האם שוק האג"ח בארה"ב חושש מהדבר הלא נכון?
הסיכון המרכזי למשקיעים הוא לא היקף החוב או הצעת התקציב של טראמפ, אלא מדיניות כאוטית שמשחקת באמון הגלובלי באג"ח האמריקאיות
הפחד מחוב הולך וגדל הפך בשנים האחרונות למעין רפלקס אוטומטי בשווקים. כל עלייה בגירעון, כל תוכנית תקציבית מנופחת, וכל ניסיון לרפורמה מסית, מלוּוים מיד בזינוק בתשואות ותחזיות עליית ריבית. אבל מה אם החשש הזה, לפחות בעידן הנוכחי, מכוון למקום הלא נכון?
הצעת התקציב החדשה של ממשל טראמפ היא דוגמה קלאסית למה שנהוג לקרוא לו "פצצת גירעון": הפחתות מס רחבות, הוצאות פדרליות גבוהות במיוחד, וחוב לאומי שכבר עבר את 37 טריליון הדולר. ובכל זאת, בשוק האג"ח שוררת תחושת המתנה, לא פאניקה.
התשואות אמנם לא נמוכות, אבל גם לא מגיבות באלימות. הסיבה? כנראה שהמשקיעים מבינים שהבעיה הגדולה של התקציב החדש לא נמצאת בשורת הסיכום, אלא בכל מה שמסביב לה.
בעשורים קודמים, תוכנית תקציבית כל כך רדיקלית הייתה מגיעה לעולם כשהיא מגובה
בחזון ארוך טווח, במערך מקצועי ובקונצנזוס פוליטי סביר. אבל כיום, התחושה היא שהממשל האמריקאי מאבד אחיזה בתהליך קבלת ההחלטות. הסכמי סחר נרקמים בבהילות, צווים מתהפכים בין לילה, והמדיניות הכלכלית מתנהלת כמו רשימת ציוצים, לא כמו אסטרטגיה.
זה יוצר מצב חדש ומדאיג, כשהכול משתנה במהירות קשה להעריך את העתיד. וכשקשה להעריך את העתיד, השוק לא מתמחר את החוב - אלא את הסיכון שהוא לא מבין מה יקרה מחר. החוב הפדרלי, כמו שהוא, כבר מגולם במידה מסוימת בתשואות. אבל המדיניות הלא צפויה, הרעש שמלווה כל הכרזה
והמהירות שבה דברים מתהפכים, הם אלו שמערערים את התחזיות ומצמצמים את האמון.
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחודש האחרון, התשואה על אג"ח ל-10 שנים נעה בין 4.36% ל-4.51%, טווח תנועה מצומצם יחסית לתקופה של הצעות תקציב דרמטיות, הסלמה ביטחונית במזרח התיכון ואינפלציה
שעדיין מסרבת לרדת לרמות היעד. גם אג"ח ל-30 שנה נשארו בטווח של 4.84%-5.04%. האם זו יציבות? לא בטוח. ייתכן שזו פשוט השקט שלפני הסערה.
השוק, כך נדמה, ממתין לאירוע מכונן - גל אינפלציה, הסלמה ביטחונית, או מהלך חד-צדדי נוסף של הממשל שיגרום
למתיחות הזו להשתחרר. ובאותו רגע, התשואות עשויות לזנק לא בגלל הגירעון, אלא בגלל אובדן אמון במסגרות שמנהלות אותו. בתוך כל זה, חשוב להבין ששוק האג"ח לא מגיב רק לכלכלה, אלא לתחושת השליטה שמוקרנת מהמערכת. כשהבית הלבן מתנהל כאילו אין תהליך, אין עקביות ואין אופק
ברור, גם ההבטחה שמגולמת באג"ח ממשלתיות מתחילה להיסדק. הן אולי עדיין ישולמו בזמן, אבל הערך הבסיסי שלהן כנכסים חסרי סיכון, נפגע.
