בצלאל סמוטריץ
צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
מדריך

חוק החשבוניות החדש ייכנס לתוקף ב-5 במאי; מה צריך לדעת

החוק קובע שינוי בהליך הוצאת חשבונית מס בגין עסקה, כך שתידרש התקשרות און-ליין עם רשות המסים עבור עסקאות בסכום של 25 אלף שקל ויותר; אישור העסקה אמור להתבצע בתוך מספר שניות עד דקה
קובי ישעיהו | (2)

לאחר מספר דחיות חוק החשבוניות החדש ייכנס לתוקף בעוד כשבועיים, ב-5 במאי. החוק קובע שינוי בהליך הוצאת חשבונית מס בגין עסקה, כך שתידרש התקשרות און-ליין עם רשות המסים עבור עסקאות בסכום של 25 אלף שקל ויותר. זאת בעיקר במטרה למנוע הוצאת חשבוניות פיקטיביות ולהילחם בהון השחור. 

ראשי המגזר העסקי ניסו בחודש האחרון לדחות את כניסת החוק לתוקף, בין השאר בטענה כי החוק יביא לרגולציה קשה ולפגיעה בעסקים, אולם במשרד האוצר ורשות המסים דחו את הבקשות לדחות את כניסת החוק לאוקטובר השנה או ל-2025. זאת, בעיקר על רקע הגירעון העצום הצפוי בתקציב המדינה השנה בעקבות הקפיצה בהוצאות הביטחון, שכן החוק צפוי להביא לתוספת הכנסות של מאות מיליוני שקלים לקופת המדינה עקב צמצום בתופעת החשבוניות הפיקטיביות.

עם זאת, החוק יחול כהוראת שנה לחמש שנים, ובתחילת התקופה יחול פיילוט בן שנה שבו לא יינקטו צעדים שעלולים לפגוע בעסקים; את הפיילוט אפשר יהיה להאריך בשנה נוספת. 

לפי דברי ההסבר לחוק, יש תופעה נרחבת של ניכוי מע"מ בחשבוניות שהוצאו שלא כדין. כדי להתמודד עם התופעה, נקבע שלשם הוצאת חשבונית מס ללקוח בגין עסקה בסכומים של 25 אלף שקל או יותר, תהיה התקשרות עם רשות המסים באמצעות מערכת מקוונת: העוסק יגיש בקשה להקצאת מספר לחשבונית מס מסוימת; המנהל יחליט אם חשבונית המס הוצאה כדין, ואם כן, הרשות תקצה מספר, ואיתו יוכל העוסק להתקזז על סכום המע"מ שמופיע בחשבונית. 

כאמור החוק יחול כהוראת שעה לחמש שנים. בשנה הראשונה יחול פיילוט שמשמעותו שיוקצו מספרי חשבוניות וניתן יהיה לקזז את החשבוניות אלה, ולא יחולו סנקציות.

אם שר האוצר ירצה להאריך את הפיילוט בשנה נוספת, הוא יידרש להביא את הדבר לאישור ועדת הכספים. אם הוועדה לא תאשר את הארכת הפיילוט או אם השר לא הביא בקשה להארכתו, המשמעות היא סיום הפיילוט וכניסה למתווה המלא, הכולל סנקציות ואת כל הקבוע במסגרת החוק. מסגרת זו תחול כאמור עד תום השנה החמישית, ואם רשות המסים תרצה להאריך את ההסדר מעבר לתקופה זו, היא תידרש להביא חוק חדש.

מה משמעות החוק?

החוק נועד בעיקר להילחם בתופעת ההון השחור והחשבוניות הפיקטיביות, שגורמת נזק עצום לקופת המדינה. זאת על ידי הקצאת מספרים לחשבוניות שמפיקים עסקים לעסקים אחרים (כולל עוסק מורשה). בחוק נקבע כי אין אפשרות לנכות את המע"מ המופיע בחשבונית שמעל לסכום של 25 אלף שקל בשנה הראשונה לתחולת החוק, ללא קיומו של מספר הקצאה.

מהן בכלל חשבוניות פיקטיביות?

