אחוז השקעה אחוז השקעה חיסכון פנסיה דולר שוק ההון תשואות ריבית
צילום: Istock

ההיסטוריה חוזרת על עצמה: פעולות הפד' וה-ECB גורמות לעליית תשואות

במקביל לשבירת השיאים בשוקי המניות, שוק האג"ח סובל ממכירות. התהליך דומה התרחש בשנים האחרונות במהלך תוכנית הרכישה של הבנקים המרכזיים. הגירעון הממשלתי ושוק הנדל"ן עשויים להיות פגיעים למתרחש
עמית נעם טל | (13)

במקביל לשבירת השיאים בארה"ב בתקופה האחרונה, תופעה בולטת בימים האחרונים היא קפיצה משמעותית בתשואות בשוקי האג"ח הממשלתיים. התשואה על אגרת חוב של ארה"ב לתקופה של 10 שנים עומדת הערב על 1.92%, לעומת תשואה של 1.43% בלבד בתחילת ספטמבר האחרון, כאשר גם בשוקי האג"ח באירופה המגמה דומה. 

האירוע המרכזי בחודש וחצי האחרונים הוא החזרה של הכסף הזול לשווקים. הדו"ח השבועי על מאזן הפד' שפורסם אמש לאחר סגירת המסחר הצביע כי המאזן גדל בשבוע האחרון ה-18.8 מיליארד דולר נוספים, והוא מסתכם ב-4.07 טריליון דולר. בסה"כ, מאזן הבנק גדל בקרוב ל-280 מיליארד דולר מאז ה-16.09. למרות שמדובר בקצב גידול מהיר הרבה יותר מאשר הקצב ב-3 תוכניות הרכישות האחרונות, בכירי הבנק ממשיכים לטעון גם היום כי לא מדובר ב-QE, שכן הבנק רוכש אגרות חוב לטווח הקצר ולא לטווח הארוך.

במקביל נציין כי הבנק המרכזי באירופה (ECB) החל השבוע לבצע את תוכנית הרכישות שלו בשוקי האג"ח בהיקף של עד 20 מיליארד אירו בחודש. ביחד עם הפדיונות מאגרות החוב שברשותו, הבנק צפוי לספק ביקושים של קרוב ל-50 מיליארד אירו בחודש הקרוב. 

בדומה לפעמים האחרונות שהבנקים המרכזיים הגדילו את המאזנים, התגובה בשוקי האג"ח דומה: עליית תשואות

מדובר בתהליך שנוגד את "ההיגיון הבריא", כלומר דווקא רכישות של אגרות חוב ע"י הבנקים המרכזיים גורמת למכירות בשוקי האג"ח. ניתן ליחס תהליך זה ל-3 גורמים. הגורם הראשון הוא ההבנה של המשקיעים כי פעולות הבנקים המרכזיים מנפחת את מחירי הנכסים, ולכן עדיף להוציא כסף משוקי האג"ח לשוקי המניות. ע"פ הדו"ח השבוע של בנק אוף אמריקה, קרנות המניות בארה"ב זכו בשבוע האחרון לביקושים של 5.36 מיליארד דולר, כאשר קרנות האג"ח הממשלתיות סבלו ממימושים של 2.41 מיליארד דולר. גורם נוסף הוא העלייה בצפיות האינפלציה בעקבות הגידול בכמות הכסף בשוק. 

הגורם האחרון הוא ההשפעה של תקנות באזל 3 על המערכת הבנקאית. כחלק מלקחי המשבר הכלכלי של 2008, רגולציית באזל 3 השיתה על הבנקים יחסי נזילות חדשים: יחס הנזילות המזערי (LCR - Liquidity Coverage Ratio) ויחס המימון היציב (Net Stable Funding Ratio - NSFR). מבין שני יחסי הנזילות, המשמעותי יותר עבור הבנקים הוא LCR . במסגרתו, בנקים נדרשים להחזיק "נכסים נזילים איכותיים" בהיקף המספיק כדי לעמוד בתזרימים היוצאים במשך 30 ימים, תחת הנחות המשקפות תרחיש משבר. "נכסים נזילים איכותיים" מוגדרים בעיקר כמזומנים, אג"ח ממשלתיות ואגרות חוב בדירוג גבוה. כאשר היה חששות בשוק ממשבר נזילות, הבנקים הסתערו על אגרות החוב, כאשר הכסף הזול חוזר לשווקים אין צורך להמשיך לצבור "נכסי ביטוח". 

הקפיצה בתשואות האג"חים של ארה"ב מעלה שוב את סוגיית הגירעון של הממשל. הגירעון בשנת הכספים 2019 הסתכמה ב-984 מיליארד דולר, זינוק של 26% ביחס לשנת הכספים 2018 (לכתבה המלאה). עם זאת, אחד הגורמים שמנע פריצה של רף הטריליון הדולר הוא הירידה החדה שהתרחש בתשואות האג"חים הממשלתיים. לפי נתוני הפד', ההחזר על ההלוואות ירד ברבעון האחרון לרמה של 584 מיליארד דולר "בלבד". עלייה נוספת של התשואות צפויה להגדיל עוד יותר את הגירעון הצפוי בשנה הבאה. במילים פשוטות: ע"י עזרה במימון הנפקות האג"ח בחודשים האחרונים, הפד' יוצר בעיה גדולה יותר לשנה הבאה, ויצטרך להחליט בקרוב אם הוא ממשיך במסלול הנוכחי או חוזר לתהליך של צמצום מוניטרי.  

