יאיר לפיד משה כחלון וישראל כץ
צילום: נעם ריבקין פנטון
מאקרו כלכלה

יחס החוב-תוצר של ישראל יעלה, אבל ביחס לעולם אפשר להיות מרוצים

תחזית של קרן המטבע העולמית צופה עלייה ביחס החוב לתוצר של ישראל, אך בהינתן שמשרד האוצר יפעל לחזרה למסלול של הורדת היחס, המצב של ישראל בהחלט טוב מאוד
נתנאל אריאל | (5)

יחס החוב לתוצר של ישראל ימשיך לעלות גם בשנת 2021 ועל פי קרן המטבע העולמית (IMF) הוא צפוי לעמוד השנה על כ-78%. גם בנק ישראל סבור כי המגמה השלילית תימשך גם בשנת 2021 וכי יחס החוב לתוצר יעמוד בסוף השנה על כ-77%. בתחילת השנה העריך החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג כי שיעור החוב לתוצר עמד ב-2020 על 73.1%, לעומת כ-60% בסוף 2019 - וזאת עקב משבר הקורונה, וצפה כי היחס ימשיך לעלות גם השנה. 

לכאורה, מדובר בנתון מאוד בעייתי, שמצביע על זינוק של 18 אחוז בשנה אחת, שכן כפי שאמר רוטנברג בצדק "יחס החוב מהתוצר הינו אינדיקטור מרכזי לאיתנות הפיננסית של מדינת ישראל ובקביעת דירוג האשראי שלה". כלומר, ככל שהיחס בין החוב לתוצר עולה - דירוג האשראי של המדינה מידרדר וממילא היא מגייסת חוב חדש בריביות גבוהות יותר (שאותן כמובן משלם בסופו של דבר הציבור הישראלי).

למה חשוב לצמצם את היחס?

ככל שהיחס בין החוב לתוצר גדול יותר כך התשלום על החובות גבוה יותר. תשלום שאותו כמובן אזרחי המדינה צריכים לשלם - ומדובר בעשרות מיליארדי שקלים בשנה שהיו יכולים ללכת לחינוך, רווחה, פיתוח תשתיות ועוד. אז אמנם נכון שהמדינה מגלגלת חובות קדימה - אבל לאחוז הריבית יש משמעות. משרד האוצר נלחם בשיניים לאורך השנים כדי לצמצם את היחס ובהחלט הצליח להוריד אותו לפני משבר הקורונה לכ-60%, תוצאה בהחלט משביעת רצון.

כאשר נוהגים בריסון תקציבי במהלך שנות הגאות ניתן לשחרר יותר את החגורה ולסייע לציבור בעיתות משבר. אמנם שרי האוצר במהלך העשור האחרון פעלו לא פעם בצורה לא אחראית ושפכו כספים לכל דורש (עשרות מיליארדי שקלים על מחיר למשתכן, לשוטרים, מע"מ אפס על פירות וירקות ועוד) כדי לקדם את עצמם אל מול הבוחרים ואילו היו דואגים באמת למדינה הם היו פועלים לריסון תקציבי משמעותי יותר וכך ישראל הייתה נכנסת לקורונה עם עודפים גדולים יותר, אבל בכל מקרה, ישראל נכנסה למשבר הקורונה במצב טוב יותר מרוב המדינות האחרות.

המצב של ישראל טוב ביחס לעולם

בכל מקרה, צריך לזכור שבסופו הידרדרות היחס החוב-תוצר מגיעה בעקבות משבר הקורונה ולאחר עשור של מדיניות אחראית ונכונה של משרד האוצר לצמצום יחס החוב-תוצר, שהורידה את היחס עד ל-60% בשנת 2019. ולעומת מה שקורה אצל מדינות העולם - המצב של ישראל טוב מאוד. 

בנוסף, באוצר בהחלט מעוניינים לחזור למגמה של הורדת היחס כפי שאמר רוטנברג: "קיימת חשיבות רבה בחזרה לתוואי יורד ביחס זה, בתקופה שלאחר התאוששות המשק מהמשבר".

איפה נמצאת ישראל ביחס לעולם?

