נתוני חודש אוקטובר: השכר בהייטק שוב בירידה, אך השכר הממוצע עלה
השכר הממוצע באוקטובר עמד על כ-11.8 אלף שקל, עליה של כ-4.3% לעומת החודש המקביל אשתקד אבל ירידה לעומת החודש שעבר; מספר המשרות גדל גם הוא בכ-3.2% לעומת אשתקד ל-3.9 מיליון משרות; השכר הממוצע בהייטק - 27,188 שקל, ירידה לעומת החודש הקודם
השכר הממוצע בחודש אוקטובר האחרון עמד על כ-11,809 שקלים, עלייה של כ-4.3% אשתקד, אז עמד השכר הממוצע על כ-11,324, כך מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס).
מספר משרות השכיר לאזרחים ישראליים עמד על כ-3.9 מיליון בחודש אוקטובר, עלייה של כ-3.2% לעומת אשתקד, אז עמד המספר על כ-3.77 מיליון משרות, וכמעט ללא שינוי לעומת ספטמבר 2022, אז עמד המספר על כ-3.903 מיליון משרות. על פי הנתונים, בכל אחד מתחומי הרווחה (כולל בראיות וסעד), החינוך והמסחר מועסקים למעלה מחצי מיליון ישראלים.
לקריאה נוספת:
>>> למה השכר הממוצע זה שקר - וצריך לדבר במקום זה על שכר חציוני
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- השפעות המלחמה: התוצר הרבעוני התכווץ ב-3.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחודש אוקטובר 2022 המגזר הגדול ביותר היה מגזר החברות הלא-פיננסיות, ובו היו 2.490 מיליון משרות שכיר (63.9% מכלל משרות השכיר במשק). השכר הממוצע למשרת שכיר במגזר זה היה 12,995 שקל.
ענף ההייטק
בחודש אוקטובר 2022 השכר הממוצע למשרת שכיר של העובדים בתחום ההייטק היה 27,188 שקל, ירידה לעומת חודש קודם ועדיין עלייה של 4.4% לעומת אוקטובר 2021 (26,038 שקל). מספר משרות השכיר בתחום ההייטק היה 389.0 אלף, עלייה של 7.7% לעומת אוקטובר 2021 (361.1 אלף) ועלייה של 0.2% לעומת חודש ספטמבר 2022 (388.2 אלף). משרות השכיר בתחום ההייטק היו 10% מכלל משרות השכיר במשק בדומה לחודש ספטמבר 2022.
הלמ"ס מעריך כעת כי בחודש נובמבר האחרון עמדו משרות השכיר הכלליים על כ-4.216 מיליון משרות, עלייה של כ-3.6% לעומת נובמבר אשתקד, אז עמד הנתון על כ-4.07 מיליון ועלייה של כ-1.4% לעומת חודש אוקטובר, אז עמד הנתון על כ-4.158 מיליון.
- רשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל
- הסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
כמו כן מעריך הלמ"ס כי בחודש נובמבר מספר המשרות לעובדים ישראליים עמד על כ-3.953 מיליון, עלייה של כ-3.2% לעומת אשתקד, ועלייה של כ-1.4% לעומת חודש אוקטובר.
השכר הממוצע לעובדים זרים עמד בחודש אוקטובר על כ-7,329 שקלים, ירידה לעומת חודש ספטמבר אז עמד השכר הממוצע לעובדים זרים על כ-7,645 שקל.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
