המושג שצריך להכיר לחודשים הקרובים - CECL
שוק המימון שמור בימים כתיקונם לאנשי מקצוע "ולעכברי" אג"ח, ובצדק: כאשר ההתנהלות בשוק המימון מתרחשת ללא קשיים מיוחדים, מדובר בשוק משמעמם לחלוטין. הזינוק שהתרחש בחודש האחרון בעלויות המימון בשוק החזיר את שוק זה למרכז הבמה, כאשר ההתערבויות היומיות מצד הפד' מלבות עוד יותר את הדיון סביב יציבות המערכת הבנקאית. יש תמימות דעים בין הכלכלנים היום כי אחת הסיבות לאירועים בחודש האחרון היא רגולציה על הסקטור. בהקשר זה נראה ששווה להתעמק במהלך שצפוי לצאת לדרך בחודשים הקרובים, ה-CELC. ה-CECL הוא קיצור של Current Expected Credit Loss, תקן חשבונאי חדש שצפוי להיכנס לתוקף לראשונה בתחילת ינואר הקרוב בבנקים הגדולים בארה"ב, ויחול בהדרגה על שאר הבנקים. עד שנת 2023 התקן צפוי להיות מוחל על כל הבנקים בארה"ב. התקן החודש נוצר בחלק מלקחי המשבר הכלכלי של 2008, ומטרתו הוא שיפור איכות הדיווח על המצב הכספי של התאגיד הבנקאי, באמצעות הקדמת רישום ההפרשות להפסדי אשראי. החל מתחילת השנה הבאה, ישונה החישוב להפרשות להפסדי אשראי מצד הבנקים: ההפרשה להפסדי אשראי תחושב לפי ההפסד הצפוי לאורך חיי האשראי, במקום לאמוד את ההפסד שנגרם וטרם זוהה. באומדן ההפרשה להפסדי האשראי יעשה שימוש משמעותי במידע צופה פני עתיד שישקף תחזיות סבירות לגבי אירועים כלכליים עתידיים. התקן שהוצג לראשונה ב-2016 זוכה בשנים האחרונות לאינספור ביקורות. הביקורת העיקרית טוענת כי בעוד המטרה של התקן החדש היא להפחית את רמת המחזוריות בענף הבנקאות, בפועל התקן עשוי להגביר אותה, כאשר עלות האשראי צפויה לעלות. ההשפעה לטווח קצר המעבר לחישוב עתידי של הפסדי אשראי צפוי לעלות את דרישת הרזרבות מהבנקים ב-30% עד 50%, כאשר חלק מהערכות מדברות כי ההפרשות מצד הבנקים יצטרכו לגדול בעד 70%. כל זה מגיע כאשר רזרבות הבנקים ירדו בשבועות האחרונים לרמות שפל בעקבות החזרה של הממשל האמריקני לשוק (לכתבה המלאה). אם זה לא מספיק, זה מגיע בתקופה בה הבנקים 3 מהבנקים הגדולים צריכים לבצע ברבעון הקרוב הורדת מינוף לאחר שעברו ברבעון השני של השנה לקטגוריה ה-2 מבחינת דרישות ההון (לכתבה המלאה). המשמעות היא שהקיפאון בשוקי המימון בשבועיים האחרונים נמצא בתחילתו. הדרך המהירה של הבנקים הגדולים להגדיל את הונם היא באמצעות עצירה של הלוואות בשוק ה-REPO. הניתוח האחרון של גולדמן זאקס: 3 בנקים גדולים יצטרכו לבצע הורדת מינוף ברבעון הקרוב. הדרישה הרגולטורית החדשה מגיעה בתזמון גרוע לבנקים
לנוכח המתרחש בשוק המימון, הבנקים הגדולים מעריכים היום כי לפד' לא תהיה ברירה, והוא יצטרך להפוך את ההתערבויות היומיות שהוא מבצע כעת לתוכנית רכישות (QE). מורגן סטנלי לדוגמא, צופה כי הפד' יחל בתוכנית רכישות בהיקף של 315 מיליארד דולר לתקופה של 6 חודשים החל מה-1 בנובמבר.
עד שהפד' יתערב, מצוקת הדולרים בשווקים כבר בא לידי ביטוי בשוק המט"ח, כאשר הדולר אינדקס נסחר בשיא של שנתיים וחצי.
גרף הדולר אינדקס: הדולר בשיא ברקע למצוקת הנזילות בשוק
- 4.דירה = קורת גג 01/10/2019 06:29הגב לתגובה זודירה = קורת גג
- לרון 01/10/2019 12:24הגב לתגובה זורעידה מכל סוג שהוא ונשארת בלי כלום,הרי ביטוח אינך עושה!
