זיו סגל
צילום: תמר מצפי
בלוגסטריט

האם נקבל שוק עולה בשנת בחירות (ארה"ב)?

חודש אוגוסט ידוע כחודש חלש בשווקים. המצב הטכני הרגיש של ה-S&P500 ופקיעת אופציות אוגוסט בסוף השבוע הקרוב מלמדים כי צפוי לנו עוד ימים קשים בשווקים. אז איזה תחומי מעניינים? ומה יקרה בתחום המריחואנה הרפואית?
זיו סגל | (2)
נושאים בכתבה S&P זהב מריחואנה

נתחיל מסיכום ביניים (בקצרה). מה היה לנו עד עכשיו?

בטור הראשון כתבתי על כדאיות ההשקעה במניות כריית הזהב. מאז הן עלו יפה ובכל זאת אני חושב שהן עוד יעלו. אעדכן כאן בהמשך.

בשני התייחסתי לרעיונות חלופיים להשקעה ב-BYND. ככל שתשומת הלב של המשקיעים מוסטת מ-BYND, המניה תמצא מחיר שיווי משקל ממנו אפשר יהיה להתחיל לשקול מסחר / השקעה ולכן נמשיך לעקוב בשקט...

בטור השלישי (שבוע שעבר) מיקדתי בצילו של ה"ברבור השחור", אותם רמזים שמחייבים משמעת בניהול הסיכונים.

והפעם על השוק עצמו, כלומר מדד ה-S&P500, תוך התייחסות ל"צילו של הברבור השחור". כך למעשה נרכיב את המסגרת של פאזל החלקים שנבנה פה וממנה נוכל לחזור לאסטרטגיות וסקטורים כשהפעם אמקד את תשומת הלב בסקטור המריחואנה הרפואית.

נקודה קריטית ל-S&P500

שבוע המסחר הקודם לווה בדרמה כשהמסחר ביום שני שעבר התאפיין בפאניקה גדולה. אם נסתכל על ה-S&P500 במבט רחב יותר, חשוב לשים לב שבשנה וחצי האחרונות הוא מתאפיין בתנודתיות גדולה ובסך הכל בתנועה די אופקית עם נטייה קלה למעלה.

העובדה שמנפנפים בכותרות בעליה המרשימה שלו מתחילת השנה מייצרת אשליה מיותרת. העליה של 2019 היא תיקון למפולת בסוף 2018. בסך הכל השוק מייצר תנודתיות גדולה עם תשואה נמוכה – לא מצב טוב למשקיע (וגן עדן לסוחרים ולברוקרים שמרוויחים  מהמאניה – דיפרסיה).

השאלה היא לאן השוק יצא מכאן. ארי ואלד, המנתח הטכני של אופנהיימר, ציין שתבנית השוק דומה לתבנית קיץ 2016 שכוללת דשדוש ואז מהלך עליות של שנה. אי אפשר להתעלם מהדמיון וגם מהעובדה שמרבית הנתונים המאקרו והמיקרו כלכליים לא השתנו לרעה ומגמת הריבית בעולם מתגבשת כמגמת ירידה. אולי באמת זה מה שיקרה, והשוק יצליח לסחוב עוד שנה, את שנת הבחירות בה טראמפ יהיה מעוניין בשוק חיובי (כפי שמעוניין כל נשיא המועמד לקדנציה שניה).

אבל, העננים המעיבים על אפשרות זו מצטברים. בהמשך לפוסט הקודם (מוזמנים לקרוא אותו) אוסיף שתי עובדות פסימיות שנתקלתי בהן:

1. ברבעון האחרון ערך מכירת המניות שהתבצעה על ידי וורן באפט היה מיליארד דולר יותר מערך המניות שהוא קנה.

