אף אחד לא מבין למה טריפאדוויזר עלתה פי 10 ביום אחד
ניסיון לשיפור פוזיציה לקראת כנס משקיעים? או שאולי תגובת עדר של משקיעים קטנים? אנליסטים המסקרים את חברת האחזקות ליברטי טריפאדוויזר הודלינגס (סימול: LTRPB) לא כל כך מבינים מה גרם לה לקפוץ מרמה של 4.76 דולר למניה ב-14 לאפריל, לרמה של 47.8 דולר.
החברה היא חברת אחזקות, המחזיקה במניות של טריפאדווייזר, ששווי הזוק שלה בעקבות הזינוק מסתכם בכ-275 מיליון דולר.
המסחר הבלתי רגיל הוא בסדרת ה-B של החברה, הכולל מעט פחות מ-3 מיליון מניות, כשבמרביתן מחזיק מנכ"ל החברה, גרגורי מאפיי, ומתוכן רק 144 אלף מניות סחירות. רק בסדרת B הייתה את הקפיצה ההיסטרית, בסדרות האחרות לא נרשם שום שינוי מהותי.
בשלב מסוים, במהלך המסחר היומי קפצה המניה ב-2,700%. בשיא שלה ב-16 לאפריל, הגיעה המניה למחיר של 59 דולר ואז ירדה ב-20%. זה הופך למוזר עוד יותר, במיוחד בהתחשב בעובדה שרשויות הנאסד"ק העבירו אזהרה לחברה, לפיה שווי המניות מסדרת B צנח מתחת לרף מיליון הדולר המחייבים כדי להירשם במסחר. החברה קיבלה 180 יום כדי לתקן את המצב.
מה גרם לקפיצה - לא ברור
"אני לא רואה שום יסודי בסיסי לתנועה כזו במניה", אמר ג'יימס רטקליף, מנהל התקשורת והשירותים למחקר מניות בחברת אוורקור בראיון לבלומרג. "ייתכן ומשקיעים קטנים ראו תנועה במניה ונכנסו וכך מחיר המניה זינק. לא נדרש הרבה כסף כדי להקפיץ את המניה".
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 9.אני 20/04/2020 01:41הגב לתגובה זומבחינת הפקודות שורט שהיו שם, תראו מה רשם ב15 לאפריל לגבי המהלך שקרה אחרי
- 8.אני 20/04/2020 01:37הגב לתגובה זובסוף 2016 31.10.16 היה ב 35000 במטבע אתונה , ב14.11.16 קפץ ל 802,000 , ואז ירד ל5 עד היום
- 7.אני 20/04/2020 01:29הגב לתגובה זואו היה טעות כמו שאנשים השקיעו במניית הזום הלא נכונה
- 6.אני 20/04/2020 01:27הגב לתגובה זושחיסל הרבה שורטיסטים , והרבה מהם קנו חזרה כדי לחסות
- 5.אני 20/04/2020 01:27הגב לתגובה זוקונים מניות?
- 4.אני 20/04/2020 01:25הגב לתגובה זואולי באג בהשלמה אוטומטית במערכת robinhood , שהיא הייתה משלימה בטעות למניה LTRPB במקום משהו דומה ומי שלא שם לב , זה המניה שנבחרה לו במקום מה שרצה
- 3.אני 20/04/2020 01:22הגב לתגובה זוזה יכול להיות אלגו במחשבי HFT , שגם לזה , ללא לוגיקה ידועה לחדשות בדומה למה שהיה פעם flash crash , רק הפוך
- 2.אני 20/04/2020 01:19הגב לתגובה זואולי חשבו שבגלל דיכוי הקורונה אנשים יירצו חופשות יותר אחרי הסגר או שתיהיה רכישה של החברה הכל יכול להיות ב $LTRPB חלק אומרים שזה בגלל הרצה של מניות בטוויטר ו reddit
- 1.שלמה 19/04/2020 19:49הגב לתגובה זוהקטנים לומדים מהגדולים -כל השוק מסריח ורשות נירות הערך שותקת
- מישהו 20/04/2020 02:38הגב לתגובה זואיך אתה יודע שמדובר בהרצת מניות ? מה הם האינדקטורים שלף ?
- מה שנקרא pump & dump (ל"ת)ג 20/04/2020 01:26הגב לתגובה זו
צילום: Huy Phan, Pexelsאחד מכל 5 ילדים בעולם: אלה ממדי המשבר הגלובלי של אי-ביטחון תזונתי
נתוני 2025 חושפים תמונה קשה, והמאבק מתנהל בכמה חזיתות - החל בסיוע ממשלתי ישיר ועד טכנולוגיות אגריטק חדשניות, וכמובן גם בינה מלאכותית
כאשר אנחנו שומעים את המושג "רעב", רבים מדמיינים תמונות קשות ממדינות עולם שלישי רחוקות. אך המציאות מורכבת הרבה יותר. בעולמנו השבע לכאורה, מתחולל "רעב שקט" - משבר גלובלי של אי-ביטחון תזונתי הפוגע במיליארדי בני אדם, ונוכח גם במדינות מפותחות כמו ישראל. זהו אתגר שאינו נראה תמיד בעין, אך גובה מחיר אנושי כבד בבריאות, בחינוך ובעתיד.
על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), ביטחון תזונתי (Food Security) אינו רק היכולת למלא את הבטן. הוא מתקיים כאשר לכל האנשים, בכל עת, יש גישה פיזית, חברתית וכלכלית למזון מספק, בטוח ומזין, העונה על הצרכים התזונתיים שלהם ועל העדפות המזון שלהם לחיים פעילים ובריאים.
היעדר ביטחון כזה - כלומר, אי-ביטחון תזונתי - הוא מצב שבו לאנשים אין גישה כזו באופן קבוע. זהו "הרעב הנסתר", שאינו תמיד נראה לעין כרעב המוני, אך מחלחל עמוק לתוך החברה ופוגע במערכת החיסון, בהתפתחות הקוגניטיבית ובירידה בתוחלת החיים.
תמונת מצב גלובלית: מספרים וכסף
כ-1.7 מיליארד בני אדם חיים כיום באזורים שבהם הידרדרות הקרקע מחסלת את תפוקת היבולים עקב שינויי אקלים ופעילות אנושית.
- יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
- חוזרים לתלושי המזון: אושרה העברת 400 מיליון שקל לחלוקת תווי מזון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד שנת 2050, אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בכ-40%, ולהגיע לכמעט 10 מיליארד בני אדם. במקביל, צריכת המזון צפויה לזנק בכ-70%. בעוד שהביקוש עולה, ההיצע נמצא בסיכון: כ-13% מהאדמות הראויות לעיבוד צפויות להיעלם עקב שינויי אקלים, מדבור ועיור. נוצר "פער מזון" עצום, שאותו ניתן יהיה לסגור רק באמצעות הגדלה דרמטית של יעילות הייצור ושינוי הרגלי הצריכה הגלובליים. למרבה הצער, הפגיעה בילדים היא הקשה ביותר: נתונים עדכניים מראים כי אחד מכל חמישה ילדים מתחת לגיל 5 ברחבי העולם סובל מעיכוב בגדילה, כתוצאה ישירה מתת-תזונה וחוסר-ביטחון תזונתי כרוני.
