טובת העובד, או טובת המעביד?
הכותב מנתח את סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה ומציין מהו המבחן הקובע לעניין חיוב העובד במס.
בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה נכללה הגדרה, מפורטת למדי, בדבר הכנסתו של אדם תושב ישראל (וכן הכנסתו של תושב חוץ שהופקה או שצמחה בישראל), שמקורה ביחסי עובד מעביד, וזו לשונה:
"השתכרות או ריווח מעבודה; כל טובת הנאה או קצובה שניתנה לעובד ממעבידו; תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, לרבות תשלומים בשל החזקת רכב או טלפון, נסיעות לחוץ לארץ או רכישת ספרות מקצועית או ביגוד, אך למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה; שוויו של שימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד, שהועמד לרשותו של העובד; והכל - בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף, בין שניתנו לעובד במישרין או בעקיפין או שניתנו לאחר לטובתו".
מבלי שנתיימר לסקור ולהקיף את הפסיקה הפיסקאלית, שנתקבלה ונתאספה במהלך השנים בנושא זה, נוכל לציין כי המבחן הקובע והמהותי ביותר, לעניין חיוב או אי חיוב העובד במס, הינו מבחן טיבה של טובת ההנאה. לאמור; ככל שמדובר בטובת הנאה שבאה לשם נוחות המעביד (וטובת ההנאה האישית שהפיק מכך העובד - אם בכלל - הינה תוצאת לוואי שולית), לא יוטל חיוב במס על העובד. ואולם, כאשר טובת ההנאה האישית שהפיק העובד אמורה להוות חלק מהתמורה הכלכלית המשתלמת לו על ידי המעביד תמורת שירותיו (יהא כינוייה אשר יהיה) - יוטל חיוב במס על שוויה של אותה טובת הנאה.
מבחנים אלו אומצו על ידי בית המשפט העליון לפני שנים רבות בשני פסקי דין מנחים, שנתקבלו עוד לפני "רפורמת בן-שחר" (משנת 1975), ואלו הם:
(*) בע"א 545/59 ("דן" אגודה שיתופית בע"מ נגד פקיד השומה תל אביב 5) בחן בית המשפט העליון את הנוהג דאז, לפיו סיפקה האגודה לחברים הקבועים, על חשבונה, בגדי חורף ובגדי קיץ.
בגדי החורף (מכנסיים ובטלדרס מבד חליפה אפור) היו נתפרים לחברים על ידי חייטים, אחת לשנתיים, ובגדי הקיץ (שתי חולצות ומכנסיים מבד חקי) היו מחולקים לחברים על ידי האגודה. בנוסף לכך קיבלו החברים הקבועים נעליים וכובע.
החברים לא היו מחויבים להשתמש בבגדים הללו בלבד במהלך העבודה, ולא נאסר עליהם לעשות בהם שימוש שלא במסגרת העבודה.
בית המשפט העליון קבע פה אחד כי מידת טובת ההנאה הפרטית שהפיקו העובדים מבגדי החורף ומהנעליים הינה מהותית, ולכן יש לחייב במס את שווי ההכנסה "הרעיונית" (לפי עלות הפריטים למעביד), ואילו בגדי הקיץ והכובעים שימשו בעיקר את צרכי המעביד, ואין לחייב את החברים במס בגינם.
(*) בע"א 343/68 (פקיד שומה תל אביב 5 נגד עיריית בת ים) בחן בית המשפט העליון את ההנחה, בשיעור של 50%, שנתנה העירייה לעובדיה, משכר הלימוד שהיה עליהם לשלם (באותה תקופה) בגין ילדיהם הלומדים בבתי הספר התיכוניים.
בדעת הרוב, קבע בית המשפט העליון כי יש לראות בהנחה לה זכו עובדי העירייה יתרון כספי, לעומת אזרחים אחרים שלא זכו להיות עובדי העירייה, ועל כן מדובר בטובת הנאה חומרית החייבת במס, המתווספת לשכרם של העובדים.
מאז ועד היום זרמו מים רבים בנהר הירדן, ונוספו לפקודת מס הכנסה הוראות ותקנות פרטניות בנושאים כאלו ואחרים (שווי רכב, שווי ריבית, שווי שימוש ברדיו טלפון נייד, אופציות לעובדים ועוד) אך דומה כי העקרונות שסקרנו הינם שרירים וקיימים.
ההשלכות המעשיות של הקביעות העקרוניות הללו, מכל מקום, אינן כה פשוטות, שכן לא בכל המקרים ניתן להכריע האם טובת העובד האישית הינה שולית, או שהינה משמעותית.
להמחשת הקשיים, נביא להלן שלוש דוגמאות:
1. ארגון כלכלי גדול בחן ומצא כי יחסוך כסף רב אם יכשיר כמה מעובדיו למלא תפקידים חיוניים בארגון (נהגי רכב ציבורי, חשמלאים, תוכניתנים וכיוצ"ב). האם עלויות הלימוד וההכשרה, של העובדים הללו, יחשבו לטובת המעביד או לטובת העובד?
2. מעביד ארצי שמנהל את פעילותו ממשרד מרכזי הממוקם בתל אביב, מקבל לעבודה מנהל מקצועי בכיר, שמקום מגוריו הקבוע הינו באילת. אותו מנהל מחויב להימצא במשרד המרכזי בתל אביב במהלך השבוע, ומשפחתו ממשיכה להתגורר באילת.
בנסיבות אלו, מעדיף המעביד לממן למנהל המקצועי דירת מגורים בתל אביב, על מנת שיוכל לבצע את תפקידו כהלכה, ובכל סוף שבוע מממן המעביד למנהל טיסה לאילת ובחזרה.
האם עלויות נוספות אלו יחויבו במס, בידי העובד?
3. עובד חיוני סובל ממחלה כרונית, המאלצת אותו "לנצל" את כל ימי המחלה, ואף מעבר לכך. קיימת תרופה יעילה למחלה, שאיננה כלולה בסל הבריאות. המעביד מחליט לממן לעובד את התרופה, מתוך שיקול עסקי מובהק.
האם מדובר בטובת העובד, או בטובת המעביד?
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
