מערכת של נטפים זכתה בפרס בתערוכת השקיה בינ"ל
מערכת הפיקוח ההשקייה והדישון NMC-64, פרי פיתוחה וייצורה של נטפים ארה"ב, יצרנית מערכות ההשקיה בנפח נמוך, זכתה בפרס ה"מוצר החדש הטוב ביותר". הפרס הוענק במסגרת תערוכת ההשקייה השנתית הבינלאומית ה-25, שהתקיימה בטמפה, פלורידה.
החברה מספרת, כי מערכת ה NMC-64, מספקת בקרה אוטומטית של אספקת המים והדישון והיא מונה את יתרונותיה בכך שהיא מציעה איסוף ותיעוד של מידע, כמו גם תכנות פשוט וידידותי לחקלאי. כתוצאה מהשימוש במערכת קיים חיסכון ניכר בעלות התשומות וביניהן: מים, כימיקלים ודשנים.
על פשטות המערכת מעידים, לדברי החברה, הממשק הגרפי, וידידותיות התוכנה המאפשרת למשתמש לחזור על תכניות ולשנותן כדי להבטיח תפוקת יבול מקסימלית.
דירק קילר, שהינו שותף בחברת New Mexico Irrigation, מניו מקסיקו, החברה הראשונה שהתקינה את המערכת, אמר כי המאפיין הבולט במערכת הוא היכולת לתכנת בקלות את הבקר עצמו בדומה לתכנות באמצעות מחשב אישי וזאת תודות לתצוגה הגרפית.
נטפים ארה"ב, יחידת ההפצה הגדולה בנטפים, אשר זכתה באישור התקינה ISO9001 מטעם ארגון התקינה הבינלאומי, הינה היחידה הגדולה ביותר בקבוצת נטפים העולמית, החלוצה בפיתוח טכנולוגיית הטפטוף. נטפים, בעלת וותק של 40 שנות ניסיון ופריסה עולמית בלמעלה מ-100 מדינות, מציעה מגוון רחב של מוצרים לשווקים שונים וביניהם בתחומי החקלאות, הגינון והחממות.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
