משבר החובות חוזר? התשואה על אג"ח של ממשלת איטליה טסה

החשש מיציבות גוש האירו חוזר; מדד הבנקים צונח 4%, המדד המוביל במילאנו מחק את העליות מתחילת השנה; מיטב דש: "המשבר צפוי עוד להחריף לפני שיירגע"
גיא בן סימון |

החשש מפני יציבות גוש האירו עולה מדרגה לאחר שראש הממשלה הנבחר באיטליה נכשל בהקמת קואליציה.  

ג'וזפה קונטה, מי שהיה צפוי לעמוד בראש הממשלה של הכלכלה השלישית בגוש האירו, ויתר על הרכבת הממשלה לאחר שהנשיא מטרלה סירב לאשר את מינוי  של פאולו סבונה, כלכלן המתנגד לגוש האירו, לתפקיד שר הכלכלה. 

לפני דקות אחדות יצא דיווח לפיו הנשיא מטרלה הסמיך בכיר בקרן המטבע לשעבר, קרלו קוטארלי, (Carlo Cottarelli), לעמוד בראש ממשלת מעבר לקראת הליכה לבחירות. קוטארלי קיבל את התפקיד ואמר כי הוא צפוי להציג בקרוב רשימה של של שרים במהרה בניסיון להעביר מסר מרגיע לשווקים. "הכלכלה האיטלקית עדיין צומחת והממון הציבורי נמצא בשליטה", אמר קוטארלי.

ובינתיים, לפי התנהגות האג"חים נראה כי השוק אדיש לדבריו של ראש ממשלת המעבר קוטארלי. התשואה על אג"ח הממשלתי ל-10 שנים של איטליה מזנקת 6% ונסחרת בתשואה לפדיון הנושקת ל-2.7%. רק לפני כחודש נסחרה האג"ח האיטלקית בתשואה לפדיון של 1.7%. נזכיר כי עליית התשואה משקפת את עליית החשש מיכולת שירות החוב. בתוך כך, מדד הבנקים האיטלקי צונח בכ-4% והמדד המוביל במילאנו מאבד 2.5% ובכך מוחק את העליות שנרשמו מתחילת השנה.

אלכס ז'בזינסקי, מיטב דש: "עוד לפני פרוץ המשבר האחרון, הפער בין הריבית הצפויה על החוב לבין הצמיחה הצפויה בשנים הקרובות באיטליה היה צפוי להיות הגבוה ביותר במערב, מה שתומך בהמשך עליית היחס חוב לתוצר. העלייה בתשואות של האג"ח האיטלקיות שכבר התרחשה, מחמירה מצבה עוד יותר. איטליה עומדת מפני צרכי מימון מאוד גדולים בשנים הקרובות. בכל אחת מהשנים 2019-2021 ממשלת איטליה אמורה למחזר כ-200 מיליארד אירו אגרות חוב שבאות לפדיון. צורכי הגיוס בשנים 2018-20 מהווים כשני שליש מהתמ"ג האיטלקי. רק ארה"ב ויפן צריכים לגייס יותר במונחי תמ"ג".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחירות אירופה
צילום: Freepik

רעידת אדמה פוליטית בצרפת, המדדים באירופה נופלים

התקציב של צרפת מכביד על אירופה: ראש הממשלה פרנסואה בארו הולך על הימור בהצבעת אמון סביב קיצוצים מתבקשים בתקציב, בעוד האופוזיציה מתייצבת נגדו במה שעשוי להביא להפלת הממשלה; השווקים באירופה מגיבים בירידות כשברקע הגירעון הגבוה מול החשש להורדות דירוג נוספות

תמיר חכמוף |

המסחר באירופה מתנהל בירידות חדות, בהובלת פריז, על רקע חשש גובר ליציבותה של ממשלת צרפת. מדד הקאק 40 הצרפתי נופל ביותר מ-2%, כאשר מניות הבנקים הצרפתיים איבדו עד 6% מערכן, ותשואות האג"ח הממשלתיות עלו.

המשבר הפוליטי

ראש הממשלה פרנסואה בארו הודיע כי יעלה להצבעת אמון ב-8 בספטמבר את התוכנית התקציבית שלו לשנת 2026, הכוללת חבילת צמצומים בהיקף של כ-44 מיליארד אירו. בין הצעדים המתוכננים אפשר למצוא הקפאת קצבאות ופנסיות, שמירת מדרגות המס ברמות 2025 וביטול שני ימי חג, מהלך ש-84% מהציבור מתנגד לו לפי סקר עדכני.

