גוש האירו ברגעי הכרעה - והמטבע משמש כברומטר

הנפילות באירו מסמלות את החשש שההתנגדות של הצרפתים, וייתכן שגם של ההולנדים, תוביל לעצירת תהליך ההתאחדות של המדינות באיחוד. ארה"ב שבחשה מהצד - תקטוף שוב את הפירות
חזי שטרנליכט |

האיחוד האירופאי ספג חבטה משמעותית מצידו של העם הצרפתי השבוע. ההצבעה השלילית (55%) נגד אשרור חוקה של האיחוד האירופאי בצרפת התחילה לייצר סחף. ההולנדים מצביעים היום והצפי הוא למשאל עם שלילי נוסף (תחזית להתנגדות בכ-60%). האיחוד האירופאי נלחם על תדמיתו צביונו והשווקים הגלובליים לא מחכים ומצביעים בארנק - ביומיים האחרונים מטבע האירו, שמסמל יותר מכל את רעיון האחדות הזאת, קורס.

הנשיא שיראק מיהר למנות את דומיניק דה ווילפאן, מגדולי המתנגדים למלחמה האמריקנית בעיראק בעבר בעת כהונתו כשר החוץ הצרפתי, לתפקיד ראש הממשלה. יש במהלך איתות לניסיון לדחוף את אירופה להבעת עמדה עוד יותר מסתייגת מארה"ב. אך היא האחרונה לא נותרה חייבת. בעבר התבטאו בכירי הממשל האמריקני כי יש "אירופה חדשה" (שר ההגנה, ראמספלד). הכוונה שלהם היתה למזרח אירופה שהיתה יותר מוטה לטובת ארה"ב בעתות המלחמה.

בין אם מדובר בבחישה של האמריקנים בקלחת האירופאית שעשויה לעזור בהתפוררות הגוש והכוונות להתאחדות שלו, חשוב יהיה לעקוב אחרי מידת ההשפעה של האירועים על מטבע האירו. בתוך פחות משבוע הוא איבד מעל 2% מערכו, שבר את קו ה-1.25 אירו לדולר, הגיע לרמות של 1.2256 אירו לדולר כעת. שלילה על ידי האירופאים של רעיון החוקה - עשוייה לסמל לו מסע תלול עוד יותר דרומה.

המערב אירופאים נהנו פחות מהצמיחה הגלובלית בשנתיים האחרונות. גם כאן ישנן השלכות של המלחמה בעיראק. האמריקאים עשו כל שביכולתם שהדולר ייחלש בכדי לחזק את הייצוא של ארה"ב (מה שלא כל כך פעל לטובה, אם זוכרים את היקפי הגרעונות העצומים של ארה"ב שממשיכים לגדול). אבל האירופאים היו אילו שסבלו במיוחד משום שהמטבע המאוחד שלהם הלך והתייקר ביחס לדולר.

האם המהלך שביצע העם הצרפתי הוא עצירה בתהליך האיחוד? נראה מהדווחים בתקשורת כי המערב אירופאים לא אוהבים את רעיון ה"בריחה של מרכז הכובד". הצמד גרמניה-צרפת, אוהב להכריע בעניינים. אלא שהכלכלות הללו ממשיכות להתנדנד בצמיחה איטית, סטגפלציונית כמעט, תוך שיעורי אבטלה גבוהים למדי. כלכלות הרווחה הללו אינן צעירות וחצופות כמו המזרח אירופאיות.

השבוע מדווחים בתקשורת האירופאית כי האירופאיות החדשות (מדינות המזרח) פונות למודל הכלכלה האנגלו-סקסית, לפי הציר האמריקני, כלומר - פחות רווחה ויותר תחרות. כך ששוב, ארה"ב היא זאת שקוטפת בשקט את הפירות כשהאירופאים מתחילים לריב.

ייתכן כי תהליך ההתאחדות של האירופאים שהוא בין היתר גם תוצרה של תוכנית מרשל מתום מלחמת העולם השנייה, גורר אליו בעיות פליטים, בעיית גבולות לא ברורים, ומעורר את שאלת הלאומיות לאט לאט.

הצרפתים, ואולי גם ההולנדים, בוחרים השבוע לשים מקלות בגלגלי תהליך האיחוד, ואם התככים יחלו להווצר, האירו יהיה הראשון להגיב לכך. בינתיים נראה כי המטבע מסתמן כברמוטר לרעיון האחדות של האירופאים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור נוסע באיילון עם רכב פתוח, נוצר באמצעות AIבחור נוסע באיילון עם רכב פתוח, נוצר באמצעות AI

מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם

האם אתם יותר מהממוצע, או מתחת לממוצע?  

מנדי הניג |

דוח של בנק ישראל שפורסם בשבוע שעבר על ההתחייבויות של הציבור הישראלי נותן לנו נתונים מעניינים. רוב ההתחייבויות שלנו הן למשכנתאות, סדר גודל של 620 מיליארד שקל, ועם חובות נוספים אנחנו בחוב כולל של כ-880 מיליארד שקל. בואו נניח שהדוח לא כולל את כל החובות כי יש גם הלוואות משפחתיות ונוספות. נניח שהחוב הכולל של הציבור הוא טריליון שקל.

טריליון שקל נשמע הרבה מאוד, אבל כשמחלקים את זה לנפש - 10 מיליון איש , מקבלים שהחוב לכל אדם הוא כ-100 אלף שקל. אם נתייחס למשפחה עם 2 ילדים נקבל שיש לה חוב של 400 אלף שקל. זה ממוצע וכמו שאתם יודעים, ממוצע זה עניין בעייתי. לדוגמה - זוג צעיר שלוקח משכנתא בהיקף של 1-1.5 מיליון שקל ואפילו יותר, עמוס בחובות - הרבה יותר מהממוצע. מצד שני, יש משפחות רבות אחרי 20-30 שנה של משכנתא שאין להם חוב גדול. 

