ההיסטוריה חוזרת על עצמה: פעולות הפד' וה-ECB גורמות לעליית תשואות
במקביל לשבירת השיאים בארה"ב בתקופה האחרונה, תופעה בולטת בימים האחרונים היא קפיצה משמעותית בתשואות בשוקי האג"ח הממשלתיים. התשואה על אגרת חוב של ארה"ב לתקופה של 10 שנים עומדת הערב על 1.92%, לעומת תשואה של 1.43% בלבד בתחילת ספטמבר האחרון, כאשר גם בשוקי האג"ח באירופה המגמה דומה.
האירוע המרכזי בחודש וחצי האחרונים הוא החזרה של הכסף הזול לשווקים. הדו"ח השבועי על מאזן הפד' שפורסם אמש לאחר סגירת המסחר הצביע כי המאזן גדל בשבוע האחרון ה-18.8 מיליארד דולר נוספים, והוא מסתכם ב-4.07 טריליון דולר. בסה"כ, מאזן הבנק גדל בקרוב ל-280 מיליארד דולר מאז ה-16.09. למרות שמדובר בקצב גידול מהיר הרבה יותר מאשר הקצב ב-3 תוכניות הרכישות האחרונות, בכירי הבנק ממשיכים לטעון גם היום כי לא מדובר ב-QE, שכן הבנק רוכש אגרות חוב לטווח הקצר ולא לטווח הארוך.
במקביל נציין כי הבנק המרכזי באירופה (ECB) החל השבוע לבצע את תוכנית הרכישות שלו בשוקי האג"ח בהיקף של עד 20 מיליארד אירו בחודש. ביחד עם הפדיונות מאגרות החוב שברשותו, הבנק צפוי לספק ביקושים של קרוב ל-50 מיליארד אירו בחודש הקרוב.
בדומה לפעמים האחרונות שהבנקים המרכזיים הגדילו את המאזנים, התגובה בשוקי האג"ח דומה: עליית תשואות
מדובר בתהליך שנוגד את "ההיגיון הבריא", כלומר דווקא רכישות של אגרות חוב ע"י הבנקים המרכזיים גורמת למכירות בשוקי האג"ח. ניתן ליחס תהליך זה ל-3 גורמים. הגורם הראשון הוא ההבנה של המשקיעים כי פעולות הבנקים המרכזיים מנפחת את מחירי הנכסים, ולכן עדיף להוציא כסף משוקי האג"ח לשוקי המניות. ע"פ הדו"ח השבוע של בנק אוף אמריקה, קרנות המניות בארה"ב זכו בשבוע האחרון לביקושים של 5.36 מיליארד דולר, כאשר קרנות האג"ח הממשלתיות סבלו ממימושים של 2.41 מיליארד דולר. גורם נוסף הוא העלייה בצפיות האינפלציה בעקבות הגידול בכמות הכסף בשוק.
- האינפלציה בארה"ב עלתה ל־2.7% ביוני בצל המכסים
- האם האינפלציה חוזרת? נתוני יוני בארה"ב צפויים להטריד את הפד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגורם האחרון הוא ההשפעה של תקנות באזל 3 על המערכת הבנקאית. כחלק מלקחי המשבר הכלכלי של 2008, רגולציית באזל 3 השיתה על הבנקים יחסי נזילות חדשים: יחס הנזילות המזערי (LCR - Liquidity Coverage Ratio) ויחס המימון היציב (Net Stable Funding Ratio - NSFR). מבין שני יחסי הנזילות, המשמעותי יותר עבור הבנקים הוא LCR . במסגרתו, בנקים נדרשים להחזיק "נכסים נזילים איכותיים" בהיקף המספיק כדי לעמוד בתזרימים היוצאים במשך 30 ימים, תחת הנחות המשקפות תרחיש משבר. "נכסים נזילים איכותיים" מוגדרים בעיקר כמזומנים, אג"ח ממשלתיות ואגרות חוב בדירוג גבוה. כאשר היה חששות בשוק ממשבר נזילות, הבנקים הסתערו על אגרות החוב, כאשר הכסף הזול חוזר לשווקים אין צורך להמשיך לצבור "נכסי ביטוח".
