ההיסטוריה חוזרת על עצמה: פעולות הפד' וה-ECB גורמות לעליית תשואות
במקביל לשבירת השיאים בארה"ב בתקופה האחרונה, תופעה בולטת בימים האחרונים היא קפיצה משמעותית בתשואות בשוקי האג"ח הממשלתיים. התשואה על אגרת חוב של ארה"ב לתקופה של 10 שנים עומדת הערב על 1.92%, לעומת תשואה של 1.43% בלבד בתחילת ספטמבר האחרון, כאשר גם בשוקי האג"ח באירופה המגמה דומה.
האירוע המרכזי בחודש וחצי האחרונים הוא החזרה של הכסף הזול לשווקים. הדו"ח השבועי על מאזן הפד' שפורסם אמש לאחר סגירת המסחר הצביע כי המאזן גדל בשבוע האחרון ה-18.8 מיליארד דולר נוספים, והוא מסתכם ב-4.07 טריליון דולר. בסה"כ, מאזן הבנק גדל בקרוב ל-280 מיליארד דולר מאז ה-16.09. למרות שמדובר בקצב גידול מהיר הרבה יותר מאשר הקצב ב-3 תוכניות הרכישות האחרונות, בכירי הבנק ממשיכים לטעון גם היום כי לא מדובר ב-QE, שכן הבנק רוכש אגרות חוב לטווח הקצר ולא לטווח הארוך.
במקביל נציין כי הבנק המרכזי באירופה (ECB) החל השבוע לבצע את תוכנית הרכישות שלו בשוקי האג"ח בהיקף של עד 20 מיליארד אירו בחודש. ביחד עם הפדיונות מאגרות החוב שברשותו, הבנק צפוי לספק ביקושים של קרוב ל-50 מיליארד אירו בחודש הקרוב.
בדומה לפעמים האחרונות שהבנקים המרכזיים הגדילו את המאזנים, התגובה בשוקי האג"ח דומה: עליית תשואות
מדובר בתהליך שנוגד את "ההיגיון הבריא", כלומר דווקא רכישות של אגרות חוב ע"י הבנקים המרכזיים גורמת למכירות בשוקי האג"ח. ניתן ליחס תהליך זה ל-3 גורמים. הגורם הראשון הוא ההבנה של המשקיעים כי פעולות הבנקים המרכזיים מנפחת את מחירי הנכסים, ולכן עדיף להוציא כסף משוקי האג"ח לשוקי המניות. ע"פ הדו"ח השבוע של בנק אוף אמריקה, קרנות המניות בארה"ב זכו בשבוע האחרון לביקושים של 5.36 מיליארד דולר, כאשר קרנות האג"ח הממשלתיות סבלו ממימושים של 2.41 מיליארד דולר. גורם נוסף הוא העלייה בצפיות האינפלציה בעקבות הגידול בכמות הכסף בשוק.
- הפד חותך, טראמפ בוחר - השוק כבר מתמחר את יו"ר הפד הבא
- האינפלציה בארה"ב עלתה ל־2.7% ביוני בצל המכסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגורם האחרון הוא ההשפעה של תקנות באזל 3 על המערכת הבנקאית. כחלק מלקחי המשבר הכלכלי של 2008, רגולציית באזל 3 השיתה על הבנקים יחסי נזילות חדשים: יחס הנזילות המזערי (LCR - Liquidity Coverage Ratio) ויחס המימון היציב (Net Stable Funding Ratio - NSFR). מבין שני יחסי הנזילות, המשמעותי יותר עבור הבנקים הוא LCR . במסגרתו, בנקים נדרשים להחזיק "נכסים נזילים איכותיים" בהיקף המספיק כדי לעמוד בתזרימים היוצאים במשך 30 ימים, תחת הנחות המשקפות תרחיש משבר. "נכסים נזילים איכותיים" מוגדרים בעיקר כמזומנים, אג"ח ממשלתיות ואגרות חוב בדירוג גבוה. כאשר היה חששות בשוק ממשבר נזילות, הבנקים הסתערו על אגרות החוב, כאשר הכסף הזול חוזר לשווקים אין צורך להמשיך לצבור "נכסי ביטוח".
הקפיצה בתשואות האג"חים של ארה"ב מעלה שוב את סוגיית הגירעון של הממשל. הגירעון בשנת הכספים 2019 הסתכמה ב-984 מיליארד דולר, זינוק של 26% ביחס לשנת הכספים 2018 (לכתבה המלאה). עם זאת, אחד הגורמים שמנע פריצה של רף הטריליון הדולר הוא הירידה החדה שהתרחש בתשואות האג"חים הממשלתיים. לפי נתוני הפד', ההחזר על ההלוואות ירד ברבעון האחרון לרמה של 584 מיליארד דולר "בלבד". עלייה נוספת של התשואות צפויה להגדיל עוד יותר את הגירעון הצפוי בשנה הבאה. במילים פשוטות: ע"י עזרה במימון הנפקות האג"ח בחודשים האחרונים, הפד' יוצר בעיה גדולה יותר לשנה הבאה, ויצטרך להחליט בקרוב אם הוא ממשיך במסלול הנוכחי או חוזר לתהליך של צמצום מוניטרי.
