סקוט בסנט
צילום: רשתות חברתיות

התוכנית של שר האוצר האמריקאי: "3-3-3"; מה זה ואיך זה ישפיע על השווקים?

סקוט בסנט, שר האוצר הנכנס מתמקד בהורדת הריבית לטווח של 10 שנים, איך הוא ישפר את הצמיחה ויוריד את הגירעון; ועל הקשר בין התוכנית למחירי הנפט?

עמית בר | (5)


שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט מציע פתרונות חדשים להתמודדות עם החוב הלאומי של ארה"ב, תוך מיקוד בריבית על האג"ח ל-10 שנים. המהלכים שהוא שוקל כוללים הורדת ריביות, עידוד צמיחה כלכלית, וצמצום הוצאות ממשלתיות, אך יש הסבורים שמדובר באתגר מורכב וגדול במיוחד והתוכנית של בסנט מיועדת לכישלון.

הכיוון החדש של בסנט: פחות ריבית, יותר צמיחה

שר האוצר סקוט בסנט הצהיר כי הממשל שואף להוריד את התשואה על אג"ח ל-10 שנים, מהלך שמטרתו להוזיל את עלויות המימון של החוב הלאומי. "המטרה היא להוריד את עלויות הריבית ולייצר צמיחה כלכלית יציבה יותר", אמר בסנט בראיון לבלומברג.

המהלך כולל את תכנית "3-3-3" שמתמקדת בשלושה יעדים: צמיחה של 3% בתמ"ג, צמצום הגירעון ל-3% מהתמ"ג, והגדלת תפוקת הנפט בארה"ב ב-3 מיליון חביות ביום. המטרה היא להוזיל את מחירי האנרגיה, מה שיכול להוריד את הציפיות לאינפלציה ולתמוך בירידת התשואות על אג"ח ממשלתיות.

האם זה יעבוד?

למרות הכוונות הברורות, כלכלנים רבים טוענים שהשפעת הממשלה על ריביות ארוכות טווח מוגבלת. לטענת הכלכלנים, השוק קובע את הריביות, ולא הממשלה, כאשר המאמצים להוריד את הריביות תלויים בציפיות האינפלציה ובביקוש להשקעות סולידיות.

היסטורית, ארה"ב השתמשה ב"דיכוי פיננסי" כדי לשלוט בריביות, כמו בתקופת מלחמת העולם השנייה, כאשר הוחלט להגביל את התשואה על אג"ח ל-2.5%. עם זאת, כיום מדובר בסביבה כלכלית שונה לחלוטין. לא ניתן באמת לדכא את הריבית באופן מלאכותי לאורך זמן ממושך. 


בכל מקרה, בסנט נחוש לטפל בריביות לטווח ארוך כשהסיבה המרכזית היא להפחית את הריבית על החוב האמריקאי הענק. אם זה יעבוד יש לזה השלכה שהמשקיעים צריכים לקחת בחשבון. ככל שהריבית נמוכה יותר כך האלטרנטיבה - השקעה במניות הופכת למעניינת יותר.

אם בסנט יצליח להוריד את הריבית לטווח ארוך הרי שהשקעה במניות עשויה להיות אטרקטיבית יותר. עם זאת, חשוב להבין שההתמודדות עם הטווח הארוך נובעת מחוסר היכולת להשפיע על הריבית לטווח קצר שם הפד' וג'רום פאוול בעצם קובעים את הריבית ושם על רקע החששות מעלייה באינפלציה קשה לראות הרודת ריבית בקרוב.

קיראו עוד ב"גלובל"

מעבר לכך, תרחיש בו הריבית של הפד' לא יורדת, אך הריבית לטווח ארוך יורדת גם בגלל הממשל, היא לא טבעית ולכן לא ברור עד כמה היא תחזיק מעמד ועד כמה היא תשנה את שיווי המשקל בים השקעה באג"ח להשקעה במניות.




שאלות ותשובות על החוב האמריקאי ותכנית בסנט

מה הבעיה עם החוב הלאומי של ארה"ב?

החוב הלאומי האמריקאי חצה את רף ה-34 טריליון דולר, כאשר הוצאות הריבית עליו כבר עולות על תקציב הביטחון והבריאות. העלייה בריביות הופכת את החוב ליקר יותר ומכבידה על התקציב.

למה חשוב להוריד את הריבית על אג"ח ל-10 שנים?

ריבית זו משפיעה על כל תחום הכלכלה - ממשכנתאות ועד לאג"ח קונצרניות. הורדתה יכולה להוזיל עלויות מימון, לעודד השקעות ולתמוך בצמיחה.

האם תכנית "3-3-3" תצליח?

נראה שהתכנית שאפתנית, אך הצלחתה תלויה בגורמים חיצוניים כמו מצב השווקים העולמיים ומחירי האנרגיה. בנוסף, יש ספק אם ניתן להעלות את תפוקת הנפט במידה כה משמעותית.

