לאחר האופטימיות בשווקים כתוצאה מהפחתת הריבית על ידי הפד' ביום רביעי, אשר הגיעה, בין היתר, על רקע לחצים שהפעיל ממשל טראמפ, הנשיא האמריקאי הצליח שוב לזעזע את השווקים בסוף השבוע, כאשר איים כי יטיל מכסים של 10% על סחורות סיניות בהיקף של 300 מיליארד דולר, בהמשך למכסים של 25% על סחורות סיניות בהיקף של 250 מיליארד דולר שהטילה ארה"ב מוקדם יותר השנה. בסין טענו בתגובה כי על ארה"ב לוותר על האשליות ולחזור למשא ומתן והזהירו כי ינקטו בפעולה נגדית במידה והמכסים החדשים אכן יכנסו לתוקף. לנצל את ירידת התשואות לצורך קיצור מח"מ אורי גרינפלד הכלכלן הראשי של פסגות מתייחס להתפתחויות השבוע האחרון בשווקים ומציין כי "אין ספק שמדובר על הכישלון של הבנקים המרכזיים לתקשר את המסרים שלהם באופן שלא יפגע בשווקים". נכון להיום, שוק האג"ח בארה"ב מתמחר תוואי הפחתות ריבית מהיר יותר מכפי שהוא צפה לפני הודעת הריבית של פאוול, השקל ממשיך להתחזק והלחץ על ה-ECB להוציא לפועל הרחבות נוספות הולך ומתחזק. בפסגות מעריכים כי מכיוון שאנו לקראת סיום המחזור הכלכלי, כל זה מוצדק אך גם נדמה שהשווקים מתמחרים את התרחיש הסביר ביותר באופן מלא. בהתאם, מעריכים בפסגות שנכון לנצל את ירידת התשואות הנוכחית לצורך קיצור מח"מ הן בתיק הדולרי והן בתיק השקלי.  

תוואי ריבית הפד המגולם בחוזים העתידיים

מקור: בלומברג האם המשק האמריקאי לקראת מיתון? "בארה"ב (ובמדינות אחרות) חוששים מכניסה למיתון או התמתנות משמעותית. למעשה הפד הוריד את הריבית בשבוע שעבר בתור צעד מקדים, במטרה לקטין את הסבירות למיתון", כך מציינים כלכלני לידר שוקי הון. להערכתם לפי מרבית האינדיקטורים הכלכליים, ההסתברות שהמשק האמריקאי יכנס למיתון בשנה הקרובה נראית נמוכה, אך ההסלמה האחרונה במלחמת הסחר בהחלט מגבירה את הסיכוי לתרחיש זה בפרט כאשר גם הסינים יחזירו אש ואולי טראמפ יעלה את שיעור המכס ל-25% על כל היבוא מסין. "הסלמה של ממש במלחמת הסחר תומכת בהתמתנות בפעילות הכלכלית ולכן גם תומכת בהמשך הורדת ריבית הפד", ציינו בלידר שוקי הון. האם בנק ישראל יכול לבלום את התחזקות השקל? ההתחזקות החריגה של השקל בימים האחרונים, ולמעשה לכל אורך חודש יולי, מול כל המטבעות, הביאו את נגיד בנק ישראל לצאת בשבוע החולף בהודעה חריגה לפיה לא צפויה העלאת ריבית בתקופה הקרובה בישראל וכן כי הבנק לא יהסס להשתמש בעוד כלים במידת הצורך.  לבנק ישראל אין כלים של ממש להילחם בשקל החזק בפסגות מעריכים כי בשורה התחתונה אין לבנק ישראל הרבה מה לעשות כדי להחליש את השקל. "התערבות בשוק המט"ח מצליחה לשנות את שער החליפין לטווחי זמן קצרים מאוד אבל לא את המגמה. רצפה לשע"ח לא ישימה כאשר המשק מושפע באופן משמעותי משני מטבעות או יותר ולמעט מאד אנשים יש מושג מהו סל המטבעות", ציין גרינפלד.  