2. על פי כתבות בתקשורת יש גידול באשראי הצרכני בארצות הברית ומשפחות ממעמד הביניים נכנסות יותר ויותר לחובות על מנת לשמור על אורח החיים. המשמעות היא שכל מלחמות הסחר והמדיניות המוניטרית המקלה לא מביאים לשיפור אמיתי במצבו של הצרכן האמריקאי והוא מצטרף לתהליך הגדלת החוב העולמי.

קיראו עוד ב"גלובל"

מציע לכם גם להעיף מבט על שתי קרנות סל: XLF (סקטור הפיננסים בארה"ב) ו – KBE (סקטור הבנקים בארה"ב) ולשים לה לחולשה של סקטור הבנקים. בעוד מניות בתי ההשקעות מחזיקות מעמד, מניות הבנקים האמריקאיים הולכות ונחלשות. סימן מדאיג בעיני.

וזה מביא אותי לגרף של ה – S&P500. המדד סיים את השבוע מתחת להתנגדות של הממוצע ל-50 יום (2936) ומעל לתמיכה לטווח הקצר ב-2900. זה אומר שנוכל לקבל ממנו קריאת כיוון. מהלך מעל 2936 ותמיכה מעל רמה הזו יהיו סימן ראשון לתרחיש החיובי שארי ואלד כיוון אליו. מהלך מתחת ל-2900 ילמד על סיכוי לבחינה מחודשת של תמיכת הממוצע ל-200 יום באזור ה-2793. 

תיק גלובלי - במה להשקיע?

אחת האפשרויות לנהל את התיק מבחינה גלובלית היא להסיט קצת כסף ל-EWJ, קרן הסל שמשקיעה במניות יפניות. הקרן מפגינה כבר 4 שנים חולשה ביחס ל-S&P500 אבל מציגה מאבק תמיכה סביב הממוצע ל-200 יום. אם תעלה מעל 54.5 דולר יהיה סיכוי טוב לגל עולה משמעותי ויציב יחסית.

זהב - עדיין נוצץ

תעודת סל של חברות הכרייה הגדולות - GDX היתה בשיא לפני כשלוש שנים. אז היא הגיעה ל-30.8 דולר. אם נמשיך את הקו של ארי  ואלד, השיא הזה יכול ליצר בלימה לטווח הקצר ורמז לכך יהיה אם GDX תרד מתחת ל-28.8.

לטווח הבינוני/ ארוך, השיא אמור להיפרץ כלפי מעלה, להתגבש להיות רמת תמיכה כשהיעד הבא יהיה 38-40 דולר.

סיבוב נוסף במריחואנה?

סקטור המריחואנה הרפואית סבל לאחרונה מחולשה. מדובר בחולשת הקיץ בשילוב מידע לא "סימפטי" שהגיע מכמה חברות והיעדר כותרות משמעותיות.

מתחת לפני השטח נראה שהסקטור והמניות הכלולות בו מתגבשים למהלך העליה הבא. אפשר להיות מומחה לסקטור ולנסות לבחור את המניות המובילות אך נראה שכרגע זהו אתגר לא קל.

קרנות הסל נותנות מענה וגם בינהן יש ניואנסים שונים שאשתדל להרחיב עליהם בעתיד. שתי הגדולות הן HMMJ הקנדית שנסחרת גם בארה"ב תחת הסימבול HMLSF ו-MJ האמריקאית. מבחינה טכנית הן די זהות עם יתרון קל ל-MJ אז נתמקד בה.

בינתיים, מה שניתן לראות על הגרף הוא רמת שפל סביב 27 דולר, שעוד לא עמדה במבחן בדיקה חוזרת. אחרי התנודתיות והרה-ארגון שהסקטור עבר, ומנקודת מבט ארוכת טווח, יש לה סיכוי לייצר תשואה. מהלך מעל 30.5 דולר פלוס מינוס יתן חיזוק חיובי להשערת התפתחות מגמת עליה.