חשבוניות פיקטיביות הן למעשה חשבוניות "פייק", כלומר מזויפות לצורך "ביצוע" עסקה שלא התרחשה בפועל. באמצעותן העוסק שמקבל את החשבונית יכול לנכות מע"מ ולמעשה להוריד את התשלומים שהוא מחויב להעביר לרשות המסים. בנוסף, הוא יכול  להוסיף בצורה פיקטיבית להוצאות העסק כל מיני הוצאות שהוא לא מעוניין להצהיר עליהן. לפי הערכות, הפצת חשבוניות פיקטיביות, בין השאר על ידי ארגוני פשיעה שונים, גורמת לקופת המדינה נזק כספי של מיליארדי שקלים מדי שנה. החוק אמור למנוע מראש, או לצמצם במידה מאוד משמעותית, את התופעה. 

קיראו עוד ב"בארץ"

מה משתנה החל מ-5 במאי?

למעשה, לא הרבה, שכן בשלב הראשון לאחר כניסת החוק לתוקף כל בקשה למספר הקצאה תיענה בחיוב. החל מ-5 במאי עוסק שקיבל חשבונית מס מעוסק אחר בסכום גבוה מ-25,000 שקל לפני מע"מ לא יוכל לנכות את סכום המע"מ הגלום בחשבונית אם אין לה מספר הקצאה. אגב, סכום העסקה המינימלי לקבלת מספר הקצאה צפוי לרדת בהדרגה בשנים הבאות עד ל-5,000 שקל ב-2028. החל מינואר 2025, רשות המסים תתחיל לבחון כל בקשה, ותסרב להעניק מספר הקצאה במקרים שבהם עולה חשד כי מדובר בעסקה פיקטיבית.

באיזו מהירות יתבצע התהליך של קבלת מספר הקצאה?

מאוד מהר. למעשה זה צפוי להתבצע בתוך מספר שניות עד דקה, בדומה לתהליך אישור עסקה בכרטיס אשראי. אם העוסק שמנפיק את החשבונית עובד עם תוכנה שעובדת מול הממשק של רשות המסים, הוא צריך להירשם באזור האישי באתר של רשות המסים ולהיכנס לתוכנה עם שם המשתמש והסיסמא המשמשים אותו לצורך כניסה לאזור האישי באתר רשות המסים. 

למה נדרש תהליך זיהוי כדי לאשר מספר הקצאה?

ארגוני הפשיעה ואנשים הפועלים בתחום של הפקת חשבוניות פיקטיביות עושים זאת בין השאר על ידי זיוף חשבוניות של עוסקים אחרים, ללא ידיעתם. לכן, חובת ההזדהות בקבלת מספר הקצאה היא קריטית. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אור 25/04/2024 14:10
    הגב לתגובה זו
    החוק לא יעזור נגד הון שחור ונגד פייקים כי היחידים שיפעילו את התוכנה יהיו אנשים שגם ככה פועלים ביושר, אבל על הדרך הוא גורם נזק אדיר לכולם. אחרי טונות של הקמות, שעלו הרבה כסף ודרשו זמן , ישבתי עם מנהלת החשבונות שלנו לבצע את התהליך של הרישום שדרוש לחדש אותו כל שנה ואת חלקו כל 3 חודשים - מדובר בתהליך מייגע וטורדני שלוקח שעות רבות. משום מה לרשות המיסים נדמה שלכולם יש עודף עובדים ואפשר חדשות לבקרים להמציא חוקים בהינף יד. מהצד שלהם אני עוד מבינה שנחמד להם להוסיף עובדים למשרד. משלם המיסים מממן הכל. אבל מי יממן את ההוצאות והזמן שלנו על התהליכים המיותרים שלכם?? דחוף לבטל את החוק המיותר הזה, שרק מנפתח הוצאות ויוצר בלאגן.
  • 1.
    בת אל 25/04/2024 13:44
    הגב לתגובה זו
    תאפשר בעתיד, ב"ה, להגדיל את ההקצבות לאברכים הפרזיטים הבוזזים את כספי הקופה הציבורית
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעהדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבע

אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום

ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה באר שבע

ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25%  ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.

מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.

האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.

עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."

