טובת העובד, או טובת המעביד?
הכותב מנתח את סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה ומציין מהו המבחן הקובע לעניין חיוב העובד במס.
בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה נכללה הגדרה, מפורטת למדי, בדבר הכנסתו של אדם תושב ישראל (וכן הכנסתו של תושב חוץ שהופקה או שצמחה בישראל), שמקורה ביחסי עובד מעביד, וזו לשונה:
"השתכרות או ריווח מעבודה; כל טובת הנאה או קצובה שניתנה לעובד ממעבידו; תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, לרבות תשלומים בשל החזקת רכב או טלפון, נסיעות לחוץ לארץ או רכישת ספרות מקצועית או ביגוד, אך למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה; שוויו של שימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד, שהועמד לרשותו של העובד; והכל - בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף, בין שניתנו לעובד במישרין או בעקיפין או שניתנו לאחר לטובתו".
מבלי שנתיימר לסקור ולהקיף את הפסיקה הפיסקאלית, שנתקבלה ונתאספה במהלך השנים בנושא זה, נוכל לציין כי המבחן הקובע והמהותי ביותר, לעניין חיוב או אי חיוב העובד במס, הינו מבחן טיבה של טובת ההנאה. לאמור; ככל שמדובר בטובת הנאה שבאה לשם נוחות המעביד (וטובת ההנאה האישית שהפיק מכך העובד - אם בכלל - הינה תוצאת לוואי שולית), לא יוטל חיוב במס על העובד. ואולם, כאשר טובת ההנאה האישית שהפיק העובד אמורה להוות חלק מהתמורה הכלכלית המשתלמת לו על ידי המעביד תמורת שירותיו (יהא כינוייה אשר יהיה) - יוטל חיוב במס על שוויה של אותה טובת הנאה.
מבחנים אלו אומצו על ידי בית המשפט העליון לפני שנים רבות בשני פסקי דין מנחים, שנתקבלו עוד לפני "רפורמת בן-שחר" (משנת 1975), ואלו הם:
(*) בע"א 545/59 ("דן" אגודה שיתופית בע"מ נגד פקיד השומה תל אביב 5) בחן בית המשפט העליון את הנוהג דאז, לפיו סיפקה האגודה לחברים הקבועים, על חשבונה, בגדי חורף ובגדי קיץ.
בגדי החורף (מכנסיים ובטלדרס מבד חליפה אפור) היו נתפרים לחברים על ידי חייטים, אחת לשנתיים, ובגדי הקיץ (שתי חולצות ומכנסיים מבד חקי) היו מחולקים לחברים על ידי האגודה. בנוסף לכך קיבלו החברים הקבועים נעליים וכובע.
החברים לא היו מחויבים להשתמש בבגדים הללו בלבד במהלך העבודה, ולא נאסר עליהם לעשות בהם שימוש שלא במסגרת העבודה.
בית המשפט העליון קבע פה אחד כי מידת טובת ההנאה הפרטית שהפיקו העובדים מבגדי החורף ומהנעליים הינה מהותית, ולכן יש לחייב במס את שווי ההכנסה "הרעיונית" (לפי עלות הפריטים למעביד), ואילו בגדי הקיץ והכובעים שימשו בעיקר את צרכי המעביד, ואין לחייב את החברים במס בגינם.
(*) בע"א 343/68 (פקיד שומה תל אביב 5 נגד עיריית בת ים) בחן בית המשפט העליון את ההנחה, בשיעור של 50%, שנתנה העירייה לעובדיה, משכר הלימוד שהיה עליהם לשלם (באותה תקופה) בגין ילדיהם הלומדים בבתי הספר התיכוניים.
בדעת הרוב, קבע בית המשפט העליון כי יש לראות בהנחה לה זכו עובדי העירייה יתרון כספי, לעומת אזרחים אחרים שלא זכו להיות עובדי העירייה, ועל כן מדובר בטובת הנאה חומרית החייבת במס, המתווספת לשכרם של העובדים.
מאז ועד היום זרמו מים רבים בנהר הירדן, ונוספו לפקודת מס הכנסה הוראות ותקנות פרטניות בנושאים כאלו ואחרים (שווי רכב, שווי ריבית, שווי שימוש ברדיו טלפון נייד, אופציות לעובדים ועוד) אך דומה כי העקרונות שסקרנו הינם שרירים וקיימים.
