הנפגעים הגדולים של הקורונה: 5 הענפים שלא יתאוששו בקרוב
חמשת הענפים שעל פי התחזיות לא יחזרו לעצמם בעתיד הנראה לעין בגלל משבר הקורונה - הרשימה השחורה
משבר הקורונה פגע בתעשיות רבות - בנדלן, בבנקים, במפעלים ועוד. אבל יש ענפים שנפגעו יותר מכולם ושכנראה גם לא יתאוששו בשנים הקרובות. הנה הרשימה השחורה:
נתחיל מהענף במקום החמישי ברשימת הנפגעים הוא ענף התחבורה. בערים מסוימות באירופה למשל הרכבות והאוטובוסים נוסעים חצי ריקים והממשלות שם מחפשות מודלים חדשים שיעקפו את המגבלות. חברת הייעוץ האמריקאית מקינזי צופה שרק בעוד חצי שנה חברות התחבורה הציבוריות והפרטיות יתאוששו וגם זה רק במידה ולא תהיה עוד התפרצות דרמתית בנדבקים.
הענף הרביעי ברשימה השחורה שלנו, הוא מה שנקרא "שירותים אחרים" בתוכו כלולים שירותים כמו שירותי תיקונים, שירותי כביסה, שירותים לחיות מחמד ועוד, שמופעלים בעיקר ע"י עסקים קטנים שגם ככה מצאו את עצמם בצד הלא נכון של המשבר ובמקנזי צופים שייקח להם לפחות שנתיים להתאושש למצב שלפני הקורונה.
הענף השלישי שלא ילקק דבש הוא החינוך – אחד הענפים שממשלות רבות ברחבי העולם מתקשות לפצח כי מצד אחד ההשפעה של סגירת בתי ספר היא עצומה עבור המשק כולו כשסגירת מסגרות החינוך תמנע מאנשים עם ילדים קטנים להגיע לעבודה ומצד שני זו ההתקהלות הגדולה ביותר המותרת כרגע ולא ברור איך ייראה העתיד שלה.
- אוטובוס אוטונומי ראשון יתחיל לפעול בישראל
- בקעת אונו: שירות התחבורה הציבורית יופעל על ידי חברת מטרופולין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתי מלון ומסעדות הם הענף השני בפגיעה והוא יסבול מהתאוששות איטית וארוכה. כמו בארץ, כך גם בעולם, עפ"י דוח מקנזי, ענף בתי המלון והמסעדות שנפגע קשה, כנראה יתאושש רק ב-2024 וגם זה במקרה ונשתלט על הוירוס כבר עכשיו. גם כאן הבעיה היא כמובן הקירבה הפיזית בין האנשים שכרגע נראה שהיא שייכת לנחלת העבר.
- 20.שכחו לציין מה הענף הראשון... 22/09/2020 12:19הגב לתגובה זושכחו לציין מה הענף הראשון...
- 19.שוקי 04/08/2020 09:16הגב לתגובה זוהחינוך כבר נפגע אנושות.לא לימדו אותך לספור עד 5.
- 18.צביקה 03/08/2020 20:26הגב לתגובה זומאיפה לקחת את המידע הזה ?!
- 17.ענף הדיור יפגע בקצב איטי אבך הכי קשה לאורך זמן. (ל"ת)יצחק 03/08/2020 06:09הגב לתגובה זו
- אנונימי 03/08/2020 16:18הגב לתגובה זותמיד יהיה צורך בקורת גג. מיתון היה ותמיד יהיה. אך התאוששות ממנו תהיה מהירה וסוערת.
- 16.הענפים שנפגעו הכי קשה יתאוששו מידית בסיום המגיפה (ל"ת)עמיר 02/08/2020 13:14הגב לתגובה זו
- 15.יוסי 02/08/2020 12:47הגב לתגובה זואף מורה לא נפגע כלכלית מהקורונה, לעומת זאת תיירות נפגעה קשות. ענף התחבורה לא נפגע, להיפך- יש מחסור חמור בנהגים. מי שנפגע זו הציבור שמממן את התחבורה הציבורית הריקה. ומה עם מסעדנות?
- 14.חסר אחד 02/08/2020 10:16הגב לתגובה זוחסר אחד
- סקוויד ויד 03/08/2020 13:50הגב לתגובה זותחבורה (כולל תעופה ?? ) שירותים אחרים חינוך מלונאות ומסעדות תרבות
- 13.מאיר 02/08/2020 09:14הגב לתגובה זומרכז הכובד הועבר לטכנולוגיות ,סייבר,אי קומרס, מיכשור רפואי....
- 12.שכחתם את ענף התעופה שאולי נפגע יותר קשה מכולם. (ל"ת)איש 02/08/2020 07:47הגב לתגובה זו
- דר טיחו 02/08/2020 12:01הגב לתגובה זולפחות זהום מעטפת אויר כדור הארץ תיקטן דרסתית...!!!
- 11.huro 02/08/2020 07:32הגב לתגובה זוויותר מכל החמישה: ענף התיירות והתעופה.
- בבתי מלון ומסעדות. יותר נכון הוא כולל מלונות ומסעדות. (ל"ת)נכון. אולם הוא כלול 02/08/2020 10:28הגב לתגובה זו
- 10.מסתבר 02/08/2020 07:25הגב לתגובה זואיפה ענף התירות ? תעופה ?
- 9.שירן 01/08/2020 22:25הגב לתגובה זונכנסנו לתקופת אחרית הימיים . בדיוק כמו שהתנ"ך חזה !
- האם הוא יטלפן לפני כן,כדי שנקבל אותו בחצוצרות וקול שופר (ל"ת)אז מתי משיח בא? 02/08/2020 10:31הגב לתגובה זו
- 8.להוריד את המס על הבורסה ומיד (ל"ת)ננ 01/08/2020 22:07הגב לתגובה זו
- 8 04/08/2020 10:38הגב לתגובה זואז הוא יעלה.
- אולם השאלה היא מתי? (ל"ת)הוא כנראה יירד 02/08/2020 10:31הגב לתגובה זו
- 7.AR 01/08/2020 21:58הגב לתגובה זומישהו כן התרשל בכתיבת הכתבה
- 6.דן 01/08/2020 21:32הגב לתגובה זויש חבר מניו יורק שהפסיד מיליון דולר במזומן בגלל שלא רצה לחלל פעם אחת שבת!!! והוא לא חרדי
- איך הפכנו למדינה של פרימיטיבים, צאו לנו מהחיים כבר (ל"ת)חילוני חרד 02/08/2020 13:22הגב לתגובה זו
- 5.אני מבין מהכתבה שענפי התעופה והתיירות חזרו לעבוד כרגיל. (ל"ת)בני בנקר 01/08/2020 13:56הגב לתגובה זו
- 4.משה 01/08/2020 13:24הגב לתגובה זוהאולמפיאדה בטוקיו, משחקים עם קהל ועוד
- 3.שכחתם תיירות (ל"ת)8 01/08/2020 12:42הגב לתגובה זו
- 2.רונן 01/08/2020 12:27הגב לתגובה זווהם אפילו לא הזכירו אותו. וגם אתם.
- 1.איפה תעופה? (ל"ת)דוד 01/08/2020 11:51הגב לתגובה זו
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