מיכל כהן
צילום: אביגיל פיפרנו באר

מיכל כהן ומלחמתה בקרטל הבנקים

רשות התחרות עשויה להשיג לכם מה שאף אחד לא עשה למענכם בעבר - להתמודד עם הבנקים החזקים ולהכריח אותם לתת לכם ריבית בעו"ש, לספק עמלות סבירות, ופשוט - לעודד את התחרות על אמת, ולא כמו שבנק ישראל מתנהל - כמפקח שדואג דווקא להגדלת רווחי הבנקים

מנדי הניג |

מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות יכולה "לקנות את עולמה". היא נתפסת כיבשה, חלשה, אבל המהלך שהיא מניעה עכשיו יכול למחוק לה שנים של בינוניות ולהציב אותה בצמרת הרגולטורים שהשפיעו על הצרכן הישראלי. כולם יודעים שהבנקים עושקים אותנו. כמעט כולם יודעם שזה בחסות בנק ישראל שמדבר על יציבות הבנקים, אך בעצם דואג לרווחים שלהם. הרווחים האלו לא נורמליים וכשבנקים מרוויחים ככה זה על חשבונכם - אתם לא מקבלים ריבית בעו"ש, אתם מקבלים ריבית נמוכה על פיקדונות, אתם משלמים ריבית גבוהה על הלוואות ואתם משלמים עמלות מאוד גבוהות. 

בנק ישראל עוצם עיניים, אבל משקיע המון ביח"צ שמנסה לדברר כמה הוא עוזר לנו - הציבור, מול הבנקים וכמה הוא מצליח לכופף את הבנקים לתת לנו הטבות ומענקים. זה לא נכון, כל תרגילי היח"צ וההשקעה העצומה בהם רק מוכיחה את זה. אם מראש הבנקים היו דואגים פחות לרווחים שלהם ויותר לרווחה של הציבור, הם הרי לא היו צריכים יח"צ. יח"צ צריך בעיקר כדי להשפיע ולסובב את דעת הקהל. בפועל, הבנקים אכן מעבירים לכם עכשיו תשלומים, החזרי עמלות וכו', אבל זה כסף קטן. אם הם היו מספקים לכם את מה שמגיע לכם בעולם הגון והוגן - ריבית על העו"ש, זה היה מיליארדים רבים שנכנסים לחשבון שלכם; אם הם היו לוקחים עמלות סבירות בפעילות בניירות ערך, זה היה מוסיף לכם פי כמה וכמה מכל ההטבות לכאורה שהם נותנים. 

זו נתינה לשם יחסי ציבור, בפועל מדובר בזאב שמנסה להתחפש לכבש. כולם יודעים זאת, גם מיכל כהן, אלא שהיא מנסה ללכת עד הסוף. רשות התחרות לקראת הכרעה דרמטית ראשונה מסוגה במגזר הפיננסי, שתעניק לה סמכויות התערבות בפעילות חמשת הבנקים הגדולים - לצד בנק ישראל. זה לא עניין של מה בכך.

השאלה הגדולה היא האם חמשת הבנקים הגדולים יוגדרו כקבוצת ריכוז? רשות התחרות הזמינה אותם לשימוע נוסף, ומתגבש תרחיש שבו הרגולטור עשוי לקבל סמכויות חדשות להתערב בפעילותם. ההכרזה, אם תתבצע, תייצג צעד חסר תקדים במגזר הפיננסי, ותעניק לממונה על התחרות את היכולת להנחות בפועל את הבנקים,  במקביל לפיקוח הקיים של בנק ישראל.

המהלך מתרחש על רקע מבנה שוק מרוכז במיוחד - חמשת הבנקים מחזיקים כמעט את כל נכסי המערכת הבנקאית הקמעונאית ומשקי הבית מתמודדים עם חסמי מעבר וכניסה. רשות התחרות טוענת כי התחרות בענף נמוכה והחסמים קיימים, וההכרזה עשויה להיות צעד מפתח בהגדלת כושר המיקוח של הצרכנים וחיזוק התחרות הפיננסית. זה יהיה מאבק. לא ברור ולא ידוע עד כמה מיכל כהן נחושה וחזקה. הבנקים יגיעו, יאיימו, יזיזו את בנק ישראל לטובתם, יהיו לוביסטים, פוליטקאיים שיתנגדו. תזכרו שלא משנה מה אומרים ומי אומר, השורה התחתונה שידועה - אין תחרות אמיתית בין הבנקים.  ואם כך - אז בטח שרשות התחרות צריכה להתערב.