בהסתכלות השוואתית, גם לאחר הקפיצה בחוב בעקבות הקורונה וההוצאה הממשלתית שתפחה בעקבות כך, ישראל נמצאת במצב טוב משמעותית ביחס למדינות מפותחות כמו ארצות הברית (131%), קנדה (115%), בריטניה (108%), שלא לדבר על יפן (266%) ואיטליה (162%) שמובילות עם אחוזי יחס חוב-תוצר מפלצתיים. ישראל נמצאת במקום טוב באמצע יחד עם גרמניה, שנחשבת שמרנית במיוחד בהתנהלותה הכלכלית, ובמקום טוב בהרבה ביחס למדינות גוש האירו (101%).

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אז אמנם יחס החוב לתוצר עוד עתיד לעלות השנה - אבל לפחות מהבחינה הזו, ישראל יכולה לסמן לעצמה וי חיובי ולהיות מרוצה.

יחס חוב תוצר של ישראל לאורך העשור האחרון:

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אבי 19/04/2021 10:36
    הגב לתגובה זו
    ל. כל מדד בטחוני, כלכלי, רפואי, יחסי חוץ התוצאות מרשימות. הרס עצמי של מחנה רק לא ביבי מקורו בתאוות שלטון,קנאה, ורשעות.
  • עמך 19/04/2021 14:25
    הגב לתגובה זו
    והוא העלה את רמת שחיתות אישית וממסדית לשחקים.
  • אנונימי 19/04/2021 13:11
    הגב לתגובה זו
    היינו לפני עידן נתניהו מקום חמישי בתחולת חיים היום אנינו 9, עובדתית ירדנו חזק בחינוך והגענו עד מקום לפני אחרון בעידן נתניהו, עובדתית הדירות ויוקר המחיה עלו הכי הרבה בעידן נתניהו, עובדתית כח הקניה שלנו ירד לרמה של מדינה אפרקאית, עובדתית תפיסת הביטחון של ישראל זה להמשיך את שיתוף הפעולה עם הפלסיטנאים, לא להיכנס לגדה ולעזה אלא אם אין ברירה כלומר הפרדה, לא להגן על גבול הצפון בתוך לבנון, כל הדברים שביבי התנגד אליהם ובלעדיהם היינו היום שולטים על 3 מליון פלישתנאים תוך כדי שאנחנו טובעים בבוץ הלבנוני.
  • 2.
    מיואש 19/04/2021 10:31
    הגב לתגובה זו
    וכשמדינות אחרות יצאו מהמשבר, אצלנו אין כנסת וממשלה מתפקדת כבר הרבה זמן, הבלאגן חוגג, ואף אחד לא יודע מתי ואיך נצא מזה.
  • 1.
    תודות לשר האוצר לשעבר לפיד (ל"ת)
    אסי 19/04/2021 10:22
    הגב לתגובה זו
זיו סגלזיו סגל
בלוגסטריט