ההשלכות המעשיות של הקביעות העקרוניות הללו, מכל מקום, אינן כה פשוטות, שכן לא בכל המקרים ניתן להכריע האם טובת העובד האישית הינה שולית, או שהינה משמעותית.
להמחשת הקשיים, נביא להלן שלוש דוגמאות:
1. ארגון כלכלי גדול בחן ומצא כי יחסוך כסף רב אם יכשיר כמה מעובדיו למלא תפקידים חיוניים בארגון (נהגי רכב ציבורי, חשמלאים, תוכניתנים וכיוצ"ב). האם עלויות הלימוד וההכשרה, של העובדים הללו, יחשבו לטובת המעביד או לטובת העובד?
2. מעביד ארצי שמנהל את פעילותו ממשרד מרכזי הממוקם בתל אביב, מקבל לעבודה מנהל מקצועי בכיר, שמקום מגוריו הקבוע הינו באילת. אותו מנהל מחויב להימצא במשרד המרכזי בתל אביב במהלך השבוע, ומשפחתו ממשיכה להתגורר באילת.
בנסיבות אלו, מעדיף המעביד לממן למנהל המקצועי דירת מגורים בתל אביב, על מנת שיוכל לבצע את תפקידו כהלכה, ובכל סוף שבוע מממן המעביד למנהל טיסה לאילת ובחזרה.
האם עלויות נוספות אלו יחויבו במס, בידי העובד?
3. עובד חיוני סובל ממחלה כרונית, המאלצת אותו "לנצל" את כל ימי המחלה, ואף מעבר לכך. קיימת תרופה יעילה למחלה, שאיננה כלולה בסל הבריאות. המעביד מחליט לממן לעובד את התרופה, מתוך שיקול עסקי מובהק.
האם מדובר בטובת העובד, או בטובת המעביד?
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
בלקהוק (לוקהיד מרטין)10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
זינוק במיקומים של אלביט, התעשייה האווירית ורפאל, מה המקום שלהם בדירוג ומה צפוי בהמשך?
מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI) פרסם את הדוח השנתי שלו על 100 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם. כן, מכון שלום מדרג חברות ביטחוניות, במטרה בעיקר להציף את היקף השוק הביטחוני. זאת תעשייה ענקית עם כסף גדול, כוח פוליטי, לוביסטים, ומיליוני עובדים ברחבי העולם.
הדוח מבוסס על נתוני שנה שעברה והוא מלמד על עלייה של 5.9% בהכנסות ממכירות נשק, מוצרים ושירותים צבאיים, שהגיעו ל-679 מיליארד דולר - הרמה הגבוהה ביותר אי פעם. העלייה נובעת ממתחים גיאופוליטיים מתמשכים, כולל המלחמות באוקראינה ואצלנו, שמגבירים את הביקוש למערכות נשק מתקדמות. החברות הישראליות מציגות צמיחה חדה בהכנסות המונעת על ידי הזמנות חירום, השקעות במגננה וחשיפת היכולות הצבאיות לעולם בשנתיים של המלחמה.
מתוך 100 החברות, 77 רשמו עלייה בהכנסות, כאשר 42 מהן הגיעו לצמיחה דו-ספרתית. הגידול הכולל מהווה עלייה של 26% לעומת 2015, ומשקף מעבר ממגמת ירידה פוסט-מלחמה קרה לעידן של מרוץ חימוש מחודש.
הטופ 10 העולמי - חמש חברות אמריקאיות, שלוש סיניות, רוסית אחת ובריטית אחת
1. לוקהיד מרטין (ארה"ב) - 64.7 מיליארד דולר. ענקית התעופה האמריקאית מובילה את הדירוג בזכות מכירות מטוסי ה-F-35 ומערכות טילים מתקדמות, ונשארת הספקית הגדולה ביותר של הפנטגון.
- אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
- מדד ביטחוניות? שימו לב ל"אותיות הקטנות" שמשפיעות על המדד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2. RTX (ארה"ב) - 43.6 מיליארד דולר. לשעבר ריית'יאון,
מתמחה במערכות הגנה אווירית, מנועי מטוסים וטילים מונחים, ונהנית מביקוש גובר לאור המתיחות עם סין.
