ת"א 25 נלחם בכל כוחו לעבור לצדו הירוק של המתרס
לאחר פתיחה ירוקה, אך מהוססת וזמן לא רב לאחר מכן מעבר לירידות שערים, בשיעור של עד כחצי אחוז, עבר מדד המעו"ף לצידו הירוק של המתרס ונראה, כי מדד ת"א 100 צועד בעקבותיו. המדדים נראים כנלחמים בטחנות רוח ממש, שכן ירידות השערים החדות בבבורסות העולם ובעיקר בוול סטריט, כאלו שלא פסחו גם על המניות הישראליות הנסחרות בתפוח הגדול מושכות בכל כוחן בכיוון מטה.
מדד ת"א 25 נסחר בעליה קלה של 0.07% לרמה של 649.24 נקודות. מדד ת"א 100 יורד ב-0.12% לרמה של 673.65 נקודות. התל טק 15 עיקש מצידו האדוםש ל המתרס עם ירידה של 0.46% לרמה של 413.81 נקודות.
נפתח בדואליות ובחמש מביניהן הלוקחות חלק במדד המעו"ף. אלביט מערכות מחליקה ב-1.02%, תוך מחזור של 4.8 מיליון שקל. זאת, למרות שבסולומון שוקי הון העריכו, כי החברה צפויה לשמור על שיעורי רווחיות גולמית דומים גם במהלך שנת 2005 וכי בטווח הקצר תזדקק החברה למזומנים לצורך רכישת תדיראן קשר ולצורך השקעות נוספות. אנו מעריכים כי בתנאי השוק הקיימים, הנפקת איגרות חוב היא אופציה סבירה. האנליסט, יניב רבסקי העניק למניה המלצת "קניה" עם מחיר יעד של 30 דולר או 130 שקל.
מניות ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע, מטפסות בכ-0.7%, תוך מחזור של 17.2 מיליון שקל, אלווריון נסוגה ב-0.15%, תוך מחזור של 1.75 מיליון שקל וגיוון ופרטנר נסחרות בעליה קלה של 0.15%, כל אחת ובמחזור של כ-2 מיליון שקל לכל אחת גם כן.
ובבנקים. מניות בנק הפועלים קופצות ב-1.19%, תוך מחזור של 26.5 מיליון שקל, לאומי מוסיפה 0.08%, תוך מחזור של 49.3 מיליון שקל, מזרחי עולה ב-0.74%, תוך מחזור של 4.9 מיליון שקל ודיסקונט והבינ"ל נסחרות בירידות של 0.23% ו-2.39%, בהתאמה.
עוד בפיננסים - אבל בביטוח. מניות חברות הביטוח כלל ומגדל, מגיבות לפרסום מעריב, כי יציגו רווח של למעלה ממיליארד שקל בשנת 2004 באדישות מה. הראשונה עולה ב-0.22% והשניה נסחרת בירידה מזערית בת 0.02%. על פי מעריב, חברת כלל צפויה לרשום רווח נקי בגובה 510 מיליון שקל המשקף גידול של 19% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, וחברת מגדל צפויה לרשום רווח של 515 מיליון שקל המשקף גידול של 17% בהשוואה לתקופה המקבילה.
עוד בענף. הפניקס נורת ללא שינוי מן הפתיחה, מנורה מחליקה ב-0.28% והראל יורדת ב-0.36%.
מניות קבוצת אי.די.בי נסחרות על רקע פרסום גלובס, כי חברת האחזקות בראשות איש העסקים, נוחי דנקנר, צפויה לנצל את את דוחות 2004 במתכונת של "מיני תשקיף" המתאפשר על פי דו"ח ועדת ברנע. על פי גלובס, אי.די.בי צפויה לגייס סכום של 2-3 מיליארד שקל נוספים באגרות חוב לא סחירות. אי.די.בי פיתוח נסחרת בירידה של 0.23% ואי.די.בי אחזקות מטפסת ב-1.06%.
מניות כנפיים - אחזקות ארקיע משילות מעליהן 0.31%, למרות הפרסומים, כי איש העסקים ציון עיני, העלה את הצעתו הכספית לרכישת מניות חברת התעופה, לסכום של 12 מיליון דולר, לעומת הצעתו הקודמת שעמדה על 10.5 מיליון דולר. מניות אל על נסחרות בירידה מזערית של 0.06%.
מניות ישפרו מגביות באדישות מוחלטת להודעת החברה הבוקר, כי הדירקטוריון החליט לאשר גיוס של כ-100 מיליון שקל, באמצעות הצעה לציבור של ניירות ערך של החברה. בנוסף, החליט דירקטוריון החברה לאשר את הטיוטה הראשונה של תשקיף החברה ואת הגשתה לרשות ניירות ערך ולבורסה לניירות ערך בתל אביב. מבנה ההנפקה ומועדה טרם נקבעו, ציינה ישפרו בדיווח.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
