סמסונג samsung
צילום: Istock

סמסונג צופה צניחה של 56.3% ברווח התפעולי ברבעון השני של 2019

ההכנסות צפויות לרדת ב-4.2%. בשוק ציפו לפגיעה גדולה יותר בתוצאות. סמסונג סבלה בחודשים האחרונים ממלחמת הסחר ואף מהפגיעה במתחרה וואווי הסינית אשר רוכשת ממנה שבבי זיכרון
ערן סוקול | (1)

סמסונג דיווחה כי היא צופה שהרווח התפעולי שלה ברבעון השני יירד ב-56.3% בהשוואה לשנה שעברה, שכן האטת הביקוש לשבבי הזיכרון החריפה בשל סכסוך הסחר בין ארה"ב לסין.

סמסונג מסרה כי היא צופה שהרווח התפעולי ייפול ל-6.5 טריליון דולר דרום קוריאני (5.56 מיליארד דולר), לעומת 14.87 טריליון וון בשנה הקודמת. ההכנסות צפויות לרדת ב-4.2% ל -56 טריליון וון. החברה תדווח על תוצאות סופיות בהמשך החודש.

התוצאות הראשוניות של החברה הדרום קוריאנית, עלו על ציפיות השוק. האנליסטים צופים לחברה רווח תפעולי של 6.01 טריליון וון והכנסות של 54.6 טריליון וון ברבעון.

אנליסטים אומרים שהחברה נהנתה ברבעון החולף ממטבע מקומי חלש מהצפוי ומה שהחברה תיארה כ"רווח חד פעמי הקשור לעסקי התצוגה".

חלק מהמשקיעים צפו קפיצה חד פעמית ברווחים מעסקי התצוגה של סמסונג, בגלל דמי הפיצויים של אפל, שמשתמשת בדיודה פולטת אור אורגנית של סמסונג, או OLED, בחלק ממכשירי האייפון שלה. מספר אנליסטים ציפו כי אפל תצטרך לפצות את סמסונג על אי עמידה בהסכם בקשר עם מספר ההזמנות המינימלי בגלל מכירות חלשות של מכשירי ה-iPhone.

עדיין לא ברור האם תשלום כזה נלקח בחשבון בתוצאות החזויות שפורסמו על ידי סמסונג ביום שישי והחברה סירבה להגיב בנושא.

על אף המשך הביקושים החלשים בתעשיית האלקטרוניקה הצרכנית, מספר אנליסטים אומרים כי סמסונג צפויה לעלייה חדה במכירות התצוגה שלה, כאשר מספר גדול יותר של יצרני טלפונים חכמים יאמצו תצוגות OLED לתוך המכשירים שלהם. סמסונג היא המפיקה הדומיננטית של לוחות OLED בשימוש בסמארטפונים, אשר מאפשרים שימוש בטכנולוגיית טביעת אצבע לתוך מסך המגע של הטלפון.

בסך הכל, עם זאת, התחזית פחות ורודה. לאחר רווחי שיא ב-2017 ו-2018, תוצאות סמסונג החלו להחלש בסוף השנה שעברה, כאשר הביקוש מיצרני הטלפונים החכמים וחברות שרתי הנתונים צנח, ואיתו גם מכירות שבבי הזיכרון.

סמסונג, יצרנית השבבים הגדולה בעולם, צברה יותר מ-75% מהרווח התפעולי שלה ממכירת שבבים ב-2018.

בחודש אפריל הודיעה סמסונג כי תשקיע 116 מיליארד דולר ב-2030 במטרה לגוון את ייצור השבבים שלה מעבר לשבבי הזיכרון, בחיפוש אחר מנועי צמיחה חדשים.

סמסונג סבלה בחודשים האחרונים ממלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין והאיסור על חברת וואווי הסינית לרכוש טכנולוגיה של ארה"ב, באופן אשר פגע בביקוש לשבבי זיכרון. וואווי אמנם מתחרה עם סמסונג בשוק הסמארטפונים, אבל רוכשת שבבי זיכרון מהחברה הדרום קוריאנית.

