מערכת של נטפים זכתה בפרס בתערוכת השקיה בינ"ל
מערכת הפיקוח ההשקייה והדישון NMC-64, פרי פיתוחה וייצורה של נטפים ארה"ב, יצרנית מערכות ההשקיה בנפח נמוך, זכתה בפרס ה"מוצר החדש הטוב ביותר". הפרס הוענק במסגרת תערוכת ההשקייה השנתית הבינלאומית ה-25, שהתקיימה בטמפה, פלורידה.
החברה מספרת, כי מערכת ה NMC-64, מספקת בקרה אוטומטית של אספקת המים והדישון והיא מונה את יתרונותיה בכך שהיא מציעה איסוף ותיעוד של מידע, כמו גם תכנות פשוט וידידותי לחקלאי. כתוצאה מהשימוש במערכת קיים חיסכון ניכר בעלות התשומות וביניהן: מים, כימיקלים ודשנים.
על פשטות המערכת מעידים, לדברי החברה, הממשק הגרפי, וידידותיות התוכנה המאפשרת למשתמש לחזור על תכניות ולשנותן כדי להבטיח תפוקת יבול מקסימלית.
דירק קילר, שהינו שותף בחברת New Mexico Irrigation, מניו מקסיקו, החברה הראשונה שהתקינה את המערכת, אמר כי המאפיין הבולט במערכת הוא היכולת לתכנת בקלות את הבקר עצמו בדומה לתכנות באמצעות מחשב אישי וזאת תודות לתצוגה הגרפית.
נטפים ארה"ב, יחידת ההפצה הגדולה בנטפים, אשר זכתה באישור התקינה ISO9001 מטעם ארגון התקינה הבינלאומי, הינה היחידה הגדולה ביותר בקבוצת נטפים העולמית, החלוצה בפיתוח טכנולוגיית הטפטוף. נטפים, בעלת וותק של 40 שנות ניסיון ופריסה עולמית בלמעלה מ-100 מדינות, מציעה מגוון רחב של מוצרים לשווקים שונים וביניהם בתחומי החקלאות, הגינון והחממות.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