הקפיצה בתשואות האג"חים של ארה"ב מעלה שוב את סוגיית הגירעון של הממשל. הגירעון בשנת הכספים 2019 הסתכמה ב-984 מיליארד דולר, זינוק של 26% ביחס לשנת הכספים 2018 (לכתבה המלאה). עם זאת, אחד הגורמים שמנע פריצה של רף הטריליון הדולר הוא הירידה החדה שהתרחש בתשואות האג"חים הממשלתיים. לפי נתוני הפד', ההחזר על ההלוואות ירד ברבעון האחרון לרמה של 584 מיליארד דולר "בלבד". עלייה נוספת של התשואות צפויה להגדיל עוד יותר את הגירעון הצפוי בשנה הבאה. במילים פשוטות: ע"י עזרה במימון הנפקות האג"ח בחודשים האחרונים, הפד' יוצר בעיה גדולה יותר לשנה הבאה, ויצטרך להחליט בקרוב אם הוא ממשיך במסלול הנוכחי או חוזר לתהליך של צמצום מוניטרי.
החזרי הריבית של הממשל האמריקני: ירדו במעט ברבעון האחרון בעקבות הירידה בתשואות, תהליך הפוך צפוי להתרחש כעת
- 10.צבי נוי 09/11/2019 19:47הגב לתגובה זואתה מתבזבז באתר הזה. נראה שרוב הקוראים כאן אינם מספיק משכילים כדי להבין היטב את כתבותיך. עשה לעצמך טובה, תפתח בלוג, תמשיך לכתוב שם את התוכן האיכותי שלך. אם הייתי מרצה לכלכלה הייתי שולח את הסטודנטים שלי לעשות עבודות על הכתובת שלך. קראתי מספר מאמרים שוודאי יעניינו אותך. תפנה אותי למייל המתאים ואשלח לך
- 9.אידיוטקובסקי 09/11/2019 18:50הגב לתגובה זועולים. עולה עולה כמה השטויות שלך עולות לנו.
- 8.אנונימי 09/11/2019 17:28הגב לתגובה זוהקטסטרופה שטראמפ יוצר כרגע יקח 20 שנה לתקן אותה .הבורסות ירדו לרמה שלפני 20 שנה .המשק יכנס למיתון חמור המון בנקים שלוו לאזרחים לא יראו חזרה כסף .האזרחים מבזבזים כסף לא שלהם .והקטסטרופה הזו תתגלה לא בעוד הרבה זמן
- בבקשה (ל"ת)עוד הגזמות 10/11/2019 08:43הגב לתגובה זו
- 7.כיף לקרוא, תותח ומקצוען! (ל"ת)ישראל 09/11/2019 17:17הגב לתגובה זו
- 6.משקיע 09/11/2019 11:01הגב לתגובה זותתעלם מהשטויות שכתובות כאן, אתה היחידי שמתעסק בדברים החשובים - הבנקים המרכזיים
- 5.מישהו 09/11/2019 09:27הגב לתגובה זוגדולים עבור אנשים טיפשים שהאזינו לך. כבר יותר משנה אתה מפמפם אותם דברים. כנראה שאתה מפספס משהו. כלכלה לא עובדת רק לפי הרצינול שאתה אמון עליו.. תתחיל להפנים שהחברות מרוויחות והריבית נמוכה לכן השוק עולה...
- צבי נוי 09/11/2019 19:34הגב לתגובה זוהם אנשים טפשים, זה נכון. אבל לא הוא גרם להם להפסדים. נעם מתאר בדיוק יוצא דופן את המציאות, ואת ההשלכות ארוכות הטווח של פעולות הפד. הוא לעולם לא אמר למישהו תמכור עכשיו כי מחר השוק קורס. ממליץ לך להמשיך לקרוא את כתבותיו, להחכים, ולהשקיע כראות עיניך. ממליץ לך גם על הפודקאסט של פיטר שיף (peter schiff) שמסביר דברים דומים.
- 4.דרמה קווין 09/11/2019 08:56הגב לתגובה זורק לפני שבוע הכותרת צעקה ארהב בדרך למיתון מגובה בגרפים ילדותיים כאילו מצגת תיכון.תלמד השקעות,מכפילים,ובעיקר השפעת הריבית האםסית על הצמיחה העולמית.נתונים מטופשים יש בשפע צריך רק את הדרמה קווין שיכנס להיסטריה .