- 2.אנונימי 23/06/2025 22:15הגב לתגובה זוומכל מיני סיבות זה מתעכב.ברגע שזה יקרה האגחים הדולריים יטוסו למעלהוכל רואי השחורות חאכלו את הלב למה הם מכרו בשיא הפאניקה שהם זרעו בעצמם.
- 1.למה הכתב זורע פאניקה (ל"ת)אנונימי 23/06/2025 19:20הגב לתגובה זו
- חמוצים (ל"ת)אנונימי 23/06/2025 20:17הגב לתגובה זו
- אנונימי 23/06/2025 20:12הגב לתגובה זובמשך 15 שנה התשואות באגח הארוכות היו אפסיות. היום הן ב 5% תשואה.אם הכתב מדמיין 10% כמו לפני 40 שנה הוא כנראה טועה.
.jpg)
שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות
שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%
שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.
מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.
אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.
ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.
- "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
- המתיחות בין ארה"ב לסין משפיעה על שוק הסחורות והקדמה הטכנולוגית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים
בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.
2025 בשווקיםסיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים
במשך שנת 2025 נרשמו זעזועים רבים בשווקים, חלקם קשורים ישירות לכלכלה, חלקם פחות, החל מ"יום השחרור, ועד השבתת המשקל - כל אחד מהם מספיק כדי לגרום לשוק דובי משמעותי, אבל למרות הכל וול סטריט רושמת שנה נוספת, שלישית ברציפות, של עליות חדות; וגם - מה מצפה בשנת 2026?
השנה הסוערת שהסתיימה בעליות דו ספרתיות
הגיע העת לסכם את שנת 2025, שנה סוערת למדי שהושפעה מהרבה מאד גורמים לאו דווקא כלכליים. סך הכל וול סטריט הפגינה חוסן אל מול זעזועים רבים, החל ממלחמת הסחר באפריל, דרך השבתת הממשל הארוכה ביותר בהיסטוריה, אינפלציה דביקה באזור ה-3% ועד לחששות מפני התפוצצות בועת הבינה המלאכותית, במידה ואכן מדובר בבועה. מי זוכר כבר את ה"איום" של "דיפסיק" הסיני שהפיל את השווקים לכמה שבועות ונעלם כלא היה בתוך השנה רבת האירועים. סך הכל, למרות הכל, מדד ה-SP500 מסיים שנה שלישית רצופה עם עליות נאות שמסתכמות בכ-17% נכון לשעת כתיבת שורות אלו, ואילו הנאסד"ק עם שנה נוספת של יותר מ-20%. הדאו לא מפגר הרבה מאחור עם כ-14%. שלא כרגיל, השווקים הבנלאומיים הציגו תשואות טובות אף יותר, עם 22% בדאקס, 21% בפוטסי הבריטי, 26% בניקיי ו-29% בהאנג סנג. אילו האירועים המרכזיים שהשפיעו על השווקים בשנה החולפת.
