בועת דוט.קום? פייסבוק נסחרת במכפיל של 112, וזה עוד כלום - צפו במספרים
בשבוע שעבר התבשרנו על עסקת ענק כאשר פייסבוק (סימול: FB) רכשה את חברת הצ'אט הפופולארית וואטסאפ תמורת סכום מדהים של 19 מיליארד דולר. אנליסטים רבים ניסו להבין מאיפה הגיע המספר הזה, ובמה הוא מעוגן - כיצד מתרגמים 450 מיליון מנויים ל-19 מיליארד דולר? נזכיר כי לא מזמן נמכרה וויבר הישראלית, המחזיקה 300 מיליון מנויים, תמורת 900 מיליון דולר.
היקף העסקאות האלו מעלה את התהייה הבאה, האם הציפיות הלכו רחוק מידי? האם מול העיניים שלנו הולכת ומתפתחת בועה בקרב מניות האינטרנט בדומה למה שהתרחש בשנת 2001 עת התפוצצה בועת הדוט-קום.
בכדי לענות על השאלה, בדקנו את הנתונים הפיננסיים המרכזיים של חברות האינטרנט המובילות בארה"ב כשהנתון המרכזי שבהם הוא מכפיל הרווח שבו נסחרות המניות.
לרוב חברות האינטרנט החמות יש מכפיל רווח מדאיג
מכפיל הרווח (P/E) הוא פרמטר המחושב על ידי חלוקת שווי השוק של החברה ברווח השנתי בשנה החולפת. במלים אחרות, המספר המתקבל מהחישוב הוא כמות השנים הנדרשת להחזיק במניה על מנת להחזיר את ההשקעה - זאת בהנחה שהרווח השנתי נותר על כנו.
מבדיקת Bizportal עולה כי נכון להיום, מניית פייסבוק נסחרת במכפיל רווח של 112 על השנה האחרונה ובנטפליקס מכפיל הרווח עומד על 233. אבל הנתונים של חברות אלו מתגמדים לעומת אמאזון ולינקד-אין. בחברת האינטרנט המקוון אמאזון (סימול: AMZN) מכפיל הרווח עומד על 588 וברשת החברתית לינקד-אין המכפיל כבר מזנק ל-864.
- היום שבישר את תחילתו של עידן כלכלי שהעולם לא ידע כמוהו ומה קרה היום לפני 14 שנה
- מאות אלפי שקלים הושבו לצרכנים בעקבות תלונות, כך בדוח פניות הציבור בטלקום 2024
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לשם השוואה, בחברות האינטרנט והטכנולוגיה הגדולות מכפיל הרווח צנוע יותר (ועדיין גבוה מאוד). אצל גוגל המכפיל עומד על 31, ב-EBAY המכפיל עומד על 25 ובחברת אפל - החברה הטכנולוגית הגדולה בעולם, מכפיל הרווח הוא 13. אמנם, מכפילים אלו נראים 'שפויים' יותר, אך עדיין מדובר על מכפיל רווח הגבוה מאשר המכפיל הממוצע של החברות בוול סטריט (סביב 15).
חברה נוספת, אשר אינה יכולה להיכנס לסטטיטיקה, היא טוויטר שבכלל רשמה הפסד כבר של 645 מיליון דולר בשנה האחרונה (ואין צפי למעבר לרווח בשנים הקרובות) ולכן אי אפשר לדבר שם בכלל על מכפיל רווח. לגבי השווי - הוא עומד על 30 מיליארד דולר כעת, וזה אחרי ירידה של 20% בחודשיים האחרונים.
מבחינת מכפילי הרווח במניות החמות, החברה שמחזיקה במכפיל שפוי יחסית היא ענקית הקמעונות האינטרנטית eBay, אשר מכפיל הרווח שלה עומד על 25. החברה מוערכת לפי שווי של 70 מיליארד דולר נכון ליום חמישי.
- סעודיה מאטה את פרויקטי הענק - והמשקיעים מרוצים
- תומא בראבו קרובה להשלים את רכישת ורינט לפי שווי של כ-2 מיליארד דולר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- לקראת דוחות אנבידיה - האנליסטים מעלים מחירי יעד
ישנם עוד פרמטרים שהמשקיעים אוהבים להשתמש בהם כאשר הם בוחנים השקעה בחברות. אחד הפרמטרים הוא בדיקת שווי השוק מול היקף הנכסים (P/B) או בדיקת הרווח העתידי מול שווי החברה (PEG). אגב, בשני הפרמטרים הללו טוויטר נמצאת בראש הרשימה מבחינת התמחור.
אז האם מדובר בבועה? על השאלה הזאת ככל הנראה רק הזמן יעיד. לעת עתה האנליסטים הסוקרים את חברות האינטרנט יכולים להצדיק בניתוח שלהם את התמחור של חברות האינטרנט וצופים להם עתיד ורוד. עם זאת, אם חברות האינטרנט האלו יתקשו להציג את הצמיחה המצופה מהם - לא מן הנמנע כי האנליסטים ייאלצו להפחית תחזיות ומחירי יעד לחברות.