- צבי נוי 09/11/2019 19:43הגב לתגובה זולפני שנה כולם חשבו שהריבית רק תעלה. נעם כתב כבר אז שהמצב לא באמת טוב כפי שמספרים (בעזרת גרפים ילדותיים מהתיכון). מאז הפד הוריד את הריבית ב 0.75% ונאלף להדפיס 300 מילארד נוספים. אתה יודע מתי זה קרה פעם קודמת? יופי. עכשיו תלך אתה, תלמד קצת היסטוריה, השקעות, מכפילים וכו'. אגב, לא מעט מחקרים מבוססי נתונים היסטוריים, מראים שהמיתוס שריבית נמוכה מביאה לצמיחה לא מתקיים במציאות. בהצלחה בלימודים!
- 3.הותיק 09/11/2019 08:04הגב לתגובה זולא יתכן אחרת
- 2.אריאל 09/11/2019 07:11הגב לתגובה זוכל ההלוואות האלו יתפוצצו להם בסוף בפרצוף.הפד דוחה ודוחה את הקץ.עוד שנה יתקיימו בחירות בארצות הברית ואז הבעיה תעבור הלאה במידה והשלטון הנוכחי לא יבחר .
- 1.פרשנדתא 09/11/2019 04:39הגב לתגובה זוהבלון יתפוצץ בקרוב וזה יהיה מאוד מאוד כואב
שבבי AI (AI)המתחרה הסינית של אנבידיה מזנקת 500% ביום המסחר הראשון
גייסה בבורסה בסין 1.1 לפי 7.2 מיליארד והשווי קפץ ל-43 מיליארד דולר
מור ת'רדס של יוצאי אנבידיה היא חברת שבבי AI סינית שנהנית מתנופה עצומה על רקע הגבלות הסחר בין ארה"ב לסין. כשכור ארה"ב אוסרת על משלוח שבבי AI מתקמדים לסין. אנבידיה פיתחה שב מיוחד שלא עוקף את ההגבלות האלו. הממשל הסיני רתח - הוא רואה בכך השפלה אמריקאית, והוא דרש מהחברות הסיניות שלא לקנות שבבי אנבידיה שמהווים תחליף לשבב הבלקוול.
אנבידיה ציפתה למכור במיל 50 מיליארד דולר בשנה בסין וזה בעצם נעלם. את הוואקום הזה ממלאות כמה חברות שבבים סיניות מור ת'רדס וקמבריקון הן הבולטות -
מור ת'רדס המכונה "אנבידיה של סין", פתחה את יום המסחר הראשון שלה בבורסת שנגחאי בזינוק של 502% - קפיצה שהפכה אותה לאחת ההנפקות החזקות ביותר מאז רפורמות 2019. החברה, שהוקמה ב-2020 על ידי ג'יאנג'ונג ז'אנג, בכיר לשעבר באנבידיה, גייסה 8 מיליארד יואן (כ-1.13 מיליארד דולר) - ההנפקה השנייה בגודלה השנה בסין, אחרי Huadian New Energy. מניית החברה נפתחה ב-650 יואן, לעומת מחיר IPO של 114.28 יואן, והגיעה לשווי שוק זמני של 305 מיליארד יואן - 43 מיליארד דולר (לעומת גיוס לפי שווי של 7.2 מיליארד דולר).
הביקושים למניה חרגו מציפיות: החלק הקמעונאי נרשם פי 2,750 מההיצע, וההנפקה כולה משקפת אופטימיות גוברת ביכולת סין להשיג עצמאות טכנולוגית.מור ת'רדס מתמחה בשבבים לגרפיקה ולבינה מלאכותית (AI), ומשמשת חלופה מרכזית למעבדי אנבידיה, שמוגבלים כאמור על ידי סנקציות אמריקאיות.
- אנבידיה עולה על הגל - ומה שקורה עכשיו בשוק שבבי‑AI
- פלאנטיר משיקה פלטפורמת AI חדשה בשיתוף אנבידיה וסנטרפוינט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה פיתחה את ארכיטקטורת MUSA, התואמת CUDA של אנבידיה ומקלה על מעבר, ויצרה ארבעה דורות של שבבים מאז הקמתה. ההנפקה, לוותה בתמיכה ממשלתית, כולל אישור מהיר של 122 ימים מרגע הגשת הבקשה. זהו סמל נוסף למירוץ סין נגד ההגבלות, כאשר בייג'ין מקדמת חדשנות מקומית כחלק ממדיניות "עצמאות טכנולוגית".
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
