"היזהרו מסקטורי האנרגיה והפיננסים; השקיעו בטכנולוגיה ובשירותים"
הראלי המדהים הזה – זה שנקטע בחמישי שעבר בצלילה של 5% של הדאו ג'ונס – עדיין גורם להרבה הרמות גבה. ועדיין, משיא הנפילה במארס השחור ועד תחילת החודש, ה-S&P500 – אשר רבים מחשיבים אותו לברומטר של הכלכלה האמריקאית בשל הרכבו – עלה ב-36%. מאז ועד היום עלה בעוד כ-1.4%, מרמה של 3055.7 נקודות לרמה של 3097.7 נקודות.
הכלכלה הריאלית? בקאנטים. עשור של יצירת מקומות עבודה התרסק על אבני הקורונה ונמחק בן רגע. נתוני האבטלה העולמיים מאמירים. המכירות המקוונות והשימוש בכרטיסי אשראי עוד לא הגיע חזרה לרמות של לפני המגיפה. רק בשבוע שעבר ראש הממשלה נתניהו, אמר שפה בישראל חזרנו לרמה של 90% בהוצאות בכרטיסי אשראי מלפני המגפה. 10% זה המון. המון. וככל שהאבטלה תימשך, כך גם יקטנו הוצאות האשראי. לאנשים לא יהיה כסף.
אבל כאמור, חוץ ממחנק אשראי פה ומחנק אשראי שם, השווקים בוול סטריט עולים, על רקע התמיכה הבלתי נגמרת של הפד', שבעצם הפך לקרש ההצלה שמקפיץ את השווקים. יש כאלה שסבורים שמדובר בבועה. יש כאלה שסבורים שהכלכלה מתמחרת את ההפסדים ומסתכלת בכלל על 2021, כי השוק מניח שיהיה חיסון עד אז.
בינתיים, חבל ההצלה פועל בשווקים הפיננסיים ומאפשר ליתר הכלכלה להמשיך לתפקד ברמה שהיא סבירה בהחלט, לפחות ביחס לתחזיות הקודרות שפוקדות אותנו ב-4 החודשים האחרונים.
- סיטיגרופ מעלה דירוג לנובה: נותנת אפסייד של 20%
- המניה שצפויה לעלות ב-45% תוך שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאן הולך מדד ה-S&P ואיך צריך להיראות הרכב תיק המניות?
ולמרות זאת, בקרדיט סוויס מעריכים כי "צפויה נפילה של 43% ברווח למניה (EPS) על ה-S&P 500 ברבעון השני וירידה כוללת של 24% ב-EPS ל-2020 כולה. עם זאת, הסמול קאפס, צפויות לרווחים נמוכים יותר, עם ירידה של 97% ברבעון השני ו-69% ירידה בשנה כולה.
להערכת האנליסטים של קרדיט סוויס, עד סוף השנה המדד יירד בכ-13% ויעמוד על 2,700 נקודות. עד סוף 2021 צופים בבנק כי המדד יעלה במעט ויעמוד על 3,100 נקודות. בערך ברמה הנוכחית שלו, שעומדת נכון לכתיבת שורות אלה על 3097.7 נקודות כאמור. כלומר, להערכתם אנחנו צפויים לשנתיים של סטגנציה במדד המוביל בארצות הברית.
כשמסתכלים על המספרים של הרווחים למניה, ב-2018 היה גידול של 22.5% ב-EPS ביחס ל-2017 אשר עמד על 162.91 דולר למניה. ב-2019 הייתה עלייה של 1% בלבד ביחס ל-2018 והרווחים המשוערים עמדו על 164.6 דולר. ב-2020 זה צפוי לרדת ל-125 דולר בלבד ב-EPS, ירידה של למעלה מ-24%. עם זאת, ב-2021 צפויה קפיצה של 20% לרמה של 150 דולר למניה וב-2022 הצפי הינו לעלייה של כ-10% לרמה של 165 דולר ברווח למניה.
- מניית Plug Power מזנקת 60% בשמונה ימים: האם מדובר בשורט סקוויז קלאסי?
- ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה שתזנק מחר ב-5% למרות דילול המשקיעים
מכפיל הרווח הנוכחי לפי החישובים של קרדיט סוויס עומדים על 22.5. לשנה הבאה הם מעריכים שהמכפילים דווקא ישתפרו ויגיעו לרמה של 18%, כשעד סוף 2022 יעמוד המכפיל על 18.8. "באופן היסטורי, מכפילים גבוהים יותר מובילים להחזרים עתידיים נמוכים יותר. מכפיל של 21.5 הוא עקבי ל-0 EPS, אבל בטווח הקצר קשה יותר לחזות את המכפילים", כתבו כלכלני הבנק.
איך הסקטורים השונים עומדים מול ביצועי ה-S&P?
הרכב תיק המניות עליו ממליצים בבנק, מתייחס בעיקר לסקטורים ולא למניה ספציפית. בבנק ממליצים להעניק משקל יתר למניות בסקטורי הטכנולוגיה, הקמעונאות המקוונת, שירותי תקשורת, צרכנות (Staples) ומגזר השירותים. למניות סקטור הבריאות מעניקים בבנק משקל שוק. בתחום משקל החסר, בבנק ממליצים להימנע מסקטורי הפיננסים, הריטים, התעשייה, חומרי הגלם והאנרגיה.
