טובת העובד, או טובת המעביד?
הכותב מנתח את סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה ומציין מהו המבחן הקובע לעניין חיוב העובד במס.
בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה נכללה הגדרה, מפורטת למדי, בדבר הכנסתו של אדם תושב ישראל (וכן הכנסתו של תושב חוץ שהופקה או שצמחה בישראל), שמקורה ביחסי עובד מעביד, וזו לשונה:
"השתכרות או ריווח מעבודה; כל טובת הנאה או קצובה שניתנה לעובד ממעבידו; תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, לרבות תשלומים בשל החזקת רכב או טלפון, נסיעות לחוץ לארץ או רכישת ספרות מקצועית או ביגוד, אך למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה; שוויו של שימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד, שהועמד לרשותו של העובד; והכל - בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף, בין שניתנו לעובד במישרין או בעקיפין או שניתנו לאחר לטובתו".
מבלי שנתיימר לסקור ולהקיף את הפסיקה הפיסקאלית, שנתקבלה ונתאספה במהלך השנים בנושא זה, נוכל לציין כי המבחן הקובע והמהותי ביותר, לעניין חיוב או אי חיוב העובד במס, הינו מבחן טיבה של טובת ההנאה. לאמור; ככל שמדובר בטובת הנאה שבאה לשם נוחות המעביד (וטובת ההנאה האישית שהפיק מכך העובד - אם בכלל - הינה תוצאת לוואי שולית), לא יוטל חיוב במס על העובד. ואולם, כאשר טובת ההנאה האישית שהפיק העובד אמורה להוות חלק מהתמורה הכלכלית המשתלמת לו על ידי המעביד תמורת שירותיו (יהא כינוייה אשר יהיה) - יוטל חיוב במס על שוויה של אותה טובת הנאה.
מבחנים אלו אומצו על ידי בית המשפט העליון לפני שנים רבות בשני פסקי דין מנחים, שנתקבלו עוד לפני "רפורמת בן-שחר" (משנת 1975), ואלו הם:
(*) בע"א 545/59 ("דן" אגודה שיתופית בע"מ נגד פקיד השומה תל אביב 5) בחן בית המשפט העליון את הנוהג דאז, לפיו סיפקה האגודה לחברים הקבועים, על חשבונה, בגדי חורף ובגדי קיץ.
בגדי החורף (מכנסיים ובטלדרס מבד חליפה אפור) היו נתפרים לחברים על ידי חייטים, אחת לשנתיים, ובגדי הקיץ (שתי חולצות ומכנסיים מבד חקי) היו מחולקים לחברים על ידי האגודה. בנוסף לכך קיבלו החברים הקבועים נעליים וכובע.
החברים לא היו מחויבים להשתמש בבגדים הללו בלבד במהלך העבודה, ולא נאסר עליהם לעשות בהם שימוש שלא במסגרת העבודה.
בית המשפט העליון קבע פה אחד כי מידת טובת ההנאה הפרטית שהפיקו העובדים מבגדי החורף ומהנעליים הינה מהותית, ולכן יש לחייב במס את שווי ההכנסה "הרעיונית" (לפי עלות הפריטים למעביד), ואילו בגדי הקיץ והכובעים שימשו בעיקר את צרכי המעביד, ואין לחייב את החברים במס בגינם.
(*) בע"א 343/68 (פקיד שומה תל אביב 5 נגד עיריית בת ים) בחן בית המשפט העליון את ההנחה, בשיעור של 50%, שנתנה העירייה לעובדיה, משכר הלימוד שהיה עליהם לשלם (באותה תקופה) בגין ילדיהם הלומדים בבתי הספר התיכוניים.
בדעת הרוב, קבע בית המשפט העליון כי יש לראות בהנחה לה זכו עובדי העירייה יתרון כספי, לעומת אזרחים אחרים שלא זכו להיות עובדי העירייה, ועל כן מדובר בטובת הנאה חומרית החייבת במס, המתווספת לשכרם של העובדים.
מאז ועד היום זרמו מים רבים בנהר הירדן, ונוספו לפקודת מס הכנסה הוראות ותקנות פרטניות בנושאים כאלו ואחרים (שווי רכב, שווי ריבית, שווי שימוש ברדיו טלפון נייד, אופציות לעובדים ועוד) אך דומה כי העקרונות שסקרנו הינם שרירים וקיימים.
ההשלכות המעשיות של הקביעות העקרוניות הללו, מכל מקום, אינן כה פשוטות, שכן לא בכל המקרים ניתן להכריע האם טובת העובד האישית הינה שולית, או שהינה משמעותית.
להמחשת הקשיים, נביא להלן שלוש דוגמאות:
1. ארגון כלכלי גדול בחן ומצא כי יחסוך כסף רב אם יכשיר כמה מעובדיו למלא תפקידים חיוניים בארגון (נהגי רכב ציבורי, חשמלאים, תוכניתנים וכיוצ"ב). האם עלויות הלימוד וההכשרה, של העובדים הללו, יחשבו לטובת המעביד או לטובת העובד?
2. מעביד ארצי שמנהל את פעילותו ממשרד מרכזי הממוקם בתל אביב, מקבל לעבודה מנהל מקצועי בכיר, שמקום מגוריו הקבוע הינו באילת. אותו מנהל מחויב להימצא במשרד המרכזי בתל אביב במהלך השבוע, ומשפחתו ממשיכה להתגורר באילת.
בנסיבות אלו, מעדיף המעביד לממן למנהל המקצועי דירת מגורים בתל אביב, על מנת שיוכל לבצע את תפקידו כהלכה, ובכל סוף שבוע מממן המעביד למנהל טיסה לאילת ובחזרה.