לקראת סוף השנה: עדיפות למניות הקטנות

איזה מניות קטנות יכולת להתאושש מהקרשים ולמה המפולת הבאה תהיה גדולה יותר מהמפולת של 2008?
זיו סגל |
שנת הלימודים האקדמית התחילה כך שלמגוון מנועי החשיבה שלנו מצטרפות השאלות של הסטודנטים. השנה השאלות משמעותיות במיוחד משום שהסטודנטים הצעירים הם המשקיעים החדשים שעליהם נבנות העליות הבאות. אם בעבר הייתי מלמד שוק ההון כ״חוכמת זקני וול סטריט״ לצעירים, היום המשוואה לפחות מתאזנת. האינטראקציה עם תלמידי מנהל עסקים נותנת לי הזדמנות לחוות את משקיעי הדור.   כאשר דיברתי על נושא תיקונים ומפולות בשווקים ואמרתי שמתי שהוא המשבר הבא יגיע והוא יהיה גדול יותר ממשבר 2008, סטודנטית שאלה אותי: למה בעצם חייב להיות משבר? לרגע עצרתי כי כאשר מתריסים מולך שאלה שהיא בניגוד ל״מובן מאליו״ זה כמו עצירת חירום במכונית.   ואז, פרסתי את משנתי הסדורה על ניפוח המחירים ושחיקת ערך הכסף, על מכפילים, על כך ששוק ההון הפך להיות סוג של משחק (ודיברנו על תרגיל הציוצים של אילון מאסק) אבל בעיקר התמקדתי בטבע האנושי. הטבע האנושי הוא דרמטי בכל הקשור להתנהגות המונים  ונוטה למצבי קיצון, למעלה ולמטה. מספיק שתראו את התנודתיות היומית / דו יומית במניות. אם תקחו עליות שערים רצופות שיצרו מציאות לפיה לדור המשקיעים החדשים אין ממש חווית מפולת בתודעה, תוסיפו לזה את כמות הכסף שנשפכה לשווקים ואת העובדה שמתי שהוא, איפה שהוא, יתגלה איזה אסון פיננסי שהחביאו מתחת לשטיח, מפולת היא רק עניין של זמן.   המפולת הבאה תהיה גדולה יותר מ-2008 כי זאת הסטטיסטיקה של מפולת. יותר כסף מעורב, כוחות חזקים יותר מנפחים את המחירים למעלה. לכן, עוצמת ההתרסקות היא גדולה בהתאם.   ההקדמה נועדה לכוון אל העובדה שהיום נתחיל בהסתכלות על השוק. היינו עסוקים לאחרונה בסקטורים המרגשים: מטה וורס, טיפולים פסיכודליים ומיחשוב קוואנטום ואני חש צורך לעדכן עבורכם את הניתוח הטכני של מדדי המניות על מנת שנשמור על איזון.   נתחיל ב-S&P500. אנחנו נמצאים עכשיו בחודשים שנחשבים לטובים ביותר בשנה. נובמבר - ינואר. נראה כי אווירת השמחה הכללית מתקיימת. אבל, אתם יכולים לראות על הגרף שהמדד ״מתעייף״. שיפועי הקווים שעוקבים אחריו מתמתנים. אולי אף נראה תיקון ל - 4540 עוד בתוך תקופת שמחת סוף השנה. ההתנגדות היא ב-4700. מהלך מעל הרמה הזו ילמד כי שמחת ראש השנה תקפה כך שטכנית לא צריך למכור אל תוך עליות שיהיו אל מעל 4700 אלא להמשיך לעקוב.   מדד הראסל 2000, מדד שמיצג מניות קטנות יותר שהן הנהנות ביותר מעליות תחילת שנה חדשה נראה במצב טוב יותר מה-S&P500 כך שבהחלט אפשר לכוון את ההשקעה לכיוון המניות הקטנות יותר (נחשו איזה מניה היא בעלת המשקל הגבוה במדד? תשובה בסוף המאמר). שתי עובדות מהותיות מדברות בעד הראסל 2000. הראשונה היא שהוא פרץ רמת התנגדות שבלמה אותו תקופה ארוכה. מכאן אמור להיוולד מהלך עליות משמעותי. השנייה היא שהוא מתחזק בהשוואה ל-S&P500. על פי מסורת אפקט ינואר המניות הקטנות שעולות הן פעמים רבות אלו שירדו הרבה בשנה החולפת. זאת מכיוון שמנהלי השקעות נפטרים מהן לקראת דו״חות סוף השנה (שלקוחות לא ישאלו שאלות על ההשקעות ההפסדיות) ואז חוזרים לקנות אותן כמציאות בתחילת השנה. הדבר משתלב עם המאמרים שפרסמנו לא מזמן בדבר רכישת חבוטות.   שלוש מניות על הקרשים לעיונכם רוצים עוד מניות חבוטות (שלא נשמע חס וחלילה כמו מעודדים בקרב אגרוף...)? קבלו את AI מתחום הבינה המלאכותית. האתר Motley Fool  מציין אותה כאחד משתי מניות הבינה המלאכותית השוות ביותר לרכישה. על הגרף תוכלו לראות התרסקות פוסט הנפקה טיפוסית, משהו שגם כדאי שמשקיעים צעירים יראו. עכשיו היא מצאה בסיס תמיכה ממנו היא יכולה לעלות כמציאה. גם אל BYND אפשר להתייחס כאל מניה חבוטה (או בהומור מסוים, שחוטה). אספני מציאות יכולים לנסות לראות מה קורה סביב 70 דולר. היא יכולה להיות מציאה טכנית ברמות האלו. ונסיים בעוד הומור של וול סטריט. תסתכלו על הגרף של רובין הוד. המניה, HOOD, של החברה שמייצגת את כניסתם של המשקיעים החדשים, נמצאת גם היא על הקרשים. זאת בין היתר בשל הביקורת על המודל העסקי שלה. אבל, באזור ה - 34 דולר, הבאז סביב המניה יכול לחזור.   שיהיה בהצלחה בזירה!   ומי המניה עם המשקל הגבוה ביותר בראסל 2000? AMC... עוד משהו שמעלה חיוך קטן.