החזרי הריבית של הממשל האמריקני: ירדו במעט ברבעון האחרון בעקבות הירידה בתשואות, תהליך הפוך צפוי להתרחש כעת
- 10.צבי נוי 09/11/2019 19:47הגב לתגובה זואתה מתבזבז באתר הזה. נראה שרוב הקוראים כאן אינם מספיק משכילים כדי להבין היטב את כתבותיך. עשה לעצמך טובה, תפתח בלוג, תמשיך לכתוב שם את התוכן האיכותי שלך. אם הייתי מרצה לכלכלה הייתי שולח את הסטודנטים שלי לעשות עבודות על הכתובת שלך. קראתי מספר מאמרים שוודאי יעניינו אותך. תפנה אותי למייל המתאים ואשלח לך
- 9.אידיוטקובסקי 09/11/2019 18:50הגב לתגובה זועולים. עולה עולה כמה השטויות שלך עולות לנו.
- 8.אנונימי 09/11/2019 17:28הגב לתגובה זוהקטסטרופה שטראמפ יוצר כרגע יקח 20 שנה לתקן אותה .הבורסות ירדו לרמה שלפני 20 שנה .המשק יכנס למיתון חמור המון בנקים שלוו לאזרחים לא יראו חזרה כסף .האזרחים מבזבזים כסף לא שלהם .והקטסטרופה הזו תתגלה לא בעוד הרבה זמן
- בבקשה (ל"ת)עוד הגזמות 10/11/2019 08:43הגב לתגובה זו
- 7.כיף לקרוא, תותח ומקצוען! (ל"ת)ישראל 09/11/2019 17:17הגב לתגובה זו
- 6.משקיע 09/11/2019 11:01הגב לתגובה זותתעלם מהשטויות שכתובות כאן, אתה היחידי שמתעסק בדברים החשובים - הבנקים המרכזיים
- 5.מישהו 09/11/2019 09:27הגב לתגובה זוגדולים עבור אנשים טיפשים שהאזינו לך. כבר יותר משנה אתה מפמפם אותם דברים. כנראה שאתה מפספס משהו. כלכלה לא עובדת רק לפי הרצינול שאתה אמון עליו.. תתחיל להפנים שהחברות מרוויחות והריבית נמוכה לכן השוק עולה...
- צבי נוי 09/11/2019 19:34הגב לתגובה זוהם אנשים טפשים, זה נכון. אבל לא הוא גרם להם להפסדים. נעם מתאר בדיוק יוצא דופן את המציאות, ואת ההשלכות ארוכות הטווח של פעולות הפד. הוא לעולם לא אמר למישהו תמכור עכשיו כי מחר השוק קורס. ממליץ לך להמשיך לקרוא את כתבותיו, להחכים, ולהשקיע כראות עיניך. ממליץ לך גם על הפודקאסט של פיטר שיף (peter schiff) שמסביר דברים דומים.
- 4.דרמה קווין 09/11/2019 08:56הגב לתגובה זורק לפני שבוע הכותרת צעקה ארהב בדרך למיתון מגובה בגרפים ילדותיים כאילו מצגת תיכון.תלמד השקעות,מכפילים,ובעיקר השפעת הריבית האםסית על הצמיחה העולמית.נתונים מטופשים יש בשפע צריך רק את הדרמה קווין שיכנס להיסטריה .
- צבי נוי 09/11/2019 19:43הגב לתגובה זולפני שנה כולם חשבו שהריבית רק תעלה. נעם כתב כבר אז שהמצב לא באמת טוב כפי שמספרים (בעזרת גרפים ילדותיים מהתיכון). מאז הפד הוריד את הריבית ב 0.75% ונאלף להדפיס 300 מילארד נוספים. אתה יודע מתי זה קרה פעם קודמת? יופי. עכשיו תלך אתה, תלמד קצת היסטוריה, השקעות, מכפילים וכו'. אגב, לא מעט מחקרים מבוססי נתונים היסטוריים, מראים שהמיתוס שריבית נמוכה מביאה לצמיחה לא מתקיים במציאות. בהצלחה בלימודים!
