הנפגעים הגדולים של הקורונה: 5 הענפים שלא יתאוששו בקרוב
חמשת הענפים שעל פי התחזיות לא יחזרו לעצמם בעתיד הנראה לעין בגלל משבר הקורונה - הרשימה השחורה
משבר הקורונה פגע בתעשיות רבות - בנדלן, בבנקים, במפעלים ועוד. אבל יש ענפים שנפגעו יותר מכולם ושכנראה גם לא יתאוששו בשנים הקרובות. הנה הרשימה השחורה:
נתחיל מהענף במקום החמישי ברשימת הנפגעים הוא ענף התחבורה. בערים מסוימות באירופה למשל הרכבות והאוטובוסים נוסעים חצי ריקים והממשלות שם מחפשות מודלים חדשים שיעקפו את המגבלות. חברת הייעוץ האמריקאית מקינזי צופה שרק בעוד חצי שנה חברות התחבורה הציבוריות והפרטיות יתאוששו וגם זה רק במידה ולא תהיה עוד התפרצות דרמתית בנדבקים.
הענף הרביעי ברשימה השחורה שלנו, הוא מה שנקרא "שירותים אחרים" בתוכו כלולים שירותים כמו שירותי תיקונים, שירותי כביסה, שירותים לחיות מחמד ועוד, שמופעלים בעיקר ע"י עסקים קטנים שגם ככה מצאו את עצמם בצד הלא נכון של המשבר ובמקנזי צופים שייקח להם לפחות שנתיים להתאושש למצב שלפני הקורונה.
הענף השלישי שלא ילקק דבש הוא החינוך – אחד הענפים שממשלות רבות ברחבי העולם מתקשות לפצח כי מצד אחד ההשפעה של סגירת בתי ספר היא עצומה עבור המשק כולו כשסגירת מסגרות החינוך תמנע מאנשים עם ילדים קטנים להגיע לעבודה ומצד שני זו ההתקהלות הגדולה ביותר המותרת כרגע ולא ברור איך ייראה העתיד שלה.
- אוטובוס אוטונומי ראשון יתחיל לפעול בישראל
- בקעת אונו: שירות התחבורה הציבורית יופעל על ידי חברת מטרופולין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתי מלון ומסעדות הם הענף השני בפגיעה והוא יסבול מהתאוששות איטית וארוכה. כמו בארץ, כך גם בעולם, עפ"י דוח מקנזי, ענף בתי המלון והמסעדות שנפגע קשה, כנראה יתאושש רק ב-2024 וגם זה במקרה ונשתלט על הוירוס כבר עכשיו. גם כאן הבעיה היא כמובן הקירבה הפיזית בין האנשים שכרגע נראה שהיא שייכת לנחלת העבר.
- 20.שכחו לציין מה הענף הראשון... 22/09/2020 12:19הגב לתגובה זושכחו לציין מה הענף הראשון...
- 19.שוקי 04/08/2020 09:16הגב לתגובה זוהחינוך כבר נפגע אנושות.לא לימדו אותך לספור עד 5.
- 18.צביקה 03/08/2020 20:26הגב לתגובה זומאיפה לקחת את המידע הזה ?!
- 17.ענף הדיור יפגע בקצב איטי אבך הכי קשה לאורך זמן. (ל"ת)יצחק 03/08/2020 06:09הגב לתגובה זו
- אנונימי 03/08/2020 16:18הגב לתגובה זותמיד יהיה צורך בקורת גג. מיתון היה ותמיד יהיה. אך התאוששות ממנו תהיה מהירה וסוערת.
- 16.הענפים שנפגעו הכי קשה יתאוששו מידית בסיום המגיפה (ל"ת)עמיר 02/08/2020 13:14הגב לתגובה זו
- 15.יוסי 02/08/2020 12:47הגב לתגובה זואף מורה לא נפגע כלכלית מהקורונה, לעומת זאת תיירות נפגעה קשות. ענף התחבורה לא נפגע, להיפך- יש מחסור חמור בנהגים. מי שנפגע זו הציבור שמממן את התחבורה הציבורית הריקה. ומה עם מסעדנות?
- 14.חסר אחד 02/08/2020 10:16הגב לתגובה זוחסר אחד
- סקוויד ויד 03/08/2020 13:50הגב לתגובה זותחבורה (כולל תעופה ?? ) שירותים אחרים חינוך מלונאות ומסעדות תרבות
- 13.מאיר 02/08/2020 09:14הגב לתגובה זומרכז הכובד הועבר לטכנולוגיות ,סייבר,אי קומרס, מיכשור רפואי....
- 12.שכחתם את ענף התעופה שאולי נפגע יותר קשה מכולם. (ל"ת)איש 02/08/2020 07:47הגב לתגובה זו
- דר טיחו 02/08/2020 12:01הגב לתגובה זולפחות זהום מעטפת אויר כדור הארץ תיקטן דרסתית...!!!
- 11.huro 02/08/2020 07:32הגב לתגובה זוויותר מכל החמישה: ענף התיירות והתעופה.
- בבתי מלון ומסעדות. יותר נכון הוא כולל מלונות ומסעדות. (ל"ת)נכון. אולם הוא כלול 02/08/2020 10:28הגב לתגובה זו
- 10.מסתבר 02/08/2020 07:25הגב לתגובה זואיפה ענף התירות ? תעופה ?
- 9.שירן 01/08/2020 22:25הגב לתגובה זונכנסנו לתקופת אחרית הימיים . בדיוק כמו שהתנ"ך חזה !
- האם הוא יטלפן לפני כן,כדי שנקבל אותו בחצוצרות וקול שופר (ל"ת)אז מתי משיח בא? 02/08/2020 10:31הגב לתגובה זו
- 8.להוריד את המס על הבורסה ומיד (ל"ת)ננ 01/08/2020 22:07הגב לתגובה זו
- 8 04/08/2020 10:38הגב לתגובה זואז הוא יעלה.
- אולם השאלה היא מתי? (ל"ת)הוא כנראה יירד 02/08/2020 10:31הגב לתגובה זו
- 7.AR 01/08/2020 21:58הגב לתגובה זומישהו כן התרשל בכתיבת הכתבה
- 6.דן 01/08/2020 21:32הגב לתגובה זויש חבר מניו יורק שהפסיד מיליון דולר במזומן בגלל שלא רצה לחלל פעם אחת שבת!!! והוא לא חרדי
- איך הפכנו למדינה של פרימיטיבים, צאו לנו מהחיים כבר (ל"ת)חילוני חרד 02/08/2020 13:22הגב לתגובה זו
- 5.אני מבין מהכתבה שענפי התעופה והתיירות חזרו לעבוד כרגיל. (ל"ת)בני בנקר 01/08/2020 13:56הגב לתגובה זו
- 4.משה 01/08/2020 13:24הגב לתגובה זוהאולמפיאדה בטוקיו, משחקים עם קהל ועוד
- 3.שכחתם תיירות (ל"ת)8 01/08/2020 12:42הגב לתגובה זו
- 2.רונן 01/08/2020 12:27הגב לתגובה זווהם אפילו לא הזכירו אותו. וגם אתם.
- 1.איפה תעופה? (ל"ת)דוד 01/08/2020 11:51הגב לתגובה זו
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
