"sell in May", האם אחת האמירות הכי מפורסמות היא נכונה או אמונה תפלה?
לקראת חודש מאי שבא עלינו לטובה חשבנו לבדוק האם אסטרטגיית המסחר המפורסמת "sell in May and go away" (או בשם האחר: 'אינדיקטור ליל הקדושים') אכן מוכיחה את עצמה או שמא מדובר בלא יותר מאמונה תפלה. לפני כן צריך לזכור שהמדדים המובילים בוול סטריט נסחרים ברמות שיא של הזמנים, מה שמהווה קרקע נוחה 'לפחד גבהים' בקרב המשקיעים, במיוחד כאשר אין חולק על כך שהתמחורים גבוהים והיכולת של טראמפ להעביר את הרפורמות שלו לא ממש ברורה.
אם לא די בכך, הסיבוב השני בבחירות בצרפת בפתח, ואם הבלתי יאמן יקרה (כמו שקרה במירוץ לנשיאות האמריקאית) ומועמדת הימין הקיצוני מארי לה פן תיבחר לנשיאות, זה עלול להיות סוג של מרחץ דמים בשווקים, מה שייתן חותמת גדולה השנה לאסטרטגיה.
ובחזרה ל'אמונה התפלה'. המושג "sell in May and go away" (או באופן יותר ספציפי: למכור במאי ולחכות לעליות של נובמבר), מבוסס על בחינה סטטיסטית של מדד דאו ג'ונס משנת 1950 שהניבה את נתון הבא: מה־1 בנובמבר ועד 30 באפריל ההשקעה במדד הניבה תשואה שנתית ממוצעת של יותר מ־7% בשנה, ומנגד ההשקעה מ־1 במאי ועד סוף אוקטובר במדד הביאה לתשואה שלילית. כלומר, בחודשים מאי עד אוקטובר באופן מסורתי שוקי המניות נוטים להיות תנודתיים יותר עם תשואה נמוכה הרבה יותר לעומת זו שבחודשי החורף נובמבר עד אפריל.
אם לא די בכך, מלבד הטענה ששוק המניות מציג ביצועים טובים יותר בחודשים נובמבר עד מאי, רוב המשברים בשווקים חלו בתקופה זו שבין מאי לסוף אוקטובר. כך למשל, במאי של 2010 מדד דאו גונס רשם ירידה תוך יומית של 1,000 נקודות תוך דקות, במשבר הסאב פריים מדד S&P 500 צנח ביותר מ-16% בחודש אוקטובר, והקריסה הגדולה ביותר בשוק האמריקאי קרתה באוקטובר של שנת 1987 ו'יום שלישי השחור' בתקופת המיתון הגדול בשנת 1929 נרשם גם כן בחודש אוקטובר, כך שבמבט מלמעלה אפשר לחשוב שתקופת הקיץ אינה בדיוק אידאלית להשקעה.
- עמלות מסחר: איפה הכי זול לסחור בבורסה?
- בעלי השליטה מימשו ויצאו, מי נכנס ומה המסר שעובר לשוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל האם מדובר בכל קיץ? לא ממש. לפי מחקר חדש שערכו קם פונג צ'אן, מרצה כלכלי בכיר באוניברסיטת קווינסלנד באוסטרליה, וטרי מארש, פרופסור לכלכלה אוניברסיטת ברקלי, קליפורניה, אכן יש בסיס לתופעה לפיה שוק המניות מציג ביצועים טובים יותר בחורף (שמסתיים במאי) מאשר בקיץ, אבל יש כוכבית. לפי הסטטיסטקה, התופעה תתקיים בתנאי שמדובר בשנה השלישית לכהונה של הנשיא האמריקאי. כלומר, בשנה הנוכחית התופעה לא צפויה לקרות ולכן לא כדאי לצאת מהשוק, שכן הנשיא טראמפ אפילו לא השלים את שנתו הראשונה בתפקיד.
לפי המחקר שפורסם ב'וול סטריט ג'ורנל' בפברואר האחרון, מאז ההשקה של מדד דאו ג'ונס בשנת 1896, בשנה הראשונה, השנייה והרביעית בתקופת כהונת נשיאיה של ארה"ב בכל שנות קיומו של הדאו ג'ונס, נרשם הבדל של כ-1% בלבד בתשואה שרשם המדד בתקופת החורף, לעומת הקיץ של אותה שנה, (תשואה של 3.3% ושל 2.3% בהתאמה בממוצע). בשורה התחתונה, בהתחשב בנתונים, לא נרשמה מובהקות סטטיסטית (של 95%) שבדרך כלל מאפיינת את קביעת הסטטיסטיקאים, בכדי לאשר שהתבנית "sell in May and go away" נכונה בכל שנה. לעומת זאת, לפי המחקר, השנה השלישית לכהונת הנשיא שונה מהרגיל. במהלך השנה המדוברת ב-12 העשורים האחרונים נרשם הבדל של 11% בין התשואה הממוצעת של שוק המניות בחורף לעומת זה שבקיץ. לכל הדעות, מדובר בנתון חריג מבחינה סטטיסטית.