החזרי הריבית של הממשל האמריקני: ירדו במעט ברבעון האחרון בעקבות הירידה בתשואות, תהליך הפוך צפוי להתרחש כעת

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    צבי נוי 09/11/2019 19:47
    הגב לתגובה זו
    אתה מתבזבז באתר הזה. נראה שרוב הקוראים כאן אינם מספיק משכילים כדי להבין היטב את כתבותיך. עשה לעצמך טובה, תפתח בלוג, תמשיך לכתוב שם את התוכן האיכותי שלך. אם הייתי מרצה לכלכלה הייתי שולח את הסטודנטים שלי לעשות עבודות על הכתובת שלך. קראתי מספר מאמרים שוודאי יעניינו אותך. תפנה אותי למייל המתאים ואשלח לך
  • 9.
    אידיוטקובסקי 09/11/2019 18:50
    הגב לתגובה זו
    עולים. עולה עולה כמה השטויות שלך עולות לנו.
  • 8.
    אנונימי 09/11/2019 17:28
    הגב לתגובה זו
    הקטסטרופה שטראמפ יוצר כרגע יקח 20 שנה לתקן אותה .הבורסות ירדו לרמה שלפני 20 שנה .המשק יכנס למיתון חמור המון בנקים שלוו לאזרחים לא יראו חזרה כסף .האזרחים מבזבזים כסף לא שלהם .והקטסטרופה הזו תתגלה לא בעוד הרבה זמן
  • בבקשה (ל"ת)
    עוד הגזמות 10/11/2019 08:43
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    כיף לקרוא, תותח ומקצוען! (ל"ת)
    ישראל 09/11/2019 17:17
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    משקיע 09/11/2019 11:01
    הגב לתגובה זו
    תתעלם מהשטויות שכתובות כאן, אתה היחידי שמתעסק בדברים החשובים - הבנקים המרכזיים
  • 5.
    מישהו 09/11/2019 09:27
    הגב לתגובה זו
    גדולים עבור אנשים טיפשים שהאזינו לך. כבר יותר משנה אתה מפמפם אותם דברים. כנראה שאתה מפספס משהו. כלכלה לא עובדת רק לפי הרצינול שאתה אמון עליו.. תתחיל להפנים שהחברות מרוויחות והריבית נמוכה לכן השוק עולה...
  • צבי נוי 09/11/2019 19:34
    הגב לתגובה זו
    הם אנשים טפשים, זה נכון. אבל לא הוא גרם להם להפסדים. נעם מתאר בדיוק יוצא דופן את המציאות, ואת ההשלכות ארוכות הטווח של פעולות הפד. הוא לעולם לא אמר למישהו תמכור עכשיו כי מחר השוק קורס. ממליץ לך להמשיך לקרוא את כתבותיו, להחכים, ולהשקיע כראות עיניך. ממליץ לך גם על הפודקאסט של פיטר שיף (peter schiff) שמסביר דברים דומים.
  • 4.
    דרמה קווין 09/11/2019 08:56
    הגב לתגובה זו
    רק לפני שבוע הכותרת צעקה ארהב בדרך למיתון מגובה בגרפים ילדותיים כאילו מצגת תיכון.תלמד השקעות,מכפילים,ובעיקר השפעת הריבית האםסית על הצמיחה העולמית.נתונים מטופשים יש בשפע צריך רק את הדרמה קווין שיכנס להיסטריה .
  • צבי נוי 09/11/2019 19:43
    הגב לתגובה זו
    לפני שנה כולם חשבו שהריבית רק תעלה. נעם כתב כבר אז שהמצב לא באמת טוב כפי שמספרים (בעזרת גרפים ילדותיים מהתיכון). מאז הפד הוריד את הריבית ב 0.75% ונאלף להדפיס 300 מילארד נוספים. אתה יודע מתי זה קרה פעם קודמת? יופי. עכשיו תלך אתה, תלמד קצת היסטוריה, השקעות, מכפילים וכו'. אגב, לא מעט מחקרים מבוססי נתונים היסטוריים, מראים שהמיתוס שריבית נמוכה מביאה לצמיחה לא מתקיים במציאות. בהצלחה בלימודים!
  • 3.
    הותיק 09/11/2019 08:04
    הגב לתגובה זו
    לא יתכן אחרת
  • 2.
    אריאל 09/11/2019 07:11
    הגב לתגובה זו
    כל ההלוואות האלו יתפוצצו להם בסוף בפרצוף.הפד דוחה ודוחה את הקץ.עוד שנה יתקיימו בחירות בארצות הברית ואז הבעיה תעבור הלאה במידה והשלטון הנוכחי לא יבחר .
  • 1.
    פרשנדתא 09/11/2019 04:39
    הגב לתגובה זו
    הבלון יתפוצץ בקרוב וזה יהיה מאוד מאוד כואב
אבישי אברהמי וויקס
צילום: אלן צצקין

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויקס

מניית וויקס Wix Wix.com -3.98%  התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר. 

הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף. 

כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?



ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן
ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן - קרדיט: אלן צצקין



המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות  חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.

אבישי אברהמי וויקס
צילום: אלן צצקין

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויקס

מניית וויקס Wix Wix.com -3.98%  התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר. 

הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף. 

כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?



ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן
ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן - קרדיט: אלן צצקין



המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות  חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.