סכסוך עבודה בארקיע - ההסתדרות טוענת להוצאת עובדים לחל"ת במקביל לגיוסים
ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה בארקיע, בשל החלטה חד צדדית וחסרת תום לב של ההנהלה לכפות חל"ת על חלק מעובדי החברה למרות התאוששות שוק התעופה ותוך שהחברה מגייסת עובדים חדשים לשורותיה
ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה בחברת ארקיע. אם לא ינוהל מו"מ מתוך רצון להגיע להסכמות בנושאים שבלב סכסוך העבודה - יוכלו יותר מ-400 העובדים לנקוט צעדים ארגוניים מ-18 באפריל 2024, לפני חג הפסח.
מההסתדרות נמסר כי עם פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, נרתמו עובדי ארקיע ונציגות העובדים למצוא פתרונות על מנת לסייע לחברה לצלוח את המשבר, כולל הוצאה של כמאה מעובדי החברה לחל"ת עד סוף מארס 2024. עם זאת, הודיעה הנהלת החברה הודיעה באופן חד-צדדי וברגע האחרון, כי חלק מהעובדים יישארו בחל"ת, חרף ההתאוששות בשוק הטיסות. במקביל, פועלת החברה לגייס בתקופה זו עובדים חדשים, כאשר עובדים ותיקים לא מוחזרים לעבודה.
בימים האחרונים התריע איגוד עובדי התחבורה מפני הכרזת סכסוך עבודה בפני מנכ"ל החברה, עוז ברלוביץ', אבל לא התקבלה כל התייחסות מצד ההנהלה.
מנכ"ל איגוד עובדי התחבורה, עו"ד רועי בליטנטל: "על אף השותפות שנרקמה לכאורה בין ההסתדרות ונציגות העובדים להנהלת החברה, נראה שהחברה בחרה להפר את האמון שניתן בה על ידי ההסתדרות ונציגות העובדים ולזלזל בהתגייסות עובדיה המסורים של החברה במהלך מחצית השנה שחלפה. הנהלת החברה פועלת בחוסר תום לב, פוגעת בעובדות ובעובדים המסורים שלה, ועלולה אף לפגוע בעשרות אלפי נוסעים ערב חג הפסח".
מנהלת חטיבת התעופה באיגוד עובדי התחברה, עו"ד קרן קלפר: "מאכזב לגלות כי אף על פי שעובדי ארקיע המסורים מוכיחים שוב ושוב כי הם הראשונים להיכנס מתחת לאלונקה במצבי משבר, גם ההנהלה החדשה בחברה מחליטה לנצל באופן ציני את המצב ולפעול באופן כוחני וחד צדדי תוך כפיית חל"ת על עובדים, כשהשוק בהתאוששות וההנהלה אף מגייסת עובדים חדשים. תמוה כי במקום לגלות הוכרה לעובדים ואחריות למצבה הכלכלי של החברה ערב חג הפסח, ההנהלה בוחרת לנקוט בצעד דורסני שכזה, תוך התעלמות מוחלטת מנציגות העובדים שהתגייסה לטובת החברה מראשית המלחמה".
- התחרות חוזרת? ארקיע משיקה את יעדי הסתיו והחורף
- ארקיע פותחת קווים למזרח הרחוק: האנוי ובנגקוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יו"ר ועד עובדי ארקיע, ניצן בן-ארי: "אני מצר על כך שהנהלת החברה לנקוט בפעולה דורסנית וחד צדדית כלפי ציבור של עובדים מסורים שלא מוחזרים לעבודתם, ובפרט בזמן שהחברה במגמת התאוששות ובתהליכי קליטה וגיוס של עובדים ומנהלים בהסכמים אישיים. העובדים נרתמו לסייע לחברה לאורך חודשים וגילו הבנה כאשר החברה הייתה במצוקה בעקבות המלחמה שפרצה, אבל החברה היום לא במצב שהייתה נתונה בתחילת המלחמה ועל החברה להעריך את תרומת העובדים ולהחזיר מהחל"ת מיד את העובדים הנותרים. מועצת העובדים תעשה הכל כדי שהעובדים המסורים שלנו יחזרו מיד לעבודה".

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.