מחקר: אלה ההשלכות החברתיות של פיטורים
פיטורים מהווים תופעה לא פשוטה בשוק העבודה בישראל בפרט ובחברה בכלל, והם נושאים עמם השלכות כבדות משקל על עובדים ומשפחותיהם. מחקר חדש מטעם משרד האוצר שפורסם היום מספק תמונה מדאיגה בנוגע להשפעות ארוכות הטווח של פיטורים - הן ברמה הכלכלית, הן ברמה החברתית והן ברמה החינוכית.
המחקר מתבסס על ניתוח של מקרים בין 1999 ל-2009 ומדגיש כי פיטורים גורמים, כצפוי, לצניחה משמעותית בהכנסת העובדים המפוטרים. בשנה הראשונה לאחר הפיטורים צנחה ההכנסה השנתית הממוצעת של העובדים בכ-45%, והפגיעה נמשכת גם בטווח הארוך, עם פערים של 10%-20% לעומת ההכנסה לפני הפיטורים.
מעבר להשפעה הכלכלית הישירה, המחקר מראה כי פיטורים עלולים להוביל לעלייה בסיכון לביצוע פשעים כלכליים כמו גניבה, הונאה ושוד. אף שהעלייה הזו מובהקת סטטיסטית, מדובר באירועים נדירים יחסית. הנתונים שנאספו ממשטרת ישראל מצביעים על עלייה מובהקת בנתוני הפשיעה הכלכלית בשנה שלאחר הפיטורים. המחקר מדגיש כי הסיכון לפשיעה גבוהה במיוחד בקרב עובדים שהכנסתם נמוכה - מה שמסביר את העלייה בפשיעה בעקבות היעדר אלטרנטיבות בשוק העבודה.
מעבר להשפעות הכלכליות והפשיעה, המחקר מצביע גם על השפעה חמורה על הישגיהם החינוכיים של הילדים של המפוטרים - בייחוד בקרב משפחות בעלות הכנסה נמוכה. ההשפעה על חינוך הילדים מתבטאת בירידה בהישגים הלימודיים בתיכון ובסיכוי להשגת תעודת בגרות. נתוני המחקר מראים שילדים שהוריהם פוטרו סובלים מירידה של כ-3.7 נקודות אחוז בסיכוי להשיג תעודת בגרות, לעומת ילדים שהוריהם לא פוטרו.
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
- שוק העבודה האמריקאי מאותת על האטה מתונה: נוספו יותר משרות מהצפוי - אך שיעור האבטלה טיפס ל-4.4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההסבר לירידה זו נעוץ במגבלות כלכליות שהמשפחות המפוטרות מתמודדות עמן, כמו קושי להעניק תמיכה חינוכית הולמת. ככל שהכנסת המשפחה נמוכה יותר, כך הפגיעה בביצועי הילדים משמעותית יותר. לעומת זאת, בקרב משפחות בעלות הכנסה גבוהה, ההשפעה על חינוך הילדים פחותה ואף חיובית, אם כי לא משמעותית באופן סטטיסטי. מצב זה משקף את חשיבות התמיכה הכלכלית והזמן המושקע בגידול הילדים עבור התמודדות עם המשבר הכלכלי.
הממצאים מהמחקר מדגישים את הצורך בכלי מדיניות יעילים שיסייעו להתמודד עם ההשפעות השליליות של פיטורים. בין הפתרונות המוצעים ניתן למצוא שימוש במדיניות אקטיבית בשוק העבודה, כמו תוכניות הכשרה מקצועיות ותמיכה בעובדים בשוק המשתנה. ממצאים נוספים ממחקרים בינלאומיים מראים כי מדיניות אקטיבית יכולה להפחית את המעברים של מפוטרים לחברות בעלות איכות עבודה נמוכה, ובכך לצמצם את השפעות הפיטורים.
עם זאת, המחקר מצביע על כך שההוצאה על מדיניות אקטיבית בשוק העבודה בישראל נמוכה ביחס למדינות אחרות, וזו עשויה להיות אחת הסיבות לפערים בהשפעות הפיטורים בין מדינות. בנוסף, המחקר ממליץ על תמיכה ממוקדת בעובדים המבוגרים ועובדים בעלי הכנסה גבוהה, שהם אלה שסובלים מהפגיעות הקשות ביותר בעקבות פיטורים.
