האנליסט אמיר אביבי מהראל מרעיף שבחים על טמבור

ממליץ "קניה" עם יעד של 8.7 ש' ומונה את יתרונותיה ובהם: מותג חזק ונתח שוק מוביל. סייג קל: שוק הצבע בוגר וצמיחה מהותית - מטרה לא קלה. חוזה: רווח של 35 מ' ש' על הכנסות של 454.8 מ' ש' ב-2005
שרון שפורר |

האנליסט אמיר אביבי מבית ההשקעות, הראל מכנה את טמבור "צבע הכסף". לדבריו, החברה נהנית ממספר יתרונות תחרותיים בולטים בסביבה התחרותית בה היא פועלת ובכלל זה מובילות בשוק הצבע (75% משוק הצבע הממותג), מותג חזק, שהינו נכס צאן ברזל ויכולת שיווקית משופרת. כל אלו, תורמים, לדעתו של האנליסט, לחיזוק ולביצור הדומיננטיות שלה בשוק הצבע הישראלי.

אביבי מזכיר, כי גם במיתון העמוק אליו נקלע המשק הישראלי בשנים האחרונות ובמיוחד ענף הנדל"ן, השכילה החברה לשמור על שיעור רווחיות גולמית גבוה והמשיכה להציג תוצאות סבירות ואף להרוויח בניגוד לחלק ניכר ממתחרותיה וזוהי בראייתו עדות נוספת לעוצמתה.

אבל...ותמיד יש אחד כזה. האנליסט של הראל מפנה את תשומת הלב לכך ששוק הצבע הינו שוק בוגר, לו שיעורי צמיחה חד ספרתיים, כקצב גידול האוכלוסיה). האפשרויות לצמיחה מהותית לכן הינן לקיחת נתחי שוק מהמתחרים, הגדלת השוק בדרך של הגדלת הכמות הנצרכת לנפש, התאוששות מהותית בתחום הנדל"ן והגברת פעילות ייצוא.

אמנם המטרה איננה קלה, סבור אביבי, אך מעריך, כי החברה, הנחשבת לחברת ערך טיפוסית, תציג תזרימי מזומנים גבוהים מפעילות שוטפת, למרות הירידה הצפויה בשנת 2005 ברווח הנקי עקב הוצאות מימון גבוהות (צפויות). בכך הוא אומר, תייצר טמבור ערך למשקיעים.

כמה נקודות חשובות נוספות אליהן מתייחסים בהראל השקעות: האחת - עסקת הנדל"ן עליה הודיעה החברה. בימים אלו מצויה טמבור במו"מ מתקדם עם החברה הבריטית R&L למכירת נכסי נדל"ן בתמורה ל-44.5 מיליון דולר. עלות הקרקע בספרים מגיעה לכ-75 מיליון שקל וחלק מהנדל"ן יחכר בחזרה על ידי החברה. בהראל מעריכים, כי רווח ההון יסתכם בכ-80 מיליון שקל לפחות ובנוסף תפחת רמת הסיכון שלה. העסקה, מעריכים בהראל תוסיף למחיר המניה, 2.3 שקל, כך שאת מחיר היעד למניה קבעו בבית ההשקעות על 8.7 שקל ולצד זאת החלו לסקר אותה בהמלצת "קניה".

נקודה נוספת - דיבידנד. בהראל מציינים, כי החברה רשאית לחלק דיבידנד על פי חוק והם מעריכים, כי היא תחלק בעתיד את רווחיה למשקיעים, על אף שאין לה כל מדיניות בנושא.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.