וול סטריט אדומה: השבעת בוש לא עוזרת למדדים היורדים
יום של ירידות שערים עובר על בורסות וול סטריט. נראה כי המשקיעים האמריקאים לא מתעודדים מטקס ההשבעה החגיגי של הנשיא ג'ורג' ווקר בוש לתפקיד הנשיא, בפעם השנייה. סדרה של דוחות כספיים מאכזבים מחברות ענק בארה"ב מובילה את המניות להסחר בירידות. בין הדוחות שהתפרסמו היו הדוחות של קבוצת הבנקאות הגדולה בתבל - סיטיגרופ. הללו הצליחו לעמוד ביעד הרחוב אך לא הצליחו לרומם את תחושת המשקיעים.
מדד הנאסד"ק מוטה הטכנולוגיות מאבד 0.98% מערכו לרמה של 2,053.27 נקודות. מדד הדאו ג'ונס יורד ב-0.54% לרמה של 10,483.07 נקודות. ומדד "השוק" ה-s&p500 שרבים רואים בו כמדד המרכזי של הכלכלה האמריקאית משום היקפו, מדרים ב-0.69% לרמה של 1,176.41 נקודות.
דוחות סיטיגרופ לא עוזרים למניה
הבנק הגדול בעולם, מבחינת היקף נכסים, מסר את דו"חותיו לפני פתיחת המסחר. מסיטיגרופ (C) נמסר כי רווחי הבנק ברבעון החולף עמדו על 5.32 מליארד דולר, או 1.02 דולר למניה. רווחים אלו מהווים שיא עבור החברה, ועלייה של 11%, בהשוואה לרווח של 4.76 מליארד דולר או 91 סנט למניה, בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בהצלחה של ההנהלה להוביל את הבנק לעמוד בצפי האנליסטים בתוצאות הרבעון והשנה, לאחר שנה קשה מרובת הוצאות לא צפויות. אבל המנייה יורדת ב-0.87% באמצע יום המסחר.
מניות ענקית האלקטרוניקה הבידורית מיפן - חברת סוני (SNE) ממשיכה בירידה של כ-4.2%. כל זאת, לאחר שיצרנית האלקטרוניקה השניה בגודלה בעולם חתכה את תחזיות הרווח התפעולי והמכירות, בעקבות ירידת מחירי המוצרים הדיגיטלים.
אכזבה גם מכיוונה של מפעילת אתר המכירות הפומביות הפופולארי - eBay. החברה הציגה אמש, לאחר נעילת שערי וול סטריט, תוצאות חלשות ביחס לציפיות. בנטרול הוצאות חד פעמיות, הסתכם הרווח של החברה ב-226 מיליון דולר או 33 סנט למניה - נמוך בסנט מהתחזיות. במקביל, הודיעה eBay גם על ספליט של 2:1 במניותיה. מניות נחתכות בחדות ויורדות ב-17.94%.
דו"ח מאכזב נוסף הגיע מכיוונה של ענקית כלי הרכב, חברת פורד (F). החברה דיווחה הלילה על ירידה קלה ברווחי הרבעון ובהכנסותיו, אך עם זאת, יש לציין, לא חדה כפי שחזו האנליסטים. ועדיין במבחן השוק יורדת המניה בשיעור חד של 3.02%.
הישראליות: היום של אמדוקס - מזנקת ב-7.5%
בין הישראליות של וול סטריט בולטת צ'ק פוינט שעולה ב-0.33%, טבע שמוסיפה רק 0.14%, אם סיסטמס שנופלת ב-2.17% באמצע היום.
ספקית בילינג הישראלית, אמדוקס הכתה הלילה את התחזיות עם רווח של 32 סנט למניה ברבעון הפיסקאלי הראשון של השנה וזאת, מול רווח של 24 סנט בעת המקבילה אשתקד. הכנסות החברה גדלו ב-9.6% ל-469.5 מיליון דולר. המנכ"ל בהרב מסר בתגובה, כי "זה היה רבעון מצוין לאמדוקס". מניות אמדוקס מנתרות היום ב-7.49% בזכות הרבעון החיובי.
בבנק ההשקעות, מריל לינץ', לא התמהמהו והוציאו מיד המלצה מעודכת על אמדוקס, בה הם קובעים: מניית אמדוקס - אטרקטיבית. בבנק ההשקעות התרשמו מתוצאות ספקית הבילינג ובמיוחד מהגידול בצבר ההזמנות ומתזרים המזומנים. לכן הם החליטו להותיר למניה המלצת "קניה" עם מחיר יעד של 34 דולר. בבנק האמריקני חוזים, כי אמדוקס תרשום צמיחה חזקה ברבעונים הקרובים.
מניית אלווריון עולה היום ב-0.75% בוול סטריט, זאת לאחר שצללה אמש ב-13.6% בוול סטריט בעקבות הורדת המלצה לה "זכתה" מבית ההשקעות מרימן קרוהן, הביעו היום באינווסטק תמיכה במניה. האנליסט אלון סנובסקי קבע מחיר יעד של 13.5 דולר למניה. אבל מי ישמע אנליסט עברי בנכר? מסתבר שהסוחרים מסכימים בקצת עימו, לפחות ברגעי הפתיחה.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
