בנקים
צילום: istock

הבנקים בארה"ב מקבלים תמריץ נוסף: דחייה של ה-CECL

בעקבות החשש שהבנקים בארה"ב יסגרו את האשראי לציבור בחודשים הקרובים, הפד' מודיע היום על דחייה של שנתיים ביישום תקנות ה-CELC, תקנות שעוררו מחלוקת בשוק בשנים האחרונות. המהלך צפוי להוריד משמעותית את ההפרשות להפסדי אשראי של הבנקים
עמית נעם טל | (3)

ברקע לצפי לכניסה למיתון בחודשים הקרובים בארה"ב, נראה בימים האחרונים כי מקבלי ההחלטות בפד' מבטלים במהירות את רוב תקנות הרגולציה שנחקקו בשנים האחרונות בסקטור הבנקאות. לאחר שאמש הוסרה לחלוטין דרישת הרזרבות מהמערכת הבנקאית (לכתבה המלאה), הפד' מודיע הערב על דחייה של שנתיים ביישום תקנות ה-CECL. 

כפי שהסברנו בביזפורטל לראשונה בספטמבר האחרון (לכתבה המלאה), אחת התקנות שעוררו עניין בשנה האחרונה הייתה ה-Current Expected  Credit Loss או בקיצור CELC. מדובר בתקן חשבונאי חדש שנכנס לראשונה בתחילת ינואר הקרוב בבנקים הגדולים בארה"ב, והיה אמור לחול בהדרגה על שאר הבנקים. 

התקן החדש משנה החישוב להפרשות להפסדי אשראי מצד הבנקים: ההפרשה להפסדי אשראי תחושב לפי ההפסד הצפוי לאורך חיי האשראי, במקום לאמוד את ההפסד שנגרם וטרם זוהה. באומדן ההפרשה להפסדי האשראי יעשה שימוש משמעותי במידע צופה פני עתיד שישקף תחזיות סבירות לגבי אירועים כלכליים עתידיים.

התקן שהוצג לראשונה ב-2016 זוכה בשנים האחרונות לאינספור ביקורות. הביקורת העיקרית טוענת כי בעוד המטרה של התקן החדש היא להפחית את רמת המחזוריות בענף הבנקאות, בפועל התקן עשוי להגביר אותה, כאשר עלות האשראי צפויה לעלות. ע"פ הערכות, המעבר לחישוב עתידי של הפסדי אשראי היה צפוי לעלות את דרישת הרזרבות מהבנקים ב-30% עד 50%, כאשר חלק מהערכות מדברות כי ההפרשות מצד הבנקים יצטרכו לגדול בעד 70%. 

מבחינת הכלכלה הריאלית, התקן החדש היה מגדיל את החששות של הבנקים לחלק אשראי ובפרט אשראי בהלוואות בכרטיסי אשראי. הפד' בוודאי לא יכול להרשות לעצמו כעת שהבנקים ירצו להגדיל את הרזרבות ויסגרו את "הברז" לאזרחים. ולכן הפד' מודיע הערב על דחייה של עד שנתיים ביישום תקנות אלו. הירידות במניות הבנקים מתמתנות בעקבות ההודעה של הפד'.

נציין כי הלחץ בשוק ההלוואות בכרטיסי האשראי כבר הורגש בחודשים האחרונים. בחודש שעבר דיווחנו כי מספר האיחורים בכרטיסי האשראי בבנקים הקטנים בארה"ב זינק לרמה של 6.82% - הרמה הגבוהה ביותר בעשורים האחרונים (לכתבה המלאה). המיתון בחודשים הקרובים בארה"ב צפוי להקפיץ משמעותית את האיחורים על הלוואות גם בבנקים הגדולים בארה"ב.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    עבודה בעיניים 27/03/2020 22:19
    הגב לתגובה זו
    והמפלצת הבלתי נשלטת תחריב הכל.עם בהלאמה של הפד ובלעדיה.התלג האמריקאי לא יעלה אחרי המגפה בהרבה והאשראי יחנוק.
  • 2.
    לרון 27/03/2020 21:49
    הגב לתגובה זו
    אינפורמציה זהב,ועוד ביום שישי
  • 1.
    דודאברהםandjelכהן 27/03/2020 21:25
    הגב לתגובה זו
    חכמים בלילה , מדפיסים כסף בהתאמה, ממש אחווה בינלאומית , נבצר מבינתי ,אולי הזמן למטבע אחד אוניברסלי
גוגל אלפאבית רשתות חברתיותגוגל אלפאבית רשתות חברתיות

אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר

ענקית הטכנולוגיה מרחיבה את שליטתה בתשתיות חשמל ומרכזי נתונים כחלק מהיערכות לגידול בביקוש למחשוב ולבינה מלאכותית, על רקע מגבלות רשת החשמל בארה״ב

אדיר בן עמי |

אלפאבית Alphabet 1.64%  הודיעה כי תרכוש את חברת התשתיות Intersect Power בעסקת מזומן בהיקף של 4.75 מיליארד דולר, בתוספת חוב קיים. המהלך משתלב בגל השקעות רחב של ענקיות הטכנולוגיה, המבקשות להרחיב במהירות את קיבולת מרכזי הנתונים והאנרגיה הנדרשת להפעלתם, על רקע העלייה החדה בביקוש למחשוב עבור יישומי בינה מלאכותית.