קיראו עוד ב"גלובל"

ההפוגה האחרונה במתיחות בין ארה"ב לסין לא צפויה לחזק את סמסונג, לפחות לעת עתה. "זוהי הפסקת אש, לא הסכם שלום", אמר קים דונג-וון, אנליסט בחברת KB Securities בסיאול "הבעיה נותרה בלתי פתורה".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    התחלת ההשפעה של המיתון המתקרב לדעת המומחים (ל"ת)
    שלמה 05/07/2019 13:20
    הגב לתגובה זו
Wearable Devices, צילום: רשתות חברתיותWearable Devices, צילום: רשתות חברתיות

המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

חברה ישראלית מיקנעם, כמעט אלמונית, זינקה אתמול יותר מ-410%, וגם עכשיו הראלי לא נרגע כשבמסחר המאוחר היא מוסיפה 25%: אחרי שנתיים של מו"פ היא מדווחת שמוצר הדגל שלה - צמיד לביש שמאפשר לשלוט במכשירים דיגיטליים עם מחוות ידיים - יצא למשלוחים מסחריים וגם הוגן בפטנט; Wearable Devices הולכת ראש-בראש עם ענקיות הטק, שורפת מליונים אבל וול סטריט בכל זאת נותנת לה צ'אנס 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה Wearable Devices

אתמול תוך שעות בודדות היא הפכה לשם הכי חם בוול סטריט.  Wearable Devices או אם נתרגם את השם שלה לעברית - "מוצרים לבישים" חברה קטנה מיקנעם, עם עשרות עובדים קפצה 410% ומשווי שמגרד את ה-3 מיליון הדולר היא הגיעה לכ-12 מיליון דולר. החברה מייצרת צמיד לביש שאמור לאפשר לכם לשלוט במכשיר הנייד או המחשב עם מחוות ידיים עדינות. זה קורה על ידי זה שהצמיד שנקרא Mudra Link מזהה עם אלקטרודות חכמות אותות עצביים שמורגשים על פני העור כשמוח שולח פקודה למשל להזיז את היד - וזה אפילו אם לא ביצעתם את התנועה בפועל. מה שאומר שאתם יכולים לחשוב או לדמיין שאתם מזיזים את העכבר במחשב ימינה ומיד זה יקרה.

הטכנולוגיה הזאת רלוונטית להרבה תחומים, גם בידוריים וגם רפואיים, היא מושכת עניין גם מצד ענקיות כמו אפל, מטא, סמסונג ואחרות שהן פועלות בזירת הממשקים הלבישים והשליטה ללא מגע, בעיקר דרך מצלמות, חיישני תנועה או משקפי XR. אבל בניגוד אליהן, Wearable Devices מנסה להציע פתרון פשוט יותר, לביש, אפילו דיסקרטי שמבוסס על קריאת אותות עצביים אמיתיים מהיד עצמה, ולא על ראייה ממוחשבת או חיישנים חיצוניים. זה נותן לה יתרון בשוק שבו יש צורך בממשקים אינטואיטיביים, מהירים, ואישיים יותר במיוחד באפליקציות כמו בריאות דיגיטלית, תפעול צבאי וגם ברכבים חכמים.

מאחורי החברה, שהוקמה ב־2014, עומדים שלושה יזמים ישראלים - אשר דהן, גיא ואגנר וליאור לנגר. אחרי כמעט עשור של פיתוחים, הצגה בתערוכות וגם השקעה בקניין הרוחני, החברה הודיעה שהמוצר נכנס לראשונה לשלב המסחרי, מה שעשוי להפוך את Mudra Link לפלטפורמה שניתן יהיה לשלב במוצרים צרכניים, מקצועיים וצבאיים כאחד (ואולי גם לגרום לאחת מהענקיות לרכוש אותם?)

שנים של מו"פ ונקודת המפנה?

כמה שזה נשמע עתידני - שליטה במחשב באמצעות כח המחשבה - הדרך לשם עבור החברה מיקנעם לא הייתה פשוטה. השנתיים האחרונות היו מתסכלות עבור Wearable Devices או אם נדייק בעיקר לבעלי המניות שלה. היא שרפה מליונים על מו"פ, על שיווק והצגה בתערוכות והמשקיעים התחילו לאבד סבלנות. השווי שוק שלה צלל והיא נאלצה לדלל בלי סוף כדי לשרוד את השנה. מאז ההנפקה בספטמבר 2022 בנאסד"ק, שבה גייסה כ-16 מיליון דולר, צנחה המניה ביותר מ־90% והפכה מבחינת רבים לסיפור של פוטנציאל לא ממומש. שווי השוק של החברה גירד לאחרונה את רף המיליון דולר כשהיא כמעט מסתכנת בזריקה מהבורסה כשבנאסד"ק הדרישה היא לשווי שוק של לפחות 2.5 מיליון דולר בנוסף לנזילות וסחירות.

