פיצויי פיטורים שקיבל בעל שליטה אינם פטורים ממס
עמ"ה 552/04 מורביה אלי נ. פקיד שומה באר שבע
המערער ואחיו הינם בעלי המניות והמנהלים בחברת פרחי דיאן בע"מ (להלן – החברה), וזאת מאז הקמתה בשנת 1989. בשנת 1997 הקימו השניים חברה נוספת – דיאן נכסים 1997 בע"מ (להלן - דיאן נכסים).
עד לחודש דצמבר 2000 עבדו המערער ואחיו בניהול החברה וקיבלו ממנה את משכורתם. בדצמבר 2000 הם החליטו להעביר את ניהול החברה לדיאן נכסים. במסגרת זו "פוטרו" מהחברה. המערער קיבל בגין פיטורין אלה פיצויי פיטורין בסכום של 104,975 ₪ ובמשך שמונה חודשים המשיך, לטענתו (יחד עם אחיו), לנהל את החברה באמצעות דיאן נכסים. בתום אותם שמונה חודשים, באוגוסט 2001, חזר המערער לעבוד כמנהל החברה והחל מחדש לקבל ממנה את משכורתו.
בדו"ח השנתי שהגיש למשיב לשנת המס 2001, הצהיר המערער על הסכום של 104,975 כפיצויי פיטורין שקיבל מהחברה ובתור שכאלה פטורים הם ממס.
המשיב לא הכיר בסכום הנ"ל כתשלום עבור פיצויי פיטורין, שכן לטענתו אין המדובר כלל ועיקר בפיטורים אמיתיים שהפיצויים בגינם פטורים ממס לפי סעיף 9(7א) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן – הפקודה). לטענתו מאחר והמערער המשיך בניהול החברה בפועל, מדובר בפעולה מלאכותית שנועדה להסוות את תשלום שכרו של המערער מהחברה.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע פסק
מכלול הנתונים והעובדות כפי שהובאו בהליכי הערעור, שולל מכל וכל את טענת המערער בדבר שיקול או טעם מסחרי כלשהו במהלכי ה"פיטורים" נשוא ערעור זה – למעט נסיון מלאכותי לזכות בפטור ממס על אותם הסכומים.
מתוך העובדות, שאושרו כולן על ידי המערער, עולה כי דיאן נכסים בע"מ מעולם לא היתה "חברת אחזקות" או "חברת ניהול". היא מעולם לא עסקה בפעילות כלשהי למעט אותם "שירותי ניהול" שנתנה כביכול לחברה.
בדו"ח שהגישה דיאן נכסים בע"מ לשנת 2001, נרשם על ידה כי במהלך כל אותה השנה לא בוצעה על ידה פעילות כלשהי. דיאן נכסים בע"מ היתה חסרת כל תוכן מסחרי או כלכלי, היא לא עסקה בעבודות ניהול כלשהן, לא פעלה כחברת אחזקות והיתה כלי ריק ונטול תוכן כלשהו.
ניהול החברה בפועל המשיך להתבצע על ידי המערער ללא כל שינוי והמסווה של "שירותי הניהול" כביכול באמצעות דיאן נכסים בע"מ – היה חסר תוכן של ממש.
מסקנה זו מתחזקת בעליל נוכח העובדה שבתום שבעה חודשים מה"פיטורין", שב המערער לעבוד בניהול החברה פרחי דיאן בע"מ.
הערעור נדחה. המערער חויב בהוצאות בסך 10,000 ₪.
ניתן ביום 23.2.2005 בפני: כבוד השופט י. אלון.
ב"כ המשיב: עו"ד נ. חת-מקוב.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
