פיצויי פיטורים שקיבל בעל שליטה אינם פטורים ממס
עמ"ה 552/04 מורביה אלי נ. פקיד שומה באר שבע
המערער ואחיו הינם בעלי המניות והמנהלים בחברת פרחי דיאן בע"מ (להלן – החברה), וזאת מאז הקמתה בשנת 1989. בשנת 1997 הקימו השניים חברה נוספת – דיאן נכסים 1997 בע"מ (להלן - דיאן נכסים).
עד לחודש דצמבר 2000 עבדו המערער ואחיו בניהול החברה וקיבלו ממנה את משכורתם. בדצמבר 2000 הם החליטו להעביר את ניהול החברה לדיאן נכסים. במסגרת זו "פוטרו" מהחברה. המערער קיבל בגין פיטורין אלה פיצויי פיטורין בסכום של 104,975 ₪ ובמשך שמונה חודשים המשיך, לטענתו (יחד עם אחיו), לנהל את החברה באמצעות דיאן נכסים. בתום אותם שמונה חודשים, באוגוסט 2001, חזר המערער לעבוד כמנהל החברה והחל מחדש לקבל ממנה את משכורתו.
בדו"ח השנתי שהגיש למשיב לשנת המס 2001, הצהיר המערער על הסכום של 104,975 כפיצויי פיטורין שקיבל מהחברה ובתור שכאלה פטורים הם ממס.
המשיב לא הכיר בסכום הנ"ל כתשלום עבור פיצויי פיטורין, שכן לטענתו אין המדובר כלל ועיקר בפיטורים אמיתיים שהפיצויים בגינם פטורים ממס לפי סעיף 9(7א) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן – הפקודה). לטענתו מאחר והמערער המשיך בניהול החברה בפועל, מדובר בפעולה מלאכותית שנועדה להסוות את תשלום שכרו של המערער מהחברה.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע פסק
מכלול הנתונים והעובדות כפי שהובאו בהליכי הערעור, שולל מכל וכל את טענת המערער בדבר שיקול או טעם מסחרי כלשהו במהלכי ה"פיטורים" נשוא ערעור זה – למעט נסיון מלאכותי לזכות בפטור ממס על אותם הסכומים.
מתוך העובדות, שאושרו כולן על ידי המערער, עולה כי דיאן נכסים בע"מ מעולם לא היתה "חברת אחזקות" או "חברת ניהול". היא מעולם לא עסקה בפעילות כלשהי למעט אותם "שירותי ניהול" שנתנה כביכול לחברה.
בדו"ח שהגישה דיאן נכסים בע"מ לשנת 2001, נרשם על ידה כי במהלך כל אותה השנה לא בוצעה על ידה פעילות כלשהי. דיאן נכסים בע"מ היתה חסרת כל תוכן מסחרי או כלכלי, היא לא עסקה בעבודות ניהול כלשהן, לא פעלה כחברת אחזקות והיתה כלי ריק ונטול תוכן כלשהו.
ניהול החברה בפועל המשיך להתבצע על ידי המערער ללא כל שינוי והמסווה של "שירותי הניהול" כביכול באמצעות דיאן נכסים בע"מ – היה חסר תוכן של ממש.
מסקנה זו מתחזקת בעליל נוכח העובדה שבתום שבעה חודשים מה"פיטורין", שב המערער לעבוד בניהול החברה פרחי דיאן בע"מ.
הערעור נדחה. המערער חויב בהוצאות בסך 10,000 ₪.
ניתן ביום 23.2.2005 בפני: כבוד השופט י. אלון.
ב"כ המשיב: עו"ד נ. חת-מקוב.
.jpg)
קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?
ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.
לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב.
אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.
מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים?
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל.
אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'
תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים
ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד
לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.
"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.
"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.
"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.