אבל שלשום הגיעה מה שנראה ככל הנראה נקודת המפנה שלה. זה התחיל בפרסום הדוחות החצי־שנתיים: החברה אמנם רשמה ירידה בהכנסות ל־294 אלף דולר במחצית הראשונה של 2025, לעומת 394 אלף בתקופה המקבילה, במקביל להפסד נקי שהצטמצם ל-3.7 מיליון דולר, לעומת הפסד של 4.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אבל וול סטריט לא התמקדהבשורה העליונה וגם לא בשורת הרווח. מה שבלט לעין המשקיעים היה שבפעם הראשונה מאז ההקמה, החברה מדווחת על התחלת משלוחים מסחריים בפועל של ה־Mudra Link, מה שמסמן מעבר ממחקר ופיתוח להכנסות אמיתיות ממכירות.

סר גון טמפלטון
צילום: אתר הארגון של טמפלטון
דבר הגורו

ג'ון טמפלטון - חלוץ ההשקעות הגלובליות

אחרי שהקים את אחת הקרנות הבינלאומיות הראשונות, טמפלטון נסע לחפש הזדמנויות השקעה ברחבי העולם. ב-1939, אחרי עליית היטלר, הוא לווה 10,000 דולר וקנה 100 דולר ממניות של כל חברה שנסחרה מתחת לדולר בבורסה. ארבע שנים מאוחר יותר הוא מכר את כל המניות ברווח ממוצע של 400%. לדבריו, "הזמן הטוב ביותר להשקיע הוא כשיש דם ברחובות"

מנדי הניג |

הוא נולד ב-29 בנובמבר 1912 בווינצ'סטר, טנסי, למשפחה ענייה מאוד. ג'ון מרקס טמפלטון גדל בתקופת השפל הגדול. אביו היה עורך דין כפרי שבקושי הרוויח למחיה, ואמו מתה כשהיה צעיר. למרות הקשיים, טמפלטון הצטיין בלימודים וקיבל מלגה ללימודים באוניברסיטת ייל. 

טמפלטון למד כלכלה בייל ומשפטים באוקספורד לאחר שזכה במלגת רודס היוקרתית לסטודנטים זרים. הוא חזר לאמריקה ב-1938 ועבד בוול סטריט. הרגע המכונן בקריירה שלו הגיע ב-1939, כשהיטלר פלש לפולין. בעוד שכולם מכרו בפאניקה, טמפלטון לווה 10,000 דולר וקנה 100 דולר ממניות של כל חברה שנסחרה מתחת לדולר בבורסה - 104 חברות סך הכל. 37 מהן היו בפשיטת רגל. ארבע שנים מאוחר יותר הוא מכר את כל המניות ברווח ממוצע של 400%.

ב-1954 הוא הקים את קרן Templeton Growth Fund, אחת הקרנות הבינלאומיות הראשונות. כשכולם השקיעו רק באמריקה, הוא נסע לחפש הזדמנויות ברחבי העולם. הוא היה הראשון להשקיע ביפן בשנות ה-60, כשהיא עדיין נחשבה מדינת עולם שלישי. "התעשריתי כי הלכתי למקומות שאחרים פחדו ללכת," הוא אמר.

טמפלטון היה אדם דתי מאוד, שראה בהשקעות שליחות רוחנית. הוא התפלל לפני כל פגישת השקעות ואמר שהתפילה עוזרת לו להישאר רגוע ומרוכז. ב-1987 הוא מכר את חברת הקרנות שלו תמורת 440 מיליון דולר ועבר לבהאמה, שם הקדיש את חייו לפילנתרופיה. הוא ייסד את קרן טמפלטון שחילקה פרס שנתי של מיליון דולר למחקר רוחני. הוא נפטר ב-8 ביולי 2008 בגיל 95 בבהאמה, לאחר שתרם את רוב הונו לצדקה.

ב-1962, בשיא משבר הטילים הקובני, כשהעולם פחד ממלחמה גרעינית, טמפלטון טס לדרום אמריקה כדי לחפש הזדמנויות השקעה. "כשיש דם ברחובות, זה הזמן לקנות," הוא אמר. השקעותיו שם הניבו תשואות עצומות.