בריטניה: ג'ונסון רוצה להקפיא את הפרלמנט, הלירה צונחת
הלירה שטרלינג צונחת בשעה האחרונה ב-1% לאחר הודעתו של ראש הממשלה בוריס ג'ונסון על כוונתו להקפיא את פעילות הפרלמנט הבריטי בחודש אוקטובר. מהלך שעלול להוביל לברקזיט ללא הסכם.
ברקזיט ללא הסכם מהווה "פצצה" בשווקים. על פי אנליסטים, ככל הנראה, תהיינה לברקזיט השלכות חמורות על הכלכלה הבריטית וגם על כלכלת גוש האירו. מה שעלול להוביל להאטה כלל עולמית, מאחר והשוק הגרמני הרביעי בגודלו בעולם, כבר התכווץ ב-0.1% ברבעון האחרון.
כאמור בשבוע שעבר דיווחנו כאן על כך שנשיא אוקספורד, טוען שהברקזיט הופך את בריטניה למדינה כושלת, לאור שחיקה רחבת היקף במוסדות ובאמון הציבור במוסדות, לפרק את הממלכה המאוחדת, כמו גם אפשרות לפתיחה מחדש של המאבק בין צפון אירלנד לדרומה.
התפתחות שער החליפין של הליש"ט מול השקל - ירידה של כ-10% מתחילת השנה
האם המלכה תאשר לג'ונסון את הבקשה?
ג'ונסון אישר הבוקר את את כוונתו להשהות את הפרלמנט הבריטי, ימים בודדים אחרי חזרת הפרלמנט מהפגרה ושבועיים לפני תום הדד-ליין ליציאת בריטניה מגוש היורו. לצורך כך הוא יצטרך את אישורה של המלכה אליזבת.
- רפורמה מרוככת בדרך? לוין חותר לפשרה וזה יכול לעשות רק טוב לשווקים
- ח"כ אמסלם: "הממשלה אינה מתפקדת, נביא 65 מנדטים ונשלוט כראוי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חברי האופוזיציה הודיעו אתמול על כוונתם לחוקק חוק, שימנע מג'ונסון והממשלה להחיל באופן חד צדדי ברקזיט ללא הסכם - ללא אישור של הפרלמנט. הצעד של ג'ונסון נראה כאמצעי מנע לניסיונות אלו.
ג'ונסון מצדו טוען שיש לפרלמנט מספיק זמן לדון בפרישה של בריטניה ושאין בכוונתו למנוע מהפרלמנט לדון. הכוונה של ג'ונסון היא לבקש ימי חופשה נוספים לאור נאום המלכה הצפוי לאור כינונה של ממשלה חדשה.
יו"ר האופוזיציה, ג'רמי קורבין אמר בתגובה להצהרת ג'ונסון כי "אני משתהה לנוכח הפזיזות של הממשלה, המדברת על ריבונות ובמקביל פועלת להשהות את הפרלמנט, כדי למנוע בדיקה של תוכניותיה לברקזיט ללא הסכם. זה מקומם ומהווה איום על הדמוקרטיה שלנו".
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
סיכויים גדלים שבריטניה תעזוב ללא הסכם - אז מה?
המהלך של ג'ונסון מגדיל את הסיכוי כמובן שבריטניה תצא מהאיחוד ללא ריבית. מה המשמעות של המהלך?
ובכן, בריטניה אמורה לשלם לאיחוד 39 מיליארד ליש"ט כחלק מהסכם הפרישה. אם היא לא תשלם, היא תסבול מהורדת דירוג האשראי שלה. אז אולי תהיה פשרה, אבל גם היא תעלה הרבה כסף.
מה יקרה לסיטי של לונדון? גם האיחוד וגם בריטניה ייפגעו אם הקשר הפיננסי ינותק. אם יתממשו התחזיות לפגיעת מקרו בכלכלת בריטניה והבנק המרכזי של אנגליה ייאלץ להוריד את הריבית, ייפגעו בצורה משמעותית מחירי הדיור. הכלכלנים סבורים, כי ברקזיט ללא הסכם יפחית את התל"ג הבריטי ב-2% עד סוף 2020. זה הרבה, זה ייפגע גם במרכז הפיננסי בלונדון, אבל מוקדם להעריך עד כמה.
בלא הסכם – יחולו על הסחר עם בריטניה כל הכללים הנוגעים למדינה שאינה חברה באיחוד, כולל מכס, מע"מ ואיסור מוחלט על סחר במזון מן החי. התוצאה המעשית תהיה סוג של מצור על בריטניה. מדברים על הקלות, אבל כמוןב שעדיין לא יודעים לאן הסכמי הסחר יתפתחו.
- 3... 31/08/2019 11:50הגב לתגובה זוהמצב הכלכלי יהיה יותר גרוע בעתיד, כיוון שמערכת הרווחה תיאלץ לתמוך במיליוני מהגרים שלא טורחים לעבוד/ללמוד אנגלית/ להשתלב בחברה הבריטית ויהוו עול על משלם המיסים.
- 2.עודד 29/08/2019 10:46הגב לתגובה זואז שייקחו אחריות על ההצבעה שלהם. זה תקף גם בבחירות הקרובות בישראל. שכל אזרח שמצביע או לא מצביע, ייקח אחריות על ההצבעה שלו. ההצבעה הנוכחית היא גורלית על עתידה של ישראל בדיוק כפי שקרה בבריטניה.
- 1.מגדל בבל מכירים.....מסופר בתנך (ל"ת)חנני 28/08/2019 15:36הגב לתגובה זו
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
