פיצויי פיטורים שקיבל בעל שליטה אינם פטורים ממס
עמ"ה 552/04 מורביה אלי נ. פקיד שומה באר שבע
המערער ואחיו הינם בעלי המניות והמנהלים בחברת פרחי דיאן בע"מ (להלן – החברה), וזאת מאז הקמתה בשנת 1989. בשנת 1997 הקימו השניים חברה נוספת – דיאן נכסים 1997 בע"מ (להלן - דיאן נכסים).
עד לחודש דצמבר 2000 עבדו המערער ואחיו בניהול החברה וקיבלו ממנה את משכורתם. בדצמבר 2000 הם החליטו להעביר את ניהול החברה לדיאן נכסים. במסגרת זו "פוטרו" מהחברה. המערער קיבל בגין פיטורין אלה פיצויי פיטורין בסכום של 104,975 ₪ ובמשך שמונה חודשים המשיך, לטענתו (יחד עם אחיו), לנהל את החברה באמצעות דיאן נכסים. בתום אותם שמונה חודשים, באוגוסט 2001, חזר המערער לעבוד כמנהל החברה והחל מחדש לקבל ממנה את משכורתו.
בדו"ח השנתי שהגיש למשיב לשנת המס 2001, הצהיר המערער על הסכום של 104,975 כפיצויי פיטורין שקיבל מהחברה ובתור שכאלה פטורים הם ממס.
המשיב לא הכיר בסכום הנ"ל כתשלום עבור פיצויי פיטורין, שכן לטענתו אין המדובר כלל ועיקר בפיטורים אמיתיים שהפיצויים בגינם פטורים ממס לפי סעיף 9(7א) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן – הפקודה). לטענתו מאחר והמערער המשיך בניהול החברה בפועל, מדובר בפעולה מלאכותית שנועדה להסוות את תשלום שכרו של המערער מהחברה.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע פסק
מכלול הנתונים והעובדות כפי שהובאו בהליכי הערעור, שולל מכל וכל את טענת המערער בדבר שיקול או טעם מסחרי כלשהו במהלכי ה"פיטורים" נשוא ערעור זה – למעט נסיון מלאכותי לזכות בפטור ממס על אותם הסכומים.
מתוך העובדות, שאושרו כולן על ידי המערער, עולה כי דיאן נכסים בע"מ מעולם לא היתה "חברת אחזקות" או "חברת ניהול". היא מעולם לא עסקה בפעילות כלשהי למעט אותם "שירותי ניהול" שנתנה כביכול לחברה.
בדו"ח שהגישה דיאן נכסים בע"מ לשנת 2001, נרשם על ידה כי במהלך כל אותה השנה לא בוצעה על ידה פעילות כלשהי. דיאן נכסים בע"מ היתה חסרת כל תוכן מסחרי או כלכלי, היא לא עסקה בעבודות ניהול כלשהן, לא פעלה כחברת אחזקות והיתה כלי ריק ונטול תוכן כלשהו.
ניהול החברה בפועל המשיך להתבצע על ידי המערער ללא כל שינוי והמסווה של "שירותי הניהול" כביכול באמצעות דיאן נכסים בע"מ – היה חסר תוכן של ממש.
מסקנה זו מתחזקת בעליל נוכח העובדה שבתום שבעה חודשים מה"פיטורין", שב המערער לעבוד בניהול החברה פרחי דיאן בע"מ.
הערעור נדחה. המערער חויב בהוצאות בסך 10,000 ₪.
ניתן ביום 23.2.2005 בפני: כבוד השופט י. אלון.
ב"כ המשיב: עו"ד נ. חת-מקוב.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

הריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%
דחקנו בכם לנצל את חלון ההזדמנויות ולשריין פיקדונות בנקאיים בריביות אטקרטיביות - אבל החלון נסגר, לפחות חלקית; תמונת המצב של הריביות של הפיקדונות בבנקים
הציפיות להורדת ריבית כבר גלומות בשוק האג"ח וגם במק"מ (מלווה קצר מועד). התשואות ירדו מאוד בימים האחרונים כשהתשואה לשנה עומדת על 3.5%. במקביל הבנקים הורידו את הריבית התעריפית - בבנקים הגדולים אתם תקבלו עד 3.5% בפיקדון לשנה בריבית קבועה. אם תנהלו מו"מ אולי תקבלו עוד כמה עשיריות, כנראה שמעטים יוכלו עדיין לקבל 4%. בקרוב גם זה לא יהיה אפשרי.
הבנקים לא חיכו לירידת ריבית בנק ישראל כדי להוריד את הריבית בפיקדונות. מנגד, הריבית על ההלוואות לא ירדה. זה אומר שהמרווח שלהם דווקא גדל - הפער בין הריבית שהם מקבלים לריבית שהם משלמים דווקא עלה.
כתבנו כאן רק לפני שבוע שיש חלון הזדמנות מאוד קצר כדי להשיג עדיין תשואות יחסית טובות בפיקדונות ( כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות? ) החלון הזה לרוב הציבור נסגר, רק אלו שיכולים להתמקח מול הבנק וחשובים לבנק, יכולים לקבל ריבית עם קידומת 4. ואז עולה השאלה - מה צריך לעשות משקיע סולידי?
ובכן, מי שלא הספיק לקבע את התשואה בפיקדון שקלי בריבית קבועה, יכול לקבל סדר גודל של 3.5%, אולי 3.8% בבנק, כ-3.5% במק"מ והשאלה כמה בקרנות כספיות - המכשירים בשוק כבר מגלמים כאמור ריבית של 3.5% בשנה, והקרנות הכספיות לרוב מצליחות לעשות יותר בשל היתרון לגודל. סיכוי טוב שהתשואה שנה קדימה תהיה באזור 3.7%-3.8%, זה כמובן נכון להערכה הקיימת שמתבטאת בבשוק במחירי אגרות החוב והמק"מ. אם יהיה שוני בהערכות לגבי הורדת הריבית, אז זה ישפיע על התשואה והריבית.
- בלי עמלות ועם נזילות יומית: בנק לאומי משיק פיקדון מובנה דולרי S&P500
- מה הריבית שתקבלו בהשקעה סולידית לשנה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לתשואה ברוטו, צריך לזכור את המס. על קרנות כספיות יש מס של 25% על הרווח הריאלי. בפיקדונות יש מס של 15% על הרווח הנומינלי. נניח , כפי שצופים הכלכלנים אינפלציה של כ-2.2% שנה מהיום. זה אומר שקרן כספית שתניב 3.8%, תשלם מס על רווח ריאלי של 1.6%. מדובר במס של 0.4%. יישאר לכם ביד כ-3.4%.