האנליסט אמיר אביבי מהראל מרעיף שבחים על טמבור

ממליץ "קניה" עם יעד של 8.7 ש' ומונה את יתרונותיה ובהם: מותג חזק ונתח שוק מוביל. סייג קל: שוק הצבע בוגר וצמיחה מהותית - מטרה לא קלה. חוזה: רווח של 35 מ' ש' על הכנסות של 454.8 מ' ש' ב-2005
שרון שפורר |

האנליסט אמיר אביבי מבית ההשקעות, הראל מכנה את טמבור "צבע הכסף". לדבריו, החברה נהנית ממספר יתרונות תחרותיים בולטים בסביבה התחרותית בה היא פועלת ובכלל זה מובילות בשוק הצבע (75% משוק הצבע הממותג), מותג חזק, שהינו נכס צאן ברזל ויכולת שיווקית משופרת. כל אלו, תורמים, לדעתו של האנליסט, לחיזוק ולביצור הדומיננטיות שלה בשוק הצבע הישראלי.

אביבי מזכיר, כי גם במיתון העמוק אליו נקלע המשק הישראלי בשנים האחרונות ובמיוחד ענף הנדל"ן, השכילה החברה לשמור על שיעור רווחיות גולמית גבוה והמשיכה להציג תוצאות סבירות ואף להרוויח בניגוד לחלק ניכר ממתחרותיה וזוהי בראייתו עדות נוספת לעוצמתה.

אבל...ותמיד יש אחד כזה. האנליסט של הראל מפנה את תשומת הלב לכך ששוק הצבע הינו שוק בוגר, לו שיעורי צמיחה חד ספרתיים, כקצב גידול האוכלוסיה). האפשרויות לצמיחה מהותית לכן הינן לקיחת נתחי שוק מהמתחרים, הגדלת השוק בדרך של הגדלת הכמות הנצרכת לנפש, התאוששות מהותית בתחום הנדל"ן והגברת פעילות ייצוא.

אמנם המטרה איננה קלה, סבור אביבי, אך מעריך, כי החברה, הנחשבת לחברת ערך טיפוסית, תציג תזרימי מזומנים גבוהים מפעילות שוטפת, למרות הירידה הצפויה בשנת 2005 ברווח הנקי עקב הוצאות מימון גבוהות (צפויות). בכך הוא אומר, תייצר טמבור ערך למשקיעים.

כמה נקודות חשובות נוספות אליהן מתייחסים בהראל השקעות: האחת - עסקת הנדל"ן עליה הודיעה החברה. בימים אלו מצויה טמבור במו"מ מתקדם עם החברה הבריטית R&L למכירת נכסי נדל"ן בתמורה ל-44.5 מיליון דולר. עלות הקרקע בספרים מגיעה לכ-75 מיליון שקל וחלק מהנדל"ן יחכר בחזרה על ידי החברה. בהראל מעריכים, כי רווח ההון יסתכם בכ-80 מיליון שקל לפחות ובנוסף תפחת רמת הסיכון שלה. העסקה, מעריכים בהראל תוסיף למחיר המניה, 2.3 שקל, כך שאת מחיר היעד למניה קבעו בבית ההשקעות על 8.7 שקל ולצד זאת החלו לסקר אותה בהמלצת "קניה".

נקודה נוספת - דיבידנד. בהראל מציינים, כי החברה רשאית לחלק דיבידנד על פי חוק והם מעריכים, כי היא תחלק בעתיד את רווחיה למשקיעים, על אף שאין לה כל מדיניות בנושא.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.