מה זה "דיכוי פיננסי"?

זהו מצב שבו הממשלה מפעילה אמצעים להוריד ריביות באופן מלאכותי, למשל על ידי רגולציה או רכישות מאסיביות של אג"ח ממשלתיות. מדובר בכלי ששימש בעבר, אך קשה ליישם אותו בעידן המודרני.

איך זה משפיע על הכלכלה העולמית?

ריבית נמוכה באג"ח האמריקאי משפיעה על כלכלות רבות בעולם, שכן מדובר במדד גלובלי. אם ארה"ב תצליח להוריד את הריבית, זה יכול להקל על מדינות אחרות להוזיל מימון ולהמריץ השקעות.

מה הסיכונים במהלך הזה?

הסיכון העיקרי הוא שהמהלך לא יצליח, מה שיוביל לעלייה חדה בהוצאות הריבית של הממשלה ולהחרפת המשבר התקציבי. בנוסף, ניסיון לשלוט בריביות עלול לפגוע באמון המשקיעים.



תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אנונימי 14/03/2025 10:54
    הגב לתגובה זו
    והם בשנייה הרסו הכל!
  • 3.
    מזכיר את הכלכלה הנכונה של יורם ארידור וההמצאה של מרידור (ל"ת)
    אברה קדברה 07/02/2025 17:59
    הגב לתגובה זו
  • ואת הדלת של טרילדור (ל"ת)
    אנונימי 07/02/2025 18:18
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כלכלן 07/02/2025 13:00
    הגב לתגובה זו
    ממשל טראמפ חושב מחוץ לקופסה כל הכבוד
  • 1.
    החיים 07/02/2025 12:13
    הגב לתגובה זו
    השיטהלצאת בהצהרה לתקשורתתכלס הממשלה בארהב עושה בדיוק ההפךהורדת מיסים בעיקר על עשירים עידוד צריכהטיפוח בועת הנדלןויצירת מעמד עני ורחב של עבדים בארהב שישרתו את האליטהעד שהמצב יתפוצץ חברתית או כלכלית
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

טראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AIטראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AI

טראמפ מבטיח "דיבידנד מכסים" של 2,000 דולר לכל אמריקאי

בציוץ ברשת החברתית שלו טראמפ מציג יוזמה לחלק "דיבידנד מכסים" של עד 2,000 דולר לאזרח, שימומן מההכנסות המיסוי על יבוא; את המתנגדים לתכנית טראמפ מכנה "טיפשים"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טראמפ

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, פרסם פוסט חריג ברשת Truth Social, שבו הוא מגן על מדיניות המכסים האגרסיבית שלו וכינה את מתנגדיה "טיפשים". לדבריו, מדיניות זו חיזקה את הכלכלה האמריקאית, הפכה את ארצות הברית ל"מדינה העשירה והמכובדת ביותר בעולם" והביאה לשווקים פיננסיים בשיא של כל הזמנים.

"אנשים שמתנגדים למכסים הם שוטים!", כתב טראמפ, כשהוא מייחס את מצבה הכלכלי של ארצות הברית להטלת המכסים על יבוא. הוא טען כי ארצו נהנית כיום מ"אינפלציה כמעט אפסית" ומ"שוק מניות בשיא היסטורי", והוסיף כי תוכניות הפנסיה האמריקאיות (401(k)) נמצאות ברמות הגבוהות ביותר אי פעם.

טראמפ הוסיף כי הכנסות המדינה ממסים על יבוא עומדות על "טריליוני דולרים", שלדבריו יסייעו להתחיל לצמצם את החוב הלאומי, העומד כיום על כ-37 טריליון דולר. לדבריו, המדיניות מביאה לראשונה מזה שנים לזרימת הכנסות ישירה לקופת המדינה ממדינות זרות, במקום הסתמכות על חוב או גירעון.

דבריו מגיעים על רקע המשך הוויכוח הציבורי סביב מדיניות המכסים התמוכים רואים במכסים כלי לשיקום התעשייה האמריקאית ולחיזוק עצמאותה הכלכלית, בעוד כלכלנים מזהירים כי מדובר בצעד שמעלה את יוקר המחיה ומכביד על הצרכן המקומי.

לצד ההתבטאויות התקיפות, טראמפ ממשיך לרמוז כי בכוונתו להשתמש בהכנסות מהמכסים למימון תשלומים ישירים לציבור מהלך שכינה בעבר "דיבידנד מכסים" של עד 2,000 דולר לאזרח אבל בשלב זה מדובר ברעיון בלבד שטרם עוגן בתוכנית כלכלית רשמית.


הציוץ שפרסם הנשיא טראמפ ברשת  Truth Social