פיצויי פיטורים שקיבל בעל שליטה אינם פטורים ממס
עמ"ה 552/04 מורביה אלי נ. פקיד שומה באר שבע
המערער ואחיו הינם בעלי המניות והמנהלים בחברת פרחי דיאן בע"מ (להלן – החברה), וזאת מאז הקמתה בשנת 1989. בשנת 1997 הקימו השניים חברה נוספת – דיאן נכסים 1997 בע"מ (להלן - דיאן נכסים).
עד לחודש דצמבר 2000 עבדו המערער ואחיו בניהול החברה וקיבלו ממנה את משכורתם. בדצמבר 2000 הם החליטו להעביר את ניהול החברה לדיאן נכסים. במסגרת זו "פוטרו" מהחברה. המערער קיבל בגין פיטורין אלה פיצויי פיטורין בסכום של 104,975 ₪ ובמשך שמונה חודשים המשיך, לטענתו (יחד עם אחיו), לנהל את החברה באמצעות דיאן נכסים. בתום אותם שמונה חודשים, באוגוסט 2001, חזר המערער לעבוד כמנהל החברה והחל מחדש לקבל ממנה את משכורתו.
בדו"ח השנתי שהגיש למשיב לשנת המס 2001, הצהיר המערער על הסכום של 104,975 כפיצויי פיטורין שקיבל מהחברה ובתור שכאלה פטורים הם ממס.
המשיב לא הכיר בסכום הנ"ל כתשלום עבור פיצויי פיטורין, שכן לטענתו אין המדובר כלל ועיקר בפיטורים אמיתיים שהפיצויים בגינם פטורים ממס לפי סעיף 9(7א) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן – הפקודה). לטענתו מאחר והמערער המשיך בניהול החברה בפועל, מדובר בפעולה מלאכותית שנועדה להסוות את תשלום שכרו של המערער מהחברה.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע פסק
מכלול הנתונים והעובדות כפי שהובאו בהליכי הערעור, שולל מכל וכל את טענת המערער בדבר שיקול או טעם מסחרי כלשהו במהלכי ה"פיטורים" נשוא ערעור זה – למעט נסיון מלאכותי לזכות בפטור ממס על אותם הסכומים.
מתוך העובדות, שאושרו כולן על ידי המערער, עולה כי דיאן נכסים בע"מ מעולם לא היתה "חברת אחזקות" או "חברת ניהול". היא מעולם לא עסקה בפעילות כלשהי למעט אותם "שירותי ניהול" שנתנה כביכול לחברה.
בדו"ח שהגישה דיאן נכסים בע"מ לשנת 2001, נרשם על ידה כי במהלך כל אותה השנה לא בוצעה על ידה פעילות כלשהי. דיאן נכסים בע"מ היתה חסרת כל תוכן מסחרי או כלכלי, היא לא עסקה בעבודות ניהול כלשהן, לא פעלה כחברת אחזקות והיתה כלי ריק ונטול תוכן כלשהו.
ניהול החברה בפועל המשיך להתבצע על ידי המערער ללא כל שינוי והמסווה של "שירותי הניהול" כביכול באמצעות דיאן נכסים בע"מ – היה חסר תוכן של ממש.
מסקנה זו מתחזקת בעליל נוכח העובדה שבתום שבעה חודשים מה"פיטורין", שב המערער לעבוד בניהול החברה פרחי דיאן בע"מ.
הערעור נדחה. המערער חויב בהוצאות בסך 10,000 ₪.
ניתן ביום 23.2.2005 בפני: כבוד השופט י. אלון.
ב"כ המשיב: עו"ד נ. חת-מקוב.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