- 7.למעט אפל וגוגל כל היתר במחירים הזויים (ל"ת)שומר נפשו ירחק 25/02/2014 09:45הגב לתגובה זו
- 6.רונן ל 24/02/2014 18:13הגב לתגובה זוזה כמו לשלם 4 מיליארד(אם נניח שבמקרה של פייסבוק מכפיל 30 הוא מכפיל גבוהה אבל אולי..... רק אולי לא "בועתי".
- 5.הזיות!!!הכיוון הוא רק עליות בלבד!!!!!!!! (ל"ת)יופיטר שוקי הון 24/02/2014 17:10הגב לתגובה זו
- 4.בועה, זהירות פיצוץ! (ל"ת)T 24/02/2014 17:04הגב לתגובה זו
- 3.צוקרברג ממשיך לחייך ולעבוד על כולכם. תקנו ותהנו. (ל"ת)הראש היהודי 24/02/2014 16:55הגב לתגובה זו
- 2.לא הייתי משקיע דולר אחד בחברות האלה (ל"ת)כלכלן 24/02/2014 16:21הגב לתגובה זו
- חכמי ציון בעליבותם 24/02/2014 17:17הגב לתגובה זושהן שוות עשרות מיליארדי דולר ואילו אתה מגיב בביזפורטל.....
- 1.ג'וני 24/02/2014 16:20הגב לתגובה זוהוא שרוב האנשים רק מורידים את וויבר ולא משתמשים בה כמעט (אני באופן אישי לא השתמשתי אפילו פעם אחת מההתקנה לפני 3 שנים) בעוד שבוואטס-אפ אנשים משתמשים מידי יום
- אולי כי זה עתה שבת משדה הקרב,ג'וני ? (ל"ת)? 24/02/2014 17:19הגב לתגובה זו

השבוע שאחרי ג'קסון הול ולפני אנבידיה - האנליסטים מתכוננים לוול סטריט
כנס הקיץ הצליח לחמם את השווקים שסיימו את השבוע בעליות חדות - אבל לא כל האנליסטים משוכנעים שפאוול בדרך לשחרר את החגורה; המהמורות שבדרך: נתוני ליבה בלוח האירועים הכלכלי וגם התוצאות הכספיות של מלכת ה-AI - אנבידיה
וול סטריט עשתה כבר כברת דרך, חידוש הסייקל של הורדות הריבית נראה קרוב מאי פעם ואפילו פאוול ההססן נשמע הרבה יותר החלטי. אולי זה אוויר ההרים של ווימינג שעשה את זה, אולי זה שוק התעסוקה שאותת על סימני שבירה. כך או כך באחד הנאומים הכלכליים המתוקשרים ביותר בשנה האחרונה פאוול שם את היסודות להקלה מוניטרית אפילו כבר בהחלטת הריבית הקרובה ב-20 לספטמבר. אגב, כולם הקשיבו לפאוול אבל מהסימפוזיון עלו גם קולות אחרים, מהוססים יותר וחשדניים כלפי ההחלטה הבאה - ג’קסון הול, בין וול סטריט לוויומינג: מה חושבים הנגידים?
המשקיעים ניגשים אל שבוע המסחר עם תחושה של הקלה זמנית, אבל עם עיניים על המטרה. הנאום של יו"ר הפד' התקבל בשוק ככזה שפותח את הדלת להפחתת ריבית במידה וההאטה בכלכלה תוכח.אבל עם זאת בין השורות קיבלנו את המסר שהפד' צריך את ה"תירוצים" כדי להוריד ריבית, הוא צריך נתונים שיצדיקו את זה. ריבית זה קל להוריד, אבל אינפלציה זה ממש קשה.
כך או כך התגובה המיידית בשווקים הייתה ירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות ועליות במדדי המניות. מדד ה-S&P 500 עלה 1.5%, מדד הנאסדק עלה 1.9% ומדד הדאו ג'ונס עולה גם הוא 1.9%. מדד המניות הקטנות, הראסל 200, הוביל את העליות עם זינוק של כ-3.8%. תשואת האג"ח ל-10 שנים ירדה ל-4.26%. מדד הפחד - ה-VIX צנח לרמה של 14 נקודות, כשהוא אומר לנו שוול סטריט "החליפה קלטת" מרמות פחד קיצוניות מהתחלת מלחמת המכסים, לתאוות בצע ותיאבון לסיכון שמתחיל להתפשט בשווקים.
יוני פנינג, ממזרחי טפחות, גם ניתח את הטון של פאוול בכנס הקיץ והוא מציין כי המשקל שנתן פאוול לשוק העבודה ולסיכונים שבו, בשילוב העובדה שהמדיניות נמצאת בטריטוריה מצמצמת, הם הגורמים שמובילים את השוק לתמחר הסתברות של כ-90% להפחתת ריבית כבר בספטמבר לעומת כ-70% בלבד לפני הנאום. אחרי התגובה המיידית, ממשיך פנינג, ירדה ההסתברות בהמשך לכ-80%, אבל עקום התשואות כולו נותר מתון משמעותית, עם ירידה של כמעט 10 נ"ב בטווחים הקצרים".
