האנליסט אמיר אביבי מהראל מרעיף שבחים על טמבור
האנליסט אמיר אביבי מבית ההשקעות, הראל מכנה את טמבור "צבע הכסף". לדבריו, החברה נהנית ממספר יתרונות תחרותיים בולטים בסביבה התחרותית בה היא פועלת ובכלל זה מובילות בשוק הצבע (75% משוק הצבע הממותג), מותג חזק, שהינו נכס צאן ברזל ויכולת שיווקית משופרת. כל אלו, תורמים, לדעתו של האנליסט, לחיזוק ולביצור הדומיננטיות שלה בשוק הצבע הישראלי.
אביבי מזכיר, כי גם במיתון העמוק אליו נקלע המשק הישראלי בשנים האחרונות ובמיוחד ענף הנדל"ן, השכילה החברה לשמור על שיעור רווחיות גולמית גבוה והמשיכה להציג תוצאות סבירות ואף להרוויח בניגוד לחלק ניכר ממתחרותיה וזוהי בראייתו עדות נוספת לעוצמתה.
אבל...ותמיד יש אחד כזה. האנליסט של הראל מפנה את תשומת הלב לכך ששוק הצבע הינו שוק בוגר, לו שיעורי צמיחה חד ספרתיים, כקצב גידול האוכלוסיה). האפשרויות לצמיחה מהותית לכן הינן לקיחת נתחי שוק מהמתחרים, הגדלת השוק בדרך של הגדלת הכמות הנצרכת לנפש, התאוששות מהותית בתחום הנדל"ן והגברת פעילות ייצוא.
אמנם המטרה איננה קלה, סבור אביבי, אך מעריך, כי החברה, הנחשבת לחברת ערך טיפוסית, תציג תזרימי מזומנים גבוהים מפעילות שוטפת, למרות הירידה הצפויה בשנת 2005 ברווח הנקי עקב הוצאות מימון גבוהות (צפויות). בכך הוא אומר, תייצר טמבור ערך למשקיעים.
כמה נקודות חשובות נוספות אליהן מתייחסים בהראל השקעות: האחת - עסקת הנדל"ן עליה הודיעה החברה. בימים אלו מצויה טמבור במו"מ מתקדם עם החברה הבריטית R&L למכירת נכסי נדל"ן בתמורה ל-44.5 מיליון דולר. עלות הקרקע בספרים מגיעה לכ-75 מיליון שקל וחלק מהנדל"ן יחכר בחזרה על ידי החברה. בהראל מעריכים, כי רווח ההון יסתכם בכ-80 מיליון שקל לפחות ובנוסף תפחת רמת הסיכון שלה. העסקה, מעריכים בהראל תוסיף למחיר המניה, 2.3 שקל, כך שאת מחיר היעד למניה קבעו בבית ההשקעות על 8.7 שקל ולצד זאת החלו לסקר אותה בהמלצת "קניה".
נקודה נוספת - דיבידנד. בהראל מציינים, כי החברה רשאית לחלק דיבידנד על פי חוק והם מעריכים, כי היא תחלק בעתיד את רווחיה למשקיעים, על אף שאין לה כל מדיניות בנושא.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
