחושת יש עוד 10% כדי להגיע למקום הייתה לפני תחילת המגפה.
אבל יש כאלה שצופים שדווקא ההתאוששות מהמגפה, בחסות השקעות רחבות היקף בסקטור האנרגיות המתחדשות, תובלי לתור זהב של המתכת הוותיקה. במכתב למשקיעים שפרסם הניג גלוישטיין, אנליסט סחורות בקבוצת אירואסיה, הוא אומר כי בנוסף לסקטור האנרגיה המתחדשת, גם השקעות בדיגיטציה, שם הנחושת היא מוצר חובה, יובילו להתאוששות במחיר.
"יש בום שמתקרב בדרישה לנחושת", כתב גלוישטיין. "השקעות עצומות במגמות ירוקות ודיגטיציה, בעיקר ב-5G, מכוניות חשמליות ואנרגיות מתחדשות, ובמיוחד באסיה ואירופה, ייצרו את התנאים לבום", הוסיף.
- תדיראן השקיעה 60 מיליון שקל בטכנולוגיית טיהור אוויר מזגנים עיליים
- ג'נרל מוטורס: ירידה של 35% בהכנסות הרבעון בסין אבל לא הכל שחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראוי לציין שהנחושת חשובה במיוחד לשלושת הסקטורים הללו ומהווה נדבך חשוב בייצורם. עם זאת, ב-2020 הצפי הוא שמחיר הנחושת דווקא ירד ב-5%, בשל המיתון העולמי שנוצר בחסות המגפה. אבל הערכות הן שתוכניות התמריצים הגלובליות יעזרו להחזיר את הדרישה לנחושת למחיר שלפני המגפה ב-2021, כשהצפי של גלוישטיין הוא להתאוששות של 4%.
מה חושבים בבנקי ההשקעות על הנחושת?
בבנק אוף אמריקה (סימול: BAC) העריכו מוקדם יותר החודש כי הם מצפים לעלייה של 5.4% במחיר הסחורה ב-2020, לרמה של 5,621 דולר לטון מטרי. את הצפי ל-2021 הם הותירו את המחיר ללא שינוי במחיר של 6,250 דולר לטון מטרי.
בתחזית שלו, קבעו האנליסטים של הבנק כי "החבילות הפיסקאליות המשמעותיות" של ממשלות העולם, מובילים לציפייה שיהיו יותר רכישות של חומרי גלם, בעת שיותר ויותר מדינות יורדיו את ההגבלות בנוצרו בשל המגפה.
- מניית Plug Power מזנקת 60% בשמונה ימים: האם מדובר בשורט סקוויז קלאסי?
- ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה שתזנק מחר ב-5% למרות דילול המשקיעים
בבנק מורגן סטנלי (סימול: MS) גם מעריכים כי הסקטור ישוב לאיתנות במהרה ויגיע לרמות תמחור שלפני פרוץ המגפה. הסיבות הן דומות: חבילות תמריצים, השקעה בתשתיות בסין וגם בעיות בשרשרת האספקה; כולם יובילו להתאוששות.
השינויים שידחפו את מחיר הנחושת
בשבוע שעבר, סוכנות האנרגיה של האו"ם קראה לממשלות העולם להשקיע טריליון דולר בשנה ב-3 השנים הקרובות, כדי לסייע לעולם לצאת ממיתון. ההערכות הן שבלי קשר, ב-5 השנים הקרובות ישקיעו בסקטור 5 טריליון דולר, לאחר שב-5 השנים שחלפו הושקעו 1.5 טריליון דולר.
כלומר, ההשקעות בסקטור לא רק יהוו קרש קפיצה להתאוששות כלכלית אלא גם מקפצה לנחושת. לפי גלוישטיין, ההשקעות הללו יעלו את המחיר של הסחורה בעשור הקרוב ב-2.5%, מה שסביר להניח שיעלה את הצריכה של הנחושת ל-30 מיליון טונות עד 2030.
"ישנן שינויי מדיניות משמעותיים באסיה ואירופה, והם ישחקו תפקיד משמעותי כגורמים שידפו את ההתאוששות בדרישה ובמחיר", כתב גלוישטיין. "השינויים בסקטור התחבורה, יהיו המנוע המרכזי שיוביל לעלייה של שימוש בנחושת. התעשייה מהווה כיום 1% מסך הדרישה לנחושת העולמית, כשאנליסטים רבים צופים שעד סוף העשור המספר יעלה ל-10%", הוסיף.
בנוסף, כחלק מהשינויים המבניים שעוברים על החברה והכלכלה בסין, שבה חוזק מעמד הביניים יחד עם המעבר לכלכלה מבוססת צריכה ויצרנות של שירותים, ממשלת סין צפויה להשקיע מאות מיליארדים על השקעה בדיגיטציה של הכלכלה שלה – יחד עם המעבר לאנרגיות ירוקות. "הנחושת יהיה מפתח מרכזי בכל התעשיות הללו – אז ברוכים הבאים לעידן הנחושת", כתב.