- 3.שורו 01/10/2019 03:33הגב לתגובה זוריבית ייקור מטבעות וחסכון העתיד הקרוב.
- 2.משקיע 30/09/2019 22:48הגב לתגובה זותודה
- 1.דולר 30/09/2019 21:21הגב לתגובה זומחכה ליום רביעי לקנות כמות גדולה לפני הריצה הגדולה. הורדות ריבית עניין של זמן. שור.האגח ממילא משקף זאת. תשואות לפידיון שליליות. טמבל מי שקונה כעת שקלים הפסד וודאי.
- דוד 01/10/2019 12:33הגב לתגובה זוהדרך לשער 3 שקל לדולר בטוח
- בוריס 01/10/2019 00:53הגב לתגובה זואתה סוטר את עצמך למה לקנות דולרים אם אתה צופה הורדת רבית?
השכנה בצרות: כלכלת טורקיה נכנסת לסחרור מסוכן
שוק המט"ח ממשיך גם הערב להיות המעניין ביותר. ברקע לריצה לדולר בימים האחרונה, נראה כי שכנתנו טורקיה נכנסת לסחרור חזק במיוחד, שקשה כעת לראות אותה יוצאת ממנו. לסחרור הנוכחי עלול לגרום להשפעות רבות בתחום הכלכלה והמצב הגיאופוליטי באזור המזרח התיכון ואירופה.
בעוד כל המטבעות בעולם נסחרו בשבועיים האחרונים תחת לחץ מכירות מול הדולר, השווקים המתעוררים ספגו את הזעזוע החזק ביותר. הלירה הטורקית מאבדת הערב 1.3% נוסף מול הדולר וקובעת הערב שפל כל הזמנים חדש. מספטבר האחרון, רושמת הלירה הטורקית פיחות של 20%, מאז תחילת 2015 רושמת הלירה הטורקית צלילה של 45%.
הלירה הטורקית: בשנים האחרונה, בדרך להיפר אינפלציה.
הפיחות הרב בערך המטבע המקומי הביא לקפיצה במדד המחירים האחרון בטורקיה, כאשר האינפלציה קופצת החודש לרמה של 12.24%.
האינפלציה בטורקיה: קופצת קרוב לשיא, הצפי לזינוק חד בחודשים הקרובים ברגע לפיחות במטבע.
נראה כי 3 גורמים עיקריים לוחצים הערב על הכלכלה הטורקית. הגורם הראשון כפי שציינו הוא מהלכי הפד' שגורמים לבריחה של הון מכל המדינות בעולם לכיוון ארה"ב. הגורם השני הוא המדיניות של הנשיא ארדואן מול העולם, ובפרט מול ארה"ב. המתיחות סביב העזרה שמעניק הממשל הטורקי לארגוני טרור/ אי חסימת הפליטים לכיוון אירופה והאיומים של המדינות השונות בהטלת סנקציות בוודאי שלא מוסיפים לביטחון המשקיעים במדינה.
הגורם השלישי ואולי המשמעותי ביותר הוא חוסר היציבות הפנימית במדינה המוסלמית. הנשיא ארדואן הכריז לא מזמן על הקדמת הבחירות ל-24 ביוני, כאשר הנושא העיקרי הוא המלחמה השל ארדואן מול הבנק המרכזי במדינה, והרצון שלו להורדת הריביות. " אומרים שהבנק המרכזי עצמאי. אוקי. אבל אנחנו הם אלה שמשלמים את המחיר עבור החלטותיהם. הם מכנים (את שלטוני) שלטון של אדם אחד. איזה מין שלטון יחיד זה שבו אנחנו מחליטים והם לא מבצעים את ההחלטות?", טען ארדואן באחת מהישיבות האחרונות של סיעתו.
השילוב של 3 הגורמים האלו מובילים עתה את טורקיה למשבר כלכלי אדיר, שהשפעותיו עשויות להגיע גם לישראל בדרך כלכלית (ייצוא), או דרך מתיחות גיאופוליטית, הרי מה יותר קל מללכד את העם במצבים קשים ע"י האשמה של ישראל?.
טורקיה היא הראשונה בתור ליפול לנוכח הצעדים של הפד', אך המשך צעדי הצמצום של הפד' יגרמו למדינות רבות נוספות להיכנס לסחרור אינפלציוני שירסק את הכלכלות המקומיות.
באופן מפתיע במיוחד מתברר כי לאחר שנים של הזרמות כסף ע"י הפד', דווקא צמצום מוניטרי מצד הבנק גורם עתה להתפרצות אינפלציונית במדינות רבות בעולם.
