UBS: יש סיכון ברפורמה, אבל "התנודות בשערי החליפין ובשווקים בישראל בתקופה האחרונה - בגלל גורמים טכניים"
כך אומר בנק UBS השוויצרי שמציין כי פגיעה במוסדות עלולה להוביל בהמשך גם להורדת דירוג - אבל שומרים על תחזית יציבה בינתיים. אתמול מודי'ס הזהירו מפני אימוץ מלא של הרפורמה, אבל האם הם מתנגדים לכל סוג של רפורמה? לא באמת
גם בנק UBS מצטרף לדיבורים על הרפורמה המשפטית בישראל, אבל האם הוא שולל רפורמה מכל וכל? לא בהכרח. אתמול גם מודי'ס פרסמו התייחסות אבל הם חוששים מאימוץ מלא של הרפורמה, אבל מניחים שהיא לא תתקבל במלואה. כלומר, בהנחה שיבוצעו שינויים בעקבות שיח בין הצדדים - אזי ישראל תמשיך להיות מדורגת באותה רמה גבוהה. החשש הגדול בינתיים של הגופים השונים בעולם שמתייחסים לרפורמה בישראל הוא פחות מהרפורמה עצמה ויותר מהאווירה הרעה שנוצרה בישראל, הנה הדברים: "לרפורמות יש מתנגדים בחברה הישראלית שחוששים שהרפורמות ישחקו את האיזונים" בין גופי השלטון אומרים ב-UBS.
מנגד, הבנק השוויצרי ממשיך לשמור על תחזית יציבה לדירוג של ישראל - ומגדירים את רמת הסיכון כ'נמוכה', כלומר הם לא חוששים כרגע משינוי לרעה בדירוג של ישראל, בעיקר בזכות עוצמת הכלכלה של ישראל. כמו שאר הגופים, בבנק אומרים שהם ימשיכו לעקוב אחרי מה שקורה בישראל.
אז אם בינתיים הם לא חוששים לכלכלה הישראלית, מה גרם לירידות ולהיחלשות הדולר? הם מייחסים את הירידות ל"גורמים טכניים" בגלל האחזקות של המוסדיים בשוק. כלומר - הם מדברים בעיקר על הגידור בתיק ההשקעות שהמוסדיים עושים באחזקות שלהם בגלל ירידות בוול סטריט, שזה הגורם הקבוע בהקשר של שינויי המטבע. כשהשוק האמריקאי יורד הדולר עולה וכן להיפך. מה עוד משפיע? ההאטה בכלכלה העולמית והחששות מהמיתון המתקרב בעולם. אתמול וול סטריט ירדה ב-1.5% לאחר שיו"ר הפד' ג'רום פאוול דיבר על העלאות ריבית מהירות יותר, בגלל האינפלציה (להרחבה - לחצו כאן). היום, בלאקרוק, חברת ניהול הנכסים הגדולה בעולם, אמרה שהיא צופה שהריבית בארה"ב תגיע ל-6% (להרחבה).
מה שישפיע בטווח הארוך יותר על השווקים בישראל יהיו התוצאות של הרפורמה בפועל, ולא החששות מפני הרפורמה, כיוון שהפרטים המדויקים שלה עדיין לא ידועים. כלומר, זה עוד לא עבר בכנסת וסביר להניח שיהיו עוד שינויים עד שהחקיקה תושלם. נזכיר כי ביום שני המדדים בישראל עברו לזינוק והדולר נפל ב-2.1% מול השקל - אחרי שנשיא המדינה יצחק הרצוג אמר ש"אנחנו קרובים מתמיד לפשרה". במילים אחרות, השוק רגיש גם לטובה לאמירות על ריכוך או פשרה סביב הרפורמה.
- UBS: העליות במניות הטכנולוגיה לא נגמרו, ה-AI רק בהתחלה
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבנק גם אמרו שהם עוקבים אחרי אמירות של פוליטיקאים ביחס לעצמאותו של בנק ישראל. נזכיר כי שר החוץ אלי כהן קרא לשר האוצר בצלאל סמוטריץ "לגבש מתווה מול נגיד בנק ישראל להפסקת עליות הריבית" במה שהתפרש כפגיעה אפשרית בעצמאותו של הבנק המרכזי. כהן הבהיר שהוא לא התכוון לפגיעה בבנק ישראל וגם ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ' הבהירו שזה לא יקרה.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