לדברי גרינפלד, הניסיון האירופאי עם ריבית שלילית מלמד בעיקר שהעלות של ריבית כזו גבוהה מהתועלת ושגם ריבית שלילית לא מונעת תיסוף במטבע המקומי אם השוק מצפה להפחתת ריבית בארה"ב.  "מכיוון שלאמריקאים יש יותר תחמושת ולאירופאים יש הרבה פחות מה להפסיד, כל ניסיון של בנק ישראל להיכנס למלחמת המטבעות יוכתר כנראה בסופו של דבר ככישלון", מעריך גרינפלד.  אז מה עושים?  "​פועלים לתמוך בתעשייה וביצואנים על ידי הגברת הפריון שלהם, מה שיאפשר להם להתמודד עם שקל חזק יותר. זה אמנם קשה כשהגירעון הוא מעל 4.5% ודורש טווח ראייה ארוך יותר משלוש שנים אבל בסופו של דבר צריך להיות ברור לכולם שזו הדרך היחידה להתמודד עם כוחות חזקים כמו מלחמת המטבעות העולמית", סיכם גרינפלד. דר' גיל מיכאל בפמן, כלכלן ראשי ודודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון: "החשש מעלייה בריבית בנק ישראל שגדל לאחר הודעת הריבית בראשית חודש יולי התפוגג לחלוטין השבוע לאור ההודעה החריגה שהוציא נגיד בנק ישראל. תנאי הרקע להשקעה בשוק האג"ח הממשלתי ממשיכים להיות חיוביים ואף התחזקו השבוע על רקע ההודעה של נגיד בנק ישראל, העלייה בחוסר הוודאות בעולם כתוצאה מהמשך ההסלמה במלחמת הסחר וירידת התשואות העולמיות שמתלווה לכך". ההשקעה בשוק האג"ח הממשלתי המקומי אטרקטיבית בנוסף, מציינים בלאומי שוקי הון כי כניסה אפשרית של ישראל למדד ה-WGBI  העולמי, המשכה הצפוי של הירידה בסביבת האינפלציה המקומית והמשך העוצמה שמפגין השקל מבליטים את האטרקטיביות היחסית של השקעה בשוק האג"ח הממשלתי המקומי, אטרקטיביות שבאה לידי ביטוי בחודש האחרון בביצועים עודפים משמעותיים על פני מרבית שוקי האג"ח ממשלתיים אחרים בעולם. "אנו מסבים את תשומת הלב בעיקר לאיגרות החוב הארוכות לטווח של 20 שנה ומעלה שהאטרקטיביות שלהן עלתה באופן יחסי על רקע השתטחות העקומים בטווח 2 – 10 והיציבות בעקומים בטווחים 10 – 30 שנה". השקעה במח"מ של 6 שנים ומעלה בלאומי שוקי הון ממליצים על הארכת ההשקעה למח"מ אחזקות של 6 שנים ומעלה, עם המשך השקעה עודפת באפיק השקלי הלא צמוד, כאשר האחזקה מומלצת דרך אחזקה סינתטית במח"מ קצר של עד 3 שנים בשילוב איגרות חוב ארוכות לטווח של 15 שנה ומעלה. עוד מציינים בלאומי שוקי הון כי חשיפה לאג"ח בטווח הארוך מומלצת בעיקר על ידי איגרות חוב לטווח של 20 – 30 שנה חלף איגרות חוב לטווח  של 10 שנים ומומלץ להמשיך ולהימנע מהשקעה באג"ח בריבית משתנה. להערכתם הביצועים העודפים של השוק המקומי צפויים להימשך ותיתכן עלייה נוספת במרווחי התשואה השליליים בין אג"ח ממשלת ישראל לאג"ח ממשלת ארה"ב.