האם הממשל האמריקני צריך לעזור לחברות התעופה?
נגיף הקורונה גורם לשיתוק ברוב הסקטורים בעולם, אך הסקטור שנפגע ככל הנראה בצורה הקיצונית ביותר הוא סקטור התעופה. בעקבות הירידה החדה בכמות התיירים בעולם, נאלצו חברות התעופה, שגם ככה סובלות משולי רווח נמוכים, להוריד משמעותית את הפעילות ולסגור אלפי קווים. ונציין כי ההתאוששות הסקטור עדיין לא נראית באופק.
הפגיעה בפעילות מותרגמת גם לירידות חדות במחיר המניות. כך לדוגמה: מניית דלתא איירליינס (סימול:DAL) ירדה ב-42% מתחילת פברואר, אמריקן איירליינס (סימול:AAL) השילה יותר מ-55% מערכה, יונייטד איירליינס (סימול:UAL) איבדה יותר מ-60% ומניית סאות'ווסט איירליינס (סימול:LUV) השילה 36% מערכה בתקופה האחרונה.
לנוכח הפגיעה האנושה, עולה כעת השאלה האם הממשל האמריקני צריך לתמוך בסקטור?
לפי הנשיא טראמפ, התשובה לשאלה זו היא חיובית. אתמול טען הנשיא במסיבת עיתונאים כי הממשל צפוי לספק תמיכה מלאה לחברות התעופה הגדולות, דבר שגרם למחיקה של חלק מהירידות בסקטור.
עם זאת, חשוב לציין את ההתנהלות של חברות אלו בעשור האחרון. חברות התעופה בארה"ב השתמשו בכ-96% מתזרים המזומנים החופשי שלהם בעשור האחרון לביצוע רכישות חוזרות.
- אמריקן איירליינס צונחת ב-8% למרות רבעון חזק
- חברות התעופה הזרות דורשות מהמדינה סיוע כספי כדי שיחזרו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבין החברות הגדולות, אמריקן איירליינס, החברה שנמצאת ככל הנראה במצב הבעייתי ביותר כעת, ביצעה רכישות חוזרות של מניות בהיקף של 12.5 מיליארד דולר,סכום הגבוה מכל תזרים המזומנים של החברה בעשור האחרון. יונייטד איירליינס בולטת גם היא עם שימוש ב-80% מתזרים המזומנים של החברה בעשור האחרון לטובת חלוקת דיבידנדים. דלתא איירליינס נמצאת קצת מאחור עם שימוש ב-50% מתזרים המזומנים שלה לטובת רכישות חוזרות.
נתונים אלו מדגישים עד כמה הנהלת החברה דאגה למחיר המניה בהווה במקום לצבור 'כריות ביטחון ליום סגריר'. האם משלם המיסים האמריקני צריך לספוג את ההפסדים של התנהלות זו? מה גם המסר לעתיד עבור אותן חברות בעתיד?
- 1.לרון 17/03/2020 14:43הגב לתגובה זוואז.....יגיעו הבנקים!
ירידות שווקים (דאל אי)אינדיקטור באפט בשיא של 223%: אזהרה לשוק המניות האמריקאי
המדד המפורסם של וורן באפט מצביע על הערכת יתר קיצונית בוול סטריט היסטוריה מלמדת שמה שקורה אחר כך לא תמיד נעים, אבל זה לא אומר שהעליות לא יכולות להמשיך
שוק המניות האמריקאי זינק קרוב ל-40% מאז אפריל. השיאים נשברים, מניות הטכנולוגיה מובילות, מניות ה-AI מזנקות על רקע מהפכה שצפויה לשפר את הרווחים של הארגונים. אך מנגד יש כבר "קולות של בועה". חזרנו לבסיס - לוורן באפט. לבאפט יש אינדיקטור על שמו: "אינדיקטור באפט" שקל לחישוב ומלמד אם השוק יקר או לא. על פי האינדיקטור השוק היום מתומחר ביתר, הוא יקר. אפילו מאוד יקר. מצב מאוזן הוא 1005, והשוק מתמחר ב-223%.
הכתבה הבאה תתמקד בפרמטר זה בלבד, תסביר את מנגנונו, תסקור את היסטוריתו ותנתח את משמעותו בהקשר הנוכחי, תוך שמירה על ניתוח אובייקטיבי וממוקד.
