פיצויי פיטורים שקיבל בעל שליטה אינם פטורים ממס

פיצויי פיטורים שקיבל מנהל שהוא בעל שליטה, אינם פטורים ממס, כאשר המשיך לנהל את החברה באמצעות חברה חדשה שהקים
עו"ד לילך דניאל |

עמ"ה 552/04 מורביה אלי נ. פקיד שומה באר שבע

המערער ואחיו הינם בעלי המניות והמנהלים בחברת פרחי דיאן בע"מ (להלן – החברה), וזאת מאז הקמתה בשנת 1989. בשנת 1997 הקימו השניים חברה נוספת – דיאן נכסים 1997 בע"מ (להלן - דיאן נכסים).

עד לחודש דצמבר 2000 עבדו המערער ואחיו בניהול החברה וקיבלו ממנה את משכורתם. בדצמבר 2000 הם החליטו להעביר את ניהול החברה לדיאן נכסים. במסגרת זו "פוטרו" מהחברה. המערער קיבל בגין פיטורין אלה פיצויי פיטורין בסכום של 104,975 ₪ ובמשך שמונה חודשים המשיך, לטענתו (יחד עם אחיו), לנהל את החברה באמצעות דיאן נכסים. בתום אותם שמונה חודשים, באוגוסט 2001, חזר המערער לעבוד כמנהל החברה והחל מחדש לקבל ממנה את משכורתו.

בדו"ח השנתי שהגיש למשיב לשנת המס 2001, הצהיר המערער על הסכום של 104,975 כפיצויי פיטורין שקיבל מהחברה ובתור שכאלה פטורים הם ממס.

המשיב לא הכיר בסכום הנ"ל כתשלום עבור פיצויי פיטורין, שכן לטענתו אין המדובר כלל ועיקר בפיטורים אמיתיים שהפיצויים בגינם פטורים ממס לפי סעיף 9(7א) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן – הפקודה). לטענתו מאחר והמערער המשיך בניהול החברה בפועל, מדובר בפעולה מלאכותית שנועדה להסוות את תשלום שכרו של המערער מהחברה.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע פסק

מכלול הנתונים והעובדות כפי שהובאו בהליכי הערעור, שולל מכל וכל את טענת המערער בדבר שיקול או טעם מסחרי כלשהו במהלכי ה"פיטורים" נשוא ערעור זה – למעט נסיון מלאכותי לזכות בפטור ממס על אותם הסכומים.

מתוך העובדות, שאושרו כולן על ידי המערער, עולה כי דיאן נכסים בע"מ מעולם לא היתה "חברת אחזקות" או "חברת ניהול". היא מעולם לא עסקה בפעילות כלשהי למעט אותם "שירותי ניהול" שנתנה כביכול לחברה.

בדו"ח שהגישה דיאן נכסים בע"מ לשנת 2001, נרשם על ידה כי במהלך כל אותה השנה לא בוצעה על ידה פעילות כלשהי. דיאן נכסים בע"מ היתה חסרת כל תוכן מסחרי או כלכלי, היא לא עסקה בעבודות ניהול כלשהן, לא פעלה כחברת אחזקות והיתה כלי ריק ונטול תוכן כלשהו.

ניהול החברה בפועל המשיך להתבצע על ידי המערער ללא כל שינוי והמסווה של "שירותי הניהול" כביכול באמצעות דיאן נכסים בע"מ – היה חסר תוכן של ממש.

מסקנה זו מתחזקת בעליל נוכח העובדה שבתום שבעה חודשים מה"פיטורין", שב המערער לעבוד בניהול החברה פרחי דיאן בע"מ.

הערעור נדחה. המערער חויב בהוצאות בסך 10,000 ₪.

ניתן ביום 23.2.2005 בפני: כבוד השופט י. אלון.

ב"כ המשיב: עו"ד נ. חת-מקוב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".