הנפגעים הגדולים של הקורונה: 5 הענפים שלא יתאוששו בקרוב
חמשת הענפים שעל פי התחזיות לא יחזרו לעצמם בעתיד הנראה לעין בגלל משבר הקורונה - הרשימה השחורה
משבר הקורונה פגע בתעשיות רבות - בנדלן, בבנקים, במפעלים ועוד. אבל יש ענפים שנפגעו יותר מכולם ושכנראה גם לא יתאוששו בשנים הקרובות. הנה הרשימה השחורה:
נתחיל מהענף במקום החמישי ברשימת הנפגעים הוא ענף התחבורה. בערים מסוימות באירופה למשל הרכבות והאוטובוסים נוסעים חצי ריקים והממשלות שם מחפשות מודלים חדשים שיעקפו את המגבלות. חברת הייעוץ האמריקאית מקינזי צופה שרק בעוד חצי שנה חברות התחבורה הציבוריות והפרטיות יתאוששו וגם זה רק במידה ולא תהיה עוד התפרצות דרמתית בנדבקים.
הענף הרביעי ברשימה השחורה שלנו, הוא מה שנקרא "שירותים אחרים" בתוכו כלולים שירותים כמו שירותי תיקונים, שירותי כביסה, שירותים לחיות מחמד ועוד, שמופעלים בעיקר ע"י עסקים קטנים שגם ככה מצאו את עצמם בצד הלא נכון של המשבר ובמקנזי צופים שייקח להם לפחות שנתיים להתאושש למצב שלפני הקורונה.
הענף השלישי שלא ילקק דבש הוא החינוך – אחד הענפים שממשלות רבות ברחבי העולם מתקשות לפצח כי מצד אחד ההשפעה של סגירת בתי ספר היא עצומה עבור המשק כולו כשסגירת מסגרות החינוך תמנע מאנשים עם ילדים קטנים להגיע לעבודה ומצד שני זו ההתקהלות הגדולה ביותר המותרת כרגע ולא ברור איך ייראה העתיד שלה.
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- אוטובוס אוטונומי ראשון יתחיל לפעול בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתי מלון ומסעדות הם הענף השני בפגיעה והוא יסבול מהתאוששות איטית וארוכה. כמו בארץ, כך גם בעולם, עפ"י דוח מקנזי, ענף בתי המלון והמסעדות שנפגע קשה, כנראה יתאושש רק ב-2024 וגם זה במקרה ונשתלט על הוירוס כבר עכשיו. גם כאן הבעיה היא כמובן הקירבה הפיזית בין האנשים שכרגע נראה שהיא שייכת לנחלת העבר.
- 20.שכחו לציין מה הענף הראשון... 22/09/2020 12:19הגב לתגובה זושכחו לציין מה הענף הראשון...
- 19.שוקי 04/08/2020 09:16הגב לתגובה זוהחינוך כבר נפגע אנושות.לא לימדו אותך לספור עד 5.
- 18.צביקה 03/08/2020 20:26הגב לתגובה זומאיפה לקחת את המידע הזה ?!
- 17.ענף הדיור יפגע בקצב איטי אבך הכי קשה לאורך זמן. (ל"ת)יצחק 03/08/2020 06:09הגב לתגובה זו
- אנונימי 03/08/2020 16:18הגב לתגובה זותמיד יהיה צורך בקורת גג. מיתון היה ותמיד יהיה. אך התאוששות ממנו תהיה מהירה וסוערת.
- 16.הענפים שנפגעו הכי קשה יתאוששו מידית בסיום המגיפה (ל"ת)עמיר 02/08/2020 13:14הגב לתגובה זו
- 15.יוסי 02/08/2020 12:47הגב לתגובה זואף מורה לא נפגע כלכלית מהקורונה, לעומת זאת תיירות נפגעה קשות. ענף התחבורה לא נפגע, להיפך- יש מחסור חמור בנהגים. מי שנפגע זו הציבור שמממן את התחבורה הציבורית הריקה. ומה עם מסעדנות?
- 14.חסר אחד 02/08/2020 10:16הגב לתגובה זוחסר אחד
- סקוויד ויד 03/08/2020 13:50הגב לתגובה זותחבורה (כולל תעופה ?? ) שירותים אחרים חינוך מלונאות ומסעדות תרבות
- 13.מאיר 02/08/2020 09:14הגב לתגובה זומרכז הכובד הועבר לטכנולוגיות ,סייבר,אי קומרס, מיכשור רפואי....
- 12.שכחתם את ענף התעופה שאולי נפגע יותר קשה מכולם. (ל"ת)איש 02/08/2020 07:47הגב לתגובה זו
- דר טיחו 02/08/2020 12:01הגב לתגובה זולפחות זהום מעטפת אויר כדור הארץ תיקטן דרסתית...!!!
- 11.huro 02/08/2020 07:32הגב לתגובה זוויותר מכל החמישה: ענף התיירות והתעופה.
- בבתי מלון ומסעדות. יותר נכון הוא כולל מלונות ומסעדות. (ל"ת)נכון. אולם הוא כלול 02/08/2020 10:28הגב לתגובה זו
- 10.מסתבר 02/08/2020 07:25הגב לתגובה זואיפה ענף התירות ? תעופה ?
- 9.שירן 01/08/2020 22:25הגב לתגובה זונכנסנו לתקופת אחרית הימיים . בדיוק כמו שהתנ"ך חזה !
- האם הוא יטלפן לפני כן,כדי שנקבל אותו בחצוצרות וקול שופר (ל"ת)אז מתי משיח בא? 02/08/2020 10:31הגב לתגובה זו
- 8.להוריד את המס על הבורסה ומיד (ל"ת)ננ 01/08/2020 22:07הגב לתגובה זו
- 8 04/08/2020 10:38הגב לתגובה זואז הוא יעלה.
- אולם השאלה היא מתי? (ל"ת)הוא כנראה יירד 02/08/2020 10:31הגב לתגובה זו
- 7.AR 01/08/2020 21:58הגב לתגובה זומישהו כן התרשל בכתיבת הכתבה
- 6.דן 01/08/2020 21:32הגב לתגובה זויש חבר מניו יורק שהפסיד מיליון דולר במזומן בגלל שלא רצה לחלל פעם אחת שבת!!! והוא לא חרדי
- איך הפכנו למדינה של פרימיטיבים, צאו לנו מהחיים כבר (ל"ת)חילוני חרד 02/08/2020 13:22הגב לתגובה זו
- 5.אני מבין מהכתבה שענפי התעופה והתיירות חזרו לעבוד כרגיל. (ל"ת)בני בנקר 01/08/2020 13:56הגב לתגובה זו
- 4.משה 01/08/2020 13:24הגב לתגובה זוהאולמפיאדה בטוקיו, משחקים עם קהל ועוד
- 3.שכחתם תיירות (ל"ת)8 01/08/2020 12:42הגב לתגובה זו
- 2.רונן 01/08/2020 12:27הגב לתגובה זווהם אפילו לא הזכירו אותו. וגם אתם.
- 1.איפה תעופה? (ל"ת)דוד 01/08/2020 11:51הגב לתגובה זו
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
