מעצר משטרה
צילום: דוברות המשטרה

סוכן הביטוח ניסה להתחמק ממס בגין הכנסות של 2.6 מיליון שקל - ונתפס

הסוכן נעצר יחד עם רואה החשבון שלו, לאחר שהקים חברה בע"מ על שמו ודיווח לרשות המסים כי שילם את הכסף לחברה בתמורה לשירותים שסיפקה עבורו. השופט סירב לדחות את בקשו לאיסור פרסום ושמותיהם פורסמו
איציק יצחקי | (2)

לא ברור האם אלו החיים הקשים בישראל או סתם הרצון להתעשר במהירות, אבל התופעה הזאת הולכת ומתרחבת: לאחרונה אנחנו שומעים על הרבה מאוד מקרים בהם אנשים מנסים להתחמק מתשלום מס. ממש לא משנה מה הסיבה, בסוף - רשות המסים מגיעה לכולם. אם היום העלמתם מס, אל תתפלאו אם מחר בבוקר ידפקו אצלכם בדלת.

כאילו אף לקח לא נלמד מהמקרה בחודש שעבר, בו עורך דין מתל אביב חשוד בהעלמת הכנסות של מיליוני שקלים ממסחר במניות באמצעות חברה הרשומה באיי הבתולה (זהו רק מקרה מייצג, יש מקרים רבים לאחרונה, שרק הולכים ומתגברים), בחשד שהתחמק מדיווח ותשלום מס על הכנסות ממכירת ניירות ערך בישראל ובחו"ל בסכום של 2.5 מיליון דולר לפחות, מקרה דומה (אבל מעט שונה) התרחש בנתניה.

במקרה ההוא מדובר בעורך דין מתחום המשפט המסחרי והנדל"ן, אך הפעם זה גולש לתחום הביטוח. סוכן הביטוח ורואה החשבון שלו, שניהם מנתניה, נעצרו בעקבות חשד להתחמק מתשלום מס בגין הכנסות של 2.6 מיליון שקל.

הסוכן, אלכסנדר וליונסקי, נעצר ושוחרר בתנאים מגבילים בשבוע שעבר. יחד עימו נעצר גם רואה החשבון, רו"ח יבגני אננצ'נקו. וליונסקי עובד כסוכן ביטוח עצמאי. הוא חשוד כי ניסה לכאורה להתחמק מתשלום מס אמת בגין הכנסות בסך 2.6 מיליון שקל. איך הוא עשה זאת? פשוט, הוא הקים חברה בע"מ על שמו ודיווח לרשות המסים כי שילם את הכסף לחברה בתמורה לשירותים שסיפקה עבורו.

כך, על פי החשד, ניסה להקטין את חבות המס שלו על ידי הסבת הכנסותיו כעוסק מורשה, החייבות במס הכנסה שולי, לחברה שבבעלותו, המחויבת במס חברות בשיעור של 23%.

החשדות נגד השניים עלו לראשונה במסגרת ביקורת שערך משרד פקיד שומה נתניה. בעקבות החשדות שעלו בביקורת נפתחה חקירה בפקיד שומה חקירות מרכז. מהחקירה עלה כי החשוד הוציא את החשבוניות החשודות בדיעבד בגין שנת 2019 (שבה התקבלו ההכנסות שביקש להסית) למרות שהחברה הוקמה רק בשנת 2021. עוד התברר כי עבור חשבוניות אלו לא הועברה כל תמורה, לא בוצע חיוב ולא הייתה הוצאה.   

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    משה זוכמיר אחד שיודע 08/01/2025 08:46
    הגב לתגובה זו
    ויש גם שיתוף פעולה של חברות הביטוח... איפה מס הכנסה שיבדוק את כולם אין לו כוח אדם לענייו
  • 1.
    מתי יטפלו בעבריינים,בפוליטיקאים,בהון השחור??? (ל"ת)
    רז 10/06/2024 14:34
    הגב לתגובה זו
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: