היו"ר הבא של רשות המסים הוא מינוי מבפנים: שי אהרונוביץ'
עו״ד שי אהרונוביץ׳ הוא יו"ר רשות המסים הבא, שיחליף בתפקידו את ערן יעקב, מנהל רשות המסים היוצא, כך הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. אהרונוביץ' הוא מינוי מבפנים כאשר בחמש השנים האחרונות וחצי הוא סמנכ"ל בכיר ברשות המסים, בן 48 נשוי ואב לארבעה ילדים.
ערן יעקב יסיים את תפקידו באמצע ספטמבר, אחרי שהסכים להאריך את כהונתו פעמיים בשנה האחרונה, לאחר שהיה אמור לסיים את תפקידו בחודש מרץ האחרון.
אהרונוביץ׳ עבוד הרשות מאז שנת 2001 ופעל בתחומי הפעילות השונים של הרשות, בין השאר הוא ניהל יחידות מטה ויחידות שטח, והוביל רפורמות ותיקוני חקיקה.
בחמש וחצי השנים האחרונות משמש אהרונוביץ׳ כסמנכ"ל בכיר ברשות המסים וכמי שאחראי על ניהול מערך משרדי מיסוי מקרקעין ברשות המסים. בתפקידו זה הוביל אהרונוביץ׳ "תהליכי אוטומציה שונים כגון ביצוען של שומות באופן אוטומטי, ודיגיטציה של כלל הנתונים ההיסטוריים של רשות המיסים. בנוסף הוביל מהפכה במתן שירות לציבור באופן מקוון, תוך שילוב מערכות אינטרנטיות ומתן שירות במסגרת מוקד שירות ארצי."
אהרונוביץ׳ הוא גם מרצה כחמש עשרה שנים בקורסים אקדמיים בתחומי המיסוי באוניברסיטאות ומכללות אקדמיות, וכן במסגרת פורומים של הלשכות המקצועיות.
ועדת האיתור המליצה לשר האוצר על שלושה מועמדים - כולם בכירי רשות המיסים המכהנים כסגנים לראש הרשות היוצא, ערן יעקב, וכאמור, סמוטריץ' שראיין את שלושתם בחר באהרונוביץ לתפקיד. המינוי טעון את אישור הממשלה והוא יובא לאישורה בישיבתה הקרובה בשבוע הבא.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳: "בראש ובראשונה אני מבקש להודות לראש הרשות היוצא ערן יעקב על שנים רבות של מסירות והשקעה במגוון תפקידים במשרד האוצר לטובת אזרחי ישראל. ערן הצעיד את רשות המיסים בחמש השנים האחרונות בשורה של רפורמות חשובות ואני מודה לו מאוד בשם אזרחי ישראל כולם ומשוכנע שהוא עוד יתרום רבות מכישוריו, ניסיונו וערכיו למדינת ישראל. העובדה שכל מומלצי וועדת האיתור הגיעו מקרב עובדי הרשות היא תעודת כבוד והבעת אמון ברשות ובעובדיה המסורים והבחירה בין שלושת המועמדים היתה קשה שכן כולם וותיקים ומנוסים וכולם הציגו תכניות מקצועיות לקידום הרשות תחת הנהגתם.
- בהשקעה של 100 מיליון שקלים תכנית IsraLab יוצאת לדרך
- "המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני משוכנע ששי הוא האיש הנכון במקום הנכון להוביל את רשות המיסים בשנים הבאות ולהצעיד אותה לעבר עידן טכנולוגי חדש שיעמיק את הגביה וישפר את השירות וינהל מאבק חסר פשרות בהון השחור ובפשע המאורגן. התרשמתי מאוד מהמשנה הסדורה שלו, מההיכרות המעמיקה שלו עם תפקידיה ואגפיה השונים של הרשות ומהמוטיבציות הגבוהות שלו לשירות הציבור.
- 4.בת אל 03/09/2023 21:44הגב לתגובה זוהחרדים בוזזים את הקופה
- 3.משלחת מלאכים 03/09/2023 17:08הגב לתגובה זוכולנו תקוה שיבריא את רשות המיסים ובאמת ידאג להון האנושי! תלחם למען העובדים ,העובדים ילחמו למענך!
- 2.אחד שמכיר 03/09/2023 14:22הגב לתגובה זואם סמוטריץ' חושב שהוא יתקפל בפניו רק בגלל שהוא חובש כיפה שיחשוב שוב.
- 1.ירון 03/09/2023 12:57הגב לתגובה זונתקלתי בו לפני עשר שנים בבקשה לגבי מיסוי מקרקעין, קשוב, חושב מחוץ לקופסה ראש פתוח.בהצלחה בתקופה מאתגרת...
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