סביר להניח שבשנת הבחירות בארה"ב המועמדים יהיו בעד המריחואנה הרפואית כי אין סיבה לא לספק את רצון העם בתחום הזה ולכן אפשר לקחת את המחשבה הזו בחשבון. בהקשר זה אתם יכולים לבדוק גם את התעודה הצעירה YOLO העוקבת אחרי מניות של חברות אמריקאיות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ישראל 18/08/2019 13:06
    הגב לתגובה זו
    במשק, אם הם יהיו בשלטון המיתון יגיע בצעדי ענק , הגיע הזמן להחליף אותם
  • 1.
    כתבה מעניינת (ל"ת)
    אנונימי 15/08/2019 11:40
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

דונלד טראמפ; קרדיט: טוויטרדונלד טראמפ; קרדיט: טוויטר

"טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"

ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה אמר את הדברים אחרי פגישה עם טראמפ; ממה הוא חושש ומה זאת התקפה בשוק המט"ח? 

מנדי הניג |

ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, הפתיע עם הצהרה דרמטית לאחר פגישתו עם דונלד טראמפ בבית הלבן: לדבריו, הנשיא האמריקאי הבטיח להגן על הונגריה מפני מתקפות ספקולטיביות, כולל התקפות על המטבע המקומי או הורדת דירוג אשראי.

מה זה בעצם התקפה או ספקולציה בשוק המט"ח? מדובר בפעילות של הזרמת כספים, השקעה גדולה בשוק המט"ח שבה משקיעים, בעיקר קרנות גידור גדולות או בנקים בינלאומיים, מהמרים על תנודות מחירים קצרות טווח בשווקים הפיננסיים, במטרה להשיג רווחים מהירים. בניגוד להשקעה ארוכת טווח, הספקולציה כוללת לעיתים קרובות מכירות בחסר (שורט) של נכסים כמו מטבעות, אג"ח או מניות, כאשר הספקולנטים מצפים לירידת ערך.

בהקשר של מדינה, "מתקפת ספקולציה" או "התקפה פיננסית" מתייחסת למצב שבו קבוצת משקיעים גדולה תוקפת את המטבע או את חוב המדינה באמצעות מכירה המונית, מה שיוצר לחץ על הבנק המרכזי להגן עליו. זה עלול להוביל למשבר מטבע, כמו שחוותה תאילנד ב-1997 או בריטניה ב-1992 ("יום חמישי השחור"), שבו סוחרים כמו ג'ורג' סורוס הרוויחו מיליארדים על ידי הימור נגד הלירה סטרלינג, והכריחו את בריטניה לצאת ממנגנון שער החליפין האירופי. במקרה כזה, הבנק המרכזי נאלץ למכור את רזרבות המט"ח שלו כדי לתמוך במטבע, או להעלות ריבית דרמטית - מה שפוגע בכלכלה, מגביר אבטלה, מפחית השקעות ומעלה מחירים.

אורבן חושש כבר שנים רבות מסורוס ומאשים אותו בפעילות בשוק המט"ח המקומי. סורוס הוא אחד ממתנגדיו הגדולים של אורבן. בהצהרה, סיפר אורבן כי סיכם עם טראמפ על הקמת "חומת מגן פיננסית" שתספק תמיכה אמריקאית במקרה שמערכת הכספים של הונגריה תיקלע לסכנה חיצונית. לדבריו, "אם מישהו ינסה לתקוף את המטבע ההונגרי או לחנוק את הונגריה מהצד הפיננסי, יש לנו פתרון - האמריקאים הבטיחו להגן על היציבות שלנו".

הרקע הפוליטי: בידול מהאיחוד האירופי לקראת בחירות

האמירה של אורבן מגיעה בתקופה רגישה במיוחד עבורו. באפריל הקרוב יתקיימו בחירות פרלמנטריות בהונגריה, והוא שואף לחזק את מעמדו על רקע ביקורת פנימית הולכת וגוברת. בתוך כך, האיחוד האירופי הקפיא מימון של למעלה מ-20 מיליארד דולר למדינה, בטענה להפרות עקרונות של שלטון החוק ושחיתות שלטונית.