האם עלויות נוספות אלו יחויבו במס, בידי העובד?
3. עובד חיוני סובל ממחלה כרונית, המאלצת אותו "לנצל" את כל ימי המחלה, ואף מעבר לכך. קיימת תרופה יעילה למחלה, שאיננה כלולה בסל הבריאות. המעביד מחליט לממן לעובד את התרופה, מתוך שיקול עסקי מובהק.
האם מדובר בטובת העובד, או בטובת המעביד?
לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי
צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית
צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.
חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח
חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.
בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.
בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.
- ChatGPT נהפך לבסטי החדש - למה זה גם מרגש וגם מפחיד
- מנכ"ל סיילספורס מתגאה שהחליף 4,000 עובדים ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל
החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.

ישראל משלימה העברת מערכת "חץ 3" לגרמניה בעסקה בשווי מעל 3.6 מיליארד אירו
המערכת ליירוט טילים בליסטיים מועברת ללופטוואפה ותוצב בבסיס הולצדורף מדרום לברלין, בעסקה שמסמנת את העמקת שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל, גרמניה וארצות הברית על רקע המלחמה באוקראינה והעימותים האזוריים במזרח התיכון
חץ 3 עובר לגרמניה אחרי שנתיים של מלחמה והתחמשות מואצת
ישראל צפויה להשלים היום את העברת מערכת "חץ 3" לגרמניה, וזו הפעם הראשונה שמדינה אחרת מקבלת גישה עצמאית למערכת היירוט ארוכת הטווח. ההסכם בין הממשלות נחתם לפני קצת יותר משנתיים ומוערך ביותר מ-3.6 מיליארד אירו, כ-4.2 מיליארד דולר, כולל מערכות שיגור, מכ"ם ותחמושת. חץ 3 נחשב לאחת מעסקאות הרכש המשמעותיות הראשונות שגרמניה מקדמת לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה בשנת 2022, כחלק מהערכה מחדש של יכולות ההגנה ביבשת. עבור ישראל, המערכת משמשת לביצור ההגנה מפני טילים בליסטיים מאיראן, עמה החליפה אש טילים במשך 12 ימים ביוני, וכן מול ארגון החות'ים בתימן. בתעשייה האווירית, הקבלן הראשי של הפרויקט, מציינים כי המערכת סופקה לגרמניה במהלך החודשים האחרונים בהתאם ללוחות הזמנים, למרות האתגרים שנוצרו בעקבות המלחמה.
לדבריהם, לקחים שהופקו משנתיים של עימות רב זירתי מאז מתקפת חמאס ב-2023 והלחימה בעזה ובחזיתות נוספות, שולבו בגרסת המערכת שמיועדת לגרמניה. לפי דיווחים רשמיים, שיעור היירוט של חץ 3 במהלך העימות עם איראן עומד על כ-86%. המערכת אמורה להיות פרוסה תחילה בבסיס האוויר הולצדורף, כ-120 קילומטרים מדרום לברלין, ובהמשך מתוכננת הקמה של אתרים נוספים בצפון מערב גרמניה ובדרומה. לצד התעשייה האווירית משתתפות בפרויקט גם רפאל וטומר, שתיהן בבעלות המדינה.
הפלישה הרוסית והקריאה לבניית מגן טילים אירופי
האצת ההתחמשות באירופה קשורה ישירות לפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, ששינתה את האופן שבו מדינות היבשת מסתכלות על איום טילים ורקטות. עבור גרמניה, שמחזיקה עד היום בתדמית של כוח כלכלי זהיר בכל הקשור
לביטחון, המלחמה במזרח אירופה ממחישה עד כמה תרחישים של ירי טילים לטווחים ארוכים על ערים ותשתיות אינם תרחיש תיאורטי בלבד.
בחודשים שלאחר הפלישה מדינות רבות באירופה בוחנות
מחדש את תוכניות הרכש וההגנה האווירית שלהן ומחפשות שכבות הגנה נוספות מפני תקיפה בליסטית, כאשר חץ 3 משתלב בנקודה הזו בתמונת ההגנה. המערכת נועדה ליירט טילים מחוץ לאטמוספירה ולהוסיף שכבה מעל מערכות ההגנה הקיימות, בעיקר מול אפשרות של שיגורי
טילים מרחוק על מרכזי אוכלוסייה ואתרים רגישים. כך העסקה הנוכחית עם ישראל נתפסת בברלין לא רק כעסקה נקודתית, אלא כחלק ממהלך רחב יותר של בניית מגן טילים אירופי בעידן שבו רוסיה נתפסת שוב כאיום צבאי מרכזי על היבשת.
- מערכת ה-THAAD החלה לפעול בישראל; מה המשמעות הכספית?
- מסקנות ביניים של ועדת נגל - הצטיידות מהירה של טילי יירוט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אמברגו, הפסקת אש ועניין גרמני בדור הבא של המערכת
המהלך הביטחוני מתרחש על רקע תקופה מורכבת ביחסים בין ברלין לירושלים. גרמניה תומכת במשך שנים בזכותה של ישראל להגנה עצמית, וגם לאחר מתקפת 7 באוקטובר הביעה תמיכה בזכות התגובה. בהמשך, ככל שהלחימה ברצועת עזה התארכה והנזק ההומניטרי העמיק בעיני העולם, הביקורת הגרמנית גוברה וברלין הטילה באוגוסט אמברגו על יצוא נשק לישראל. לפי דיווחים רשמיים, האמברגו הוסר לאחר ההסכמה על הפסקת האש, והצדדים פועלים מאז לחיזוק הקשר ולהקטנת המתח הפוליטי.