מהו אינדיקטור באפט?
אינדיקטור באפט, הידוע גם כיחס שווי שוק לתוצר מקומי גולמי, הוא כלי הערכה בסיסי שמאפשר למשקיעים להעריך את רמת התמחור הכוללת של שוק המניות ביחס לכלכלה האמיתית. בפשטות, הוא מחושב על ידי חלוקת שווי השוק הכולל של כל המניות הנסחרות בארצות הברית, כפי שמשוקף במדדים בתוצר המקומי הגולמי (GDP) השנתי.
התוצאה מוצגת כאחוזים: אם היחס עומד על 100%, שווי השוק שווה בדיוק לגודל הכלכלה. רמות נמוכות מצביעות על הזדמנויות קנייה, שכן השוק נראה זול יחסית לייצור הכלכלי. לעומת זאת, רמות גבוהות מעידות על ניפוח, שבו מחירי המניות מתנתקים מהבסיס הכלכלי ומסתכנים בירידה.
- באפט מגייס חוב במטבע היפני - רמז להגדלת פוזיציה במניות?
- באפט ממשיך לממש מניות; מחזיק מזומנים בסך 380 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המדד אינו מדויק כמו כלים מתקדמים יותר, שכן הוא מתעלם מגורמים כמו ריביות, אינפלציה או השפעות גלובליות והוא גם לא לוקח בחשבון שהמניות הנסחרות בוול סטריט הן גלובליות, כלומר אין בהכרח קשר ישיר בין התוצר האמריקאי לשווי החברות.
נשיא קזחסטן, קאסים-ז'ומארט טוקאייב (יוטיוב)הכלכלה של קזחסטן - המדינה שהצטרפה להסכמי אברהם
קזחסטן מצטרפת להסכמי אברהם. בפועל יש כבר עשרות שנים הסכמים עם קזחסטן, צפוי שההצטרפות תרחיב את שיתופי הפעולה בכמה מישורים. אבל מיהי בעצם קזחסטן? ועל מה מבוססת הכלכלה שלה?
קזחסטן היא אחת הכלכלות הצומחות באירואסיה, עם מיקום גאוגרפי שממצב אותה כגשר בין סין לאירופה ובין רוסיה למזרח התיכון. שטחה הוא כ- 2.72 מיליון קמ"ר, והיא התשיעית בגודלה בעולם. אין לה מוצא לים פתוח\ יש לה גבולות ארוכים שהופכים אותה לצומת דרכים חשוב בסחר העולמי.
היקף. אוכלוסייה 20.6 מיליון תושבים. זו מדינה עם אוכלוסייה צעירה יחסית שמספקת כוח עבודה זול ואיכותי. הנשיא הוא קאסים-ז'ומארט טוקאייב זה שש שנים. קזחסטן היא רפובליקה נשיאותית: ראש המדינה הוא נשיא הנבחר ולו סמכויות רבות, לרבות כמפקד עליון של הכוחות המזוינים. קיים ריכוז של כוח בידי הנשיא וההנהגה.
התמ"ג הנומינלי מתקרב ל-300 מיליארד דולר בסוף 2025, בעוד במונחי PPP הוא חוצה את ה-900 מיליארד. התמ"ג לנפש במונחי PPP עומד על כ-36,000 דולר, רמה דומה לטורקיה, אך נמוכה במקצת מרוסיה. המעבר ממשק מבוסס מחצבים בלבד למשק מגוון יותר נמצא בעיצומו, עם דגש על לוגיסטיקה, דיגיטל ותעשייה קלה.
צמיחה של 6%
כלכלת המדינה מבוססת על נפט. ברבעונים הראשונים של השנה נרשמה צמיחה שנתית של 6.1%-6.3%, כאשר התחזיות השנתיות נעות בין 5.5% מהבנק העולמי ל-5.9% מקרן המטבע. הגורם המרכזי: הרחבת שדה טנגיז, שהושקה רשמית בינואר 2025 והוסיפה 260 אלף חביות ליום בתפוקה מלאה. תפוקת הנפט הכוללת עברה את ה-100 מיליון טון בשנה, שיא היסטורי עם 75.7 מיליון טון בינואר-ספטמבר ו-8 מיליון טון באוקטובר לבדו. טנגיז לבדו תורם כשליש, עם תפוקה יומית שהגיעה ל-953 אלף חביות ביוני.
