וול סטריט אדומה: השבעת בוש לא עוזרת למדדים היורדים
יום של ירידות שערים עובר על בורסות וול סטריט. נראה כי המשקיעים האמריקאים לא מתעודדים מטקס ההשבעה החגיגי של הנשיא ג'ורג' ווקר בוש לתפקיד הנשיא, בפעם השנייה. סדרה של דוחות כספיים מאכזבים מחברות ענק בארה"ב מובילה את המניות להסחר בירידות. בין הדוחות שהתפרסמו היו הדוחות של קבוצת הבנקאות הגדולה בתבל - סיטיגרופ. הללו הצליחו לעמוד ביעד הרחוב אך לא הצליחו לרומם את תחושת המשקיעים.
מדד הנאסד"ק מוטה הטכנולוגיות מאבד 0.98% מערכו לרמה של 2,053.27 נקודות. מדד הדאו ג'ונס יורד ב-0.54% לרמה של 10,483.07 נקודות. ומדד "השוק" ה-s&p500 שרבים רואים בו כמדד המרכזי של הכלכלה האמריקאית משום היקפו, מדרים ב-0.69% לרמה של 1,176.41 נקודות.
דוחות סיטיגרופ לא עוזרים למניה
הבנק הגדול בעולם, מבחינת היקף נכסים, מסר את דו"חותיו לפני פתיחת המסחר. מסיטיגרופ (C) נמסר כי רווחי הבנק ברבעון החולף עמדו על 5.32 מליארד דולר, או 1.02 דולר למניה. רווחים אלו מהווים שיא עבור החברה, ועלייה של 11%, בהשוואה לרווח של 4.76 מליארד דולר או 91 סנט למניה, בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בהצלחה של ההנהלה להוביל את הבנק לעמוד בצפי האנליסטים בתוצאות הרבעון והשנה, לאחר שנה קשה מרובת הוצאות לא צפויות. אבל המנייה יורדת ב-0.87% באמצע יום המסחר.
מניות ענקית האלקטרוניקה הבידורית מיפן - חברת סוני (SNE) ממשיכה בירידה של כ-4.2%. כל זאת, לאחר שיצרנית האלקטרוניקה השניה בגודלה בעולם חתכה את תחזיות הרווח התפעולי והמכירות, בעקבות ירידת מחירי המוצרים הדיגיטלים.
אכזבה גם מכיוונה של מפעילת אתר המכירות הפומביות הפופולארי - eBay. החברה הציגה אמש, לאחר נעילת שערי וול סטריט, תוצאות חלשות ביחס לציפיות. בנטרול הוצאות חד פעמיות, הסתכם הרווח של החברה ב-226 מיליון דולר או 33 סנט למניה - נמוך בסנט מהתחזיות. במקביל, הודיעה eBay גם על ספליט של 2:1 במניותיה. מניות נחתכות בחדות ויורדות ב-17.94%.
דו"ח מאכזב נוסף הגיע מכיוונה של ענקית כלי הרכב, חברת פורד (F). החברה דיווחה הלילה על ירידה קלה ברווחי הרבעון ובהכנסותיו, אך עם זאת, יש לציין, לא חדה כפי שחזו האנליסטים. ועדיין במבחן השוק יורדת המניה בשיעור חד של 3.02%.
הישראליות: היום של אמדוקס - מזנקת ב-7.5%
בין הישראליות של וול סטריט בולטת צ'ק פוינט שעולה ב-0.33%, טבע שמוסיפה רק 0.14%, אם סיסטמס שנופלת ב-2.17% באמצע היום.
ספקית בילינג הישראלית, אמדוקס הכתה הלילה את התחזיות עם רווח של 32 סנט למניה ברבעון הפיסקאלי הראשון של השנה וזאת, מול רווח של 24 סנט בעת המקבילה אשתקד. הכנסות החברה גדלו ב-9.6% ל-469.5 מיליון דולר. המנכ"ל בהרב מסר בתגובה, כי "זה היה רבעון מצוין לאמדוקס". מניות אמדוקס מנתרות היום ב-7.49% בזכות הרבעון החיובי.
בבנק ההשקעות, מריל לינץ', לא התמהמהו והוציאו מיד המלצה מעודכת על אמדוקס, בה הם קובעים: מניית אמדוקס - אטרקטיבית. בבנק ההשקעות התרשמו מתוצאות ספקית הבילינג ובמיוחד מהגידול בצבר ההזמנות ומתזרים המזומנים. לכן הם החליטו להותיר למניה המלצת "קניה" עם מחיר יעד של 34 דולר. בבנק האמריקני חוזים, כי אמדוקס תרשום צמיחה חזקה ברבעונים הקרובים.
מניית אלווריון עולה היום ב-0.75% בוול סטריט, זאת לאחר שצללה אמש ב-13.6% בוול סטריט בעקבות הורדת המלצה לה "זכתה" מבית ההשקעות מרימן קרוהן, הביעו היום באינווסטק תמיכה במניה. האנליסט אלון סנובסקי קבע מחיר יעד של 13.5 דולר למניה. אבל מי ישמע אנליסט עברי בנכר? מסתבר שהסוחרים מסכימים בקצת עימו, לפחות ברגעי הפתיחה.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
