האנליסט אמיר אביבי מהראל מרעיף שבחים על טמבור
האנליסט אמיר אביבי מבית ההשקעות, הראל מכנה את טמבור "צבע הכסף". לדבריו, החברה נהנית ממספר יתרונות תחרותיים בולטים בסביבה התחרותית בה היא פועלת ובכלל זה מובילות בשוק הצבע (75% משוק הצבע הממותג), מותג חזק, שהינו נכס צאן ברזל ויכולת שיווקית משופרת. כל אלו, תורמים, לדעתו של האנליסט, לחיזוק ולביצור הדומיננטיות שלה בשוק הצבע הישראלי.
אביבי מזכיר, כי גם במיתון העמוק אליו נקלע המשק הישראלי בשנים האחרונות ובמיוחד ענף הנדל"ן, השכילה החברה לשמור על שיעור רווחיות גולמית גבוה והמשיכה להציג תוצאות סבירות ואף להרוויח בניגוד לחלק ניכר ממתחרותיה וזוהי בראייתו עדות נוספת לעוצמתה.
אבל...ותמיד יש אחד כזה. האנליסט של הראל מפנה את תשומת הלב לכך ששוק הצבע הינו שוק בוגר, לו שיעורי צמיחה חד ספרתיים, כקצב גידול האוכלוסיה). האפשרויות לצמיחה מהותית לכן הינן לקיחת נתחי שוק מהמתחרים, הגדלת השוק בדרך של הגדלת הכמות הנצרכת לנפש, התאוששות מהותית בתחום הנדל"ן והגברת פעילות ייצוא.
אמנם המטרה איננה קלה, סבור אביבי, אך מעריך, כי החברה, הנחשבת לחברת ערך טיפוסית, תציג תזרימי מזומנים גבוהים מפעילות שוטפת, למרות הירידה הצפויה בשנת 2005 ברווח הנקי עקב הוצאות מימון גבוהות (צפויות). בכך הוא אומר, תייצר טמבור ערך למשקיעים.
כמה נקודות חשובות נוספות אליהן מתייחסים בהראל השקעות: האחת - עסקת הנדל"ן עליה הודיעה החברה. בימים אלו מצויה טמבור במו"מ מתקדם עם החברה הבריטית R&L למכירת נכסי נדל"ן בתמורה ל-44.5 מיליון דולר. עלות הקרקע בספרים מגיעה לכ-75 מיליון שקל וחלק מהנדל"ן יחכר בחזרה על ידי החברה. בהראל מעריכים, כי רווח ההון יסתכם בכ-80 מיליון שקל לפחות ובנוסף תפחת רמת הסיכון שלה. העסקה, מעריכים בהראל תוסיף למחיר המניה, 2.3 שקל, כך שאת מחיר היעד למניה קבעו בבית ההשקעות על 8.7 שקל ולצד זאת החלו לסקר אותה בהמלצת "קניה".
נקודה נוספת - דיבידנד. בהראל מציינים, כי החברה רשאית לחלק דיבידנד על פי חוק והם מעריכים, כי היא תחלק בעתיד את רווחיה למשקיעים, על אף שאין לה כל מדיניות בנושא.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
חן שרייבר (ניב קנטור)59% נגד: ניסיון ביטול הגבלת הכהונה בלשכת רואי החשבון נכשל
רוב חברי הלשכה דחו את שינוי התקנון שהיה מאפשר לנשיא חן שרייבר להתמודד לקדנציה שלישית ברצף, על רקע המהלך להפיכת הלשכה לחברה לתועלת הציבור
יומיים לפני סוף השנה, חברי לשכת רואי החשבון הצביעו באסיפה כללית והחליטו על דחיית התקנון שהיה יכול לאפשר לנשיא הלשכה, שרייבר להמשיך לקדנציות נוספות. בהצבעה שנערכה בצורה דיגיטלית בהשתתפות רחבת היקף שנערכה אתמול באספה הכללית, דחו החברים את תיקון התקנון שקידם נשיא הלשכה, רו״ח חן שרייבר, ברוב מובהק של כ-59%. המשמעות המעשית היא ששרייבר, שמכהן מאז 2021 ונמצא כיום בקדנציה השנייה שלו, לא יוכל להתמודד שוב ברצף בבחירות הבאות.
מתוך 5,829 חברים שהשתתפו בהצבעה, 3,454 הצביעו נגד השינוי ורק 2,375 תמכו בו. שיעור התמיכה עמד על כ-40.7% בלבד, נמוך מהנדרש כדי לשנות סעיף מהותי כל כך בתקנון. התוצאה מסכמת מאבק פנימי שנמשך בשבועות האחרונים והחריף לקראת ההצבעה.
על רקע הבחירות ללשכה פרסם רו"ח חן שרייבר את המאמר הבא ובו הוא פרס את המהלכים שקידם בזמן כהונתו ובין השאר
כתב, "הובלתי את המעבר לבחירות דיגיטליות בין חברות וחברי הלשכה לוועד ולנשיאות. כעת, אנחנו עתידים להשלים את המהלך עם הסרת מגבלת קדנציות, שהוא הלכה למעשה מימוש של עקרונות הדמוקרטיה המהותית, כאשר המטרה היא להשאיר בידי חברי הלשכה, ובידיהם בלבד, את הכוח והחופש לבחור
את ההנהגה כהבנתם, פעם בשלוש שנים" - תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל
שרייבר ביקש לבטל את הסעיף הקיים בתקנון, שמגביל את נשיא הלשכה לשתי קדנציות רצופות של שלוש שנים כל אחת. כיום, נשיא שסיים שתי קדנציות יכול להתמודד פעם נוספת רק אחרי כהונה של נשיא אחר. שינוי התקנון היה פותח בפני שרייבר את הדרך להתמודד שוב כבר ב-2027.
- תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחילת החודש אישר הוועד המרכזי של הלשכה את תיקון התקנון ברוב של 23 מול 9, אבל ההכרעה הסופית הועברה, כמתחייב, לאספה הכללית של כלל החברים. שם התמונה כבר הייתה שונה. בין המתנגדים הבולטים למהלך היה גם ממלא מקום נשיא הלשכה, רו״ח ג׳ק בלנגה, שעד לאחרונה נמנה עם מחנה התומכים של שרייבר, ויצא לקמפיין גלוי נגד ביטול ההגבלה.
