רובינהוד ואפלובין נופלות - נשארו מחוץ ל-S&P 500
למרות עמידה בקריטריונים הטכניים וציפיות גבוהות מצד אנליסטים שכינו אותן 'מועמדות מובילות', שתי החברות נותרו מחוץ למועדון של 500 החברות הגדולות באמריקה - המניות נפלו ב-4%-5% לאחר שטיפסו בשבוע שעבר על רקע הספקולציות
הציפיות הגבוהות שריחפו מעל לחברות הטכנולוגיה המובילות התנפצו כאשר S&P Dow Jones Indices הודיעה על החלטתה להשאיר את מדד S&P 500 ללא שינוי באיזון הרבעוני. ההכרזה הותירה שתי חברות בעלות פרופיל גבוה - פלטפורמת המסחר המקוונת רובינהוד Robinhood -3.14% ואפלוביןAppLovin -6.46% , חברת טכנולוגיית הפרסום - מחוץ למועדון של 500 החברות הגדולות ביותר באמריקה.
ההחלטה של S&P הובילה לנפילות במניות שתי החברות כבר בפתיחת המסחר ביום שני. מניית רובינהוד נופלת ב-5%, בעוד אפלובין מאבדת 4%. האירוניה היא ששתי המניות עלו בחדות בשבוע שקדם להודעה על רקע ספקולציות שהן עומדות להתקבל למדד היוקרתי.
השבוע שקדם להודעה היה מלא בציפיות ותקווה עבור שתי החברות. מניית רובינהוד טיפסה ב-13% במהלך השבוע, כולל עלייה של 3.3% ביום שישי בלבד, בעוד אפלובין זכתה לעלייה של 6.3%. הספקולציות התבססו על ניתוחים של בתי השקעה מובילים שזיהו בשתי החברות מועמדות ראויות להצטרפות למדד.
בנק אוף אמריקה כינה את רובינהוד "מועמדת מובילה" להצטרפות למדד במהלך האיזון הגדול של יוני. הציפיות הללו לא היו חסרות בסיס, שכן שתי החברות עומדות ברוב הקריטריונים הבסיסיים של המדד. הקריטריונים להצטרפות למדד S&P 500 כוללים שווי שוק של לפחות 20.5 מיליארד דולר ורווחיות הן בארבעת הרבעונים האחרונים ביחד והן ברבעון האחרון בנפרד. עם זאת, ההחלטה הסופית נתונה לשיקול דעתם של מומחי S&P Dow Jones Indices, מה שהותיר מקום לאכזבה גם עבור חברות העומדות בכל הדרישות הטכניות.
- רובינהוד מרחיבה את פעילות שווקי החיזויים ומשיקה זירת נגזרים חדשה
- רובינהוד מזנקת לשיא כל הזמנים בעזרת שילוב של בנקאות יוקרה והימורי פוטבול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רובינהוד
רובינהוד מרקטס, הפלטפורמה שמהפכה את עולם המסחר המקוון, חוותה השנה עלייה מרשימה לאחר שנים של מאבק בדימוי הציבורי. המניה זינקה בכמעט 90% מתחילת השנה והגיעה לשיא חדש בשבוע שעבר, על רקע התאוששות בשוקי המניות והקריפטו. הצמיחה המרשימה הזו הביאה את החברה לרדאר של מנתחי S&P כמועמדת חמה להצטרפות למדד.
החברה נאבקת כבר שנים להשיב את האמון הציבורי לאחר המחלוקות שליוו את שיגעון גיימסטופ ב-2021. במהלך אותה תקופה סוערת, רובינהוד נאלצה להגביל זמנית את המסחר במניות מסוימות, מה שגרר עליה ביקורת חריפה וחקירות רגולטוריות. נפילת בורסת הקריפטו FTX החמירה את המצב ויצרה גל מכירות בנכסים דיגיטליים.
העלייה בביצועי החברה השנה שיקפה התאוששות כללית בשוקי הפיננסים והקריפטו, תחומים שבהם רובינהוד מחזיקה בעמדות חזקות. הפלטפורמה המשיכה למשוך משקיעים צעירים ולחדש בתחום השירותים הפיננסיים, מה שחיזק את עמדתה כמובילה בדמוקרטיזציה של המסחר.
- לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
- תאושר? עסקת נטפליקס-וורנר בעיניים תחרותיות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
אולם האכזבה מהאי-הכללה במדד עלולה להשפיע על המומנטום החיובי שהחברה רכשה. אם נשווה לקוינבייס, שזכתה להיכנס למדד בחודש שעבר וראתה
את מניותיה מזנקות ב-24% ביום המסחר הבא, אפשר להבין את הפוטנציאל העצום שאיבדה רובינהוד לפחות בטווח הקצר.
אפלובין
אפלובין, חברת טכנולוגיית הפרסום המתמחה בקידום אפליקציות מובייל, מציגה סיפור הצלחה מרשים שהפך אותה למועמדת אטרקטיבית למדד S&P 500. המניה זינקה ב-410% במהלך השנה האחרונה והחברה שומרת על מרווח רווח גולמי מרשים של 77.72%, נתונים שמעמידים אותה בקטגוריה של חברות הטכנולוגיה המובילות.
מורגן סטנלי העלתה השבוע את מחיר היעד עבור אפלובין ל-460 דולר מהיעד קודם של 420 דולר, תוך שמירה על דירוג "Overweight". ההחלטה מבוססת על תוכנית החברה למכור את מגזר האפליקציות שלה ולהתמקד בפעילות הפרסום הליבתית, מהלך שצפוי לשפר את הערך לבעלי המניות.
האנליסטים הסבירו כי "על ידי הפניית משאבים למגזר הפרסום הרווחי יותר, אנו מאמינים שאפלובין תהיה בעלת ערך גבוה יותר כשתסיר את חטיבת המשחקים שלה". בהתאם לכך, בתי השקעה נוספים מביעים אופטימיות רבה - BTIG העלתה את מחיר היעד ל-480 דולר בעוד ש-Cannonball Research קבעה יעד שאפתני של 620 דולר.
האכזבה מהאי-הכללה במדד S&P 500 מגיעה על רקע הצלחה עסקית מתמשכת ותחזיות אופטימיות. אופנהיימר חזרה על דירוג "ביצועי יתר" והביעה ביטחון מוגבר בתחזית הצמיחה של החברה, בעוד ג'פריס שומרת על המלצת "קנייה" עם מחיר יעד 530 דולר.
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
