טובת העובד, או טובת המעביד?
הכותב מנתח את סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה ומציין מהו המבחן הקובע לעניין חיוב העובד במס.
בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה נכללה הגדרה, מפורטת למדי, בדבר הכנסתו של אדם תושב ישראל (וכן הכנסתו של תושב חוץ שהופקה או שצמחה בישראל), שמקורה ביחסי עובד מעביד, וזו לשונה:
"השתכרות או ריווח מעבודה; כל טובת הנאה או קצובה שניתנה לעובד ממעבידו; תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, לרבות תשלומים בשל החזקת רכב או טלפון, נסיעות לחוץ לארץ או רכישת ספרות מקצועית או ביגוד, אך למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה; שוויו של שימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד, שהועמד לרשותו של העובד; והכל - בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף, בין שניתנו לעובד במישרין או בעקיפין או שניתנו לאחר לטובתו".
מבלי שנתיימר לסקור ולהקיף את הפסיקה הפיסקאלית, שנתקבלה ונתאספה במהלך השנים בנושא זה, נוכל לציין כי המבחן הקובע והמהותי ביותר, לעניין חיוב או אי חיוב העובד במס, הינו מבחן טיבה של טובת ההנאה. לאמור; ככל שמדובר בטובת הנאה שבאה לשם נוחות המעביד (וטובת ההנאה האישית שהפיק מכך העובד - אם בכלל - הינה תוצאת לוואי שולית), לא יוטל חיוב במס על העובד. ואולם, כאשר טובת ההנאה האישית שהפיק העובד אמורה להוות חלק מהתמורה הכלכלית המשתלמת לו על ידי המעביד תמורת שירותיו (יהא כינוייה אשר יהיה) - יוטל חיוב במס על שוויה של אותה טובת הנאה.
מבחנים אלו אומצו על ידי בית המשפט העליון לפני שנים רבות בשני פסקי דין מנחים, שנתקבלו עוד לפני "רפורמת בן-שחר" (משנת 1975), ואלו הם:
(*) בע"א 545/59 ("דן" אגודה שיתופית בע"מ נגד פקיד השומה תל אביב 5) בחן בית המשפט העליון את הנוהג דאז, לפיו סיפקה האגודה לחברים הקבועים, על חשבונה, בגדי חורף ובגדי קיץ.
בגדי החורף (מכנסיים ובטלדרס מבד חליפה אפור) היו נתפרים לחברים על ידי חייטים, אחת לשנתיים, ובגדי הקיץ (שתי חולצות ומכנסיים מבד חקי) היו מחולקים לחברים על ידי האגודה. בנוסף לכך קיבלו החברים הקבועים נעליים וכובע.
החברים לא היו מחויבים להשתמש בבגדים הללו בלבד במהלך העבודה, ולא נאסר עליהם לעשות בהם שימוש שלא במסגרת העבודה.
בית המשפט העליון קבע פה אחד כי מידת טובת ההנאה הפרטית שהפיקו העובדים מבגדי החורף ומהנעליים הינה מהותית, ולכן יש לחייב במס את שווי ההכנסה "הרעיונית" (לפי עלות הפריטים למעביד), ואילו בגדי הקיץ והכובעים שימשו בעיקר את צרכי המעביד, ואין לחייב את החברים במס בגינם.
(*) בע"א 343/68 (פקיד שומה תל אביב 5 נגד עיריית בת ים) בחן בית המשפט העליון את ההנחה, בשיעור של 50%, שנתנה העירייה לעובדיה, משכר הלימוד שהיה עליהם לשלם (באותה תקופה) בגין ילדיהם הלומדים בבתי הספר התיכוניים.
בדעת הרוב, קבע בית המשפט העליון כי יש לראות בהנחה לה זכו עובדי העירייה יתרון כספי, לעומת אזרחים אחרים שלא זכו להיות עובדי העירייה, ועל כן מדובר בטובת הנאה חומרית החייבת במס, המתווספת לשכרם של העובדים.
מאז ועד היום זרמו מים רבים בנהר הירדן, ונוספו לפקודת מס הכנסה הוראות ותקנות פרטניות בנושאים כאלו ואחרים (שווי רכב, שווי ריבית, שווי שימוש ברדיו טלפון נייד, אופציות לעובדים ועוד) אך דומה כי העקרונות שסקרנו הינם שרירים וקיימים.
ההשלכות המעשיות של הקביעות העקרוניות הללו, מכל מקום, אינן כה פשוטות, שכן לא בכל המקרים ניתן להכריע האם טובת העובד האישית הינה שולית, או שהינה משמעותית.
להמחשת הקשיים, נביא להלן שלוש דוגמאות:
1. ארגון כלכלי גדול בחן ומצא כי יחסוך כסף רב אם יכשיר כמה מעובדיו למלא תפקידים חיוניים בארגון (נהגי רכב ציבורי, חשמלאים, תוכניתנים וכיוצ"ב). האם עלויות הלימוד וההכשרה, של העובדים הללו, יחשבו לטובת המעביד או לטובת העובד?
2. מעביד ארצי שמנהל את פעילותו ממשרד מרכזי הממוקם בתל אביב, מקבל לעבודה מנהל מקצועי בכיר, שמקום מגוריו הקבוע הינו באילת. אותו מנהל מחויב להימצא במשרד המרכזי בתל אביב במהלך השבוע, ומשפחתו ממשיכה להתגורר באילת.
בנסיבות אלו, מעדיף המעביד לממן למנהל המקצועי דירת מגורים בתל אביב, על מנת שיוכל לבצע את תפקידו כהלכה, ובכל סוף שבוע מממן המעביד למנהל טיסה לאילת ובחזרה.
האם עלויות נוספות אלו יחויבו במס, בידי העובד?
3. עובד חיוני סובל ממחלה כרונית, המאלצת אותו "לנצל" את כל ימי המחלה, ואף מעבר לכך. קיימת תרופה יעילה למחלה, שאיננה כלולה בסל הבריאות. המעביד מחליט לממן לעובד את התרופה, מתוך שיקול עסקי מובהק.
האם מדובר בטובת העובד, או בטובת המעביד?
מגדל one world trade tower קרדיט: גרוק10 המגדלים הגבוהים בעולם
בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120
מגדלים כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.
1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות
הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.
המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,
תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.
- בנייה לגובה בירושלים? לא כל כך מהר
- 1,654 דירות חדשות ייבנו בבת ים. כמה הן יעלו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל
הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית.
ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד.
האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים.
איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם?
ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.
