ת"א 25 נלחם בכל כוחו לעבור לצדו הירוק של המתרס
לאחר פתיחה ירוקה, אך מהוססת וזמן לא רב לאחר מכן מעבר לירידות שערים, בשיעור של עד כחצי אחוז, עבר מדד המעו"ף לצידו הירוק של המתרס ונראה, כי מדד ת"א 100 צועד בעקבותיו. המדדים נראים כנלחמים בטחנות רוח ממש, שכן ירידות השערים החדות בבבורסות העולם ובעיקר בוול סטריט, כאלו שלא פסחו גם על המניות הישראליות הנסחרות בתפוח הגדול מושכות בכל כוחן בכיוון מטה.
מדד ת"א 25 נסחר בעליה קלה של 0.07% לרמה של 649.24 נקודות. מדד ת"א 100 יורד ב-0.12% לרמה של 673.65 נקודות. התל טק 15 עיקש מצידו האדוםש ל המתרס עם ירידה של 0.46% לרמה של 413.81 נקודות.
נפתח בדואליות ובחמש מביניהן הלוקחות חלק במדד המעו"ף. אלביט מערכות מחליקה ב-1.02%, תוך מחזור של 4.8 מיליון שקל. זאת, למרות שבסולומון שוקי הון העריכו, כי החברה צפויה לשמור על שיעורי רווחיות גולמית דומים גם במהלך שנת 2005 וכי בטווח הקצר תזדקק החברה למזומנים לצורך רכישת תדיראן קשר ולצורך השקעות נוספות. אנו מעריכים כי בתנאי השוק הקיימים, הנפקת איגרות חוב היא אופציה סבירה. האנליסט, יניב רבסקי העניק למניה המלצת "קניה" עם מחיר יעד של 30 דולר או 130 שקל.
מניות ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע, מטפסות בכ-0.7%, תוך מחזור של 17.2 מיליון שקל, אלווריון נסוגה ב-0.15%, תוך מחזור של 1.75 מיליון שקל וגיוון ופרטנר נסחרות בעליה קלה של 0.15%, כל אחת ובמחזור של כ-2 מיליון שקל לכל אחת גם כן.
ובבנקים. מניות בנק הפועלים קופצות ב-1.19%, תוך מחזור של 26.5 מיליון שקל, לאומי מוסיפה 0.08%, תוך מחזור של 49.3 מיליון שקל, מזרחי עולה ב-0.74%, תוך מחזור של 4.9 מיליון שקל ודיסקונט והבינ"ל נסחרות בירידות של 0.23% ו-2.39%, בהתאמה.
עוד בפיננסים - אבל בביטוח. מניות חברות הביטוח כלל ומגדל, מגיבות לפרסום מעריב, כי יציגו רווח של למעלה ממיליארד שקל בשנת 2004 באדישות מה. הראשונה עולה ב-0.22% והשניה נסחרת בירידה מזערית בת 0.02%. על פי מעריב, חברת כלל צפויה לרשום רווח נקי בגובה 510 מיליון שקל המשקף גידול של 19% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, וחברת מגדל צפויה לרשום רווח של 515 מיליון שקל המשקף גידול של 17% בהשוואה לתקופה המקבילה.
עוד בענף. הפניקס נורת ללא שינוי מן הפתיחה, מנורה מחליקה ב-0.28% והראל יורדת ב-0.36%.
מניות קבוצת אי.די.בי נסחרות על רקע פרסום גלובס, כי חברת האחזקות בראשות איש העסקים, נוחי דנקנר, צפויה לנצל את את דוחות 2004 במתכונת של "מיני תשקיף" המתאפשר על פי דו"ח ועדת ברנע. על פי גלובס, אי.די.בי צפויה לגייס סכום של 2-3 מיליארד שקל נוספים באגרות חוב לא סחירות. אי.די.בי פיתוח נסחרת בירידה של 0.23% ואי.די.בי אחזקות מטפסת ב-1.06%.
מניות כנפיים - אחזקות ארקיע משילות מעליהן 0.31%, למרות הפרסומים, כי איש העסקים ציון עיני, העלה את הצעתו הכספית לרכישת מניות חברת התעופה, לסכום של 12 מיליון דולר, לעומת הצעתו הקודמת שעמדה על 10.5 מיליון דולר. מניות אל על נסחרות בירידה מזערית של 0.06%.
מניות ישפרו מגביות באדישות מוחלטת להודעת החברה הבוקר, כי הדירקטוריון החליט לאשר גיוס של כ-100 מיליון שקל, באמצעות הצעה לציבור של ניירות ערך של החברה. בנוסף, החליט דירקטוריון החברה לאשר את הטיוטה הראשונה של תשקיף החברה ואת הגשתה לרשות ניירות ערך ולבורסה לניירות ערך בתל אביב. מבנה ההנפקה ומועדה טרם נקבעו, ציינה ישפרו בדיווח.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
השקל מתחזק - מי נפגע ומי מרוויח?
שקל חזק עוזר ליבואנים (מסוימים) ומקשה על יצואנים - מי נמצא בכל צד של המטבע ואיך זה קשור לעונת הדוחות
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.1% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי.
נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק מאוד, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
נכון לעכשיו, רובן המכריע של החברות מגודרות. מרבית היצואניות והחברות בענף ההייטק מציינות כי הגידור שביצעו מעניק להן שקט יחסי עד הרבעון הראשון או השני של 2026. אולם ככל שהמגמה מתארכת והשקל ממשיך להתחזק, ההגנות האלו עלולות להישחק. שער ממוצע של 3.6-3.7 שקל לדולר שנראה הגיוני בשעתו, כבר רחוק מהמציאות של 3.2, והמשמעות היא שעם הזמן ההשפעה השלילית תחלחל לדוחות. גם יתרות המט"ח שנצברו בתקופות קודמות הולכות ומתרוקנות, מה שמעמיק את החשיפה.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המרוויחים
וכמו בכל דבר יש את הצד השני של המטבע. בהכללה גסה היבואנים נהנים מירידה של עלויות הרכש, בגלל שרכישת סחורות וחומרי גלם מחו"ל הופכת זולה יותר. יש להם ״יותר שקלים״ לקנות את הסחורה. לפעמים הם מצליחים לאכול לבד את העוגה בלי לגלגל את זה למטה אבל במקרים אחרים וכשהמגמה מתארכת זה מגיע גם אלינו, הצרכנים. מוצרים מיובאים, מכשירי חשמל, טיסות ושופינג נהיה זול יותר. שקל חזק פירושו כוח קנייה גבוה יותר, לפחות בטווח הקצר. עם זאת כמו שאמרנו, היתרון הזה לא מוחלט. רשתות הדיסקאונט המקומיות, כמו זול סטוק וגם מקס סטוק שאמורות לכאורה להנות מהתחזקות של המטבע נפגעות מזה: השקל החזק הופך את הייבוא לזול יותר גם למתחרים שלהן, ומכריח אותן להוריד מחירים כדי לשמור על נתח שוק. התוצאה היא שחיקה ברווחיות, גם אם המחזור לא בהכרח נפגע. זה גם הוביל את הענף למעין קונסלידציה כשיוחננוף שהחזיקה בזול סטוק נפטרה מהרשת ומכרה ליזמים חרדיים.