דוגמא נוספת מהעבר הלא רחוק ניתן למצוא בתקופת כהונתו הראשונה של ברק אובמה, כאשר עונת הקיץ השלישית היתה יוצאת דופן, כפי שיכולתם לנחש, עם ירידה של יותר מ-7% מחודש מאי ועד נובמבר של 2011. כדי לאשש את טענתם, החוקרים אף הרחיקו לכת מעבר לשוק האמריקאי ובדקו את שוקי ההון בצרפת, קנדה, גרמניה ,איטליה, בריטניה, יפן, אוסטרליה וסינגפור. כמו בשוק האמריקאי, גם אלו שנבדקו מעבר לים בלטה השנה השלישית של כהונת הנשיא האמריקאי. אם ניקח את תקופת כהונתו הראשונה של אובמה, נראה כי בגרמניה מדד הדאקס נכנס לשוק דובי לאחר חודש מאי, ואת חודשי אותו קיץ (עד נובמבר) סגר המדד בצניחה של יותר מ-18%. גם מדד הקאק הצרפתי רשם תקופה לא פשוטה עם צניחה של 25% בין חודש מאי לנובמבר של אותה שנה שלישית לכהונתו הראשונה של אובמה.
- אינטל מתממשת, פדקס מזנקת - המניות הבולטות היום בוול סטריט
- ג’יי.פי מורגן: בועת ה-AI היא סיכון גדול יותר לשווקים מהמתיחות הגיאופוליטית
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
לסיכום: אם חשבתם למכור בשבוע הבא בהתאם לאמירה הידועה, כנראה שנכון יותר לחכות עוד שנתיים לשנתו השלישית של טראמפ, כי רק אז הסטטיסטיקה תהיה באמת לטובתכם. ראו גרף שממחיש את העניין:
- 8.דוד מירושלים 28/04/2017 17:43הגב לתגובה זוממש שטויות. הסטטיסטיקה לא אומרת דבר. העולם משתנה .הכלכלה משתניית. לא בהכרח מה שהיה הוא שיהיה. שבת שלום לכולם
- 7.מוני 28/04/2017 12:45הגב לתגובה זוכל יום יוצאים עם כותרת מאיימת. הכל בולשיט.
- 6.דוד הגנן 28/04/2017 12:25הגב לתגובה זותיקחו כל תאריך בכל תקופה ותשימו תאורייה משלכם ותראו שהיא מאד נכונה לאותו רגע!!!! לא ניתן לנבא את העתיק אלא רק להיסתכל על העבר ולהגיד למשל - " וואלה אם לא היתי מקשיב להמלצות וקונה בניגוד לדעה לפני הבחירות בארה"ב היתי מיליונר עכשיו" !!! וזאת לא המצאה אלא אמת לאמיתה. תסתכלו בכמה עלה השוק מאז הבחירות כשכולם אמרו שחיטה של המניות תהייה :)
- 5.אבי 28/04/2017 09:53הגב לתגובה זוכל זה קורה רק בשנים שבהם כמות המשקעים בניוזילנד בחודשי החורף לא עלתה על 78% מכמות המקבילה בפתח-תקווה. * רק בשנים זוגיות.
- מאיר 28/04/2017 17:43הגב לתגובה זואני בפנים בכל מיקרה. סקטורים כמו סייבר,טכנולוגיות,תשתיות, וחברות ביטחוניות - יתנו עבודה צריך רק סבלנות ,
- 4.הצדיק מסדום 28/04/2017 09:43הגב לתגובה זוSell in May, come back on Labor day. כידוע, הקיץ בארה"ב "מסתיים" בחופש יום העבודה (LABOT DAY). לאחריו חוזרים ללימודים וכו. אף אחד לא מחכה לנובמבר. זה המון זמן.
- 3.שמואל 28/04/2017 09:28הגב לתגובה זופרופגנדה בגרוש של כתב. מרי לה פן אינה ימין קיצוני. 25% מאזרחי צרפת בחרו במועמדותה. קיצוני מייצג אחוז אחד לכל היותר, ולכן נקרא קיצוני. 25% ממצביעי צרפת אינם קיצוניים.
- גיא 28/04/2017 10:40הגב לתגובה זוכשאתה קורא להחרים אוכלוסייה שלימה (בצדק או לא), זה לא נחשב בדיוק מתון. זה שבחרו בה זה לא עושה אותה לא קיצונית,מה.. פתאום הפוליטיקאים לא מתשמשים בטריקים (כמו להצטלם עם יהודים ברחוב) כדי לקושש קולות? היא אנטישמית ומי שטומן את ראשו בחול אז שיקרא קצת יותר. רק לשם המחשה, 3% מהיהודים צרפתים בישראל הצביעו לה. כלומר, מעט מעוט אידיוטים שקנו את הטריקים או לחלופים מאסו בחלופות.
- 2.יוסיק 28/04/2017 09:01הגב לתגובה זוחושב שירד ל 1350
- 1.חיים 28/04/2017 08:40הגב לתגובה זושנה קודמת מאי היה חודש מצויין,,כך שאולי זה עובד אבל לפעמים.

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?
היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה.
מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת.
1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים
אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל זינקה ב-23%, אנבידיה קפצה ב-3.5%; הנאסד״ק עלה ב-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.