בארו טוען כי "המדינה שלנו בסכנה, משום שאנו מצויים בסכנת חוב", והזהיר כי תלותה של צרפת במימון חוב הפכה כרונית. לדבריו, בעשרים השנים האחרונות תפח החוב הציבורי ב-2 טריליון אירו, בין היתר בעקבות משברים עולמיים כמו 2008, הקורונה, המלחמה באוקראינה והאינפלציה הגואה.

אופוזיציה מאוחדת

המפלגות הגדולות באופוזיציה, ההתכנסות הלאומית (RN) בראשות ז'ורדן ברדלה, צרפת בלתי נכנעת (LFI) בראשות ז'אן-לוק מלנשון, המפלגה הסוציאליסטית (PS) בראשות אוליבייה פור, והמפלגה הירוקה (EELV) בראשות מרין טונדלייה, הודיעו שלא יתמכו בהצבעת האמון. ברדלה הצהיר כי מפלגתו "לעולם לא תצביע בעד ממשלה שהחלטותיה גורמות לעם הצרפתי לסבול". גם בסוציאליסטים הבהירו כי הממשלה איבדה את אמון הציבור, והירוקים הצטרפו לעמדה זו.

המשבר הנוכחי מתווסף לרצף של טלטלות פוליטיות בצרפת. בדצמבר האחרון נפלה ממשלת המיעוט של מישל ברנייה לאחר שלא הצליחה להעביר את התקציב, והבחירות ביולי 2024 הסתיימו שוב ללא רוב ברור לאף מפלגה. מאז, צרפת מתנהלת עם ממשלות חלשות ובלתי יציבות, דבר שמחריף את הסיכון הכלכלי ומעמיק את חוסר האמון של השווקים.


בחירות אירופה
צילום: Freepik

רעידת אדמה פוליטית בצרפת, המדדים באירופה נופלים

התקציב של צרפת מכביד על אירופה: ראש הממשלה פרנסואה בארו הולך על הימור בהצבעת אמון סביב קיצוצים מתבקשים בתקציב, בעוד האופוזיציה מתייצבת נגדו במה שעשוי להביא להפלת הממשלה; השווקים באירופה מגיבים בירידות כשברקע הגירעון הגבוה מול החשש להורדות דירוג נוספות

תמיר חכמוף |

המסחר באירופה מתנהל בירידות חדות, בהובלת פריז, על רקע חשש גובר ליציבותה של ממשלת צרפת. מדד הקאק 40 הצרפתי נופל ביותר מ-2%, כאשר מניות הבנקים הצרפתיים איבדו עד 6% מערכן, ותשואות האג"ח הממשלתיות עלו.

המשבר הפוליטי

ראש הממשלה פרנסואה בארו הודיע כי יעלה להצבעת אמון ב-8 בספטמבר את התוכנית התקציבית שלו לשנת 2026, הכוללת חבילת צמצומים בהיקף של כ-44 מיליארד אירו. בין הצעדים המתוכננים אפשר למצוא הקפאת קצבאות ופנסיות, שמירת מדרגות המס ברמות 2025 וביטול שני ימי חג, מהלך ש-84% מהציבור מתנגד לו לפי סקר עדכני.

בארו טוען כי "המדינה שלנו בסכנה, משום שאנו מצויים בסכנת חוב", והזהיר כי תלותה של צרפת במימון חוב הפכה כרונית. לדבריו, בעשרים השנים האחרונות תפח החוב הציבורי ב-2 טריליון אירו, בין היתר בעקבות משברים עולמיים כמו 2008, הקורונה, המלחמה באוקראינה והאינפלציה הגואה.

אופוזיציה מאוחדת

המפלגות הגדולות באופוזיציה, ההתכנסות הלאומית (RN) בראשות ז'ורדן ברדלה, צרפת בלתי נכנעת (LFI) בראשות ז'אן-לוק מלנשון, המפלגה הסוציאליסטית (PS) בראשות אוליבייה פור, והמפלגה הירוקה (EELV) בראשות מרין טונדלייה, הודיעו שלא יתמכו בהצבעת האמון. ברדלה הצהיר כי מפלגתו "לעולם לא תצביע בעד ממשלה שהחלטותיה גורמות לעם הצרפתי לסבול". גם בסוציאליסטים הבהירו כי הממשלה איבדה את אמון הציבור, והירוקים הצטרפו לעמדה זו.

המשבר הנוכחי מתווסף לרצף של טלטלות פוליטיות בצרפת. בדצמבר האחרון נפלה ממשלת המיעוט של מישל ברנייה לאחר שלא הצליחה להעביר את התקציב, והבחירות ביולי 2024 הסתיימו שוב ללא רוב ברור לאף מפלגה. מאז, צרפת מתנהלת עם ממשלות חלשות ובלתי יציבות, דבר שמחריף את הסיכון הכלכלי ומעמיק את חוסר האמון של השווקים.