ברבעון הראשון של 2020, ההכנסות על ה-S&P עלו ב-0.9 ביחס לרבעון המקביל אשתקד, אבל מרווחי הרווח ירדו ב-14.8%, ההכנסות ירדו ב-13.9% וה-EPS ירד ב-30.5%. אבל איך הסקטורים השונים תפקדו ביחס למדד?
פרט לסקטור הטכנולוגיה, מרבית הסקטורים המחזוריים חוו מכה ברבעון הראשון. סקטור הטכנולוגיה כאמור, עלה בהכנסות ב-4.2% ביחס לרבעון הראשון של 2019, כשמרווחי הרווח עלו ב-0.7, הרווחים עלו ב-5% וה-EPS עלה ב-6.8%. גם תחום השירותים לתקשורת צמח, כשההכנסות עלו ב-3.3%, מרווחי הרווח אמנם ירדו ב-1.1%, אבל הרווחים עלו ב-2.2% וה-EPS עלה ב-0.3%.
היתר חטפו. סקטור האנרגיה ירד ב-11% בהכנסות, מרווחי הרווח ירדו ב-19.1%, הרווחים נחתכו ב-30.1% וה-EPS צנח ב-30.5% ביחס לרבעון הראשון של 2019. בסקטור החומרים הייתה ירידה של 2% ביחס לרבעון הראשון אשתקד, ירידה במרווחי הרווח של 21.7%, צניחה בהכנסות ב-23.8% וה-EPS צנח ב-22.9%.
בסקטור התעשייתי ההכנסות ירדו ב-6.1%, מרווחי הרווח ב-20.1%, ההכנסות התרסקו ב-55.2% וה-EPS ירד 28.8%. גם הסקטור הפיננסי נפגע. ההכנסות אמנם עלו ב-0.3%, אבל מרווחי הרווח ירדו ב-41.8%, הרווחים צנחו ב-41.5% וה-EPS ירד גם הוא ב-39.2%.
- 2.אנליסט 21/06/2020 08:24הגב לתגובה זוסייבר/ איקומרס /טכנולגיות/ מיכשור רפואי.
- 1.בדיוק הפוך השקיעו פיננסים ריט אנרגיה מכרו טכנולוגי 20/06/2020 13:43הגב לתגובה זובדיוק הפוך השקיעו פיננסים ריט אנרגיה מכרו טכנולוגיה חבורת איוולים קרדיט סוויס כמו מחיר המניה שלהם שדרך אגב הם קניה והם לא יודעים את זה

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.

קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.
ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"
מייסד ברידג'ווטר מזהיר מ"משבר פיננסי" בתוך 3 שנים: "12 טריליון דולר חוב חדש בשנה - והעולם לא רוצה לקנות"
ריי דאליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר אסושייטס ואחד המשקיעים המשפיעים בעולם, מזהיר כי ארה"ב עומדת בפני סיכון חמור ליציבות הסדר המוניטרי הגלובלי. לדבריו, החוב הפדרלי שמגיע כיום ל-37.5 טריליון דולר, מתנפח בקצב שאינו בר-שליטה, והמערכת הפיננסית מתקשה לעכל את גיוסי החוב בהיקפים חסרי תקדים. בנוסף, תשלומי הריבית על החוב צפויים להגיע ל-1.13 טריליון דולר בשנת הכספים 2025, מה שמגביר את הלחץ על התקציב הפדרלי.
ריי
דאליו מזהיר: "משבר חוב חמור בארה"ב עשוי לפרוץ תוך שלוש שנים"
ריי דאליו משנה גישה: "אני מתרחק מאגרות חוב, ורוכש זהב וביטקוין"
בפאנל בפורום Future China הגלובלי בסינגפור, אמר דליו: "אתם רואים את האיום על הסדר המוניטרי. מכלול הגורמים הללו יחד יקבע האם אנחנו עדים לסוף של האימפריה האמריקאית". הציטוט הזה משקף את חששותיו העמוקים, שמבוססים על ניתוח היסטורי של אימפריות קודמות, כמו האימפריה הבריטית, שקרסו תחת עול חוב כבד ומאבקי כוח פנימיים.
- מועדון הזהב: הבנק הסיני ממשיך לרכוש זהב; האם המטרה היא להפיל את הדולר?
- המיליארדר שחזה את 2008 מזהיר: "ארה"ב חוזרת לשנות ה-30 - והפעם זה גרוע יותר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גירעון מתמשך, חוב מתנפח: נתונים מדאיגים
דאליו הסביר כי קיים פער קבוע ומתמשך בין ההכנסות וההוצאות בתקציב האמריקאי. הפער הזה מחייב את ארה"ב לגייס חוב חדש בהיקף כולל של 12 טריליון דולר - שילוב של מימון הגירעון, תשלומי ריבית וגלגול חוב קיים. "לשוק העולמי אין את אותה רמת ביקוש לאג"ח אמריקאי, וזה יוצר חוסר איזון חריף בין היצע לביקוש," הדגיש דאליו.