סין עדיין מובילה עולמית, אבל המתיחות עם אוסטרליה תכריע
ככלל הכתבות כאן בעת האחרונה, ראוי להדגיש שבתקופות של חוסר ודאות – אבל באופן כללי – כדאי להתייחס להערכות של אנליסטים עם כוכבית. גם זה המקרה. אז נכון שמדינות החצי הכדור הדרומי, שבהן יש את מאגרי הנחושת הגדולים בעולם צפויות להרוויח, אבל לעולם לדעת מה המצב הפוליטי והמדיני יוביל. בדיוק כמו שקשה לדעת לאן תוביל מלחמת הסחר.
כאמור סין אמורה להוביל את העולם בהתאוששות של הנחושת, אבל יחסיה התמדרדרים עם אוסטרליה, מספקיות הנחושת הגדולות בעולם – כמו גם עלייה במתיחות עם כמה מדינות נוספות, בהן הודו – יכולה להשפיע על הדרישה והמחיר.
סין היא יבואנית הנחושת הגדולה בעולם, כשבשנה שעברה היא ייבאה 13 מיליון טונות של הסחורה. סין צפויה לנסות להמשיך לנגוס בכוחה של ארצות הברית ברחבי העולם ולהגביר את השפעתה על המדינות המפיקות את הנחושת. אבל עדיין, סין נמצאת בנקודה מהותית מבחינת היחסים הבינלאומיים שלה.
הסיפור עם אוסטרליה הוא נקודה יחסית קריטית. אוסטרליה בשנה שעברה יישרה קו עם ארצות הברית ומרבית המערב וקבעה שענקית הטכנולוגיה הסינית Huawei – הנחשבת לאחת מהחברות המובילות בעולם ה-5G – לא תוכל להיות חלק מהקמת התשתיות במדינה מחשש כי היא סוס טרויאני של הממשל הסיני.
במקביל, אוסטרליה גם הצטרפה להאשמות נגד סין על חלקה בהתפרצות המגפה, מה שהוביל להחלת מכסים על מוצרים מאוסטרליה. גם ההתקרבות של אוסטרליה להודו – שהמתיחות בינה לבין סין מרקיעה שחקים בחודשים האחרונים - כששתי המדינות הסכימו ביניהן על הגברת שיתוף הפעולה הצבאי והכלכלי.

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.

קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.
ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"
מייסד ברידג'ווטר מזהיר מ"משבר פיננסי" בתוך 3 שנים: "12 טריליון דולר חוב חדש בשנה - והעולם לא רוצה לקנות"
ריי דאליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר אסושייטס ואחד המשקיעים המשפיעים בעולם, מזהיר כי ארה"ב עומדת בפני סיכון חמור ליציבות הסדר המוניטרי הגלובלי. לדבריו, החוב הפדרלי שמגיע כיום ל-37.5 טריליון דולר, מתנפח בקצב שאינו בר-שליטה, והמערכת הפיננסית מתקשה לעכל את גיוסי החוב בהיקפים חסרי תקדים. בנוסף, תשלומי הריבית על החוב צפויים להגיע ל-1.13 טריליון דולר בשנת הכספים 2025, מה שמגביר את הלחץ על התקציב הפדרלי.
ריי
דאליו מזהיר: "משבר חוב חמור בארה"ב עשוי לפרוץ תוך שלוש שנים"
ריי דאליו משנה גישה: "אני מתרחק מאגרות חוב, ורוכש זהב וביטקוין"
בפאנל בפורום Future China הגלובלי בסינגפור, אמר דליו: "אתם רואים את האיום על הסדר המוניטרי. מכלול הגורמים הללו יחד יקבע האם אנחנו עדים לסוף של האימפריה האמריקאית". הציטוט הזה משקף את חששותיו העמוקים, שמבוססים על ניתוח היסטורי של אימפריות קודמות, כמו האימפריה הבריטית, שקרסו תחת עול חוב כבד ומאבקי כוח פנימיים.
- מועדון הזהב: הבנק הסיני ממשיך לרכוש זהב; האם המטרה היא להפיל את הדולר?
- המיליארדר שחזה את 2008 מזהיר: "ארה"ב חוזרת לשנות ה-30 - והפעם זה גרוע יותר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גירעון מתמשך, חוב מתנפח: נתונים מדאיגים
דאליו הסביר כי קיים פער קבוע ומתמשך בין ההכנסות וההוצאות בתקציב האמריקאי. הפער הזה מחייב את ארה"ב לגייס חוב חדש בהיקף כולל של 12 טריליון דולר - שילוב של מימון הגירעון, תשלומי ריבית וגלגול חוב קיים. "לשוק העולמי אין את אותה רמת ביקוש לאג"ח אמריקאי, וזה יוצר חוסר איזון חריף בין היצע לביקוש," הדגיש דאליו.