- הנאסד״ק איבד 1.5%; אנבידיה נפלה ב-3.5%, רובינהוד צנחה ב-7%
- פייבר קפצה ב-5.5%, פירסט-סולאר זינקה ב-10%; המדדים סיימו סביב ה-0
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פנינג
מזכיר כי בעוד נאום ג'קסון הול של 2022 סימן נקודת תפנית לעליות חדות בתשואות והידוק מוניטרי ממושך, השנה התגובה הראשונית הייתה דווקא הפוכה: ירידה בתשואות ועליות במדדים. הוא רוצה להזהיר ש"היסטורית, התגובה המיידית לנאום לא תמיד חוזה את המשך המגמה".

סקוט בסנט: "300 מיליארד דולר ממכסים? זו כנראה הערכה נמוכה מדי"
שר האוצר האמריקאי על הגירעון התקציבי, על עתודות הזהב, וכמה ביטקוין מחזיק הממשל?
שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט חשף ברשת פוקס תחזיות חסרות תקדים לגבי גביית המכסים. לדבריו, ההערכה הקודמת להכנסות שנתיות של כ-300 מיליארד דולר ממכסים בלבד - "כנראה נמוכה מדי". כל 300 מיליארד דולר שמגיעים לקופת המדינה שווים לאחוז אחד של תוצר (GDP). בארה"ב מדברים כבר שנים על יחס גירעון-תוצר חונק, שעומד כיום סביב 6.5%-6.7%, הרמה הגבוהה ביותר אי פעם בתקופה שאין לא מלחמה (משמעותית) ולא מיתון. בסנט אומר שהכנסות המכסים, עשויות להוריד את היחס הזה אל מתחת ל־5% ואף להחזירו לרמות ההיסטוריות של 3% וזה עוד לפני שטראמפ יסיים את כהונתו.
"מס חדש" על ענקיות השבבים
במקביל, דיבר בסנט על המס החדש על חברות השבבים - אנבידיה ו-AMD יעבירו 15% מהכנסותיהן ממכירות לסין ישירות לאוצר האמריקאי, בתמורה לקבלת רישיונות יצוא. "מדובר בצעד חריג", הודה בסנט, אך טען כי זו אסטרטגיה כפולה - גם מיליארדים יזרמו ישירות לממשל וגם שוק השבבים העולמי יתיישר לפי הסטנדרט האמריקאי, ולא הסיני.
בסנט חזר לרעיון שהעלה בשימוע הסנאט: למנף את נכסי ארה"ב כדי לייצר הכנסות. לדבריו: "הקרקעות של הממשל יכולות להפיק גז ונפט באופן בטוח ויעיל; פאני מיי ופרדי מאק יצאו להנפקות חלקיות - מהלך שצפוי להניב עשרות מיליארדי דולרים; יתרות הזהב האמריקאיות (261 מיליון אונקיות) ימשיכו להוות מאגר ערך לעם האמריקאי".
כמו כן, אמר בסנט כי קיימת עתודה של ביטקוין מנכסים שהוחרמו שמוערכת ב־15–20 מיליארד דולר.
בסנט טוען כי הריבית בארה"ב גבוהה מדי: "הרמה הנייטרלית נמוכה ב-150 נקודות בסיס מהרמה הנוכחית. הוא מעריך שתהיה הפחתה של חצי אחוז כבר בחודשים הקרובים. אבל כמובן שהוא לא יכול להשפיע על הפד' ופאוול בראשו. בהקשר של פאוול אמר בסנט - "צריך יו"ר פד שידע לחשוב קדימה ויוכל להוביל את הכלכלה לעידן של פריון חדש, בדומה לתקופת גרינספאן בשנות ה-90".
- בסנט: "הסכם אנבידיה עם סין יכול לשמש מודל לתעשיות נוספות"
- בסנט שובר שתיקה: "הפד צריך להוריד ריבית ב-1.5 נקודות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המסר של בסנט ברור: ממשל טראמפ הצליח להפוך את המכסים לנכס. האסטרטגיה של המו"מ שטראמפ נוהג בה, הצליחה לייצר לארה"ב הכנסות יש מאין. השאלה הגדולה היא האם זה ייפגע בצרכן האמריקאי. אנחנו רואים בדוחות שבינתיים הפגיעה היא קטנה, היקף הסחר אומנם יורד, אבל לא באופן דרמטי. השאלה איך זה יהיה ברבעון השלישי שבו יבואו לידי ביטוי מכסים בשיעור גבוה יותר - כ-15%. כנראה שיהיו חברות לא מעטות שיפגעו, כנראה שגם הצרכנים יפגעו כי חלק מהעליות מכסים יתגלגלו לצרכנים סופיים, אבל עד כה נראה שזו לא תהיה פגיעה קשה מדי.