וול סטריט
צילום: רוי שיינמן

האם שוק האג"ח בארה"ב חושש מהדבר הלא נכון?

הסיכון המרכזי למשקיעים הוא לא היקף החוב או הצעת התקציב של טראמפ, אלא מדיניות כאוטית שמשחקת באמון הגלובלי באג"ח האמריקאיות

אביחי טדסה | (4)
נושאים בכתבה אג"ח ארה"ב

הפחד מחוב הולך וגדל הפך בשנים האחרונות למעין רפלקס אוטומטי בשווקים. כל עלייה בגירעון, כל תוכנית תקציבית מנופחת, וכל ניסיון לרפורמה מסית, מלוּוים מיד בזינוק בתשואות ותחזיות עליית ריבית. אבל מה אם החשש הזה, לפחות בעידן הנוכחי, מכוון למקום הלא נכון?


הצעת התקציב החדשה של ממשל טראמפ היא דוגמה קלאסית למה שנהוג לקרוא לו "פצצת גירעון": הפחתות מס רחבות, הוצאות פדרליות גבוהות במיוחד, וחוב לאומי שכבר עבר את 37 טריליון הדולר. ובכל זאת, בשוק האג"ח שוררת תחושת המתנה, לא פאניקה. התשואות אמנם לא נמוכות, אבל גם לא מגיבות באלימות. הסיבה? כנראה שהמשקיעים מבינים שהבעיה הגדולה של התקציב החדש לא נמצאת בשורת הסיכום, אלא בכל מה שמסביב לה.


בעשורים קודמים, תוכנית תקציבית כל כך רדיקלית הייתה מגיעה לעולם כשהיא מגובה בחזון ארוך טווח, במערך מקצועי ובקונצנזוס פוליטי סביר. אבל כיום, התחושה היא שהממשל האמריקאי מאבד אחיזה בתהליך קבלת ההחלטות. הסכמי סחר נרקמים בבהילות, צווים מתהפכים בין לילה, והמדיניות הכלכלית מתנהלת כמו רשימת ציוצים, לא כמו אסטרטגיה.


זה יוצר מצב חדש ומדאיג, כשהכול משתנה במהירות קשה להעריך את העתיד. וכשקשה להעריך את העתיד, השוק לא מתמחר את החוב - אלא את הסיכון שהוא לא מבין מה יקרה מחר. החוב הפדרלי, כמו שהוא, כבר מגולם במידה מסוימת בתשואות. אבל המדיניות הלא צפויה, הרעש שמלווה כל הכרזה והמהירות שבה דברים מתהפכים, הם אלו שמערערים את התחזיות ומצמצמים את האמון.


בחודש האחרון, התשואה על אג"ח ל-10 שנים נעה בין 4.36% ל-4.51%, טווח תנועה מצומצם יחסית לתקופה של הצעות תקציב דרמטיות, הסלמה ביטחונית במזרח התיכון ואינפלציה שעדיין מסרבת לרדת לרמות היעד. גם אג"ח ל-30 שנה נשארו בטווח של 4.84%-5.04%. האם זו יציבות? לא בטוח. ייתכן שזו פשוט השקט שלפני הסערה.


