האנליסט אמיר אביבי מהראל מרעיף שבחים על טמבור

ממליץ "קניה" עם יעד של 8.7 ש' ומונה את יתרונותיה ובהם: מותג חזק ונתח שוק מוביל. סייג קל: שוק הצבע בוגר וצמיחה מהותית - מטרה לא קלה. חוזה: רווח של 35 מ' ש' על הכנסות של 454.8 מ' ש' ב-2005
שרון שפורר |

האנליסט אמיר אביבי מבית ההשקעות, הראל מכנה את טמבור "צבע הכסף". לדבריו, החברה נהנית ממספר יתרונות תחרותיים בולטים בסביבה התחרותית בה היא פועלת ובכלל זה מובילות בשוק הצבע (75% משוק הצבע הממותג), מותג חזק, שהינו נכס צאן ברזל ויכולת שיווקית משופרת. כל אלו, תורמים, לדעתו של האנליסט, לחיזוק ולביצור הדומיננטיות שלה בשוק הצבע הישראלי.

אביבי מזכיר, כי גם במיתון העמוק אליו נקלע המשק הישראלי בשנים האחרונות ובמיוחד ענף הנדל"ן, השכילה החברה לשמור על שיעור רווחיות גולמית גבוה והמשיכה להציג תוצאות סבירות ואף להרוויח בניגוד לחלק ניכר ממתחרותיה וזוהי בראייתו עדות נוספת לעוצמתה.

אבל...ותמיד יש אחד כזה. האנליסט של הראל מפנה את תשומת הלב לכך ששוק הצבע הינו שוק בוגר, לו שיעורי צמיחה חד ספרתיים, כקצב גידול האוכלוסיה). האפשרויות לצמיחה מהותית לכן הינן לקיחת נתחי שוק מהמתחרים, הגדלת השוק בדרך של הגדלת הכמות הנצרכת לנפש, התאוששות מהותית בתחום הנדל"ן והגברת פעילות ייצוא.

אמנם המטרה איננה קלה, סבור אביבי, אך מעריך, כי החברה, הנחשבת לחברת ערך טיפוסית, תציג תזרימי מזומנים גבוהים מפעילות שוטפת, למרות הירידה הצפויה בשנת 2005 ברווח הנקי עקב הוצאות מימון גבוהות (צפויות). בכך הוא אומר, תייצר טמבור ערך למשקיעים.

כמה נקודות חשובות נוספות אליהן מתייחסים בהראל השקעות: האחת - עסקת הנדל"ן עליה הודיעה החברה. בימים אלו מצויה טמבור במו"מ מתקדם עם החברה הבריטית R&L למכירת נכסי נדל"ן בתמורה ל-44.5 מיליון דולר. עלות הקרקע בספרים מגיעה לכ-75 מיליון שקל וחלק מהנדל"ן יחכר בחזרה על ידי החברה. בהראל מעריכים, כי רווח ההון יסתכם בכ-80 מיליון שקל לפחות ובנוסף תפחת רמת הסיכון שלה. העסקה, מעריכים בהראל תוסיף למחיר המניה, 2.3 שקל, כך שאת מחיר היעד למניה קבעו בבית ההשקעות על 8.7 שקל ולצד זאת החלו לסקר אותה בהמלצת "קניה".

נקודה נוספת - דיבידנד. בהראל מציינים, כי החברה רשאית לחלק דיבידנד על פי חוק והם מעריכים, כי היא תחלק בעתיד את רווחיה למשקיעים, על אף שאין לה כל מדיניות בנושא.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.