Intersect עוסקת בפיתוח תשתיות אנרגיה ומרכזי נתונים, ולפי הודעת אלפאבית מחזיקה בצבר פרויקטים בהיקף של מספר ג’יגוואטים, הנמצאים בשלבי פיתוח או הקמה. רכישת החברה צפויה להעניק לגוגל גישה ישירה למקורות חשמל נוספים, בתקופה שבה רשתות החשמל בארה״ב מתקשות לעמוד בקצב הביקוש הגובר. העסקה מגיעה לאחר שגוגל כבר יצרה קשרים עסקיים עם Intersect בשנה שעברה, אז נכנסה להשקעה מיעוט והחלה בשיתוף פעולה לפיתוח מתקני ייצור חשמל בסמוך לקמפוסים של מרכזי נתונים. כעת, אלפאבית מבקשת להעמיק את השליטה בשרשרת האספקה האנרגטית הנדרשת לפעילותה.


לדברי אלפאבית, Intersect תמשיך לפעול כיחידה נפרדת תחת המותג הקיים, ולא תשולב באופן מלא בפעילות גוגל. הנהלת החברה תישאר על כנה, ובראשה המנכ״ל שלדון קימבר. נכסים פעילים של Intersect בטקסס, וכן נכסים פעילים ומתוכננים בקליפורניה, לא ייכללו בעסקה.


אלפאבית תרכוש את פלטפורמת פיתוח האנרגיה של Intersect ואת צוות העובדים העוסק בפרויקטים שכבר הוקצו לגוגל. מדובר בנכסים שנועדו לתמוך ישירות בהרחבת פעילות מרכזי הנתונים של החברה בארה״ב.


ענקיות הטכנולוגיה רוצות חשמל

העסקה משקפת מגמה רחבה יותר בענף, שבה חברות טכנולוגיה גדולות מחפשות חיבור ישיר לייצור חשמל. הביקוש למרכזי נתונים גדולים, המונעים על ידי מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית, הפך את סוגיית האנרגיה לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של הענף.במקביל, גם שחקנים נוספים בוחנים רכישות בתחום. קבוצת סופטבנק בוחנת יעדים אפשריים בענף מרכזי הנתונים, וחברות השקעה פרטיות פועלות לרכישת ספקיות תשתית ורשתות חשמל, במטרה ליהנות מהגידול בביקוש.


וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

המדדים עולים עד 0.4%; הביטקוין יורד ב-2%, צים קופצת ב-7%

צוות גלובל |
נושאים בכתבה טסלה

שווקי המניות בארה״ב נסחרים בעליות, לאחר פרסום נתונים שהצביעו על צמיחה חזקה מהצפוי בכלכלה האמריקאית במהלך הקיץ. מדדי המניות המרכזיים עולים במתינות: מדד S&P 500 ומדד הנאסד״ק מתחזקים בכ־0.3%, בעוד מדד הדאו ג׳ונס מוסיף כ־0.2%. העליות הגיעו לאחר שלושה ימי מסחר רצופים של התחזקות, שהחזירו את השוק למומנטום חיובי לקראת סוף השנה.

הגורם המרכזי לתזוזה בשווקים היה פרסום האומדן הראשון של התמ״ג לרבעון השלישי, שהצביע על צמיחה בקצב שנתי של 4.3%, מעל תחזיות הכלכלנים שעמדו על 3.3%. הדוח, שהתעכב בשל השבתת הממשל, הראה גם כי הצריכה הפרטית נותרה חזקה במהלך הקיץ, מה שתמך בתפיסה של המשך עמידות הכלכלה.

בעקבות הנתונים, המשקיעים עדכנו את ציפיות הריבית: ההסתברות שהפדרל ריזרב לא ישנה את הריבית כבר בינואר עלתה ליותר מ־85%, לעומת כ־80% יום קודם וכ־75% בשבוע שעבר. עם זאת, בשווקים עדיין מתומחר תרחיש של שתי הורדות ריבית עד סוף השנה הבאה. מנגד, נתון אמון הצרכנים לחודש דצמבר הצביע על ירידה חודשית חמישית ברציפות, מה שמעיד כי תחושת הציבור כלפי הכלכלה נותרת חלשה.

במקביל לשוקי המניות, שוק הסחורות המשיך להפגין עוצמה. מחירי הזהב והכסף ממשיכים לטפס ונמצאים בדרכם לשנה החזקה ביותר זה יותר מארבעה עשורים, בעוד שמחיר הנחושת טיפס לשיא חדש מעל 12 אלף דולר לטון. לקראת חג המולד, וול סטריט צפויה לפעילות מצומצמת: המסחר ייסגר מוקדם ביום רביעי ויושבת לחלוטין ביום חמישי.



"השתטחות שורית": תשואות האג"ח הקצרות יורדות על רקע ציפיות להורדות ריבית - נתון אינפלציה נמוך מהצפוי, רכישות אג"ח מצד הפד והתרחבות הפער בין אג"ח לשנתיים ל־10 שנים ל־68 נקודות בסיס משנים את תמחור השוק; הבנקים הגדולים מגדילים חשיפה לחוב הממשלתי.