השוק, כך נדמה, ממתין לאירוע מכונן - גל אינפלציה, הסלמה ביטחונית, או מהלך חד-צדדי נוסף של הממשל שיגרום למתיחות הזו להשתחרר. ובאותו רגע, התשואות עשויות לזנק לא בגלל הגירעון, אלא בגלל אובדן אמון במסגרות שמנהלות אותו. בתוך כל זה, חשוב להבין ששוק האג"ח לא מגיב רק לכלכלה, אלא לתחושת השליטה שמוקרנת מהמערכת. כשהבית הלבן מתנהל כאילו אין תהליך, אין עקביות ואין אופק ברור, גם ההבטחה שמגולמת באג"ח ממשלתיות מתחילה להיסדק. הן אולי עדיין ישולמו בזמן, אבל הערך הבסיסי שלהן כנכסים חסרי סיכון, נפגע.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 23/06/2025 22:15
    הגב לתגובה זו
    ומכל מיני סיבות זה מתעכב.ברגע שזה יקרה האגחים הדולריים יטוסו למעלהוכל רואי השחורות חאכלו את הלב למה הם מכרו בשיא הפאניקה שהם זרעו בעצמם.
  • 1.
    למה הכתב זורע פאניקה (ל"ת)
    אנונימי 23/06/2025 19:20
    הגב לתגובה זו
  • חמוצים (ל"ת)
    אנונימי 23/06/2025 20:17
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 23/06/2025 20:12
    הגב לתגובה זו
    במשך 15 שנה התשואות באגח הארוכות היו אפסיות. היום הן ב 5% תשואה.אם הכתב מדמיין 10% כמו לפני 40 שנה הוא כנראה טועה.
איצטדיון NEOM. קרדיט: רשתות חברתיותאיצטדיון NEOM. קרדיט: רשתות חברתיות

סעודיה חושפת את אצטדיון NEOM: מתקן הספורט התלוי הראשון בעולם

האצטדיון העתידני NEOM Stadium יתנשא לגובה של 350 מטר בלב עיר הענק האנכית "דה ליין", ויארח משחקים במסגרת מונדיאל 2034; המתקן יופעל כולו באנרגיה מתחדשת ויציע חוויית צפייה אווירית חסרת תקדים

רן קידר |
נושאים בכתבה סעודיה

סעודיה מציגה את אחד ממיזמי הספורט והאדריכלות הנועזים בעולם: NEOM Stadium, האצטדיון התלוי הראשון בהיסטוריה, שייבנה בגובה של כ-350 מטר מעל מדבר טאבוק ויהיה חלק מהעיר האנכית העתידנית The Line שבפרויקט הענק NEOM. האצטדיון, שיכלול כ-46 אלף מושבים ויפעל כולו באמצעות אנרגיה מתחדשת, צפוי להיחנך ב-2032 ולהיות אחד ממוקדי מונדיאל 2034, שבו תארח סעודיה משחקים עד לשלב רבע הגמר.

האצטדיון ייבנה כחלק ממערך אורבני אינטגרטיבי הכולל מערכות תחבורה אוטונומיות ומעליות מהירות, ויאפשר גישה ישירה למתחם האירוח והפנאי של העיר. המבנה יתוכנן כך שיאפשר צפייה פנורמית ייחודית בנוף המדברי והימי של אזור טאבוק, תוך עמידה בסטנדרטים סביבתיים מחמירים. לאחר סיום גביע העולם יהפוך האתר למרכז קבוע לאירועי ספורט, הופעות וירידים טכנולוגיים, חלק מחזון NEOM לעיר חכמה ופעילה לאורך כל השנה.


              הדמייה של "איצטדיון השמיים". קרדיט: רשתות חברתיות

הפרויקט הוא חלק מתוכנית רחבת היקף של סעודיה להקמת 11 מתקני ספורט חדשים לקראת המונדיאל, בהם אצטדיון המלך סלמן בריאד שיכלול 92,000 מושבים ויארח את משחק הפתיחה והגמר. פרויקטים נוספים יוקמו בג’דה, אל-חובאר ואבה, כולם בעיצוב חדשני ועם תשתיות מתקדמות לתחבורה, אנרגיה ותחזוקה חכמה.

הקונספט של The Line, עיר אנכית, ברוחב 200 מטר בלבד, אבל באורך 170 ק"מ ובגובה 500 מטר, נועד לבטל את הצורך בכבישים וברכבים פרטיים, ולרכז חיים עירוניים אנכיים סביב מערכות תחבורה ירוקות וממוחשבות. לפי התכנון, שלב הפיתוח הראשון של העיר (5 ק"מ מתוך 170) צפוי להסתיים עד 2030, כאשר האצטדיון יהווה אחד מעוגני הפיתוח המרכזיים של המיזם.

