מחקר: אלה ההשלכות החברתיות של פיטורים
פיטורים מהווים תופעה לא פשוטה בשוק העבודה בישראל בפרט ובחברה בכלל, והם נושאים עמם השלכות כבדות משקל על עובדים ומשפחותיהם. מחקר חדש מטעם משרד האוצר שפורסם היום מספק תמונה מדאיגה בנוגע להשפעות ארוכות הטווח של פיטורים - הן ברמה הכלכלית, הן ברמה החברתית והן ברמה החינוכית.
המחקר מתבסס על ניתוח של מקרים בין 1999 ל-2009 ומדגיש כי פיטורים גורמים, כצפוי, לצניחה משמעותית בהכנסת העובדים המפוטרים. בשנה הראשונה לאחר הפיטורים צנחה ההכנסה השנתית הממוצעת של העובדים בכ-45%, והפגיעה נמשכת גם בטווח הארוך, עם פערים של 10%-20% לעומת ההכנסה לפני הפיטורים.
מעבר להשפעה הכלכלית הישירה, המחקר מראה כי פיטורים עלולים להוביל לעלייה בסיכון לביצוע פשעים כלכליים כמו גניבה, הונאה ושוד. אף שהעלייה הזו מובהקת סטטיסטית, מדובר באירועים נדירים יחסית. הנתונים שנאספו ממשטרת ישראל מצביעים על עלייה מובהקת בנתוני הפשיעה הכלכלית בשנה שלאחר הפיטורים. המחקר מדגיש כי הסיכון לפשיעה גבוהה במיוחד בקרב עובדים שהכנסתם נמוכה - מה שמסביר את העלייה בפשיעה בעקבות היעדר אלטרנטיבות בשוק העבודה.
מעבר להשפעות הכלכליות והפשיעה, המחקר מצביע גם על השפעה חמורה על הישגיהם החינוכיים של הילדים של המפוטרים - בייחוד בקרב משפחות בעלות הכנסה נמוכה. ההשפעה על חינוך הילדים מתבטאת בירידה בהישגים הלימודיים בתיכון ובסיכוי להשגת תעודת בגרות. נתוני המחקר מראים שילדים שהוריהם פוטרו סובלים מירידה של כ-3.7 נקודות אחוז בסיכוי להשיג תעודת בגרות, לעומת ילדים שהוריהם לא פוטרו.
- שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההסבר לירידה זו נעוץ במגבלות כלכליות שהמשפחות המפוטרות מתמודדות עמן, כמו קושי להעניק תמיכה חינוכית הולמת. ככל שהכנסת המשפחה נמוכה יותר, כך הפגיעה בביצועי הילדים משמעותית יותר. לעומת זאת, בקרב משפחות בעלות הכנסה גבוהה, ההשפעה על חינוך הילדים פחותה ואף חיובית, אם כי לא משמעותית באופן סטטיסטי. מצב זה משקף את חשיבות התמיכה הכלכלית והזמן המושקע בגידול הילדים עבור התמודדות עם המשבר הכלכלי.
הממצאים מהמחקר מדגישים את הצורך בכלי מדיניות יעילים שיסייעו להתמודד עם ההשפעות השליליות של פיטורים. בין הפתרונות המוצעים ניתן למצוא שימוש במדיניות אקטיבית בשוק העבודה, כמו תוכניות הכשרה מקצועיות ותמיכה בעובדים בשוק המשתנה. ממצאים נוספים ממחקרים בינלאומיים מראים כי מדיניות אקטיבית יכולה להפחית את המעברים של מפוטרים לחברות בעלות איכות עבודה נמוכה, ובכך לצמצם את השפעות הפיטורים.
עם זאת, המחקר מצביע על כך שההוצאה על מדיניות אקטיבית בשוק העבודה בישראל נמוכה ביחס למדינות אחרות, וזו עשויה להיות אחת הסיבות לפערים בהשפעות הפיטורים בין מדינות. בנוסף, המחקר ממליץ על תמיכה ממוקדת בעובדים המבוגרים ועובדים בעלי הכנסה גבוהה, שהם אלה שסובלים מהפגיעות הקשות ביותר בעקבות פיטורים.
- אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
- ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
המחקר מתייחס גם למצב הכלכלי בשוק העבודה ומציע כי במהלך משברים כלכליים, יש לתת דגש על תוכניות הכשרה ותמיכה בעובדים, כדי למזער את הפגיעות הכלכליות והחברתיות הנגרמות מהפיטורים.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