ינואר: דיפסיק והנפילה של אנבידיה – בועת הבינה המלאכותית
בינואר 2025 חווה שוק השבבים את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר שלו. חברת הסטארט-אפ הסינית DeepSeek הכריזה על פיתוח מודל R1 בעלות מזערית יחסית למודלים המערביים, תוך שימוש בשבבים סיניים פחות חזקים. ההכרזה הזו זעזעה את הנחת היסוד של וול-סטריט לפיה יש צורך בחומרה יקרה של אנבידיה כדי להשיג ביצועים ברמה גבוהה. ב-27 בינואר 2025 רשמה אנבידיה הפסד של כ-589 מיליארד דולר בשווי השוק ביום אחד – הירידה היומית הגדולה בהיסטוריה עבור חברה בודדת. למרות זאת, החברה הצליחה להתאושש במהלך השנה ולהגיע לשווי של 5 טריליון דולר, כשהיא נתמכת בביקוש בלתי פוסק מצד ענקיות הענן. התעוררו ספקות ביחס לשאלה האם החברה הסינית אכן פתחה מודל בעלות כזו, אם אכן לא היה שימוש בשבבים של אנבידיה בצורה כזו או אחרת ועוד. בסופו של דבר, השוק גם התחיל להבין שמלבד "אימון המודל" יש גם את ה"שימוש במודל" שדורש לא פחות ואולי אף יותר כוח מחשוב, והביא להוצאות עתק על בניית תשתיות מחשוב שיאפשרו את השימוש ההולך וגובר בבינה המלאכותית. יחד עם זאת ההתגברות על האנקדוטה של דיפסיק לא חיסלה את החששות סביב "בועת הבינה המלאכותית", חשש שחזר לכותרות פעם אחר פעם במהלך השנה מסיבות שונות. החברות הגדולות ממשיכות להוציא הוצאות עתק על בניית תשתיות יקרות, כשההכנסות, לפחות לבינתיים, לא מצדיקות את ההוצאות. חשש מיוחד מעוררת חלוצת הבינה המלאכותית חברת OpneAI שחותמת על חוזים בשווי מאות מיליארדי דולרים, כשלא ברור האם ואיך תוכל לעמוד בהם, ועוד כמה זמן היתרון התחרותי שהשיגה לעצמה יחזיק מעמד מול התחרות הקשה מול גוגל, גרוק של אלון מאסק ומודלים אחרים. חברות רבות כמו אורקל מסתמכות על החוזים הללו, ובכך אופןאיאיי הופכת לסיכון מערכתי.
אפריל: זעזוע "יום השחרור"
חודש אפריל 2025 ייזכר כאחד החודשים התנודתיים ביותר בהיסטוריה של הבורסה לניירות ערך בניור יורק. הכרזת הנשיא על מכסים רחבי היקף ב-3 באפריל הובילה לצניחה של 6% ביום העוקב ועוד כמה ימים של ירידות חדות. כבר ב-9 באפריל טראמפ "גילה גמישות" או יש שיאמרו "התקפל" לנוכח שברים מהותיים בשוק האג"ח הממשלתי, והזניק את המדדים בחזרה. בסופו של דבר השוק החזיר את כל הירידות של אפריל עד מהרה וכבש שיאים חדשים בהמשך השנה, האחרון שבהם נכון לעכשיו ב-11 בדצמבר. האם המכסים אכן "ישברו" את הכלכלה האמריקאית? הנתונים שמצטברים בינתיים לא מצדיקים את הפאניקה של אפריל. נראה שלמכסים השפעה מוגבלת בלבד על האינפלציה אם בכלל, כפי שטען שר האוצר סקוט בסנט כל הזמן.
- שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
- שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ספטמבר: מחזור הורדת הריבית השנוי במחלוקת
לאחר כמעט שנה שלמה שהפד' חיכה לראות איך מגיבים המכסים, ומה השפעת מדיניות ממשל טראמפ על הריבית, בספטמבר סוף סוף החל הבנק המרכזי במחזור חדש של הורדת ריבית. סך הכל ביצע הפד' שלוש הפחתות ריבית רצופות של 0.25%, אך עשה זאת תוך ויכוח עז וחילוקי דעות חסרי תקדים. ההחלטה האחרונה הייתה שנויה במחלוקת במיוחד עם שלושה מתנגדים, לראשונה מאז ספטמבר 2019. חילוקי הדעות טבעיים לנוכח המצב הכלכלי המורכב: חולשה מתגברת בשוק העבודה מצד אחד, ואינפלציה דביקה מצד שני. הסיטואציה הזו מעמידה את הפד' בין הפטיש לסדן, כשמצד אחד האינפלציה הגבוהה דורשת השארת ריבית מגבילה ומצד שני החולשה בשוק העבודה דורשת תמריצים מוניטריים בדמות הורדת ריבית.