- 3.הותיק 09/11/2019 08:04הגב לתגובה זולא יתכן אחרת
- 2.אריאל 09/11/2019 07:11הגב לתגובה זוכל ההלוואות האלו יתפוצצו להם בסוף בפרצוף.הפד דוחה ודוחה את הקץ.עוד שנה יתקיימו בחירות בארצות הברית ואז הבעיה תעבור הלאה במידה והשלטון הנוכחי לא יבחר .
- 1.פרשנדתא 09/11/2019 04:39הגב לתגובה זוהבלון יתפוצץ בקרוב וזה יהיה מאוד מאוד כואב
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTהמניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.
בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.
ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.
האתגר הכפול
מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.
וול סטריט שור (גרוק)ירידות קלות במדדים - וורנר ברוס מתחזקת 5.5%, מארוול נופלת 9%
וול סטריט במגמה מעורבת כשהמשקיעים בדריכות לקראת החלטת הריבית ונאום יו״ר הפד׳ שיבוא לאחריה; הדיווח כי IBM שוקלת לרכוש את קונפלואנט ב-11 מיליארד דולר מזניק את המניה
וול סטריט פתחה במגמה מעורבת ועברה לירידות קלות. השוק כולו מחכה להודעת הריבית ביום רביעי.
אחרי שבועות של תהייה אם הפד׳ יבחר בהפחתה שלישית השנה, הקונצנזוס מתגבש סביב הורדה של רבע נקודת אחוז, ההסתברות שזה יקרה קפצה מכ-66% לפני חודש ל-89% כעת על פי חוזי הפד׳. הכלכלנים אומרים שהפעם זה "קריאה קשה", כי מצד אחד האינפלציה מראה סימני רגיעה, ומצד שני היא עדיין גבוהה מהיעד. לכן חלק מהכלכלנים אומרים שנראה "קיצוץ ניצי", כלומר הפד׳ יבצע הפחתה אבל זה יגיע גם עם מסר למשקיעים: אל תבנו על כך שזה ימשיך.
לא רק הכלכלנים חלוקים, גם בתוך הבנק המרכזי יש דינמיקה מורכבת. אלו לא מחלוקות מאחורי דלתיים סגורות אלא מחלוקות שהפכו לפומביות בין הבכירים. נשיאות הפד בבוסטון ובקנזס סיטי מדברות על זה שאין סיבה מהותית להפחית את הריבית, בו בזמן שנשיא הפד בניו יורק, ג'ון ויליאמס, סבור ממש ההיפך שלדעתו עדיין יש מקום ל"התאמה נוספת בטווח הקרוב". אלה לא הצהרות סתמיות, כשמספר 2 ב-FOMC מדבר ככה, בשוק מפרשים זאת כאיתות שגם היו"ר ג'רום פאוול לא יתנגד להפחתה.
במילים פשוטות, זה שבוע שבו רוב השוק מניח שתגיע הפחתת ריבית, אבל אף אחד לא יודע לאן זה יוביל, מה שיקרה אחרי יום רביעי חשוב לא פחות מההחלטה עצמה. יש בכירים לשעבר שאומרים שהורדות נוספות עלולות לפגוע במאבק באינפלציה, ולעומתם אחרים טוענים שהכלכלה כבר מראה סימנים של התקררות, בעיקר בשוק העבודה, מה שעשוי להצדיק עוד הורדות בתחילת השנה הבאה. בצד הזה שומעים הערכות על אפשרות לשלוש הפחתות נוספות בשלוש הישיבות הקרובות, יחד עם הערכה שמחפשי עבודה חדשים מתקשים יותר להיקלט ושחלק מהחולשה בביקוש לעובדים קשורה לשינויים עמוקים במשק שהפד לא יכול להשפיע עליהם.
והנתונים? הם עדיין מגיעים באיחור בגלל השבתת הממשל. מדד ה-PCE האחרון מתייחס לספטמבר ומראה אינפלציית ליבה של 2.8% - ירידה קלה אבל עדיין מעל היעד. הנתונים על שוק העבודה מציירים תמונה מעורבת: חודש עם עלייה, חודש עם ירידה, ושוב עלייה. ובמקביל, "ספר הבז'" מדווח על פיטורים, הקפאת גיוסים וצמצום שעות עבודה, לצד ציון מפורש על כך שבמקרים מסוימים הבינה המלאכותית מחליפה תפקידים בסיסיים.
- ה-S&P 500 צפוי לשבור היום שיא; ומה קורה באירופה?
- אנבידיה וטסלה יורדות עד 1.5% - מה עושים החוזים העתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאור כל זה, די מובן למה השוק פותח ביציבות. גם תשואת האג"ח ל-10 שנים עולה רק נקודת בסיס אחת ל-4.15%. גם הדולר כמעט לא זז. הזהב יורד ב-0.1% ל-4,237 דולר לאונקיה. הביטקוין, דווקא, מזנק 2.8% ל-91,800 דולר.