החזון האדריכלי נבנה בשיתוף משרדי העיצוב הבינלאומיים Gensler ו-Delugan Meissl , לצד חברות הנדסה כמו Mott MacDonald האחראית על התשתיות והקיימות. לפי מקורות רשמיים, הבנייה תחל בשנת 2027, כחלק מהאסטרטגיה המודולרית של NEOM המאפשרת הקמה בשלבים בני 800 מטר כל אחד.

ג'נסן הואנג ודונאלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיותג'נסן הואנג ודונאלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיות

אנבידיה עלתה אחרי הסגירה ל-5 טריליון דולר; מה מניע את העליות?

אחרי שהוסיפה במסחר 5%, מניית אנבידיה הוסיפה 2.6% במסחר שאחרי הסגירה ל-206.3 דולר - שווי של 5.05 טריליון דולר

אדיר בן עמי |

מניית אנבידיה זינקה אמש ב-5% על רקע השקעה של מיליארד דולר בנוקיה כשהסיפור הגדול הוא השיחות הצפויות בין טראמפ לשי ג'ינפינג. השיחות האלו ידונו גם בשבבים כשהגעה להסכם על המכסים כפי שהשוק מעריך, תוביל גם לעסקת שבבים. אנבידיה שמכירותיה בסין על רקע מלחמת הסחר ומלחמת השבבים הם אפס, עשויה לחזור לסין ואלו חדשות טובות. 

חדשות שהקפיצו את החברה לשווי של 4.9 טריליון והמשיכו להזניק אותה לאחר המסחר ב-2.6% לשווי שעולה על 5 טריליון דולר. אנבידיה היתה הראשונה שחצתה את רף ה-4 טריליון דולר והראשונה שחצתה את רך ה-5 טריליון. יש אנליסטים שמצפים ל-6 וגם ל-7 טריליון דולר. 

אחרי המסחר התייחס מנכ"ל אנבידיה למירוץ ה-AI העולמי הוא הסביר כי נותרה לאנבידיה אפשרות מוגבלת לייצא שבבי AI מסוימים לסין, אך לדבריו הרשויות בבייג'ינג דוחקות בחברות מקומיות להתרחק מהמוצרים הללו. "הם מבקשים להיות שוק פתוח, אבל מתנהגים כאילו הם רוצים להיות פתוחים באופן סלקטיבי", אמר, והוסיף כי נתח השוק של אנבידיה בסין ירד מ-95% כמעט לאפס.

הואנג אמר בעבר כי הגבלות הייצוא על שבבים בכלל ושבבי אנבידיה בפרט יוצרים מוטיבציה גדולה לסינים לפתח בעצמם שבבי AI. לדבריו הסינים מתקדמים יפה והפער הטכנולוגי מצטמצם. דווקא אספקת שבבים היתה גורמת לסינים שלא להיות עם מוטיבציית יתר להצליח בפיתוח השבבים במירוץ ה-AI. הוא גם הדגיש כי זו לא רק מלחמה על שבבים אלא גם על מפתחים.

לדבריו הגבלות של ממשל ארה"ב על ייצוא שבבים לצד הגבלות נוספות על מדינות, הובילו חברות ומפתחים להעדיף פלטפורמות סיניות - "מדיניות שגורמת לכך שארה"ב תאבד את מחצית מהמפתחים בעולם - לא מועילה בטווח הארוך", אמר הואנג בכנס שנערך בוושינגטון. הואנג הבהיר כי כדי לשמור על היתרון הטכנולוגי של ארה"ב, יש צורך ב"תחכום, איזון וחשיבה ארוכת טווח",  ולא במדיניות חד-צדדית שמדירה שווקים או מפתחים בינלאומיים.