- שב"כ ייכנס לתמונה? "פרוטקשן הוא טרור"
- ישראל ומצרים מתקרבות להסכם: מתווה יצוא הגז מלוויתן לקראת אישור סופי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
המחקר מתייחס גם למצב הכלכלי בשוק העבודה ומציע כי במהלך משברים כלכליים, יש לתת דגש על תוכניות הכשרה ותמיכה בעובדים, כדי למזער את הפגיעות הכלכליות והחברתיות הנגרמות מהפיטורים.
פרוטקשן (דאלי)שב"כ ייכנס לתמונה? "פרוטקשן הוא טרור"
ראש מועצת חצור הגלילית, מיכאל קבסה, דיבר בכנס מיוחד של הפורום הצפוני לקידום תעשייה ותעסוקה, שהתמקד במאבק בתופעת הפרוטקשן, וקרא להגדיר את התופעה של גביית דמי חסות כטרור לכל דבר. לדבריו, "כולם צריכים להרים את הראש, לא להתבייש, לא לפחד ולפעול בנחישות.
זה מאבק על הצפון שלנו"
כנס מיוחד של הפורום הצפוני לקידום תעשייה ותעסוקה, שהתמקד במאבק בתופעת הפרוטקשן, נערך היום במלון פסטוראל שבכפר בלום. בין המשתתפים הבולטים נכח מיכאל קבסה, ראש מועצת חצור הגלילית ונציג אשכול גליל מזרחי, שהוביל קריאה נחושה לשינוי תפישתי ומוסדי ביחס לאיום ההולך וגובר על יישובי הצפון והמגזר העסקי. קבסה פתח את דבריו בהבעת תודה לכל הגורמים שהגיעו לכנס כדי להשמיע קול משותף נגד התופעה: "תודה לכל השותפים שהגיעו ושמשמיעים את הקול שלנו בסוגיה שמטרידה את כולנו ולא פוסחת על שום פרק זמן או סקטור. אני שמח שמתחילים לדבר על זה בצורה רחבה, כי זו בעיה שמקיפה ונוגעת לכולם".
לדבריו, המאבק בפרוטקשן אינו יכול להישאר באחריות המשטרה בלבד, ויש צורך להגדיר את התופעה כפעילות טרור לכל דבר, כדי לאפשר לשב"כ להיות מעורב. "פניתי שנים לשירותי הביטחון בדרישה לקרוא לזה טרור. אם זה יוגדר כטרור - גם השב"כ יוכל להיות מעורב. עם האמצעים והיכולות שלהם אפשר להשלים את עבודת המשטרה בהיבט הזה", הוא הוסיף.
על פי נתונים של מארגני הכנס, יותר מ-60 אירועי פרוטקשן התרחשו בחודשיים האחרונים בצפון, כולל גביית דמי חסות באיומים, הצתות ופעולות אלימות שונות. לדבריהם, רק באחרונה פורסם כי 160 תיקים נפתחו במשטרה בגין עבירות כאלה, כש-78% מהתיקים שנפתחו הם מהצפון.
קבסה הדגיש כי, "זו שעת רצון גדולה בתקווה שכולם ישלבו כוחות במאבק נגד הפרוטקשן. נעלה הילוך ונצטייד בכלים משמעותיים. זו לא גזירת גורל - כולם צריכים להרים את הראש, לא להתבייש, לא לפחד ולפעול בנחישות. תעודדו את כולם להתלונן ולתקוף. זה מאבק על הצפון שלנו, זו משילות ברמה הכי גבוהה שיש".
- הפרוטקשן מגיע לשליחי וולט - מה יהיה השלב הבא?
- שלושה תושבי הדרום נעצרו בחשד לגביית פרוטקשן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד הנושאים שעלו בכנס והוגדרו כ"חמורים במיוחד" הוא היבט הביטוח. קבסה אף התריע כי חברות ביטוח רבות אינן מבטחות עסקים שנפגעו מפרוטקשן - מה שמכניס בעלי עסקים למעגל שתיקה וחוסר יכולת להתגונן. לדבריו, "אם עסק מאבד את הפוליסה - הוא נכנס למעגל שתיקה. וכשהוא עוד מקבל חשבונית רשמית ומוכרת כהוצאה - לאן הגענו?". הוא טען כי לאחר מלחמת חרבות ברזל והחלפת ראשי שירותי הביטחון, הוא חש כי המשטרה מעבירה הילוך במאבק, וזה הזמן להתקדם ולהקים מנגנוני פעולה ברורים: "אני חושב שיש שעת רצון גדולה אחרי המלחמה. מרגישים שהמשטרה מעבירה הילוך".