למשפחה ממוצעת יש חוב של 400 אלף שקל, וזה הגיוני כי משפחה ממוצעת היא לא זוג צעיר והיא גם לא סוג בפנסיה, היא זוג בגילאי 45-50 בערך, ובמצב כזה המשכנתא כבר נמוכה, היא בישורת האחרונה שלה, אצל חלק כבר נסגרה. 

התחלנו בחוב, אבל יש לנו יותר נכסים. יש דירה, רכב ויש נכסים פיננסים. נתחיל בדירה - דירה ממוצעת בישראל שווה כ-2.3 מיליון שקל. אנחנו מתייחסים כאן לממוצע, אז זו הדירה שיש למשפחה שהגדרנו - 4 נפשות (2 ילדים) וחוב של 400 אלף שקל. הדירה בניכוי החוב שרובו משכנתא - כ-1.9 מיליון שקל. 

יש גם רכבים. מסתבר שזה לא משמעותי להון הכולל. יש מעל 4 מיליון רכבים, שזה בממוצע 0.4 רכב לאיש, למשפחה כ-1.6 רכבים. נניח שמדובר ברכבים עם וותק של 6-7 שנות וותק ונניח בשמרנות שיש עליהם עוד חוב, נקבל אולי 100 אלף שקל שווי נטו של רכבים. אנחנו בסיכום ביניים של 2 מיליון שקל - הון ממוצע למשפחה בלי הנכסים הפיננסים. וכאן מגיעה ההפתעה הגדולה.

ה-"שישייה" שעלתה לכיתה א'. קרדיט: משרד החינוךה-"שישייה" שעלתה לכיתה א'. קרדיט: משרד החינוך

"רוצה שאעשה גם שיעורי בית בחשבון?" - האם ה-AI מרסקת את מערכת החינוך?

רן קידר |
נושאים בכתבה חינוך AI

לפני כשלושה שבועות נפתחה שנת הלימודים בישראל, ולקראת האירוע המרגש, פירסם משרד החינוך תמונה שמברכת את עלייתם של שישה אחים לכיתה א'. הפרסום היה בבדיחות הדעת, תוך שימוש בתמונה שנוצרה על ידי AI והוא התקבל בביקורת רבה והמחיש ניתוק בין הבעיות הרבות שמערכת החינוך סובלת מהן ובין הנסיון ליצירת תדמית משעשעת. 

בישראל יש משבר כח אדם רציני במערכת החינוך, אבל זהו עניין מקומי. ניתן גם לומר שניהול תקציבי העתק של משרד החינוך אינו מיטבי. אפשר גם לבקר את תכנית הלימודים אבל כל אלה הן בעיות מקומיות ואם יש בעיה אחת שבפניה ניצבות כל מערכות החינוך בעולם היא ההתמודדות עם הבינה המלאכותית. זה מתחיל בסמכות המורית, שהרי אין מורה בעל ידע נרחב כמו המודלים השונים, וממשיך דרך המטלות ושיעורי הבית, שאותם המודלים יודעים לעשות תוך שניות וכך אלמנט נוסף של הלמידה מתערער, וזה ממשיך אל כישורי החשיבה הביקורתית של התלמידים, היות והדיונים הולכים ומתבססים על טיעוני AI "מנצחים", אך נטולי מעוף ומבוססים על העתק הדבק. 

האתיקה של הפרומפט

דמיינו שיעורי בית בספרות, ונסו לחשבו כמה תלמידים באמת יישבו לקרוא פרקים שלמים ולנסח פרשנויות וכמה יבקשו מה-AI פרשנות מוכנה שאפשר להגיש למורה כמו שהיא? ואם ישנם תלמידים שממש רוצים להשקיע, הם תמיד יוכלו לכתוב פרומפט כמו "הצג לי פרשנות לא שגרתית של 'החטא ועונשו'". אז נכון שהעתקות היו קיימות מאז ומעולם, אבל הזמינות והקלות הבלתי נסבלת של כתיבת תוכן "מקורי" היא זו שמשנה את חוקי המשחק. זו כבר אינה שאלה של מוסר, אלא של כישורים. 

מה שהחל כעזרי למידה הפך במהירות לכביש עוקף שקדנות. לדוגמה, תלמידים מעתיקים פרקים שלמים משיעורי ספרות לתוך צ'אטבוטים ומקבלים פרשנויות מוכנות המוגשות למורה כעבודת מחשבה מקורית. בשיעורי מתמטיקה, צילום קצר של תרגיל בית מספיק כדי לקבל פתרון מלא עם גרפים והסברים. 

משרד החינוך ניסה בשנים האחרונות להוביל מהלך לאומי לשילוב AI בכיתות, אך מערכת Q, שעלות פיתוחה ותכניה הגיעה לכ-4 מיליון שקל, נזנחה לאחר שהתעוררו טענות מצד מוסדות חינוך, במיוחד במגזר הדתי, לגבי התאמתה. מערכת "בינה", שפותחה בעלות של יותר מ-700 אלף שקל, פעלה בקושי חודשיים עד שהושבתה בעקבות תקלות, תגובות שגויות וניסוחים בעייתיים - והשיבה את נשמתה לבורא, ותוך זמן קצר נקראו המוסדות לעבור לכלים חיצוניים כמו ג'מיני ו-ChatGPT.