סוכן הביטוח ניסה להתחמק ממס בגין הכנסות של 2.6 מיליון שקל - ונתפס
לא ברור האם אלו החיים הקשים בישראל או סתם הרצון להתעשר במהירות, אבל התופעה הזאת הולכת ומתרחבת: לאחרונה אנחנו שומעים על הרבה מאוד מקרים בהם אנשים מנסים להתחמק מתשלום מס. ממש לא משנה מה הסיבה, בסוף - רשות המסים מגיעה לכולם. אם היום העלמתם מס, אל תתפלאו אם מחר בבוקר ידפקו אצלכם בדלת.
כאילו אף לקח לא נלמד מהמקרה בחודש שעבר, בו עורך דין מתל אביב חשוד בהעלמת הכנסות של מיליוני שקלים ממסחר במניות באמצעות חברה הרשומה באיי הבתולה (זהו רק מקרה מייצג, יש מקרים רבים לאחרונה, שרק הולכים ומתגברים), בחשד שהתחמק מדיווח ותשלום מס על הכנסות ממכירת ניירות ערך בישראל ובחו"ל בסכום של 2.5 מיליון דולר לפחות, מקרה דומה (אבל מעט שונה) התרחש בנתניה.
במקרה ההוא מדובר בעורך דין מתחום המשפט המסחרי והנדל"ן, אך הפעם זה גולש לתחום הביטוח. סוכן הביטוח ורואה החשבון שלו, שניהם מנתניה, נעצרו בעקבות חשד להתחמק מתשלום מס בגין הכנסות של 2.6 מיליון שקל.
הסוכן, אלכסנדר וליונסקי, נעצר ושוחרר בתנאים מגבילים בשבוע שעבר. יחד עימו נעצר גם רואה החשבון, רו"ח יבגני אננצ'נקו. וליונסקי עובד כסוכן ביטוח עצמאי. הוא חשוד כי ניסה לכאורה להתחמק מתשלום מס אמת בגין הכנסות בסך 2.6 מיליון שקל. איך הוא עשה זאת? פשוט, הוא הקים חברה בע"מ על שמו ודיווח לרשות המסים כי שילם את הכסף לחברה בתמורה לשירותים שסיפקה עבורו.
- של מי הכסף? העליון משאיר את ההכרעה לרשות המסים
- הפער בין מה שאתה משלם למה שאתה באמת חייב: סיפורו של המס הישראלי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כך, על פי החשד, ניסה להקטין את חבות המס שלו על ידי הסבת הכנסותיו כעוסק מורשה, החייבות במס הכנסה שולי, לחברה שבבעלותו, המחויבת במס חברות בשיעור של 23%.
החשדות נגד השניים עלו לראשונה במסגרת ביקורת שערך משרד פקיד שומה נתניה. בעקבות החשדות שעלו בביקורת נפתחה חקירה בפקיד שומה חקירות מרכז. מהחקירה עלה כי החשוד הוציא את החשבוניות החשודות בדיעבד בגין שנת 2019 (שבה התקבלו ההכנסות שביקש להסית) למרות שהחברה הוקמה רק בשנת 2021. עוד התברר כי עבור חשבוניות אלו לא הועברה כל תמורה, לא בוצע חיוב ולא הייתה הוצאה.
- 2.משה זוכמיר אחד שיודע 08/01/2025 08:46הגב לתגובה זוויש גם שיתוף פעולה של חברות הביטוח... איפה מס הכנסה שיבדוק את כולם אין לו כוח אדם לענייו
- 1.מתי יטפלו בעבריינים,בפוליטיקאים,בהון השחור??? (ל"ת)רז 10/06/2024 14:34הגב לתגובה זו
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
