מעצר משטרה
צילום: דוברות המשטרה

סוכן הביטוח ניסה להתחמק ממס בגין הכנסות של 2.6 מיליון שקל - ונתפס

הסוכן נעצר יחד עם רואה החשבון שלו, לאחר שהקים חברה בע"מ על שמו ודיווח לרשות המסים כי שילם את הכסף לחברה בתמורה לשירותים שסיפקה עבורו. השופט סירב לדחות את בקשו לאיסור פרסום ושמותיהם פורסמו
איציק יצחקי | (2)

לא ברור האם אלו החיים הקשים בישראל או סתם הרצון להתעשר במהירות, אבל התופעה הזאת הולכת ומתרחבת: לאחרונה אנחנו שומעים על הרבה מאוד מקרים בהם אנשים מנסים להתחמק מתשלום מס. ממש לא משנה מה הסיבה, בסוף - רשות המסים מגיעה לכולם. אם היום העלמתם מס, אל תתפלאו אם מחר בבוקר ידפקו אצלכם בדלת.

כאילו אף לקח לא נלמד מהמקרה בחודש שעבר, בו עורך דין מתל אביב חשוד בהעלמת הכנסות של מיליוני שקלים ממסחר במניות באמצעות חברה הרשומה באיי הבתולה (זהו רק מקרה מייצג, יש מקרים רבים לאחרונה, שרק הולכים ומתגברים), בחשד שהתחמק מדיווח ותשלום מס על הכנסות ממכירת ניירות ערך בישראל ובחו"ל בסכום של 2.5 מיליון דולר לפחות, מקרה דומה (אבל מעט שונה) התרחש בנתניה.

במקרה ההוא מדובר בעורך דין מתחום המשפט המסחרי והנדל"ן, אך הפעם זה גולש לתחום הביטוח. סוכן הביטוח ורואה החשבון שלו, שניהם מנתניה, נעצרו בעקבות חשד להתחמק מתשלום מס בגין הכנסות של 2.6 מיליון שקל.

הסוכן, אלכסנדר וליונסקי, נעצר ושוחרר בתנאים מגבילים בשבוע שעבר. יחד עימו נעצר גם רואה החשבון, רו"ח יבגני אננצ'נקו. וליונסקי עובד כסוכן ביטוח עצמאי. הוא חשוד כי ניסה לכאורה להתחמק מתשלום מס אמת בגין הכנסות בסך 2.6 מיליון שקל. איך הוא עשה זאת? פשוט, הוא הקים חברה בע"מ על שמו ודיווח לרשות המסים כי שילם את הכסף לחברה בתמורה לשירותים שסיפקה עבורו.

כך, על פי החשד, ניסה להקטין את חבות המס שלו על ידי הסבת הכנסותיו כעוסק מורשה, החייבות במס הכנסה שולי, לחברה שבבעלותו, המחויבת במס חברות בשיעור של 23%.

החשדות נגד השניים עלו לראשונה במסגרת ביקורת שערך משרד פקיד שומה נתניה. בעקבות החשדות שעלו בביקורת נפתחה חקירה בפקיד שומה חקירות מרכז. מהחקירה עלה כי החשוד הוציא את החשבוניות החשודות בדיעבד בגין שנת 2019 (שבה התקבלו ההכנסות שביקש להסית) למרות שהחברה הוקמה רק בשנת 2021. עוד התברר כי עבור חשבוניות אלו לא הועברה כל תמורה, לא בוצע חיוב ולא הייתה הוצאה.   

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    משה זוכמיר אחד שיודע 08/01/2025 08:46
    הגב לתגובה זו
    ויש גם שיתוף פעולה של חברות הביטוח... איפה מס הכנסה שיבדוק את כולם אין לו כוח אדם לענייו
  • 1.
    מתי יטפלו בעבריינים,בפוליטיקאים,בהון השחור??? (ל"ת)
    רז 10/06/2024 14:34
    הגב לתגובה זו
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.